| אתר הזוהר העולמי

אתר ה'תהלים' ו'דוד המלך'

דף # 7

PAGE # 7

- מ -

תהלים אידען

שבועות איז די יארצייט פון דוד המלך ע"ה, דער פארפאסער פון הייליגען ספר תהלים, אויך איז שבועות די יארצייט פון הייליגען בעל שם טוב זיע"א. די פאלגענדע געשיכטע האט א שייכות צו ביידע:

דער בעש"ט הק' זי"ע האט זיך נוהג געווען אז די אורחים וועלכע פלעגן קומען צו אים אויף שב"ק, זענען געלאדנט געווארן צום טיש פאר צוויי פון די דריי שבת'דיגע סעודות, איין סעודה איז געווען בלויז פאר זיין "חבריא קדישא", ווען ער האט זיך מתייחד געווען מיט זיינע תלמידים, און די אנדערע אורחים האבן נישט געהאט קיין רשות צו זיין דערביי דערפאר אבער, ביי די אנדערע מ סעודות האט דער בעש"ט שטארק מקרב געווען די פשוט'ע אידן, צווישן די אורחים זענען אויך געווען גרויסע גאונים און צדיקים און פארשטייט זיך אז די תלמידים פון דער חבריא קדישא זענען אויך געזעסן ביים טיש,

אויף א געוויסן זומערדיגען שב"ק זענען צום בעש"ט געקומען, ווי דער שטייגער איז געווען פיל אורחים. צווישן זיי זענען געווען פשוט'ע אידן, קרעטשמער, ערד-ארבייטער. בעלי- מלאכות, שוסטערס, שניידערס, גערטנערס , און דאס גלייכן, יענעם פרייטאג-צו נאכט, ביי די ערשטע סעודה האט דער בעש"ט ארויסגעוויזען גרויס התקרבות צו די פשוט'ע אידן צווישן די אורחים, איינעם האט ער געגעבן וויין פון זיין קידוש בעכער, א צווייטן "זיין" קידוש בעכער צו מאכן דערמיט קידוש, די אנדערע האט ער געגעבן שטיקלעך חלה פון זיין "המוציא", אנדערע ווידער האט ער איינגעטיילט פיש און פלייש פון זיין טעלער, אזוי האט ער זיי ארויסגעוויזען פארשידינע אויפמערקזאמקייט. די תורה וואס ער האט געזאגט ביים טיש איז רוב געווען דרושים, משלים, און מעשה'לעך, וואס פשוט'ע אידן האבן געקענט גרינג פארנעמען, דאס אלעס האט שטארק געוואונדערט דעם בעש"ט'ס הייליגע תלמידים.

די צווייטע סעודה, אויף צו מארגענס נאכ'ן דאווענען, איז כנהוג געווען נאר פאר די תלמידים. וויסענדיג אז די סעודה איז נישט פאר אורחים, האבן זיך די פשוט'ע אידן נאכ'ן עסען פארזאמלט אין ביהמ"ד פון בעש"ט, און האבן גענומען זאגען תהלים, ווייל אויסער עברי, חומש און תהלים האבן זיי קיין זאך נישט געקענט, דאס איז געווען אין די יארן צווישן תקי"ג - תקט"ו ווען צווישן די תלמידים פון בעש"ט זענען שוין געווען אזעלעכע בארימטע גאונים ווי דער מעזריטשער מגיד, רבי יעקב יוסף הכהן פון פולנאה דער מחבר פון סה"ק תולדות יעקב יוסף, זי"ע, און נאך אנדערע, די באגייסטערונג פון די תלמידים זיצענדיג ביים טיש מיט זייער הייליגען רבי'ן איז געווען אויסערגעווענליך, די הארציגע ניגונים און די תורה פון בעש"ט האבן דערהויבן די תלמידים און אנגעפילט זייערע הערצער מיט א וואונדערליכן תענוג, זיי האבן זיך געפילט גליקליך וואס זיי האבן זוכה געווען צו זיין תלמידים פונעם הייליגען בעש"ט.

ביי עטליכע פון די תלמידים האט זיך צווישן די געהויבענע געדאנקען אריינגעכאפט אזייטיגער געדאנק. ס'איז דאך אזוי גוט צו זיצען אליין מיט'ן הייליגען רבי'ן און שוועבן אין די הויכע עולמות, נישט אזוי איז עס אבער ווען דער הייליגער בעש"ט דארף זיך אראפלאזן צום עולם התחתון פון די פראסטע מענטשען, די דארפסלייט און בעלי מלאכות, וועלעכע קענען נעבעך גארנישט אויסער אביסל עברי, וואס איז זייער יחוס וואס דער הייליגער רבי איז זיי אזוי מקרב ?

זוכענדיג אן ענטפער צו דער רעטעניש, האבן די תלמידים באמערקט ווי די ליכטיגע געזיכט פון זייער רבי'ן איז געווארן ערנסט און זייער רבי האט זיך טיף פאר'דביקה'ט, אין מיטן פון דער דביקות האט דער בעש"ט אנגעהויבן זאגען תורה:

"ס'שטייט אין פסוק שלום שלום לרחוק ולקרוב, ווער איז דער רחוק און ווער איז דער קרוב ? זאגען אונז די חז"ל אז רחוק מיינט מען דעם בעל תשובה, וועלכער איז געווען ווייט און האט זיך דערנענטערט , און קרוב מיינט דעם צדיק, וועלכער שטייט שטענדיג נאענט צום באשעפער, שטייט אין פסוק פריער "רחוק" און דערנאך "קרוב" צו ווייזן אז א בעל תשובה דערגרייכט נענטער ווי א צדיק, ווי אונזערע חכמים זאגען "במקום שבעלי תשובה עומדים וכו' אויף דעם ארט וואו בעלי תשובה שטייען קענען נישט שטיין צדיקים גמורים, אפילו צדיקים וואס האבן קיינמאל נישט טועם געווען קיין טעם חטא" די ערקלערונג דערפון איז, עס זענען פארהאן צוויי ערליי דרכים אין עבודת השם. דער דרך העבודה פון צדיקים און די עבודה פון בעלי תשובה, און די עבודה פון אנשים פשוטים איז אין דער מדרגה פון בעלי תשובה, ווייל זייער עבודה איז מיט הכנעה און א צעבראכן הארץ מיט א געפיל פון חרטה אויפ'ן עבר און קבלה טובה אויף להבא.

ווען דער בעש"ט האט געענדיגט די תורה האט מען גענומען זינגען ניגונים און זמירות, די יעניגע תלמידים וועלכע האבן זיך פארטראכט אין דעם וואס דער בעש"ט איז אזוי מקרב די פשוט"ע מענטשן, האבן פארשטאנען, אז זייער הייליגער רבי האט דערפילט זייער מחשבה, און דעריבער האט ער געזאגט די תורה וועגן מעלה פון דער עבודה פון אנשים פשוטים איבער די עבודה פון צדיקים גמורים.

אין דער צייט פון דער נגינה איז דער בעש"ט ווידער געווען פארטיפט אין אן אויסערגווענליכער דביקות, און ווען מ'האט פארענדיגט דעם ניגון האט ער געפענט זיינע שטראלענדיגע אויגען און זיין טיפער בליק האט דורכגעדרינגען די תלמידים, דאן האט ער געהייסן אז יעדער פון די תלמידים זאל ארויפלייגען זיין רעכטע האנט אויף די פלייצע פון זיין שכן, אזוי אז אלע תלמידים זאלן זיין פאראייניג ווי אקייט ארום דעם טיש ווען די תלמידים האבן אזוי געטאן האט ער זיי געהייסן זינגען געוויסע דביקות ניגונים, דערנאך האט ער זיי געהייסן צומאכן די אויגען, באלד דערנאך האט דער בעש"ט ארויפגעלייגט זיין רעכטע האנט אויף דעם תלמיד וועלכער איז געזעסן נעבן אים פון רעכטס און זיין לינקע האנט אויף דעם וואס איז געזעסן נעבן אים לינקס.

פלוצלינג האבן די תלמידים דערהערט א געזאנג וואס האט אנגעפילט זייערע הערצער מיט אן איבערנאטורליכער זיסקייט, אויסגעמישט מיט געבעט און תחנונים וואס האט זיי אויפגעטרייסעלט ביז צו דער טיפעניש פון דער נשמה, אט האבן זיי געהערט א וויינענדיג קול, אוי ? רבונו של עולם ? אמרות ד' אמרות טהורות... א צווייטער קול זינגט אויס טאטע הארציגער ? חנני אלקים חנני... נאך א קול מאנט, אוי געוואלד זיסער טאטע אין הימעל, יקום אלקים יפוצו אויביו... און ווידער א הארצרייסנדער קול, ליבער פאטער דערבארעמדיגער טאטע שובנו אלקי ישענו והפר כעסך עמנו... די הייליגע חבריא די תלמידים הערן די געזאנגען און געבעטן פון די תהלים זאגער און ווערן אויפגעטרייסלט און פארציטערט. פון זייערע פארמאכטע אויגען נעמען זיך גיסען טרערן און זייערע הערצער ווערן צעבראכן און צעגאנגען פון די ניגונים און געזאנגען וועלכע דערגרייכן זייערע אויערן. יעדער איינער פון די תלמידים וואונטשט זיך אז דער באשעפער זאל אים העלפן ער זאל קענען אויסגיסן זיין הארץ צום באשעפער אין אן ענליכן אופן,

דער בעש"ט האט אראפגענומען זיינע הענט פון די תלמידים וועלכע זענען געזעסן נעבן אים פון רעכטס און פון לינקס, און די וואונדערליכע קלאנגען פון די תהלים זאגער זענען שטיל געווארן, דאן האט דער בעש"ט געזאגט צו זיינע תלמידים, אז זיי מעגן עפענען די אויגען און ער האט זיי געהייסן ווידער זינגען עטליכע ניגונים, ווידער האט דער בעש"ט זיך פארטיפט אין דביקות און דאן האט ער געעפענט זיינע ליכטיגע אויגען און זיך אנגערופן צו זיינע תלמידים "די געזאנגען און שטימען וואס איר האט געהערט זענען געקומען פון די ליפן פון די אנשים פשוטים וועלכע זאגען יעצט תהלים מיט תמימות פון דער טיפעניש פון זייערע הערצער אנגעפילט מיט אמונה פשוטה, אייערע נשמות האבן דערהערט זייערע ווערטער און געזאנגען ווי זיי דערגרייכן אין העכערע הימלען".

ווען דער מעזריטשער מגיד האט דערציילט זיין בארימטן תלמיד הגה"ק בעל התניא זי"ע וועגן דער איבערלעבעניש יענעם שב"ק ביים בעל שם טוב'ס טיש, האט ער צוגעגעבן "אין יענעם מאמענט ווען איך האב געהערט די שטימען און קלאנגען פון די תהלים זאגער, האב איך געפילט אזא השתפכות הנפש און אזא בענקעניש צום באשעפער מיט אהבה בתענוגים. וואס איך האב אזוינס נאך קיינמאל אין לעבן נישט געפילט, מיינע פאנטאפל זענען געווען נאס פון שווייס און טרערן וואס דער געפיל פון תשובה האט אין מיר ארויסגערופן, א געפיל פון טיפעניש פון הארץ".

(המעשה מובא לעיל באות י"א)

- מא -

הצדיק רבי יעקב קאפיל חסיד אמר כל יום תהלים כשהיה מלובש עם תכריכים ושוכב בקבר וזכה לבן קדוש שצדיקי הדור אמרו עליו שהוא משיח בן דוד.

רבי יעקב קאפיל חסיד אבי השושלת קאסוב-ויז'ניץ הי' מתלמידיו של הבעש"ט הק' ואף הרבה להיות בעל תפילה בבית מדרשו של הבעש"ט, על גודל פרישותו וצדקתו מסופר, שבשעת פטירתו נתאספו החברא קדישא לביתו ודברו אודות התכריכים, נענתה הרבנית ואמרה: תכריכיו מזומנים כבר כמה שנים ואין צורך בתכריכים חדשים. שאלו אנשי הח"ק היכן הם, אמרה להם הרבנית רדו למרתף שם הם נמצאים.

כשירדו אנשי הח"ק מצאו את התכריכים כדבריה ולידם נראה להם בור ארוך בצורת קבר, כשעלו שוב לביתו שאלו את הרבנית מה הקבר שראינו במרתף, נתייפחה הרבנית סיפרה: מאז נשאתי לבעלי זוכרת אני שבכל יום ויום היה נוהג לרדת למרתף וללבוש את התכריכים ולשכב בקבר זה כשתי שעות, שם למד פרקי תהלים.

רבי מנחם מענדיל מקאסוב זי"ע משיח בן דוד

רבי מנחם מענדל מקאסוב היה בנו של ר' יעקב קאפיל חסיד הנ"ל, ומסופר שכשהתארח פעם אצל גיסו הצה"ק ר' אורי מסטרעליסק הסבו שניהם לסעודת ר"ח בצוותא עם עוד הרבה צדיקים, באמצע בסעודה הניח אחד הצדיקים את ידו על כתפו של הרה"צ רמ"מ, גער בו ר' אורי ואמר: הורד מהר את ידך מכתפו כי הוא משיח בן דוד.

(זכרון אשר דף ז')

- מב -

ע"י אמירת תהלים בשופי נולד הגה"ק העילוי מאוסטרובצא זצ"ל

הצה"ק רבי מאיר יחיאל ז"ל העילוי מאוסטרובצה (נולד תרי"א - נפטר י"ט אדר, תרפ"ח), היה בנו של איש פשוט, ולא מגזע היחס, אבל הוא היה גאון וצדיק, יחיד ומיוחד בדורו, כמעט כל ימיו היה יושב בתענית, הוא היה צם ב"הפסקות" ומפורסם היה כאחד מגדולי האדמורי"ם בפולין, יותר מארבעים שנה היה צם, אביו ר' אברהם יצחק ז"ל, היה אופה, ובשעת לישתו ואפייתו היה אומר בדבקות רבה פרקי תהלים, ובעירו סאבין היו אומרים: שבשעת עבודתו היה לש ואפה את לחמו ועוגות בתהלים... משגדל הנער מאיר יחיאל, והתחיל ללמוד תורה, מיד נתגלה שכלו וחריפותו, ושמו יצא בכל הסביבה ל"עילוי".

רבי מאיר יחיאל נסמך להוראה מאת הגאון רבי יהושע'לי מקוטנה, ומעתיר עליו שבחים גדולים ואומר: כי מאושרת תהיה הקהילה שתזכה לקבל אותו כרב ומורה הוראה.

דרך אגב: - כאמור: נוהג היה להרבות בצומות ובתעניות. הוא היה צם יותר מארבעים שנה משבת לשבת, רק בלילות היה אוכל. לבסוף התחיל לצום גם ביום השבת.

פעם אחת קרא ליהודי אחד שהיה מזלזל בשבת בפרהסיה לעיני כל, והוכיחו הרבי על כך. ענה אותו יהודי: גם הרבי מחלל את השבת. נדהם הצדיק ושאל: הא כיצד? השיבו היהודי: הרבי מתענה בשבת, והרי זה זלזול בכבוד השבת. - צדקת בני - השיבו הרבי - אבל אינו דומה חילול שבת שלי לחילול שבת שלך: ממך ילמדו אחרים לעשות כמותך וממני לא ילמדו אחרים...

- מג -

האדמו"ר מבעלז זי"ע פעל ישועות ע"י אמירת תהלים, בתהלים של הרבי ר' אלימלך זי"ע

הצה"ק האדמו"ר רבי יששכר דוב מבעלז זי"ע הצטיין בתקיפות דעתו. מראהו החיצוני אמר כולו כבוד. קומתו הזקופה, קלסתר פניו המפיקות חכמה, עשו רושם על כל רואיו. בזמנו יצאה גזירת המלכות על הרבנים, לעמוד למבחן ממשלתי. הרבי נסע ללבוב, להשתדל לפני שר הפלך. איש לויתו בנסיעה הזאת היה הגביר הנודע ר' דוד שרייבער ז"ל. כאשר באו אל משרד הממשלה, שאל ר' דוד את האדמו"ר: מה נאמר ומה נדבר? - ענה לו הרבי יש אתי ספר תהלים של הרבי אלימלך זצ"ל, ונאמר קודם כל פרק תהלים. ובזה באו לפני השר המושל. כאשר הציע הרבי את בקשתו לפני שר המדינה לבטל את הגזירה, אמר לו השר: אי אפשר הדבר, הלא הרבנים צריכים לדעת שפת המדינה, ולהיות בעלי השכלה. וזאת היא טובתם. על זה החזיר לו הרבי במשל: אם השר ירצה לבנות מרכבה חדשה הלא בודאי יזמין מהנדסים שיודעים את המלאכה, ולא יזמין לעבודה הזאת סנדלרים או חייטים! וכן הוא לעניין זה. אם הוא לטובת הרבנים הלא מן הדין שצריכים להתייעץ עמהם. מה שטוב עבורם. ולא לקחת עצתו של הבאראן שמעלקי האראוויץ, שאיננו לא רב ולא דיין. המשל מצא חן בעיני השר, והבטיח לו לבטל את הגזירה.

ומספרים שכאשר בא הבאראן האראוויץ אל השר שנית, הוכיח אותו השר, ואמר: איך יכולת לומר על הרבי מבעלז שהוא "בטלן", הלא אני בעצמי שוחחתי אתו כשעה שלימה, ונוכחתי שהוא חכם ופקח גם במילי דעלמא.

(ילקוט משה)

בס"ד

ספר

שמוש תהלים

חלק ד

סגולות ושמות המלאכים היוצאים מן הפסוקים בתהלים

על הספר הקדוש הזה הסכימו כבר כל גדולי עולם ובתוכם הרשב"א ז"ל בתשובה סימן קי"ג

¯¯¯

ובסוף הספר הוספנו מפתח למצוא בנקל הסגולות על כל קאפיטעל

¯¯¯

ספר שמוש תהלים

סגולת מזמורי תהלים

ידוע לכל העמים כי שם ה' נקרא עלינו ממרום האצילנו, תורת אמת נתן לנו והתורה כולה שמותיו של הקב"ה והיא המצלת והמגנה מן המקרים כאמרו בשכבך תשמור עליך וכו'. גם חמשת ספרי תהלים המכוונים כנגד חמשה חומשי תורה וכמה וכמה סודות נוראות ונפלאות בהם להגן ולהציל האדם מרעתו. ובדורות הראשונים היו משתמשים בשמוש תהלים כדמוכח להדיא בגמרא משיר של פגעים וכו'.

וכבר הסכימו בזה כל גדולי עולם וחזי מאן גברא רבה קמסהיד עליה הרשב"א ז"ל בתשובה סימן קי"ג.

וכן ריב"ז בפרק חלק כתב גבי לוחש על מכה וזה לשונו אם יש לו קדחת מותר ללחוש עליו ולהתרפאות בדברי תורה וכו'. עוד מבואר בגמרא פרק במה אשה יוצאה עיין שם. וכן כתב תשב"ץ כי בויהי נועם אין בו שום זיי"ן לומר לך שכל האומרו נצול מכל כלי זיין

והנה מה טוב ומה נעים לזכות בו את הרבים כי לא חדש הוא וכבר היה לעולמים מרגלא בפומייהו דאנשים ושרים ותמימים אשר היו מלפנינו.

א) אשרי האיש וגו', כתוב יתיה בקלף צבי עד "וכל אשר יעשה יצליח", ושם שלו אלת"ד. כיצד, א' מן אשרי, ל' מן לא כן, ח' מן יצליח, ד' מן דרך רשעים. וכתוב יהי רצון מלפניך אלת"ד שתעשה לאשה (פלונית בת פלונית) שלא תפיל ותרפאנה רפואה שלמה מעתה ועד עולם אמן אמן אמן סלה. ותלוהו עליה.

ב) למה רגשו גוים. להנצל מסערת הים אמור אותו וכתוב אותו על חרס ותשליכהו לים וישקוט הים מזעפו. ואי הוה בר נש חש רישיה כתוב יתיה עד פסוק (תרועם בשבט ברזל), ותליהו עליו.

ג) ה' מה רבו צרי. למען דחש כתפיה ורישיה אמור על שמן זית ותן מלח וימשח.

ד) בקראי ענני. צלי יתיה בכל צפרא וזיל בכל מאי דבעי לך ואת מצלח, ואמור אותו ג' פעמים קודם צאת השמש עם שם שלו י"ה י"ה. ויוצא מסוף פסוקים, י' מן תפלתי, ה' מן ודומו סלה, י מן לבטח תושיבני, ה' מן ובטחו אל יהוה, ואמור בכל פעם יהי רצון מלפניך י"ה י"ה השם הגדול הגבור והנורא שתצליח את דרכי ותישר אורחותי ותמלא משאלותי לטובה ותעשה חפצי היום הזה אמן אמן אמן סלה סלה סלה.

ועוד אי בעית למשאל כלום לבר נש, צלי יתיה ואמור, יהי רצון מלפניך י"ה י"ה השם הגדול וגו' שתתנני לחן לחסד ולרחמים בעיני (פלוני בן פלונית) ותמלא משאלותי היום הזה.

גם אם אתה צריך לשלטון לשאול ממנו כלום אמור ג"כ ז"פ עם שם שלו ותצליח.

ה) אמרי האזינה וגו'. אי קאי רוח רע לקבלך צלי יתיה תמיד בכונה עד פסוק (כי אתה תברך צדיק) והוא אזלה.

ולמצוא חן, אם יש לך עבודה גבי שלטון קח שמן זית ואמור אותו ג' פעמים בזריחת השמש ובביאת השמש ותמשח פניך ידיך ורגליך.

ו) אל באפך. לחולי העינים. לחוש אותו שבעה פעמים ביום שלשה ימים ויתרפא. ושם שלו הוא ושע"י. כיצד, י' מן "יבושו ויבהלו מאוד וכו'. ואמור : יהי רצון מלפניך השם הגדול הגבור והנורא היוצא מזה המזמור שהוא ושע"י, בעל הישועה שתושיעני מכל צער וחולי שיש לי וחשישה שיש לי בעיני כי לך הישועה והיכולת.

ועוד למי שהוא בצער בין בים בין ביבשה לחוש אותו ז"פ לעת צורך ואמור: יהי רצון מלפניך ישעי בעל הישועה שתושיעני ותצילני מכל צער כי לך הישועה והיכולת.

ז) שגיון לדוד וגו'. הוא טוב שלא יוכלו בני אדם להזיקך ולהבריח שונאך דאתי בתרך ואינון חוזרים. ושם שלו הוא א"ל עליון. א' מן "אשר שר. ל' מן "אודה בחלוף דא"ל ב"ם ואמור. יהי רצון מלפניך אל עליון שתהפוך לב שונאי כמו שהפכת לב שונאי אברהם אבינו בהזכירו זה השם.

ועוד אם יש לך שונא קח קדרה חדשה ותמלא אותה ממקור המים ואמור ד' פעמים מן "קומה ה' באפך עד סוף המזמור, ושפוך אותו במקום שונאך ואתה מתגבר עליו ואמור בכל פעם יהי רצון מלפניך אל עליון שתפיל ותכניע (פלוני בן פלונית) אויבי וקמי לפני אמן אמן אמן סלה סלה סלה.

ועוד למאן דאית ליה דינא אמור אותו קדמי דיינא ואמור יהי רצון מלפניך אל עליון שתוציאני לזכות ותדינני לכף זכות:

ח) ה' אדונינו. למצוא חן. קח שמן זית ואמור עליו במוצאי היום ז"פ ג' ימים ומשח פניך ידיך ורגליך, והוא טוב ג"כ לנער הבוכה.

ט) למנצח על מות לבן וגו'. אודה ה' וגו'. לנער הבוכה, כתוב אותו. ושם שלו אהי"ה, א' מן "אודה, ה' מן "האויב, י' מן "נלכדה רגלם בחלוף המ"ם בא"ת ב"ש, ה' מן סופו והוא "סלה, וכתוב, יהי רצון לפניך אהי"ה אשר אהי"ה השם הגדול הגבור והנורא שתסיר ממנו זאת הבכיה ותרפאהו מבלי תשישות ותסיר ממנו סבה וכל שטן ושד ומזיק וכל כאב וחלי מעתה ועד עולם.

ועוד אם עומדים שונאים כנגדך תאמר אותו ותנצל מהם ואמור, יהי רצון מלפניך אהי"ה אשר אהי"ה שתצילני מאויבי ורודפי הקמים עלי כמו שהצלת מי שהתפלל לפניך את השירה הזאת.

י) למה ה' תעמוד. למאן דאית ביה שד קח קדרה חדשה ותמלא אותו מים שאובים ותתן בה שמן זית ותלחש עליו זה המזמור ט' פעמים וירחץ במים ההם כל גופו. ושם שלו הוא אל מן. א' מן "אלה פיהו, ל' מן "למה, מ' מן "עניים, ן מן אנוש מן הארץ. ואמור: יהי רצון מלפניך אל מן שתסיר כל חולי וכל שד מגוף (פלוני) מעתה ועד עולם:

יא) בה' חסיתי. זה המזמור הוא טוב נגד רוחות רעות ואנשים רעים וסכנות.

יב) הושיעה ה' כי גמר חסיד. טוב לאמרו שלא יחטא האדם ושינצל מעצות רעות.

יג) עד אנה ה' תשכחני נצח. טוב לאמרו להנצל ממיתה משונה או שאר פורעניות והוא טוב גם כן לחולי העינים עם עשב הנקרא אוקייאר"ה ובשעת לקיטתה תאמר זה המזמור:

יד) אמר נבל בלבו. טוב לאומרו בזמן שהוא מפחד פן יספרו עליו לשון הרע, ובזמן שלא יאמינו לדבריו.

טו) ה' מי יגור באהליך. טוב להיות מקובל בעיני הבריות וגם זה המזמור טוב להבריח השד אמור אותו על קדרה חדשה מלאה מים שאובים ותרחץ למי שיש בו רוח או שד. ושם שלו יל"י. י' מן "יגור, ל' מן "רגל, י' מן "ימוט, דבסוף המזמור באלפ"א בית"א דא"ת ב"ש, ותאמר: יהי רצון מלפניך השם הגדול יל"י שתסיר כל שד ומזיק מגוף (פלוני בר פלונית) וישתה מן המים וירחץ בהם פניו ידיו ורגליו, והוא יברח:

טז) שמרני אל כי חסיתי בך. זה המזמור טוב לפרסם הגנב. קח טיט מן שפת הנהר וחול מן הים וערב אותם וגבל וכתוב כל הנחשדים וקח ספל חרס ומלא אותו מים שאובים ושים כל השמות הנחשדים בספל כל אחד ואחד לעצמו ואמור עליו זה המזמור י' פעמים ושם שלו הוא ח"י. ח' מן "חבלים, י' מן "נחלת שפרה עלי, ובכל פעם יאמר: יהי רצון מלפניך ח"י שתודיעני מי גנב כך וכך, ומי שגנב יפתח עינו שלו ויעלה פתקו למעלה. וטוב לפתיחת הלב ומשלים האויבים ומוציא האדם מצרה שהיה רגיל בה לרוחה:

יז) שמעה ה' צדק. טוב למאן דבעי למיזל באורחא. צלי יתיה ואת מצלח ושם שלו הוא י"ה. י' מן "שדוני, ה' מן "מרמה. ואמור: יהי רצון מלפניך י"ה השם הגבור והנורא שתצליח דרכי ותישר אורחותי אמן אמן אמן סלה סלה סלה:

יח) למנצח לעבד. אם ראית לסטים באים לקראתך אמור אותו והם יברחו מלפניך ושם שלו הוא אליה. א' מן "אשר דבר, ל' מן "שאול, י' מן מ' ד"ממרום בא"ת ב"ש, ה' מן "האל הנותן. ואמור: יהי רצון מלפניך אלי"ה שתצילני מכל אויבי ומכל שונאי ומכל פגע רע. ועוד אמור אותו על מים ושמן ומשח החולה ויתרפא.

יט) השמים מספרים. זה המזמור הוא טוב למאן דאית ביה רוח רעה אמור אותו ז"פ והוא יברח ושם שלו הוא ה"י. ה' מן "השמים, י' מן "גואלי. ואמור: יהי רצון מלפניך ה"י השם הגדול הגבור והנורא שתבריח (מפלוני) זה רוח רעה. כתוב אותו ותלהו עליו.

ועוד למקשה לילד קח עפר מפרשת דרכים וכתוב בו עד "והוא כחתן יוצא", ושים על כריסה וכשתלד תסיריהו מיד ואמור אותו ז' פעמים. ועוד לפתיחת הלב טהר עצמך וקח כוס יין ודבש ואמור: יהי רצון מלפניך ה"י שתפתח לבי או לב (פלוני) בתורתך ובכל חכמה שלא ישכח לעולם מה שילמוד אמן אמן אמן סלה סלה סלה:

כ) יענך ה' ביום צרה. זה המזמור טוב לדין לחוש אותו בשמן וורד ומים ומלח ז' פעמים ומשח פניך וידיך וזרוק בבגדך ותנצל מכל צרה. ושם שלו יה"ו. י' מן "יענך, ה' מן "סלה, ו" מן "קראנו:

כא) ישמח מלך. אי בעית למיזל לפני שלטון או רב אמור זה המזמור עם השם שלו על פת עם שמן זית ומשח פניך. ועוד לסער הים, לחוש אותו בשמן וורד ומים ומלח ופת וישקוט הים מזעפו. השם שלו יה"ך. י' מן "יהוה בעזך, ה' מן "רומה, ך' מן "במיתריך. ותאמר: יהי רצון מלפניך השם הגדול הגבור ונורא היוצא מזה המזמור שתשקיט הים מזעפו כי אתה מושל בגאות הים שאון גליו אתה תשבחם אמן אמן אמן סלה סלה סלה:

כב) אלי אלי למה עזבתני. טוב לעבור הנהר אמור אותו ואל תירא. וגם מפני חיות רעות. ושם שלו הוא א"ה א' מן "אלי" ה' מן "עשה" דסוף המזמור.

ועוד אם פגעת בשונאך אמור אותו ולא תירא. ועוד אמור אותו ז"פ ביום וטהר עצמך מכל טומאה וזהו טוב לפתיחת הלב.

כג) ה' רועי. טוב לשאלת חלום. טהר עצמך והתענה ואמור אותו שבעה פעמים ותישן ותאמר בכל פעם תאות ענוים שמעת וכו'. שם שלו הוא י"ה. י' מן "יהוה רועי, ה' בחלוף נ' דנפשי באותיות הנ"ך:

כד) לה' הארץ. טוב להתפלל בכל יום והוא מסוגל להנצל משטף מים.

כה) לדוד אליך ה' נפשי אשא. יאמר אותו בכל בוקר בכל עידן דאית ליה עקא וישתזיב. ושם שלו אל"י. א' מן "אליך, ל' מן "למען, י' מן "מי זה:

כו) שפטני. למי שיש לו צרה בין בים בין ביבשה או למי שהוא בשביה ח"ו, אמור אותו ויש בו י"ב פסוקים וינצל ושם שלו אלהכ"י. א' מן "אשר בידיהם, ל' מן "לשמיע, ה' מן "קהל, כ' מן "כפי, י' מן "חטאים:

כז) ה' אורי וישעי. אי בעית למכבש בעירא אמור הני פסוקים באודנה והיא מתכבשת:

כח) אליך ה' אקרא. לשונא שישלים עמך תאמר אותו עם שם שלו והוא ה"י. ה' מן ל' "לדוד בחלוף אח"ס, י' מן מ' דסוף המזמור בא"ת ב"ש:

כט) הבו לה' בני אלים. לרוח רעה קח מים שלא ראו שמש וקח ז' שרביטין דערבה ושבעה עלין דדקל שלא עשה פרי ותן אותם בקדרה של מים ולחוש עליו י' פעמים בערב ותעמיד הקדרה תחת הכוכבים בארץ ותשפוך על שער הבית במוצאי היום ושם שלו הוא ה"א. ה' מן "הבו, א' מן "יו"ד דיהוה עוז בחלוף אי"ק:

ל) מזמור שיר חנוכת. הוא טוב לכל דבר רע ושם שלו הוא א"ל. א' מן "ארוממך, ל' מן למען יזמרך:

לא) בה' חסיתי. לעין הרע. לחוש אותו על שמן זית ושם שלו הוא י"ה. י' מן בצדקתך פלטני, ה' מן "המיחלים לה':

לב) אשרי נשוי פשע. טוב לבקש רחמים אמור אותו בכל יום אחר תפלתך:

לג) רננו צדיקים. לאשה שבניה מתים. אמור אותו עם שם שלו על שמן זית ומשח אותה. עוד למקום שיש בו צרה ח"ו יאמרו בני המקום זה המזמור. השם שלו יה-וה. י' מן "ביה-וה, ה' מן "הודו, ו' מן "עצת יהוה, ה' מן "היוצר:

לד) לדוד בשנותו את טעמו. כשתלך לפני שר ושלטון אמור אותו עם שם שלו ותמצא חן והשם שלו פל"א. ועוד כשתצא לדרך אמור אותו עם שם שלו ותצליח והוא טוב ג"כ לדרוש.

לה) ריבה ה' את יריבי. אם קמו עליך בעלי ריבים אמור בכל בוקר ג' ימים ותנצחם. והשם שלו י"ה. י' מן "לחם את לוחמי, ה' מן "החזק מגן וצנה:

לו) למנצח לעבד ה'. הוא טוב לכל פתגמא בישא ושם שלו הוא אמ"ת:

לז) אל תתחר במרעים לשכור. קח כוס ושים בו מים ואמור עליו זה המזמור עם שם והב על רישיה ואפוהי ואשקי יתיה ומיד יפוג יינו ומקיץ ושם שלו הוא א"ה. א' מן "אל תתחר, ה' מן ויעזרם בגימטריא ה"א:

לח) ה' אל בקצפך תוכיחני. להנצל מלשון הרע שסופר ממנו. ואם יעץ איש בליעל עליך רע קום בשחרית וצא לאויר לצלי יתיה. ושם שלו א"ה:

לט) אמרתי אשמרה. קום בעלות השחר ותצא לאויר ותאמר שבעה פעמים עם השם תתעלה ושם שלו הוא ה"י. ה' מן "השע ממני, י' מן "אמרתי:

מ) קוה קויתי. טוב להנצל מרוחות רעות. ושם שלומי"ה. י"ה מן "וישמע שועתי, ה' מן "לעזרתי חושה:

מא) אשרי משכיל אל דל.

מב) כאיל תערוג.:

מג) שפטני אלהים. אלו הג' מזמורים אם בטלו אותך מן אומנתך והעמידו אחר במקומך אמור אותם שלש פעמים ביום ואתה תראה פלאים גדולים. ועוד "כאיל תערוג" בחון הוא לשאלת חלום התענה ואמור אותו ז' פעמים ותישן ושם שלו צבא. צ' מן "כי כאיל בחלוף מנצפ"ך, ב' מן מ' "מה תשתוחחי באלב"ם, א' מן אלה"י:

מד) אלהים באזנינו. אמור אותו ואת שם שלו והוא טוב להנצל מן האויבים.

מה) רחש לבי. למי שיש לו אשה רעה אמור אותו על שמן זית ומשח גופך:

מו) אלהים לנו מחסה. אם אדם שונא לאשתו יתפלל ויאמר אותו עם שם שלו על שמן זית ותמשח ממנו האשה. השם שלו אדי"ה. א' מן "אלקים לנו, ד' מן "נמצא מאד, י' מן :"יה-וה צבאות, ה' מן "סלה:

מז) כל העמים תקעו כף. תאמר זה המזמור ז' פעמים ביום ויקבלוך הבריות בסבר פנים יפות.

מח) גדול ה' ומהולל. לעשות ששונאיך יפחדו ממך תהיה רגיל לאמרו עם שם שלו. ושם שלו הוא ז"ך. ז' מן "רעדה אחזתם, ך' מן "כי זה:

מט) לבני קרח מזמור. לקדחת כתוב אותו עם שם שלו ותלהו עליו. ושם שלו הוא שד"י. ש' מן "שמעו, ד' מן "אדם, י' מן ק' "עקבי בחלוף אי"ק. וטוב לכתוב ג"כ עמו (מזמור לאסף) הבא אחריו עד "הוא סלה:

נ) אל אלקים ה' דבר. שם שלו הוא ח"י. להנצל מן האויבים ומהלסטים. וטוב לישא עליו בשעת סכנה:

נא) בבוא אליו נתן הנביא. אם יש לו חטא יאמר על שמן שומשמין עם שם שלו שהוא ד"ם. ד' מן מ' "דפרים בחלוף אי"ק., מ' מן ב' בבוא באלב"ם. ואמור אותו ג"פ ערב ובוקר וצהרים. וימשח גופו באותו שמן:

נב) בבוא דואג. להסיר המורגל מלדבר לה"ר כתוב אותו ותלהו עליו:

נג) אמר נבל בלבו. להפחיד שונאיך אמור אותו עם שם שלו שהוא אי. א' מן "אמר, י' מן "ישמח דסוף המזמור ואמור אותו בכל יום:

נד) בבוא הזיפים. אמור אותו ותנצל ותראה נקמה מאויביך. ושם שלו הוא י"ה. י' מן סוף המזמור "ראתה עיני, ה' מן ו' "מסתתר עמנו בגימטריא ה"א:

נה) האזינה אלהים תפלתי. לשלם גמול לאויביך ושם שלו הוא ו"ה. ו' מן "ואתה, ה' מן האזינה:

נו) למנצח על יונת אלם. לנאסר בכבלי ברזל ולהנצל מיצר הרע.

נז) מכתם לדוד בברחו. להצלחה צלי יתיה בבי כנישתא עם שם שלו שהוא ח"י. ח' מן "חנני אלהים, י' בגימטריא מן כ' "על הארץ כבודך:

נח) האמנם אלם צדק תדברון. לכלב רע שלא יזיק:

נט) בשלוח שאול וישמרו. טוב ליצה"ר אמור אותו ג' ימים בכל יום ג"פ ותתחיל להתפלל מן "הצילני עד סופו ולאחר שתאמר המזמור אמור: יהי רצון מלפניך ה' אלהי השם הגדול והקדוש היוצא מן המזמור הזה שתצילני מיצר הרע ומכל דבר רע וממחשבה רעה כמו שהצלת למי שהתפלל לפניך זה המזמור אמן אמן אמן סלה סלה סלה:

ס) מכתם לדוד ללמד. שם שלו הוא י"ה. י' "דצרינו, ה' מן ד' "ללמד בחלוף ה, אמור אותו קודם שתלך למלחמה ז' פעמים ותנצח.

סא) שמעה אלהים רנתי. אם אתה דר בבית ותירא אמור אותו כשתכנס לבית ותצליח. ושם שלו הוא שד"י. ש' מן "שמעה, ד' מן כ' "כן אזמרה באותיות דכ"ף, י' מן מ' שהוא בסוף המזמור באותיות י"ם:

סב) אך אל אלהים דומיה נפשי. אמור מזמור זה ליל יום א' אחר תפלת ערבית, ולאחר מנחה של יום ב'. ושם שלו הוא איטמ"י. א' מן אך אל אלהים, י' מן "ישועתי, ט' מן "לא אמוט, מ' מן "עוז לאלהים, י' מן "לאיש כמעשהו. ולאחר שתגמור זה המזמור תאמר: יהי רצון מלפניך אל אחד שתמחול ותסלח ותכפר עוני כמו שסלחת ומחלת וכפרת למי שהתפלל לפניך המזמור הזה:

סג) אלהים אלי אתה. אם שתפת עם אחרים ואתה רוצה להחלק אמור זה המזמור ויבא לך חלק הטוב, וכן להצליח בסחורה. ושם שלו י"ה. י' מן והמלך ישמח בה', ה' מן "במדבר יהודה:

סד) שמע אלהים קולי בשיחי. אי עברת נהר דמיא אמור יתיה ואז תשתזיב:

סה) לך דומיה תהלה. אי בעית כלום מבר נש, אמור זה המזמור עם שם שלו ותצליח. ושם שלו הוא י"ה. י' מן "ישירו שבסוף המזמור, ה' מן "דומיה והוא טוב להצליח:

סו) הריעו לאלהים. למאן דאלויה רוח כתוב יתיה ותלי עלוהי ולחוש עלוהי, הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש:

סז) אלהים יחננו. שם שלו י"ה. י' מן "יחננו, ה' מן "סלה שבסוף המזמור. והוא טוב לקדחת תמידי ולאדם הנתפש:

סח) יקום אלהים יפוצו אויביו. לרוחא בישא סב מנא מלא מיא דלא חמו שמשא ולחיש אותו ושם שלו י"ה. י' מן "יקום, ה' מן "נורא באותיות הנ"ך:

סט) הושיעני אלהים כי באו. אם אתה חמדן וזנאי ובעל עבירות תאמר אותו על מים ותשתה:

ע) אלהים להצילני. אמור יתיה בקרבא לקבל שונאך ותנצח:

עא) בך ה' חסיתי. להנצל מהתפיסה אמור אותו בכל יום ז' פעמים ערב ובקר וצהרים:

עב) לשלמה אלהים משפטיך. כתיב אותו ותלהו עליך ותמצא חן וחסד בעיני הבריות. ושם שלו הוא א"ה א' מן "אלהים, ה' מן יאשרוהו וטוב שלא ירד מנכסיו.

עג) אך טוב לישראל. להנצל משמד אמור אותו ז' פעמים בכל יום:

עד) למה אלהים זנחת לנצח. אי היו לך סנאין מעיקין או רוחין מעיקין לך אמור יתיה ואת חזי ניסין:

עה) הודינו לך אלהים. לסליחת עון. השם שלו ה"ד. ה' מן ק' דצדיק דסוף המזמור בצרוף ה"ק. ד' מן "הודינו:

עו) נודע ביהודה אלהים. להנצל מאש וממים.

עז) קולי אל אלהים. טוב להרגילו שלא יפול בשום צרה:

עח) משכיל לאסף האזינה. טוב להיות לחן ולחסד לפני המלכות:

עט) אלהים באו גוים טוב לאמרו להמית שונאים:

פ) רעה ישראל. טוב לאמרו לבל תעבוד עבודת אלילים:

פא) הרנינו לאלהים. ג"כ לבל תעבוד ע"א:

פב) אלהים נצב. אם שלחך איש בשליחות אמור בדרך ואתה תחזור מהרה ותצליח בשליחותך:

פג) אלהים אל דמי לך. למלחמה כתוב אותו ותלהו עליך ולא ינצחוך ואם ינצחוך לא יעשו בך שום רעה:

פד) מה ידידות משכנותיך. למי שרווח גופו מרוב חליו. יאמר אותו על קדרה חדשה מלאה מים שלא ראו שמש ושפוך עליו ויועיל בעז"ה. ושם שלו הוא א"ב. א' מן "צבאות, ב' מן "בך:

פה) רצית ה' ארצך. לרצות את חברך פוק לאוירא ותלה אפך לשמים לצד דרום ואמור ז' פעמים זה המזמור והוא מקבל אותך ושם שלו הוא ו"ה. ו' מן "וישעך תתן לנו, ה' מן "הראנו ה' חסדך:

פו) תפלה לדוד הטה. הוא טוב להרגילו להנצל מרוח רעה:

פז) לבני קרח מזמור שיר יסודתו:

פח) על מחלת לענות. המה טובים להושיע את העיר או את הקהל:

פט) חסדי ה' עולם. לאדם שמתאבדים איבריו ועצמותיו מן החולאים אמור אותו על שמן זית וקח צמר מאיל גזוז ותן אותו השמן על הצמר ועשן אותו עליו, ואם תרצה להושיע איש מתפיסה צא לאויר השמים ואמור אותו ועיניך לשמים:

צ) תפלה למשה. שם שלו שד"י. ש' מן ת' "תפלה באותיות ש"ת, ד' הוא מן "מעון בחלוף דמ"ת, י' מן א' ד"אתה באי"ק. אמור אותו עם מזמור:

צא) יושב בסתר עליון. לאריה או לרוח רעה ויברחו. ואחר שאמרת שני מזמורים הללו תאמר: יהי רצון מלפניך אל שדי הגדול הגבור והנורא שתדחה רוח רעה מעל (פלוני) ותשלח לו רפואה שלימה בקרוב ותחזירהו לבריאותו ותענה אותו כמו שענית למשה עבדך בשירה הזאת. ותעלה תפלתו לפניך כמו שהיה עולה עשן קטורת לפניך מעל גבי המזבח אמן אמן אמן סלה סלה סלה. ועוד כתוב כל המזמור הזה למפרע ותן אותו אחורי פתח הבית ותנצל מכל רע. והשם שלו א"ל. יוצא מן א' ד"אורך ימים באי"ק, ל' מן "עליון:

צב) מזמור שיר ליום השבת. אל נקמות, ה' רועי לא אחסר, יענך ה' ביום צרה, לה' הארץ ומלואה, מזמור לתודה, מסוגלים לעלות לגדולה קח קדרה חדשה ומלא יתה מיא ותן בה הדס וגפנים, ואמור עליה אלו המזמורים ג"פ ותרחץ מאותן המים, ואח"כ משח מאותן המים גופך ופניך והתפלל לה' לצד צפון ותראה נסים גדולים:

צג) ה' מלך גאות לבש. טוב לאמרו לנצח בעל דינו:

צד) אל נקמות. זה המזמור ומזמור טוב להודות. אי סנאך מעיק לך דכי גרמיך ופוק בשפרפירא לאוירא והב בפומך לבונה ביום שני ויהיו פניך מזרחית צפונית וצלי יתיה ז' זמנין ביום ואת חמי נסין רברבין. ושם של אלו מזמורים א"ל קנ"א טו"ב. ולאחר שתגמור אלו המזמורים אמור: יהי רצון מלפניך א"ל קנ"א טו"ב שתשפיל ותכניע (פלוני בן פלונית) אויבי וכן הראנו נסים כשם שהכנעת והשפלת את אויב משה רבינו עליו השלום כשהתפלל לפניך אלו השירות ותעלה תפלתי כריח הקטורת מעל המזבח:

צה) לכו נרננה. לבל יטעוהו אנשי עירו לטומאה ושם שלו א"ל:

צו) שירו לה' שיר חדש. לשמח בני משפחתו, ושם שלו י"ה:

צז) ה' מלך. ג"כ לשמח בני משפחתו. ושם שלו י"ה:

צח) שירו לה' שיר חדש. להטיל שלום בין אדם לחבירו, ושם שלו י"ה:

צט) ה' מלך ירגזו. להיות חסיד:

ק) מזמור לתודה. לנצח אויבים, ושם שלו י"ה ואמור אותו ז"פ:

קא) חסד ומשפט. טוב לכתבו עם מזמור יקום אלהים. בקלף והוא טוב לרוח רעה:

קב) תפלה לעני. לבקש רחמים מאת ה' יתעלה שיעשה לו חסד בעבור אשה עקרה. ושם שלו י"ה:

קג) לדוד ברכי. ג"כ טוב לבקש רחמים על אשה שהיא עקרה ושם שלו הוא א"ה:

קה) הודו לה' קראו. טוב לאמרו לקדחת רביעית:

קו) מי ימלל גבורות. טוב לקדחת שישית ושם שלו ו"ה:

קז) יאמרו גאולי ה'. זה המזמור הוא טוב מאוד לאמרו לקדחת תמידית. והשם שלו הוא י"ה:

קח) נכון לבי אלהים. תכתוב אותו ותטמנהו אחורי פתח הבית ותצליח. והשם שלו הוא ו"ה. ו' מן "צרינו דבסוף המזמור, ה' מן נ' ד"נכון בחלוף הנ"ך:

קט) אלהי תהלתי אל תחרש. אי הוה סנאך מעיק לך סב חרדלא וסב קדרה חדתא ומלי יתא מיא דמבוע ואמור עלויה יומין תלתא ושפוך קדם תרעיה דסנאך ותזהר דלא תשפוך טפה. ושם שלו הוא אל. א' מן "אהללנו, ל' מן "כי יעמוד לימין אביון:

קי) נאום ה' לאדני. שישלימו לך שונאיך ושם שלו יה:

קיא) הללויה אודה. שירבו לך אוהבים:

קיב) הללויה אשרי איש. להתגבר בגבורותיך:

קיג) הללויה הללו עבדי ה'. הוא טוב להשמיד עבודת כוכבים:

קיד) בצאת ישראל למאן דזבין ומזבן. כתוב בחנותא. ותצליח. ושם שלו הוא א"ה:

קטו) לא לנו. זה המזמור הוא טוב בבואך להתוכח בדת נגד עובדי ע"ג:

קטז) אהבתי כי ישמע. האומרו תדיר לא ימות ממיתה משונה ולא ממיתה פתאומית:

קיז) הללו את ה' למי שהלשינו עליו ולא עשה כלום:

קיח) הודו לה' כי טוב. להשיב תשובה לאפיקורוס:

קיט) אשר תמימי דרך. לרתת הגוף לחוש עליו פעמים. ולמי שירצה לעשות מצוה שתתקיים בידו.

במה יזכה נער, לשכחה, עוד לפתיחת הלב סב ביעא בשלותה וקלוף יתה וכתו עליו, במה יזכה נער עד לא אשכח דברך. ותורה צוה לנו משה מורשה וכו'. לא ימוש ספר התורה וכו'. ושם שלו פניא"ל. שובניא"ל. מופיא"ל. פתח לבי בתורתך וכל מה שאני לומד אהיה זוכר, ותעשה זה בעת מנחה בתענית יום ה' ויאכל הביצה בבת אחת. עוד יאמר מיד במה יזכה נער עד למדני חקיך ג"פ:

גמול, לחשישת עין ימין לחוש עליו ז"פ:

דבקה, לחשישת עין שמאל, ואם יתקשה לך עצה אמור אותו ז"פ, וטוב לדרוש ברבים י"פ:

הורני, להשמר מחטא, כתוב בעור צבי ותלהו עליו:

ויבואוני, להכעיס מושל על האדם אמור על מים וישתה:

זכר דבר, לטחול, כתוב על מקום הטחול וכתוב גם רפאל, ואם יסיתך עצה רעה אמור יתיה י"ח פעמים:

חלקי, לכרס העליון אמור ז"פ על יין ושתה:

טוב עשיתי, לחשישת כוליא שמאלית והימנית אמור עליו ז"פ:

ידיך עשוני, לחסדא, התפלל אותו אחר תפלתך בשחרית:

כלתה, לנפוח האף הימני לחוש עליו י"פ:

לעולם יי, לדינא, התפלל אחר תפלתך במנחה ואת זכי בדין:

מה אהבתי, לחשישת יד ימין לחוש עליו ז' זמנין בג' ימים:

נר לרגלי, התפלל בעת שתצא לדרך ותנצל מכל צרה:

סעפים, בעת שיש לך כלום בקשה התפלל זה ואחר בקש:

עשיתי, לחשישת יד שמאל, לחוש עליו ז' זמנין בג' ימים:

פלאות, לנפוח האף השמאלי לחוש על שמן ומשחהו:

קראתי, לחשישת רגל שמאל, לחוש על שמן וורד ומשחהו:

ראה עניי, לחשישת אוזן ימנית, אמור אותו במי בצל והטף טפה אחת:

שרים, לחשישת הראש אמור אותו על שמן זית ושים במקום הכאב:

תקרב, לחשישת אוזן שמאלית, לחוש במי בצל והטף טפה אחת, מי שחושש זרועותיו וצדו האחת ופרסת רגליו כעין פרלסי"א אמור: אשרי, תקרב, במה, שרים, גמול, ראה, דבקה, קראתי, הורני, צדיק, ויבואוני, פלאות, זכור עשיתי, חלקי, סעפים, טוב, נר, ידיך, מה, כלתה, לעולם. והוא בדוק ומנוסה מאן דחשיש חרציה עשה לו קטרין. אדם שת אנוש קינן מהללאל ירד חנוך מתושלח למך נח שם:

קכ) שיר המעלות אל ה' בצרתה. בראותך נחש או עקרב התפלל השיר ז' פעמים:

קכא) שיר למעלות אשא עיני, בצאתך בלילה יחידי אמור אותו ז"פ:

קכב) שיר המעלות שמחתי, בעת שאתה הולך אצל אדם גדול אמור אותו ג"פ ויקבלוך בסבר פנים יפות ועוד צלי יתיה בבי כנישתא ואת מתברך:

קכג) שיר המעלות אליך נשאתי, לעבד שברח כתוב בטס של עופרת שם האדון ושם העבד והוא ישוב:

קכד) שיר המעלות לולי ה'. כשתרצה לעבור בנהר או בספינה התפלל השירה הזאת ואח"כ תעבור:

קכה) שיר המעלות הבוטחים. בעת שתלך בדרך ויעמדו עליך אויבים קח מלח בידך ואמור את השירה הזאת שבע פעמים:

קכו) שיר המעלות בשוב ה'. טוב לאשה שמתים ילדיה. כתוב בקמיע שירה זאת וכתוב גם כן סנוי וסנסנוי וסמנגלף בשיטה אחרונה ותשים אותה בארבע רוחות הבית:

קכז) שיר המעלות לשלמה. כתוב אותו ותלהו על הנער מעת שיולד והוא טוב לשמירה:

קכח) אשרי כל ירא ה'. כתוב על קלף כשר ותלהו על אשה בעת שהיא מעוברת.

קכט) רבת צררוני מנעורי. טוב לאמרו בכל יום לדבר מצוה:

קל) שיר המעלות ממעמקים. אם שומרים סובבים בעיר ותרצה לעבור לפניהם ולא יראוך לחוש אותו בד' רוחות העולם ונופלת עליהם תרדמה ולא ישמרו:

קלא) ה' לא גבה לבי. למי שמתגאה יותר מדאי לבא אל המדה האמצעית הישרה, יהיה רגיל בזה המזמור לאמרו בכל יום ג"פ:

קלב) זכור ה' לדוד. למי שפרוץ בשבועה לקיים שבועתו. יהי רגיל לאמרו בכל יום:

קלג) הנה מה טוב לקיים אהבת האוהבים ולהתחבר עם החברים יהא מרגלא בפומיה זה המזמור:

קלד) הנה ברכו את ה'. טוב לומר אותו קודם תלמודו:

קלה) הללו את שם ה'. לשוב בתשובה שלמה לפני ה'. יאמר אותו בכל יום אחר תפלתו בשחרית במנחה ובערבית ורוח נכון יתחדש בקרבו:

קלו) הודו לה' כי טוב. טוב לאמרו להודות על הזדונות:

קלז) על נהרות בבל וגו'. טוב לאמרו להעביר שנאה:

קלח) לדוד אודך בכל לבי. טוב לאמרו לאהבה:

קלט) חקרתני ותדע. טוב לשום אהבה בין איש לאשתו:

קמ) חלצני ה' מאדם. לשנאה אשר בין איש לאשתו להעבירה:

קמא) ה' קראתיך חושה לי. טוב לאמרו לכאב הלב:

קמב) משכיל לדוד טוב לאמרו לחולי השוקיים:

קמג) ה' שמע תפלתי. טוב לאמרו לחולי הזרוע:

קמד) לדוד ברוך ה' צורי. לשבירת יד והוא טוב לשמירה מן המזיקים ושדים:

קמה) תהלה לדוד טוב למי שקבל פחד. יאמר אותו ג"פ ואח"כ יאמר יושב בסתר ז' פעמים:

קמו) הללי נפשי. זה המזמור הוא לאמר להכאת חרב:

קמז) הללויה כי טוב. לאמרו למי שנשכו נחש:

קמח) הללו את ה' מן השמים. טוב לאמרו לשריפת אש שלא תקלקל:

קמט) הללויה שירו לה' שיר חדש. טוב לאמרו ג"כ לשריפת אש שלא תרבה:

קנ) הללויה הללו אל בקדשו. להלל להקב"ה על כל פעולותיו:

א. למפלת נפלים

ב. לסערת הים

ג. לכאב ראש וכתף

ד. טב לכל דבעי

ה. לרוח רע

ו. לחולי העינים

ז. להבריח שונאיך

ח. למצא חן

ט. לנער חולה

י. למי שיש לו שונאים

יא. לאבד האויבים

יב. שלא יחלש

יג. להנצל ממיתה משונה

יד. לפחד

טו. להמית שד

טז. לפרסם הגנב

יז. לאומרו בדרך

יח. להנצל ממלכים

יט. לחכמה

כ. טוב לדין

כא. לילך לפני שלטון

כב. לכל צער

כג. לשאלת חלום

כד. להנצל משטף מים

כה. לכל עקא

כו. לצרה ולסכנה

כז. לחיות רעות

כח. לתפלה

כט. לרוח רע

ל. לכל דבר רע

לא. לעין רעה

לב. לבקשת רחמים

לג. לאשה שבניה מתים

לד. לילך לדרך

לה. אם קמו עליך מריבים

לו. לכלות הרשעים

לז. לשכור

לח. אם יעץ עליך רע

טל. למתענה

מ. להנצל מרוח רע

מא. אם בטלו אותך מאומנותך

מב. לבנין הבית

מג. כנ"ל

מד. להנצל מיד אויב

מה. מי שיש לו אשה רעה

מו. אם אדם שונא לאשתו

מז. לתשובה

מח. כדי ששונאיך יפחדו ממך

מט. לקדחת

נ. להציל מלסטים

נא. לטמא זנות

נב. להסיר המורגל מדבר לה"ר

נג. להפחיד שונאיך

נד. להנקם מאויביך

נה. לכלב רע

נו. לנאסר בכבלי ברזל

נז. להצלחה

נח. לכלב רע

נט. ליצר הרע

ס. לילך למלחמה

סא. אם יש לך יראה לשבת בבית

סב. לאמר אותו אחר מנחה ואחר ערבית

סג. להצליח בסחורה

סד. לעבור נהר

סה. אי בעי כלום מבר נש

סו. למאן שיש לו רוח

סז. לקדחת תמידית

סח. לרוח בישא

סט. לחמדי וזנאי

ע. למלחמה

עא. למצא חן

עב. למצא חן וחסד

עג. להנצל מפחד

עד. אי הוה לך סנאין

עה. להשפיל הגאוה

עו. להנצל מאש וממים

עז. שלא תפול ביום צרה

עח. להיות לחן ולחסד בעיני

המלכות.

עט. להכניע שונאים

פ. לבל תעבוד עבודת מינות

פא. כנ"ל

פב. להצליח בשליחותך

פג. למלחמה

פד. למי שרזה גופי מרוב חליו

פה. לרצות את חברך

פו. להנצל מרוח רע

פז. טוב להושיע את העיר

פח. ג"כ כנ"ל

פט. לאדם שמאבד אבריו

צ. לאריה

צא. לרוח רעה

צב. לראות נסים גדולים

צג. לנצח בעל דינו

צד. אם שונאך מעיק לך

צה. לבל יטעוהו אנשי עיר

צו. לשמח בני משפחתו

צז. ג"כ כנ"ל

צח. להטיל שלום בין אדם לחברו

צט. להיות חסיד

ק. לנצח אויביך

קא. לרוח רע

קב. לאשה עקרה

קג. כנ"ל

קד. להרחיק המזיק

קה. לקדחת רביעית

קו. לקדחת שלישית

קז. לקדחת תמידית

קח. להצלחה

קט. אם יהי' שונאך מעיק לך

קי. שישלמו לך שונאיך

קיא. שירבו לך אוהבים

קיב. להתגדל בגבורותיך

קיג. למינות

קיד. למאן דזבין והזבין

קטו. להתוכח עם המינים

קטז. שלא תמות ממיתה משונה

קיז. למי שהלשינוהו חכם

קיח. ליתן תשובה לאפיקורוס לבא לפני השופט

קיט. א) למי שרוצה שיתקיים בידו מצוה. ב) לשכחה. ג) לחשישת עין ימנית. ד) לחשישת עין שמאלית. ה) להשמר מחטא. ו) להכעי' מושל. ז) לטחול. ח) לכרס העליון.

ט) לחשישת כוליא שמאלית וימנית. י) לחשדא. כ) לנפוח אף ימינו. ל) לדינא. מ) לחשישת יד ימנית. נ) לצאת לדרך. ס) לבקש צרכך. ע) לחשיש' יד שמאלי'. פ) לנפוח אף שמאלי. צ) להשמיד השונאי'. ק) לחשישת רגל שמאלית. ר) לחשישת אוזן ימנית. ש) לפחד אויב. ת) לחשישת אזן שמאלית.

קכ. לעשות שלום

קכא. לצאת בלילה יחידי

קכב. לילך אצל אדם גדול

קכג. לעבד שברח

קכד. לעבור בספינה

קכה. לאויבים

קכו. לאשה שמתו ילדיה

קכז. לנער היולד

קכח. למעוברת

קכט. לדבר מצוה

קל. אם רוצה לעבור בספינה

קלא. לגאה

קלב. לפרוץ רצועה

קלג. לקיים אהבת אהובים

קלד. לאומרו קודם התלמוד

קלה. למי שיש לו מחשבת ע"ז

קלו. להודות על זדונות

קלז. להעביר השנאה

קלח. להעביר הגאוה

קלט. לשום אהבה בין איש לאשתו

קמ. לשנאה אשר בין איש לאשתו

קמא. לכאב הלב

קמב. לחולי השוקים

קמג. לחולי זרוע

קמד. לשבירת יד

קמה. לפחד

קמו. למכת חרב

קמז. לנשיכת נחש

קמח. לשרפה

קמט. לשרפה שלא תרבה

קן. להלל להקב"ה ע"כ פעולותיו

אלו חמשה הפסוקים הם מסוגלים וטוב לאדם להיות רגיל בהם:

עזרי מעם יי עושה שמים וארץ:

השלך על יי יהבך והוא יכלכלך:

שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום:

בטח ביי ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה:

הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה יי ויהי לי לישועה:

בס"ד

בס"ד

ספר

סגולות ישראל החדש

חלק ה

בו יבואר הענין לומר הקאפיטעל למנצח בנגינות

(מזמור ס"ז בתהלים)

בצורת מנורה כתובה על קלף

ליקוט גדול ונפלא מדברי מדרשים, זוהר, אגרת הרמב"ן, אבודרהם, הרמ"א מהרש"ל, שלמי חגיגה למהרי"ט אלגזי, עקידת יצחק, של"ה, סידור ר' קאפיל, שער הכוונות למהרח"ו, שבט מוסר, מנורת המאור ועוד.

מבואר גודל מעלת אמירת קאפיטעל "למנצח בנגינות מזמור שיר" בצורת מנורה כתובה על קלף.

אמירתה - סגולתה - קדושתה.

ספר

סגולת ישראל החדש

פרק א

מזמור המנורה

א) פסוקים אלו של מזמור ס"ז שבתהלים שנקראת מזמור המנורה עוסקים בבקשה ובשבח ה' המולך על כל העולם

מזמור המנורה

ל¯מ¯נ¯צ¯¯ח ב¯¯נ¯ג¯ינ¯ת, מ¯ז¯מ¯ר ¯¯יר: א¯ל¯ה¯ים י¯ח¯נ¯¯נ¯ ו¯יב¯ר¯כ¯נ¯ י¯א¯ר פ¯¯נ¯יו א¯ת¯¯נ¯ ס¯ל¯ה: ל¯ד¯ע¯ת ב¯¯א¯ר¯ץ ד¯¯ר¯כ¯¯ך¯ ב¯¯כ¯ל ג¯¯י¯ם י¯¯¯ע¯ת¯ך¯: י¯ד¯ך¯ ע¯מ¯¯ים א¯ל¯ה¯ים י¯ד¯ך¯ ע¯מ¯¯ים כ¯¯ל¯ם: י¯¯¯מ¯ח¯ ו¯יר¯נ¯נ¯ ל¯א¯מ¯¯ים, כ¯¯י ת¯¯¯פ¯¯ט ע¯מ¯¯ים מ¯י¯¯ר ¯ל¯א¯מ¯¯ים ב¯¯א¯ר¯ץ ת¯¯נ¯ח¯ם ס¯ל¯ה: י¯ד¯ך¯ ע¯מ¯¯ים א¯ל¯ה¯ים י¯ד¯ך¯ ע¯מ¯¯ים כ¯¯ל¯ם: א¯ר¯ץ נ¯ת¯נ¯ה י¯ב¯ל¯ה¯ י¯ב¯ר¯כ¯נ¯ א¯ל¯ה¯ים א¯ל¯ה¯ינ¯: י¯ב¯ר¯כ¯נ¯ א¯ל¯ה¯ים ו¯י¯יר¯א¯ א¯ת¯ כ¯¯ל א¯פ¯ס¯י א¯ר¯ץ:

ב) יברכנו אלקים אלקנו.

המזמור הזה בקשה להארת פני ה' אלינו ולברכתו.

הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל היה אומר, שבמלים "יברכנו אלקים אלקינו" מבקשים אנו את ברכת ה', שנזכה לעשות את רצונו, כי רק על ידי עשית רצון ה' מודים אנו, שה' הוא אכן אלקינו.

(קדושת לוי)

ד) צורת המנורה

ה) פסוקיו, שמותיו, גמטריותיו, כוונותיו.

א. במזמור זה, שבעה פסוקים (מן "אלהים יחננו"), כנגד שבעת קני המנורה, שבע הספירות וז' שמות שב"אנא בכח" ושבעת ימי הבנין וכו', וכנגד שבעה שבועות של ספירת העומר.

ב. במזמור זה, מ"ט תיבות, כנגד מ"ט ימי ספירת העומר וכו'. ויש לכויון בכל יום מימי הספירה את התיבה השייכת לאותו היום באמירת המזמור.

ג. בפסוק האמצעי של מזמור זה "ישמחו וירננו וגו'" מ"ט אותיות כנגד מ"ט ימי ספירת העומר וכו'. ויש לכוין בכל יום מימי הספירה את האות של אותו היום בשעת אמירת המזמור.

ד. מספר האותיות שבמזמור זה הם רי"ו, כנגד רי"ו אותיות שבשם "ע"ב תיבות". (ראה פירוש רש"י סוכה דף מה, א. ותוספות שם. ותוספות יום טוב סוכה פ"ד מ"ה)

ה. התחלות שבעת הקנים הם ר"ת אל"י ייא"י, גימטריא ע"ב, שהוא שם הוי"ה במילוי יו"דין (יו"ד ה"י וי"ו ה"י).

ו. סופי שלש הקנים הימניים הם סופי תיבות הכ"ם, גימטריא אדנ"י, גימטריא היכ"ל.

סופי שלש הקנים השמאליים הם סופי תיבות צו"ם, גימטריא קו"ל, גימטריא ממו"ן.

ז. ראש וסוף הפסוק האמצעי הוא י"ה. וכשתצרף סופי ששת הקנים (הכ"ם צו"ם) עם י"ה, גימטריא רי"ו, כנגד רי"ו אותיות דשם ע"ב וכנגד רי"ו אותיות שיש במזמור זה.

ו) ראשי תיבות.

אלקים יחננו. יחננו ויברכנו יאר, ר"ת שם יו"י. יאר פניו אתנו. ר"ת יחוד צ"א יאהדונה"י. יאר פניו אתנו סלה. ר"ת עולה קנ"א.

ארץ נתנה יבולה. עולה תתמ"ט ז' מרגלאין דשבת כזה, הוי"ה א"ל אלקי"ם מצפ"ץ מצפ"ץ י"ה אדנ"י, שאז ארץ שהוא מלכות שמים נתנה יבולה.

(אוצר הברכה, סדור היכל הברכה)

ז) תפלה להצלחה בכל העסקים אחר ¯אמר המזמ¯ר בצ¯רת המנ¯רה.

תפילה להצלחה בכל העסקים

(מספר "לשון חכמים")

יאמר מזמור: "אלהים יחננו" בצורת המנורה , ואחר כך יאמר בקשה זו:

י¯ה¯י ר¯צ¯ן מ¯ל¯¯פ¯נ¯יך¯ י¯ה¯ו¯ה א¯ל¯ה¯ינ¯ ו¯אל¯ה¯י א¯ב¯ת¯ינ¯, ¯¯ת¯ע¯¯¯ה ל¯מ¯ע¯ן ר¯ח¯מ¯יך¯ ו¯ח¯ס¯ד¯יך¯, ¯ל¯מ¯ע¯ן ק¯ד¯¯¯¯ת ה¯מ¯¯ז¯מ¯ר ה¯ז¯¯ה, ¯פ¯ס¯ק¯יו ו¯ת¯ב¯ת¯י¯ ¯נ¯ק¯ד¯¯ת¯יו ¯ט¯ע¯מ¯יו ו¯ס¯ד¯ת¯יו, ¯ל¯מ¯ע¯ן ¯¯מ¯ת¯יך¯ ה¯ק¯¯ד¯¯¯ים ה¯ר¯מ¯ז¯ים ב¯¯, ת¯ח¯ס ו¯ת¯ח¯מ¯ל ¯ת¯ר¯ח¯ם ע¯ל¯י א¯נ¯י ע¯ב¯ד¯¯ך¯ (פל¯ני בן פל¯נית) ו¯ת¯¯¯ל¯ח ל¯י ב¯¯ר¯כ¯ה ו¯ה¯צ¯ל¯ח¯ה ב¯¯כ¯ל מ¯ע¯¯¯י ¯ב¯כ¯ל ע¯ס¯ק¯י, ו¯ת¯צ¯ל¯יח¯נ¯י ב¯¯כ¯ל מ¯ח¯¯¯ב¯ת¯י ו¯ד¯ב¯¯ר¯י, ¯ב¯כ¯ל א¯¯¯ר א¯ח¯¯¯ב ו¯א¯ד¯ב¯¯ר ו¯א¯ע¯¯¯ה א¯צ¯ל¯יח¯, ו¯ת¯ק¯י¯¯ם ב¯¯י מ¯ק¯ר¯א ¯¯כ¯¯ת¯ב: "כ¯¯י א¯ז ת¯¯צ¯ל¯יח¯ א¯ת ד¯¯ר¯כ¯ך¯, ו¯א¯ז ת¯¯¯¯כ¯¯יל", ¯ת¯ק¯י¯¯ם ב¯¯י מ¯ק¯ר¯א ¯¯כ¯¯ת¯ב ע¯ל י¯ד¯י ד¯ו¯ד ע¯ב¯ד¯¯ך¯: "ו¯ה¯י¯ה כ¯¯ע¯ץ ¯¯ת¯ל ע¯ל פ¯¯ל¯ג¯י מ¯י¯ם, א¯¯¯ר פ¯¯ר¯י¯ י¯ת¯¯ן ב¯¯ע¯ת¯¯ ו¯ע¯ל¯ה¯ ל¯א י¯ב¯¯ל, ו¯כ¯ל א¯¯¯ר י¯ע¯¯¯ה י¯צ¯ל¯יח¯":

"א¯נ¯¯א י¯ה¯ו¯ה ה¯¯¯יע¯ה נ¯¯א, א¯נ¯¯א י¯ה¯ו¯ה ה¯צ¯ל¯יח¯ה נ¯א" : ¯ת¯ק¯י¯¯ם ב¯¯נ¯ מ¯ק¯ר¯א ¯¯כ¯¯ת¯ב ע¯ל י¯ד¯י י¯ח¯ז¯ק¯אל נ¯ב¯יא¯ך¯: "ו¯ת¯¯יפ¯י ב¯¯מ¯א¯ד מ¯א¯ד ו¯ת¯¯צ¯ל¯ח¯י ל¯מ¯ל¯כ¯ה":

א¯נ¯¯א י¯ה¯ו¯ה, ת¯¯ה¯י נ¯א א¯ז¯נ¯יך¯ ק¯¯¯¯ב¯ת א¯ל ת¯¯פ¯ל¯¯ת ע¯ב¯ד¯¯ך¯, ו¯ה¯צ¯ל¯יח¯ה נ¯א ל¯ע¯ב¯ד¯¯ך¯, ¯ל¯מ¯ע¯ן ¯¯ם ה¯ק¯¯ד¯¯ (פא"י) ה¯ר¯מ¯ז ב¯¯ר¯א¯¯י ת¯ב¯ת: "י¯א¯ר פ¯¯נ¯יו א¯ת¯¯נ¯", ¯ל¯מ¯ע¯ן ה¯¯¯¯ם ה¯ק¯¯ד¯¯ (סא"ל) ה¯ר¯מ¯ז ב¯¯ר¯א¯¯י ת¯ב¯ת: "א¯ת¯¯נ¯ ס¯ל¯ה ל¯ד¯ע¯ת", ת¯¯ח¯נ¯¯נ¯י ¯¯פ¯ע ב¯¯ר¯כ¯ה ו¯ה¯צ¯ל¯ח¯ה ¯פ¯ר¯נ¯ס¯ה ט¯ב¯ה ו¯כ¯ל¯כ¯¯ל¯ה. ¯ל¯מ¯ע¯ן ח¯כ¯מ¯ה ה¯ע¯ל¯י¯נ¯ה ה¯ר¯מ¯ז¯ה ב¯¯מ¯ס¯פ¯¯ר ר¯א¯¯י ת¯ב¯ת: "א¯ר¯ץ נ¯ת¯נ¯ה י¯ב¯ל¯ה¯, י¯ב¯ר¯כ¯נ¯ א¯ל¯ה¯ים א¯ל¯ה¯ינ¯", ת¯¯¯¯פ¯¯יע¯ ל¯י ¯¯פ¯ע ח¯כ¯מ¯ה ¯ב¯ינ¯ה ו¯ד¯ע¯ת, ¯ת¯ח¯כ¯¯מ¯נ¯י ב¯ת¯ר¯ת¯ך¯, ו¯ת¯צ¯ל¯יח¯נ¯י ב¯¯ל¯מ¯¯ד פ¯¯¯¯ט¯ים ר¯מ¯ז¯ים ¯ד¯ר¯¯¯ים ו¯ס¯ד¯ת ת¯¯ר¯ת¯ך¯ ה¯ק¯¯ד¯¯¯ה, ו¯א¯ח¯כ¯¯ים ל¯ה¯ב¯ין כ¯¯ל ה¯ל¯כ¯ה ו¯ה¯ל¯כ¯ה ל¯א¯מ¯ת¯¯ת¯ה¯ ¯¯ל ת¯¯ר¯ה:

א¯נ¯¯א י¯ה¯ו¯ה, ל¯מ¯ע¯ן ס¯פ¯י ת¯ב¯ת: "א¯ר¯ץ נ¯ת¯נ¯ה י¯ב¯ל¯ה¯, י¯ב¯ר¯כ¯נ¯ א¯ל¯ה¯ים א¯ל¯ה¯ינ¯", ¯¯ע¯ל¯ה מ¯ס¯פ¯¯ר ע¯י¯ן ט¯ב¯ה, ת¯¯¯¯ג¯¯יח¯ ע¯ל¯י א¯נ¯י ע¯ב¯ד¯¯ך¯ (פלוני בן פלונית) ב¯¯ע¯י¯ן ט¯ב¯ה ה¯ע¯ל¯י¯נ¯ה, ו¯א¯ת¯ב¯¯ר¯ך¯ ת¯¯מ¯יד מ¯ע¯י¯ן פ¯¯ק¯יח¯א, ע¯י¯ן ה¯ע¯ל¯י¯נ¯ה, ע¯י¯ן ה¯ק¯¯ד¯ש¯ה, ע¯י¯ן א¯¯¯ר ל¯א י¯נ¯ם ו¯ל¯א י¯י¯¯ן, ע¯י¯ן ה¯¯¯¯מ¯ר¯ת ה¯כ¯¯ל, ו¯כ¯כ¯¯ת¯ב: "ב¯¯ן פ¯¯ר¯ת י¯ס¯ף ב¯¯ן פ¯¯ר¯ת ע¯ל¯י ע¯י¯ן", ו¯נ¯א¯מ¯ר: "ה¯נ¯¯ה ע¯ין י¯ה¯ו¯ה א¯ל י¯ר¯א¯יו", ו¯נ¯א¯מ¯ר: "ב¯¯ית י¯ע¯ק¯ב, ל¯כ¯ ו¯נ¯ל¯כ¯ה ב¯¯א¯ר י¯ה¯ו¯ה":

"ו¯י¯¯צ¯יא¯ם ב¯¯כ¯ס¯ף ו¯ז¯ה¯ב" (יכוין כס"ה בפ"ז): "¯מ¯ל¯ב¯¯¯¯ך¯ ¯¯¯ ו¯מ¯¯¯י ו¯ר¯ק¯מ¯ה, ס¯ל¯ת ¯ד¯ב¯¯ ו¯¯¯מ¯ן א¯כ¯ל¯ת¯, ו¯ת¯¯יפ¯י ב¯¯מ¯א¯ד מ¯א¯ד ו¯ת¯¯צ¯ל¯ח¯י ל¯מ¯ל¯כ¯ה":

י¯ה¯י ר¯צ¯ן מ¯ל¯¯פ¯נ¯יך¯ י¯ה¯ו¯ה א¯ל¯ה¯ינ¯ ו¯אל¯ה¯י א¯ב¯ת¯ינ¯, ¯¯ת¯¯ע¯¯¯ה ל¯מ¯ע¯ן ¯¯מ¯ך¯ ה¯ג¯¯ד¯ל, ¯ל¯מ¯ע¯ן ק¯ד¯¯¯¯ת פ¯¯ס¯ק¯ים א¯ל¯¯ ¯¯ק¯¯ר¯ית¯י ל¯פ¯נ¯יך¯, ו¯¯¯מ¯ת ה¯ק¯¯ד¯¯ ה¯ר¯מ¯ז¯ים ב¯¯ה¯ם (כס"ה בפ"ז) ו¯ת¯¯¯פ¯¯יע¯ ל¯י ¯¯פ¯ע ה¯צ¯ל¯ח¯ה ב¯¯כ¯ל מ¯ע¯¯¯י ¯ב¯כ¯ל ע¯ס¯ק¯י ¯מ¯¯¯¯א ¯מ¯ת¯¯ן ¯¯ל¯¯י, ו¯י¯ה¯י¯ כ¯¯ל נ¯כ¯ס¯י מ¯צ¯ל¯ח¯ים ¯מ¯ב¯ר¯כ¯ים ת¯¯מ¯יד, ו¯כ¯ל א¯¯¯ר א¯ע¯¯¯ה א¯ת¯¯ה י¯ה¯ו¯ה ת¯¯צ¯ל¯יח¯ ב¯¯י¯ד¯י, ¯ת¯ק¯י¯¯ם ב¯¯י מ¯ק¯ר¯א ¯¯כ¯¯ת¯ב: "כ¯¯י א¯ז ת¯¯צ¯ל¯יח א¯ת ד¯¯ר¯כ¯ך¯, ו¯א¯ז ת¯¯¯¯כ¯¯יל" ¯ל¯מ¯ע¯ן ¯¯ם ה¯ק¯¯ד¯¯ (הימ"ל) ה¯ר¯מ¯ז ב¯¯ר¯א¯¯י ת¯ב¯ת: "ה¯א י¯¯¯ל¯ח מ¯ל¯א¯כ¯ ל¯פ¯נ¯יך¯", ת¯¯פ¯ת¯¯ח ל¯י ¯¯ע¯ר¯י ה¯צ¯ל¯ח¯ה, ¯ב¯כ¯ל א¯¯¯ר א¯פ¯נ¯ה א¯¯¯כ¯¯יל ו¯א¯צ¯ל¯יח¯. ¯ת¯ק¯י¯¯ם ב¯¯י מ¯ק¯ר¯א ¯¯כ¯¯ת¯ב ע¯ל י¯ד¯י ד¯ו¯ד ע¯ב¯ד¯¯ך¯: " ו¯ה¯י¯ה כ¯¯ע¯ץ ¯¯ת¯ל ע¯ל פ¯¯ל¯ג¯י מ¯י¯ם, א¯¯¯ר פ¯¯ר¯י¯ י¯ת¯¯ן ב¯¯ע¯ת¯¯ ו¯ע¯ל¯ה¯ ל¯א י¯ב¯¯ל, ו¯כ¯ל א¯¯¯ר י¯ע¯¯¯ה י¯צ¯ל¯יח¯": "א¯נ¯¯א י¯ה¯ו¯ה ה¯¯¯יע¯ה נ¯¯א, א¯נ¯¯א י¯ה¯ו¯ה ה¯צ¯ל¯יח¯ה נ¯א": "י¯ה¯י¯ ל¯ר¯צ¯ן א¯מ¯ר¯י פ¯י ו¯ה¯ג¯י¯ן ל¯ב¯¯י ל¯פ¯נ¯יך¯, י¯ה¯ו¯ה צ¯ר¯י ו¯ג¯א¯ל¯י":

ח) תהלים פרק סז

דעם מזמור האט דוד המלך געזאגט אויף די צייט פון מלחמות גוג ומגוג, ווען אידן וועלן געהאלפן ווערן און לויבן השי"ת. דעמאלס וועט די גאנצע וועלט אנערקענען דאס איינציגקייט פון באשעפער, דער איינציגער הערשער פון דער גאנצער וועלט ה' אחד ושמו אחד.

(א) ל¯מ¯נ¯צ¯¯ח ב¯¯נ¯ג¯ינ¯ת, מ¯ז¯מ¯ר ¯¯יר:

(ב) א¯ל¯ה¯ים י¯ח¯נ¯¯נ¯ ו¯יב¯ר¯כ¯נ¯ י¯א¯ר פ¯¯נ¯יו א¯ת¯¯נ¯ ס¯ל¯ה:

(ג) ל¯ד¯ע¯ת ב¯¯א¯ר¯ץ ד¯¯ר¯כ¯¯ך¯ ב¯¯כ¯ל ג¯¯י¯ם י¯¯¯ע¯ת¯ך:

(ד) י¯ד¯ך¯ ע¯מ¯¯ים א¯ל¯ה¯ים י¯ד¯ך¯ ע¯מ¯¯ים כ¯¯ל¯ם:

(ה) י¯¯¯מ¯ח¯ ו¯יר¯נ¯נ¯ ל¯א¯מ¯¯ים, כ¯¯י ת¯¯¯פ¯¯ט ע¯מ¯¯ים מ¯י¯¯ר ¯ל¯א¯מ¯¯ים ב¯¯א¯ר¯ץ ת¯¯נ¯ח¯ם ס¯ל¯ה:

(ו) י¯ד¯ך¯ ע¯מ¯¯ים א¯ל¯ה¯ים י¯ד¯ך¯ ע¯מ¯¯ים כ¯¯ל¯ם:

(ז) א¯ר¯ץ נ¯ת¯נ¯ה י¯ב¯ל¯ה¯ י¯ב¯ר¯כ¯נ¯ א¯ל¯ה¯ים א¯ל¯ה¯ינ¯:

(ח) י¯ב¯ר¯כ¯נ¯ א¯ל¯ה¯ים ו¯י¯יר¯א¯ א¯ת¯ כ¯¯ל א¯פ¯ס¯י א¯ר¯ץ:

ח* פירוש ע"ט:

(א) דער מזמור איז געמאכט געווארן צו די לוים זיי זאלען עס שפילען מיטן כלי זמר "נגינות":

(ב) און אזוי האט ער געזאגט: גאט זאל אונז אידן באגנאדיגן און זאל אונז בענטשן, ער זאל דערלייכטן זיין פנים מיט אונז שטענדיג, דאס מיינט, ער זאל אונז ווייזן א פריילאכן פנים צו געבן גענוג טוי אן רעגן אויף אונזער לאנד:

(ג) און דאס זאלסטו השי"ת טאן כדי צו באוואוסט מאכן אויף דער ערד דיין וועג און ווי אזוי דו פירסט זיך, אז דו טוסט גוטס צו דיין פאלק ישראל, צווישן אלע פעלקער זאלסטו באוואוסט מאכן דיין הילף:

(ד) און דעריבער וועלן די פעלקער לויבן דיר גאט, און אלע פעלקער וועלן דיר לויבן:

(ה) די פעלקער וועלן זיך פרייען און וועלן זינגען, ווען דו וועסט משפט'ן די פעלקער מיט רעכטפארטיגקייט, דאס הייסט, דו וועסט זיי גערעכט מאכן אין דין, און די פעלקער וועסטו פירן אויף דעם ערד אויף דעם רעכטפארטיגן וועג שטענדיג:

(ו) און דעריבער וועלן די פעלקער דיר גאט לויבן, עס וועלן דיר לויבן אלע פעלקער:

(ז) און זיי וועלן דיר אויך לויבן אויף דעם וואס די ערד האט געגעבן און געמאכט וואקסן איר פרוכט, און אויך אויף דעם וואס דו גאט אונזער גאט טוסט בענשטן אונז אידן:

(ח) גאט זאל אונז בענטשן, ווייל עס וועלן מורא האבן פאר אים די אלע איינוואוינער פון די עקן וועלט, און זיי וועלן זאגן איינער צום אנדערן: זעהט ווי השי"ת האט געבענטשט און געגרויסט די אידן וואס זיי האבן מורא געהאט פאר השי"ת:

ט) פירוש רש"י ז"ל

(א) יאר להראות פנים שוחקות לתת טל ומטר.

(ב) לדעת בארץ דרכך. להודיע שמדתך להטיב לעמך ועי"ז יודוך וישמחו וירננו לאומים.

(ד) כי תשפוט עמים מישור. לזכות: תנחם. תנהגם בדרך המישור על זאת יודוך עמים כלם.

(ו) ארץ נתנה יבולה. וגם על הארץ שנתנ' יבולה ועל אשר יברכנו השם (סא"א):

(ז) וייראו אותו כל אפסי ארץ. כשיאמרו ראו אלו שהיו יראי השם איך ברכם וגדלם.

י) פירוש הרד"ק.

"כי תשפוט עמים" שיבאו עם גוג ומגוג במישור, "ולאומים אשר בארץ תנחם סלה" כדי לשופטם שם, ואז יודוך שאר עמים כי אתה אלקים אדון על כולם "יודוך עמים כולם" הם הנמלטים ממחנה גוג ומגוג, ואז "ארץ נתנה יבולה" כי מפני העוונות נעצרים הגשמים, וכשיכלו הרשעים תתן הארץ יבולה ואז "יראו אותו כל אפסי ארץ" בראותם כי אלקים עמנו כי בטחנו בו.

(רד"ק)

יא) פירוש ספורנו.

"אלקים יחננו" יגאל אותנו אף שאין אנו ראוים בבחי' חנינה "ויברכנו" ברבוי עם כי בעו"ה נשארנו מעט מהרבה "יאר פניו אתנו סלה" שנזכה להביט נפלאות מתורתו הק'.

(ספורנו)

יב) פירוש הזוהר

(ב) יאר פניו אתנו סלה. (ח"ג קלג ע"ב באידרא רבה) ת"ח פנים דלבר אית זמן דנהרין ואית זמן דחשוכאן ובג"כ כתיב יאר ה' פניו אליך יאר פניו אתנו סלה מכלל דלא הוי תדירא אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא.

(ג) לדעת בארץ דרכך. (ת"ז בהקדמה ד ע"ב) בדרגא דיעקב תליא קץ דפורקנא דדרגיה אמת הה"ד (מיכה ז) תתן אמת ליעקב דאיהו סימן אלף מאתים ותשעים ואית דמוסף ביה ב' קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת לדעת בארץ דרכך אוף הכי ארץ אלף ר"ץ לקיימא בהון אמ"ת מא"רץ תצמח כד יהון לבר כחושבן ארץ.

(ד) יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם. (ח"ב סז ע"ב) ת"ח דוד מלכא קם ושבח ואודי למלכא קדישא. והוה אשתדל באורייתא בההוא שעתא כד רוח צפון אתער והוה בטש באינון נימין דכנורא וכנורא הוה מנגן ואמר שירה וכו'. ומה שירה הוה קאמר. ת"ח בשעתא דקב"ה אתער לגבי כל אינון רתיכין למיהב לון טרפא כמה דאוקימנא דכתיב (משלי לא) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה כדין כלהו בחדו. פתחי ואמרי "אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה". כדי רוח צפון אתער ונחית לעלמא נשיב ואמר "לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך". כנור בשעתא דאיהו מנגנא ביה בההוא רוחא פתח ואמר "יודוך עמים כלם". דוד כד הוה קם ואתער עליה רוח קדשא פתח ואמר "ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו יברכנו אלהים וייראו אותו כל אפסי ארץ". בגין לאמשכא טיבו דקב"ה מעילא לתתא. לבתר אתא דוד ברוח קדשא וסדר לון כחדא אסתכל בכלא האי קרא דכנורא (בגין) דשלימו דיקרא דקב"ה עילא ותתא. בשעתא דשאר עמין אתכפיין אתיין ואודאן ליה להקב"ה כיון דאינון אתכפיין ואודן ליה כדין אשתלים יקרא דקב"ה עילא ותתא. בשעתא דאתא משה לפרעה ואמר ליה יי' אלהי העברים נקרה עלינו וגו', פתח איהו ואמר לא ידעתי את יי'. ובעא קב"ה דיתייקר שמיה בארעא כמה דאיהו יקירא לעילא. כיון דאלקי ליה ולעמיה אתא ואודי ליה לקב"ה דכתיב (שמות ט) יי' הצדיק איהו דהוה מלכא קרופינוס דכל עלמא כיון דאיהו אודי כל שאר מלכין אודון דכתיב (שם טז) אז נבהלו אלופי אדום. אתא יתרו כומרא עלאה ורברבא רב ממנא (דכל ממנא) דכל טעוון אחרנין ואודי ליה לקב"ה ואמר (שם יח) עתה ידעתי כי גדול יי' מכל האלהים כדין אסתלק ואתייקר קוב"ה ביקריה עילא ותתא ולבתר יהב אורייתא בשלימו דשלטנו על כלא. אר"ש לר' אלעזר בריה ע"ד כתיב "יודוך עמים אלהים יודוך עמים כולם".

(ה) אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה. אמר רבי אלעזר בוא וראה בשעה ההיא שרוח צפון נתעורר והיה דופק באותן הנימין של הכנור. קם דוד המלך ומשבח ומהלל למלך הקדוש והיה מתיגע בתורה. והכנור היה מנגן ואמר שירה. ואיזו שירה היה אומר, בוא וראה בשעה שהקב"ה נתעורר לכל אותן המרכבות לתת להם טרף (א) כמו שביארנו שכתוב (משלי לא) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, אז כלם בשמחה פותחים ואומרים, אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה. (ב) כאשר רוח צפון נתעורר ויורד לעולם מנשב ואומר לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך, (ג) והכנור בשעה שהוא מנגן בכח אותו הרוח פותח ואומר, יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם (ד) (ורוח צפון מנשב ואומר ישמחו וירננו לאמים כי תשפט עמים מישר ולאמים בארץ תנחם סלה, (ה) והכנור משיב עוד ואמר, יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם.) ודוד כאשר היה קם ונתעורר עליו רוח הקודש פתח ואמר, ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו יברכנו אלהים וייראו אותו כל אפסי ארץ. (ו) בשביל להמשיך הטוב של הקב"ה מלמעלה למטה, ואח"כ בא דוד ברוח הקודש וסדרם יחד. נכפל בכלם אותו המקרא של הכנור, לפי שזה הוא השתלמות כבודו של הקב"ה למעלה ולמטה. בשעה ששאר עמים נכנעים ומודים לו להקב"ה וכיון שהם נכנעים ומודים לו אז נשתלם כבודו של הקב"ה למעלה ולמטה:

(ה*) פירוש זיו הזהר

(א) גם במאמר זה עלו קמשונים שיבושים ודילוגים בהזהר כמובא במפרשי הזהר. ובעזהי"ת תקנתי ושמתי המעקשים למישור:

אינון רתיכין היינו השבעים שרים של אומות העולם תובעים מן המלכות שפע פרנסה עבור האומות:

(ב) זה הפסוק אומרים בדרך תפלה למדת המלכות המפרנסת אותם:

(ג) רוח צפון היינו התעוררות הגבורה מן התפארת אל המלכות שזהו התחלת הזיווג בסוד הכתוב שמאלו תחת לראשי וגו'. והתפארת מבקש שפע מעולם הבינה להשפיע למלכות ואומר אל הבינה אם הבנים שתשפיע השפע בעבור זה למען דעת בארץ דרכך וגו':

(ד) כנור זו המלכות ואומרת זה הפסוק להמליץ שע"י קבלתם השפע יודיך עמים וגו':

(ה) זהו שאומר רוח צפון של התפארת אל המלכות שתחלק להם השפע ביושר ואז ישמחו וירננו וגו':

(ו) אלו הפסוקים יאמר דוד לתבוע שפע וברכה עבור ישראל וימליץ שע"י שישראל יתברכו בשפע וברכה ויראו אותו כל אפסי ארץ, משא"כ אם ח"ו עם ישראל עניים חסרי השפע והם בשפלות ובצרות אז אין אומות העולם יראים מן הקב"ה ולמה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם:

(יג) ביאור הקאפיטעל מספר זאת זכרון, ודברי אמת

סז (א - ב) למנצח בנגינות מזמור שיר - אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה - דהנה איתא בגמ' למנצח מזמור לדוד זמרו למי שמנצחין אותו ושמח וכאן כתיב למנצח בנגינות כו' דהנה יש שני ענינים שצדיק יכול לפעול לבטל גזירה, א' להמשיך טובות על ישראל וא' להפיל פחד על שונאי ישראל לצורך טובת ישראל, והנה ענין ראשון יש שמחה לפניו ית' משא"כ ענין שני מי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים כ"א את אחרים משיש, וזה למנצח הוא ענין ראשון למי שמנצחין אותו ושמח בנגינות לשון שבירה כמו שאמרו רז"ל על אזכרה נגינתי שמשבר את שונאיו על זה מזמור שיר (וי"ל נמי מזמור על הימין ושיר על ענין שמאל) (ב). וקאמר אח"כ אלקים יחננו פי' יתן לנו חן בעיני מי שצריך וכשאנו בגלות טוב שיתן לנו חן בעיני מלכים ושרים ובעיני אשר כח להם וי"ל נמי יחננו יתן לנו שפע בני חיי ומזוני יחננו מרומז בני כמ"ש הילדים אשר חנן אלהים את עבדך ויברכנו כפשוטו ברכה ועושר ומזוני יאר פניו אתנו סלה הוא חיי באור פני מלך חיים.

(ג) לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך - שידעו ויאהבו גם אשר בארציות דרכך אם תתנהג אתנו לטוב בכל גוים ישועתך ע"י חן שתתן לנו בעיניהם, ומה שאמר לעיל בנגינות ע"ז אמר,

(ד) יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם - פי' אותן שונאי ישראל שאין תועלת במה שיהי' לנו חן בעיניהם שיתקנאו בנו יותר להם צריך אלקים שתפול דינך עליהם ותשבור אותם וזה יודוך עמים אלקים ע"י אלקים דין עי"ז יודוך עמים כולם גם הם שונאי ישראל.

(זאת זכרון קלט, וזכרון זאת סח, ודברי אמת פב)

(יד) בשם הצה"ק מסטרעליסק זצוקלה"ה

יודוך עמים אלקים יודוך עמים כולם בשם רבינו אורי סטרעליסקר זצוק"ל.

פירוש בביאת משיח צדקנו ב"ב אז הקב"ה יתן רגע אחד לכל אלילי עמים פה לצעוק שהאילים אלמים רק ה' אחד ושמו אחד ובלעדי אין אלקים ואז אח"כ ממילא יהפוך שפה אחת לכל העמים לקרוא כולם בשם ה' אלקי ישראל וישליכו כ"א את אלילי כספר וכו' וזה כונת הפ' יודוך עמים אלקים ברישא יודוך כל אלילי העמים שבלעדיך אין אלקים ויודו כולם לשמך הגדול והקדוש וממילא עי"ז אח"כ יודוך עמים כולם.

(ח) יאר פניו אתנו סלה. הול"ל יאר פניו לנו אלא הפי' איך אנחנו יכולים לקבל הארתו מאתו והלא הוא א"ס ב"ה לזה אמר אתנו כלומר שמתלבש ומצמצם עצמו במחשבותינו.

(קדושת לוי)

מ

פרק ב

א) שויתי ה' לנגדי תמיד

א. בשלחן ערוך או"ח הלכות הנהגת אדם בבוקר סימן א' וז"ל:

יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר: הגה ועכ"פ לא יאחר זמן התפלה שהצבור מתפללין. (טור)

הגה (ג) שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות (ד) הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים וכו'.

ב. ובשערי תשובה אות ג' וז"ל:

שויתי ה'. עיין בה"ט וראיתי בכתבי בד"ז הרב החסיד האלהי הר"ר זלמן לוקאוור ז"ל על מה שהיו רגילין לעשות מנורות של קלף מצויירים להניח הסידורים וכותבים בשם שויתי ה' כו' בן ד' אותיות ושאר שמות והמנורה כזה היתה נקראת בשם שויתי והטעם הוא בכדי שיהיה נזכר שלא לשיח שיחה בטלה בתוך התפלה מאימת השם אשר לנגד עיניו וכתב ע"ז בשם דודו אא"ז הגאון על תבואות שור שאמר במליצתו הצחה אם לא שויתי ודוממתי ר"ל שיוכל לגדור שידום אף בלא השויתי, והתרעם מאד ע"ז לפי על הרוב אינם משמרים כראוי ותשתפכנה בראש כל חוצות וע"ד שאמרו בר"ה דף י"ח ע"ב שעל דבטילת אדכרתא מן שטרייא עשאוהו יו"ט, ולכן גם בזה ראוי לאזור חיל לבטל המנהג והאריך בדברי נועם.

ונראה דבמנורות הגדולים המצויירים על קלף שקובעים בבהכ"נ לפני העמוד או שאר מקומות שקובעים אותה תחת טבלא של זכוכית לית לן בה ולא קפיד רק על אותן שמניחין בסדורים מטעמא דלעיל וגם שעל הרוב בא לידי מחיקת השם כאשר עינינו הרואות שהם הולכים לאיבוד ולהמחק ובפרט שכותבין עליהם שמות אשר לא כדת והמזהיר והנזהר ישכילו כזוהר, עכ"ל.

ג) ובמשנה ברורה אות ד' וז"ל:

(ד) הצדיקים דהיינו שיצייר בנפשו תמיד איך שהוא עומד לפני הש"י כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו וכתבו בשם האר"י ז"ל שיצייר שם הוי"ה תמיד נגד עיניו בניקוד יאה כזה יהוה וזהו סוד שויתי ה' לנגדי תמיד וזה תועלת גדול לענין היראה. ויש שהיו רגילין מחמת זה לעשות מנורות של קלף מצויירים להניח בסידורים וכותבים בהם שויתי ה' וגו' בן ד' אותיות ושארי שמות ומנורה כזה היתה נקראת בשם שויתי והטעם הוא בכדי שיהיה נזכר שלא לשיח שיחה בטלה בתוך התפלה מאימת השם. וכתב בשערי תשובה בשם התבואת שור שראוי לאזור חיל לבטל המנהג כי על פי הרוב אינם משמרים את הקלף כראוי ותשתפכנה בראש כל חוצות וגם כמה פעמים בא לידי מחיקת השם. ונראה דבמנורות הגדולות המצויירות על קלף שקובעים בבה"כ לפני העמוד תחת טבלא של זכוכית שאין שייך בזה טעם הנ"ל לית לן בה עכ"ל. והקובעין בעמוד בלא טבלא יש למחות בידם כי ע"י הנרות שקובעין בעמוד בא ברוב העתים לידי מחיקת השם ח"ו, עכ"ל.

ד. ובספר סגולות ישראל (מערכת מ' אות ס"ד אחרי שהעתיק דברי השערי תשובה הנ"ל) מסיים וז"ל:

"ואני אומר דיותר טוב שתהיה דבוקה בסידור על ידי תפירה או ע"י דבק בתחלת הסידור וזהו דרך הנאה לעשות כבוד לשמו ית' עכ"ל".

ובפרט בימינו היום שיש מעטפות מפלעסטיק חזק ויפה, יכול כל אחד בנקל להדביק לו בסידור, וב"ה ישנם כעת הרבה סידורים שנדפסו הלמנצח בצורת מנורה, ואשרי לו מי שכותבה על קלף וכו'.

(חיים של שלום או"ח סי' א)

מ

פרק ג

גודל מעלת אמירת מזמור ס"ז, הנקרא מזמור המנורה - סודות ורמזים גדולים ונפלאים שממנו הברכה והאורה והצלחה לכל העולם.

א. בספר "יראת אל" להגאון הגדול מוהר"ר אלעזר מגרמיזא בעל הרוקח ז"ל (העתקנו לפי כת"י ישן. ויתכן שהוא הכת"י לראשונים שראהו החיד"א ז"ל כמובא להלן). בתחילת הקונטרס מצוייר המזמור בצורת המנורה. (הפסוק "אלהים יחננו ויברכו" וגו' הוא הקנה הימני תחת תיבת "למנ", דהיינו לימין הקורא). מעל הפסוק למנ צחב וגו' כתוב הפסוק "כי עמך מקור חיים" וגו'. למטה אצל קני המנורה כתובים השמות היוצאים מסופי הפסוקים של ששה הקנים. אח"כ כתוב כך:

המזמור הזה עשה דוד המלך עליו השלום ברוח הקודש ויש בו סודות ורמזים גדולים ונפלאים והוא עשוי בצורת המנורה. והם ג' פסוקים בצד ימין ופסוק ישמחו וירננו באמצע וג' פסוקים בצד שמאל והם ז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה. והקנה האמצעי הוא גוף המנורה.. ופסוק ראשון למנצח... אינו מן המנין אך הוא שם (...) המזמור. והם שמות הקדושים של הקב"ה והם כתובים על כל אחד ואחד מז' קני המנורה. והם ג' אותיות על כל קני המנורה וב' אותיות על קנה האמצעי. וששה פסוקים מן המזמור הזה דע כי ו' פסוקים רמוזים לששה קצוות העולם מזרח מערב צפון דרום שמים וארץ. והש"י ברא אותם הוא אדון ומלך על כל.. רומז לקנה האמצאי שהוא הגוף. וזה הפסוק רומז ליום השבת שמעלתו וקדושתו על ו' ימי המעשה והוא סוד עץ החיים (אשר בתוך הגן) רצה לומר באמצע הגן ומזה קנה האמצעי היה בו שפע השמן לכל הנרות שעל קני המנורה. וזה הנר מקנה האמצעי היה מאיר ונותן אור גדול יותר מכל הנרות שעל ז' קני המנורה. כמו כן רומז להקב"ה שממנו הברכה והאורה וההצלחה לכל העולם. וכמו כן ארץ ישראל הוא קנה האמצעי וירושלים הוא נר מן קנה האמצעי ובהמ"ק הוא האור המתפשט, וירושלים ובהמ"ק של מטה דכתיב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. ומזה קנה האמצעי שהוא א"י ישפיעו ממנו הברכות וההצלחות והתבואות לכל הארצות מן הו' איקלמים שיש בעולם. לפיכך אמרו... א"י ראש לכל הארצות וממנו מוצצים ומתפרנסים כל הארצות שבעולם...

ובזה הענין תבין סוד קדושת יום השבת. והאותיות הראשי פסוקים מן הז' פסוקים... בגימטריא ע"ב כנגד שמות של הקב"ה היוצאים מן ויס"ע ויב"א וי"ט.

ובזה המזמור תמצא האותיות של ע"ב שמות. בפסוק ראשון אלהים יחננו תמצא בו ז' תיבות והוא רמז לז' ככבי לכת (והמזלות) המנהיגים המזלות והעולם כולו ברצון הש"ית... (כאן בא באריכות רמזים וסודות על מספר התיבות שבכל פסוק וראשי תיבות וכו'). ודוד המלך ע"ה נושאו במגינו מצויר בצורת מנורה והיה נוצח מלחמותיו ואויביו נופלים לפניו.

ואמרו בעלי הקבלה הקב"ה הראה לדוד מזמור זה ברוח הקודש כתב באותיות מופז ונעשה בצורת מנורה. וכן הראה למשה רבינו ע"ה במראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה.

והרואה אותו מצויר בצורת מנורה ימצא חן וחסד בעיני אלקים ואדם.

ואם יצוייר בבה"כ בארון הקודש יגין בעד גזירה להקהל.

והאומרו בכל יום קודם הנץ החמה, לא יקרה לו מקרה רע.

וחשוב הוא לפני הקב"ה כאילו הדליק המנורה בבית המקדש.

ומובטח שהוא בן עוה"ב.

והאומרו בבקר אחר ברכת כהנים ז' שבועות כל ימי הספירה לא יקרה לו נזק כל השנה כולה ויצליח במעשיו. והכל רומזים עניינם כנגד ז' קני המנורה חנינה ברכה אורה ישועה הודאה שמחה רננה שכל אלו ענינים עתידים להיות לישראל. וראוי לכוין בה. וגם טוב לאומרו ז"פ כשאדם יוצא לדרך לשלום ולהצלחה.

והפסוק "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור" היה כתוב עליה על כל קנה וקנה תיבה אחת... ועל הקנה האמצעי שהוא שבת ועץ החיים... כתוב עליו תיבת החיים בעבור שהוא ארץ החיים וממנו יושפעו כל הברכות והצלחות... ברוך ה' לעולם אמן ואמן.

ב) חמשה חומשי תורה - נגד המנורה נאמרו.

בקונטרס "מנורת זהב" שהועתק מכתב יד מופת הדור הגאון מהר"ר שלמה נ"ע מאוסטרא לוריא מהרש"ל (נדפס בויניציאה על ידי יחיאל בר אשר הכהן ז"ל הנקרא מיכל כהן יצו. וחיד"א ז"ל ראה קונטרס זה בכת"י והביא עדות לכך שכתב היד הועתק מכתיבת יד הקודש של הגאון מהרש"ל ז"ל, כמובא להלן) ובו העתק כמעט כלשון הספר "יראת אל" בשם הגאון בעל הרוקח ז"ל. ובצד ציור המנורה כתוב כך:

חמשה חומשי תורה נגד המנורה נאמרו.

בראשית ז' תיבות (בפסוק הראשון של ספר בראשית יש בו ז' תיבות) נגד שבעה נרות.

שמות י"א תיבות נגד י"א כפתורים.

ויקרא ט' תיבות נגד ט' פרחים.

במדבר י"ז תיבות נגד גובה של מנורה שהוא י"ז טפחים ומשהו, כיון שהאחרון חסר לא נכתבה תיבה נגדו.

דברים כ"ב תיבות נגד כ"ב גביעים.

והיתה גבוהה י"ח טפחים להורות על מספר ח"י כי היא עץ החיים אשר בה תוסיף חיים על המחזקים בה כמו שנאמר "עץ חיים היא" וגו'.

ג) הקב"ה הראה מזמור הזה לדוד המלך, ולמשה רבינו ע"ה

דוד המלך עליו השלום הראהו הקב"ה ברוח הקדש מזמור "למנצח בנגינות מזמור שיר אלהים יחננו" וכו' כתוב על טס של זהב מופז עשוי בצורת מנורה. וכן הראה אותו למשה רבינו ע"ה. והיה דוד המלך ע"ה נושא זה המזמור כתוב ומצוייר וחקוק במגינו בטס של זהב כצורת מנורה כשהיה יוצא למלחמה והיה מכוין סודו והיה נוצח אותם ואויביו נופלים לפניו. (קונטרס מנורת זהב כ"י מועתק מכ"י הרב מהר"ר חיים באכנר זלה"ה בעל אור חדש על דיני ברכות. והעיד הרב מהר"ח הנזכר שהוא העתיקו מכתיבת יד הקדש של הגאון מהרש"ל ז"ל ושם כתוב סודות ונפלאות הרמוזות במזמור הנזכר)

("מדבר קדמות" להחיד"א ז"ל [מערכת ד' אות כ"ב])

ד) צורת המנורה היתה לדוד למגן ולמחסה

... לכן מקובל שהמנורה היתה מצויירת במגן דוד. להיות כי זכות התורה והאמונות האמיתיות עם עיקרי הדת היו עומדים לדוד במלחמותיו, ולכן היתה המנורה למגן ולמחסה אליו, והוא מבואר.

(תורת העולה לרבינו משה איסרליש הרמ"א ז"ל [סוף פרק כ'] ועיי"ש מה שהאריך בענין המנורה)

ה) לכוין לדעתו של דוד המלך ע"ה

בספר "כף החיים" לר' חיים פלאג'י ז"ל (אות י"ד) אחרי העתיק לשון החיד"א בס' מדבר קדמות, הוסיף בזה הלשון: "וכן אנן יתמי דיתמי דלא בינת אדם לנו, ראוי לכוין לדעתו של דוד המלך ע"ה וכל קדושים עמו דהוו ידעי עומקן של דברים סוד ה' ליראיו".

ו) סוד גדול לאומרה בצורת מנורה

סוד גדול לומר למנצח זה בצורת המנורה. וכן בסדור עם כוונות האריז"ל של רבינו יעקב קאפיל ז"ל נדפס המזמור הזה בצורת המנורה. וכן בסדר "עבודה ומורה דרך" דפוס סלאוויטא נדפס המזמור בצורת המנורה. וכתוב שם מעל המנורה: בכל עת שאומר זה המזמור ובפרט בליל ספירה, יאמר אותו בציור המנורה.

(סדור עם כוונות האריז"ל של רבינו שבתי מראשקוב ז"ל, [בסדר תיקון חצות ובכוונת ספירת העומר])

ז) טעם אמירת מזמור אלקים יחננו - כאילו מקביל פני שכינה

ז"ל האבודרהם, בסדר שחרית של חול: "ויש מקומות שנוהגין לומר בכל יום מימות העומר, "מזמור שיר אלקים יחננו ויברכנו", מפני שיש בו מ"ט תיבות חוץ מן הפסוק הראשון שהוא פתיחת המזמור, והם כנגד מ"ט ימי העומר. ועוד יש בו שבעה פסוקים חוץ מן הפסוק הראשון, והם כנגד ז' שבועות. ובמקצת מקומות אומרין אותו בכל יום, מפני שנקרא "מזמור המנורה" והקורא אותו בכל יום נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש וכאילו מקביל פני שכינה כי תמצא ז' פסוקים כנגד ז' קני מנורה, וגם יש בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים והכפתורים והפרחים והנרות שבז' קני המנורה שעולין למנין מ"ט.

ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי, ומחתותיה תרי. עכ"ל.

(שלמי צבור למהרי"ט אלגזי ז"ל במשפטי הזמירות)

ח) יגן מכל גזירות רעות להקהל

לצייר הלמנצח בצורת מנורה בבית הכנסת על הארון הקודש ויגין בעד גזירה רעה ח"ו להקהל.

("יראת אל" להגאון מוהר"ר אלעזר מגרמיזא בעל הרוקח ז"ל, מהרש"ל בספרו מנורת המאור, האריז"ל, סגולות ישראל)

ט) להנצל העיר מכל צרה

סגולה להנצל העיר מכל צרה לצייר המנורה בארון הקודש ולקרות בו בכל יום כשנוטלין ס"ת מבה"כ זו לאחרת וק"ו לבית להתפלל זהו סגולות ס"ת.

(זוהר ויקרא, ספר זכירה)

מ

פרק ד

א) אמירתו כשנכנס לבית הכנסת

אחר שנכנס לבית הכנסת יאמר מזמור אלהים יחננו ז' פעמים ויקיף בכל פעם התיבה.

ובשבת יקיף פעם אחת התיבה ולא יותר.

(אור הישר עמוד העבודה סימן ה, סידור תפלה ישרה ברדיטשוב)

ב) בלמנצח יש שבעה פסוקים - כנגדם יקיף שבע הקפות סביב התיבה שבאמצע בית הכנסת

בסידור חמדת ישראל דף יא: וזל"ק:

ואחר שנכנס לבית הכנסת ישתחוה כנגד ההיכל ויאמר אח"כ מזמור אלהי"ם יחננו ויברכנו וכו' אשר יש בו שבעה פסוקים וכנגדם יקיף שבעה הקפות סביב התיבה שבאמצע בית הכנסת. וטוב הוא שיכוין לגמור פסוק אחד בכל הקפה מהם. ויכוין כי התיבה היא כנגד המלכות ותכוין להמשיך אליה שבעה אורות מקיפים שהם מן החס"ד עד המלכות ואור המקיף של המלכו"ת ג"כ אנו ממשיכים אליה והיא בכלל השבעה מקיפים וגם תכוין לכלול עצמך לקבל מן שבעה אורות המקיפים האלו אתה והמלכות ביחד. עוד ביום ראשון תכוין לפסוק ראשון שהוא אלהי"ם יחננו וכו' ותכוין כי היא גובר על הששה הפסוקים והוא תגבורת החסד על הששה התחתונות וביום השני תכוין כי פסוק השני גובר על כולם והוא הגבור"ה. ובה תכוין עד יום הששי כי אז תכוין בפסוק הששי הגובר על כולם.

ואמנם ביום השבת (אין) צורך רק להקיף אלא הקפה אחת בלבד והוא ספיקא אם הוא כנגד הת"ת הנקראת שבת וכולם כוללין בו. אם הוא כנגד הבינה הכולל לכל השבעה ולכן אין בשבת רק הקפה אחת, עכ"ל.

ג) סדר הקפת התיבה באמירת למנצח

... כשיכנס ישתחוה כנגד ההיכל, ואחר כך יאמר מזמור אלקים יחננו (שבו) שבעה פסוקים כנגד שבעה מקיפים דחסד עד המלכות, ואם עדיין אין שם בני אדם הרבה דלא מחזי כיוהרא.

ובכל פסוק ממנו יקיף פעם א' התיבה סוד המלכות ז' פעמים להמשיך לה מקיפים אלו ושיהנה גם הוא מאורם. ותכוין לכלול נפשך עם המלכות יחד לקבל מז' אורות מקיפים הנ"ל ועל ידי הקפה אנו ממשיכין אליה.

יום ראשון אלהים יחננו וכו' שהוא כנגד מקיף החסד הוא הגובר, על שאר פסוקים.

יום שני לדעת וכו' שהוא כנגד מקיף הגבורות והוא הגובר וכו'.

יום שלישי יודוך וכו' שהוא כנגד מקיף הת"ת והוא הגובר וכו'.

יום רביעי ישמחו וכו' שהוא כנגד מקיף נצח והוא הגובר על שאר וכו'.

יום חמישי יודוך וכו': שהוא כנגד מקיף ההוד והוא הגובר על שאר וכו'.

יום ששי ארץ וכו'. שהוא כנגד מקיף היסוד הוא הגובר על שאר וכו'.

יום שבת יברכנו אלהים ויראו אותו כל אפסי ארץ שהוא כנגד מקיף המלכות והוא הגובר על שאר וכו'.

(סידור האריז"ל להר"ר שבתי ז"ל)

מ

פרק ה

א) לאומרה על קלף

מה מאד הפליגו באמירת "למנצח בנגינות - בציור מנורה. וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום. וראיתי קונטרס בכתב יד לראשונים בזה בסודותיו ותועלותיו. ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרינו נאמר אותו בכונה בציור מנורה כתוב על קלף.

(עבודת הקודש להחיד"א ז"ל, חלק "צפורן שמיר" [סימן ב' אות ח"י], ועי' חס"ל [אות ו'], ש"ץ [דף ס"ו ע"א], כף החיים להרח"ף [סי' י"ב אות י"ד], כף החיים [סי' נ"א אות י"א])

ב) יאמר על קלף או נייר, - ויהי' זקוף לפניו ולא משכב.

כשאומר "למנצח בנגינות מזמור שיר" המצויר בצורת המנורה על קלף או על ניר, יזקוף את הציור של המנורה שמסתכל בו, כדי שיהיה הציור זקוף לפניו כדמיון המנורה שהיתה זקופה ועומדת בהיכל, ולא יניח הציור מושכב ושטוח לפניו.

(עוד יוסף חי' לבמח"ס "בן איש חי" [בפרשת ויגש אות ג'])

ב) לאומרה אחר כל שלש תפילות

מצאתי כתוב, שיאמר קודם שיסיים העמידה מזמור "למנצח בנגינות... אלקים יחננו" בצורת מנורה כתובה על קלף.

(עבודת הקודש להחיד"א ז"ל, חלק כף אחת [סימן כ"ו].)

ד) להדביק הלמנצח בסידור ע"י תפירה או דבק.

בספר סגולות ישראל (מערכת מ' אות ס"ד) כתב וז"ל:

ועיין להרב שע"ת סי' א' ס"ק ג' שכתב דכיון שיש בה שם המפורש אינו ראוי שתהי' בקלף מצויירת כדי שלא תפיל לארץ שע"פ הרוב אינם משמרים אותה כראוי ותשתפכנה בראש כל חוצות ע"ש, והרב כף החיים כתב שיהיה זהיר שלא תפיל ארצה.

ואני אומר דיותר טוב שתהיה דבוקה בסידור ע"י תפירה או ע"י דבק בתחלת הסידור וזהו דרך הנאה לעשות כבוד לשמו י"ת עכ"ל.

ה) בכתב אשורית זוכים שכל תיבה עלה למעלה וכו' והוא סגולה בדוקה ומנוסה

"כשאתה אומר שמע תצייר את צורת השי"ן והמ"ם והעי"ן כמו שהם כתובים בכתב אשורית לנגד עיניך וכן על זה הדרך בכל תיבה ותיבה עד הסוף. גם תביט הנקודות וטעמים שעל כל אות ואות כאשר הם מצוירים לפניך בסידור ובזה אז תזכה שכל תיבה ותיבה תעלה ממש כצורתה למעלה מעלה כל אות למקומו ושורשו לפעול פעולות ותיקונים נפלאים הצריכים אליו ודבר זה הוא סגולה נפלאה בדוק ומנוסה למרגילים עצמם בזה לבטל ולהסיר מעליו כל מחשבות ההבלים הטורדות ומונעות טהרת המחשבה וכוונה".

(בן איש חי)

ו) וכן הרב החיד"א זצוק"ל כותב בזה"ל: "כשאתה הולך לישן יצייר שם המיוחד הוי"ה ב"ה כאילו כתוב לפניו בכתב אשורית גדולה עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי"

(צפורן שמיר ס"ח קכ"א)

ז) וכן כתב רבינו הקדוש הרבי רבי אלימלך מליזענסק זצוק"ל זיע"א בצעטיל קטן שלו שיצייר לפניו בשעת אכילה אותיות מאכ"ל "בכתב אשורית".

(צעטיל קטן)

מ

פרק ו

א) האומרה בכל יום בהנץ החמה, לא יקרה לו שום רע.

כל האומר (מכאן בחוקי חיים אות ס' סק"ג) מזמור "למנצח בנגינות מזמור שיר" (תהלים סז) בצורת המנורה בכל יום בהנץ החמה, לא יקרה לו שום מקרה רע, וחשוב לפני הקדוש ברוך הוא כאלו הוא מדליק נרות בבית המקדש.

יצליח במעשיו ולא יהא ניזוק כל היום.

ובספר "מנורת המאור" כתב: לאמרו בימי העמר כששליח צבור אומר ברכת הכהנים, יאמר היחיד "למנצח בנגינות מזמור שיר" עד "אפסי ארץ", ויצליח במעשיו (אגרת הרמב"ן), ויסתכל בצורת המנורה, ולא יהא נזוק כל היום. ומסים שם: וטוב לאמרו אפלו כל ימות השנה. עד כאן לשונו.

ילך לשלום ולהצלחה

וכל האומרו שבע פעמים בדרך ויכון בו, ילך לשלום ולהצלחה. וטוב שכל אדם יסתכל בו קדם צאתו לדרך, ובדרך יתפלל אותו כאמור.

(שבט מוסר פל"א)

ב) אמירתו קודם ברכת המזון

מנהג הרב לומר קודם ברכת המזון פסוקים אלו (תהלים סז) "למנצח בנגינות" וגו', (תהילים לד, ב) אברכה את ה' וגו', (קהלת יב, יג) סוף דבר הכל נשמע וגו' (תהילים קמה, כא) תהלת ה' ידבר פי וגו', (תהילים קטו, יח) ואנחנו נברך י"ה וגו', (יחזקאל מא, כב) וידבר אלי זה השלחן וגו'.

((אור הישר עמוד העבודה סימן יב, סידור תפלה ישרה כתר נהורא ברדיטשוב)

ג) לאומרה בימי הספירה - סודותיו

לדעתי סוד הכתוב הזה וצורך העניינים המיוחסים אל השמאל לסיוע פעולות הימין וצורתם ותבניתם צויירו ונרשמו במזמור נכבד ומעולה היה המנהג לאומרו בימי הספירה. והוא, "אלהים יחננו ויברכנו" וגומר (תלים ס"ז), שבא בקבלה שהיה מצוייר במגן דוד כדמות מנורה. שלשה קני מנורה מצדה האחד והם ג' פסוקים רצופים, אלקים יחננו, לדעת בארץ, יודוך עמים. ושלשה קני מנורה מצדה הב' והם יודוך עמים, ארץ נתנה יבולה, יברכנו אלהים.

והקנה האמצעי הוא פסוק ישמחו וירננו לאומים, העומד באמצע, כי הוא ארוך מכולם כמשפט הקנה האמצעי.

והנה יש בז' הקנים מ"ט תיבות כמספר ימי הספירה, כמו שמספר הפסוקים הנזכרים היו על מספר שבתותיה וכו'.

וזה תוארה, הקנה הראשון מהימין הוא "אלהים יחננו ויברכנו" וגו'. וכו', הקנה הראשון מהשמאלי וכו' "הוא יברכנו אלהים וייראו אותו כל אפסי ארץ". וכו'.

והנה להיות הימים האלה, שמתחלת ספירת העומר ועד תשלומה בכללם ופרטם, מסכימים עם כללי ופרטי המזמור הזה, רצוני, בהיות מספר הפסוקים כמספר השבועות, ומספר התיבות כמספר הימים כמו שאמרנו, היה המנהג בכל ישראל לקרא אותו בכל לילות זה הזמן, סמוך לספירה, וכו'.

(עקידת יצחק לרבינו יצחק עראמה זללה"ה [בפרשת אמור])

ד) לאומרה מעומד - ובימי הספירה יכוין בכל יום ויום מן המ"ט ימים

גם ראיתי למורי ז"ל, מקפיד וזהיר מאד, לומר אחר ספירת העומר, "מזמור אלהים יחננו" כו', כולו מעומד, ולכוין בכל יום ויום מן המ"ט ימים, בתיבה אחת ממ"ט תיבות שיש בזה המזמור. גם יכוין באות אחת ממ"ט אותיות שיש בפסוק "ישמחו וירננו" כו'. וזה מספר אותיות המ"ט של הפסוק "ישמחו" כדי שלא תטעה בהם, תיבת לאמים חסר ו', תשפוט מלא ו', תיבת מישור מלא ו'.

("שער הכוונות" למהרח"ו ז"ל [ענין ספירת העומר, סוף דרוש י"א])

ה) סגולתה בימי העומר, בברכת כהנים, ובכל יום, וחשוב כאלו הדליק את הנרות בבית המקדש

מצאתי כתוב בשם אגרת הרמב"ן, דכל ימי העומר כשאומרים ברכת כהנים, אם יאמר היחיד מזמור זה יצליח במעשיו, ואם יסתכל בצורת המנורה שבו לא יהא ניזוק כל היום. ומסיים, וטוב לאומרו בכל יום. וכל האומרו בצורת המנורה בכל יום בהנץ החמה לא יקרה לו שום מקרה רע, וחשוב כאילו הדליק את הנרות בבית המקדש. עכ"ל.

("שלמי חגיגה" למהרי"ט אלגאזי [בהלכות ספירת העומר אות ל"ו], ראה באריכות בפתחי עולם אות ט"ז, ובכף החיים אות ל"ו)

ו) ההצלחה תשרה בכל מעשיו

בספר ילקוט מעם לועז בפ' אמור בדיני ספירת העומר (ויקרא דף רע"ט) וז"ל:

אומרים הספרים שכל האומר מזמור זה כפי שהוא מצויר כאן בכל אחד מימי העומר אחרי ברכת כהנים שאומרים הכהנים בשחרית, לא יארע לו שום נזק באותה שנה, וההצלחה תשרה בכל מעשיו. ומזמור זה כתב דוד המלך בצורת מנורה במגינו כשהיה יוצא למלחמה, ובזה נצח את אויביו.

(כסא רחמים)

ז) למצוא חן בעיני אלקים ואדם - אם הוא מצוייר על ארון הקודש יגן בעד גזירה רעה על הקהל

המזמור הזה וכל זה עם המנורה רומז לעניינים גדולים, ויש בו סגולות רבות והיה דוד המלך ע"ה נושא זה המזמור כתוב ומצוייר במגינו כצורת מנורה כשהיה יוצא למלחמה היה נוצח אותם ונופלים לפניו אויביו.

ואמרו חכמים ז"ל, כל מי שמתפלל אותו זה המזמור כמנורה בכל יום בהנץ החמה, לא יקרה לו שום גזירה רעה ויהיה חשוב לפני בורא עולם ית' הב"ה כאילו הוא מדליק נרות בביהמ"ק ויהיה מובטח שהוא בן עולם הבא.

וכל האומר אותו אחר ברכת כהנים בבוקר בשבעה שבועות של ימי הספירה לא יקרה לו שום נזק בכל השנה כולה, ויהיה מצליח במעשיו, וכו', וכמו כן כל הקורא אותם בכוונה שיכוון בו, וכל האומר אותו שבעה פעמים בדרך ויכוין, כי ילך לשלום ולהצלחה.

(מהרש"ל, בספרו "מנורת זהב טהור", והוא העתק מדברי רבינו אלעזר בעל הרוקח בספר "יראת אל")

ח) ע"י אמירתה -זוכים להקביל נרו של מלך המשיח

מצאתי במדרש רבתי פרשת אמור, אמר רבי אלעזר בן שמוע, בזכות "יערוך את הנרות", תנצלו מן "ערוך מאתמול תפתה" (ישעיהו ל')

אמר רבי חנן בזכות להעלות נר תמיד, אתם זוכים להקביל נרו של מלך המשיח, כמש"נ [תהלים קל"ב], ערכתי נר למשיחי, וגו', הנה ודאי דרשות אלו רומזים על מה שנתבאר, כי כלל התורה מצלת מדינה של גיהנם ומקרבת מלך המשיח וכו', עכ"ל.

(תורת העולה לרבינו משה איסרליש הרמ"א ז"ל [סוף פ"כ])

ט) לצייר לפניו צורת המנורה

טוב לומר "מזמור אלהים יחננו ויברכנו" בצורת המנורה. ובציור ההשכלה בלבד סגי, אם אין ציור מונח לפניו.

(בן איש חי לרבינו יוסף חיים ז"ל [שנה ראשונה פ' ויגש ד'])

י) יועיל לכמה דברים טובים

מצאתי כתוב שיש לומר זה המזמור בצורת המנורה. ויועיל כוונתו לכמה דברים טובים כי יש בו סודות גדולים. ובפרט בלילי ספירה.

(סדור "שערי השמים" מבעל השל"ה זי"ע)

יא) אחר כל שלש תפלות

יאמר אחר כל שלש תפלות "מזמור לדוד ה' רעי" ומזמור "אלקים יחננו" (האר"י ז"ל)

(עבודת הקודש להחיד"א ז"ל, חלק קשר גודל [אות י"ג])

יא*) אחר הסרת הטלית

בסידור האריז"ל להר"ר שבתי מראשקוב ז"ל (בדף קי"ז) וזל"ק: אחר הסרת הטלית יאמר מזמור לדוד ה' רועי, ומזמור אלקים יחננו, עכ"ל.

יב) הטעם שאומרים אחר התפלה

בסידור עמודי שמים למהריעב"ץ (דף קצ"ח) דפוס ישן נושן שהדפיסו הגאון המחבר זצ"ל, וז"ל:

י"א למנצח (ס"ז) וי"א גם אדון עולם, הטעם כדי לסיים במה שהתחילו להתפלל כדרך שעושין בסיום התורה, עכ"ל.

יג) סגולה להצלחה

יאמר בכל יום בבקר קפטיל ס"ז בצורת המנורה בדוק ומנוסה, (מצאתי בכמה ספרים)

(שער הצלחה מהצה"ק המקובל מרן רבי ברוך פנחס מסקאליע זי"ע)

יד) סגולתה - להולך לדרך

כל האומר מזמור למנצח בנגינות בצורת המנורה ז' פעמים כשיוצא לדרך ויכוון בו, ילך לשלום ולהצלחה, וטוב שיאמרה קודם שיסיים תפלת העמידה כשהוא כתובה על קלף.

(ס' יראת אל, מהרש"ל בס' מנורת זהב טהור, תורת העולה לרבינו הרמ"א, עבודת הקודש, אגרת הרמב"ן שלמי חגיגה למהרי"ט אלגזי, שבט מוסר, כף החיים)

טו) סגולתה - לתיקון היסוד

מובטח לו שלא יקרנו מקרה בלתי טהור, עיין הרש"ץ.

(ימלט נפשו, לקוטים מפרדס, מע' מנורה, סגולות ישראל)

טז) לפני השינה יאמר הלמנצח

בסידור חמדת ישראל שסידר הגאון הקדוש המקובל האלקי גדול מרבן שמו מוהר"ר שמואל וויטאל זי"ע, בן הגה"ק המקובל האלקי הנשר הגדול מו"ה חיים וויטאל זי"ע, שקיבל מפני רבו האר"י זי"ע, שקיבל מפי אלי' ז"ל, (בדף קי"ד ע"ב) וזל"ק:

א"ש עוד אני אומר קודם שאישן יאמר: "למנצח בנגינות מזמור שיר" וכו', עכ"ל.

יז) כאלו הדליקה בביהמ"ק - כאלו מקבל פני השכינה - לא יקרה לו שום גזירה רעה - מובטח לו שהוא בן עוה"ב

בספר ראה מעשה ד' קכ"ב שכתב וז"ל: ובספר לקוטים מפרדס (ערך המנורה) כתב וז"ל: מה שנוהגים לכתוב "למנצח בנגינות" בצורת מנורה ולמעלה כותבים שם הוי"ה ב"ה בפ' שויתי ד' לנגדי תמיד שתועיל לענין היראה וגם מועיל לנצח אויבינו ודוד המלך ע"ה הי' נושא המנורה ומנצח אויביו ולזה כותבין למנצח ופ' שויתי והיא סגולה שלא יוזק ולא יקרא לו מקרה רע ב"מ עכ"ל.

ובס' חרדים כ' על פ' ובשם אלקינו נדגול צריך שישא דגל ד' בימינו ושם ד' חקוק עליו כי מלחמות היצר הוא מלחמות השם והרשעים וכסילים מרים קלון דגל הטומאה החיצוניות ואז גורם לשלוט הבאים מסטרא דילה שם העכו"ם והצדיקים הקדושים מרימים דגלו י"ת באותיותיו ואז אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ד"א נזכיר המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד ה' הושיעה המלך הנלחם מלחמותינו הוא יעננו ביום קראנו.

וכתב בספר שערי תפלה להרב מהר"י רוקח בדין זה וז"ל:

למנצח בנגינות עיין הרד"א (ד' מ"ו ע"ב) דהקורא אותו בכל יום בצורת המנורה נחשב לו כאלו הדליקו בביהמ"ק וכאלו מקבל פני השכינה יעיי"ש.

ועיין מהרח"ך ז"ל שכתב בצורת המנורה. האריז"ל הי' אומר, מי שאומר זה המזמור בצורת המנורה בכל יום בהנץ החמה לא יקרה לו שום גזירה רעה וכאלו מדליק נרות בבית המקדש ומובטח לו שהוא בן עולם הבא וימצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם ואם הוא מצויר על ארון הקודש יגן עלינו מכל גזירות רעות להקהל וכל אומרו ז"פ בדרך ויכוין בה ילך לשלום ולהצלחה ע"ש וראיתי דברים נפלאים ציור מנורה נאה מהרב מהרי"א אל אנקא"ר כת"י וכתוב בה כל המעלות, וכו'.

(סגולות ישראל)

יח) כאילו נבנה בית המקדש - וכאילו הדליק המנורה בבית המקדש

טעם על גודל ענינו באמירת למנצח בצורת מנורה, כי איתא במנחות דק"י אע"א:

"אלו תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאלו נבנה בית המקדש בימיהם".

ומטעם זה כתוב בסה"ק "יראת אל" להקדוש רבי אלעזר מגרמיזא בעל הרוקח ז"ל "שהאומרה חשוב הוא לפני הקב"ה כאילו הדליק המנורה בבית המקדש, ומשפיע שפע לכל העולם" יע"ש.

ובחנוכה בשעת הדלקת הנרות אמרתי הטעם למה הקב"ה מאריך גליותינו כל כך, (עי' באריכות בשבט מוסר פנ"ב כמה טעמים על זה) כי בזמן שבית המקדש היה קים היה אהרן הכהן עומד ומטיב את הנרות והיה להקב"ה נחת רוח מאוד כידוע, ועכשיו בעת הגלות אין לו להקב"ה הנחת רוח הזה אמרתי לתרץ, כי בעת שבית המקדש היה קים היה רק אחד מדליק את הנרות, והיום יש לו להקב"ה מליוני יהודים שמדליקים נרות חנוכה, וכפי הנראה יש להקב"ה יותר נחת רוח מזה, כי אינו דומה למיעוט העוסקים במצוה או המרובים העוסקים במצוה.

וראה בס' קב הישר (פרק צ"ו) שמאריך בגודל קדושת הנרות של מצוה וכו' וזל"ק:

והרה"ג מהרש"ל ז"ל כתב בהקדמת ספר הנקרא ים של שלמה וז"ל, פעם אחת בא לידי ע"י נר של מצוה כאילו הראו לי מן השמים ונתנו לי הרמנא ואמיץ כח מרקיע ופתחו לי שערי אורה ע"כ. ושמעתי מפי מורי ע"פ קבלה שהענין הוא כך, כשהיה הרב ר' שלמה לוריא ז"ל מחבר ספרו ים של שלמה, אירע לו שהיה רק נר קטן דלוק לפניו והיה זמן קרוב להכבות, והיה דלוק כמה שעות יותר משלש וארבע נרות שלמים, וזה העיד עליו תלמידו ונכדו ז"ל, בעל הנר הכיר בנרו כי ה' עמו ע"כ, וזה אירע להגאון הנ"ל נס ממש כנר של שמן הקודש שבבית המקדש, זכותו יעמוד לנו אשרי לו ואשרי יולדתו, עכ"ל. ועיי"ש יותר באריכות.

[אמר המעתיק: אולי זכה לזה "מדה כנגד מדה" ע"י שכתב קונטרס "מנורת זהב" בגודל מעלת אמירת מזמור ס"ז שבתהלים, הנקרא מזמור המנורה, וכתב שם סודות ורמזים גדולים ונפלאים שממנו הברכה והאורה והצלחה לכל העולם, עיין לעיל בפ"ג]

ובספר זרע קודש (דף צ"ו) כתב: וע"י שאנו זוכרין נס חנוכה ומדליקין נרות, אנו ממשיכין גאולה העתידה, וכמ"ש מודים אנחנו לך וכו' הטוב כי לא כלו רחמיך, ולכן ע"י נר חנוכה אנו ממשיכין תקון כל העולם שהוא ע"י אור האמת כנ"ל...

...ומשיח ר"ת תבות מ'דליקין ש'מונת י'מי ח'נוכה, רומז שמצוה זו תקרב ביאתו במהרה בימינו.

ובספר שארית ישראל (דף ט') כתב: "וקבלתי ממורי הרב מטשערנאביל ז"ל, [הרה"ק בעמח"ס מאור עינים] כי חנוכה הוא בסוד אורו של משיח כמאמר ערכתי נר למשיחי, שע"י מצות הנרות בחנוכה נמשך עלינו אור משיח צדקינו אור צדיקים אור צדיק יסוד עולם הכולל בתוכו אור שבעה רועים בחי' אור זרוע לצדיק, שע"י אור של חנוכה נמשך אורו של משיח" וכו'.

ואחרון חביב מה שכתב זקיני הרמ"א ז"ל בספרו תורת העולה (ספ"כ) וז"ל: מצאתי במדרש רבתי פרשת אמור וכו', אמר רבי חנן בזכות להעלות נר תמיד, אתם זוכים להקביל נרו של מלך המשיח, כמש"נ [תהלים קל"ב], ערכתי למשיחי, וגו'.

הנה ודאי דרשות אלו רומזים על מה שנתבאר, כי כלל התורה מצלת מדינה של גיהנם ומקרבת מלך המשיח וכו'. עכל"ק

והיות ואנו רואים שכל הספה"ק מלאים בגודל הענין של אמירת למנצח על קלף בצורת מנורה על כן ראוי לכל אחד לקיים דברי הקדוש בעל החיד"א ז"ל בספרו "עבודת הקודש" שכתב בזה הלשון "ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אותו בכונה בציור מנורה. כתוב על קלף", עכ"ל.

(חיים של שלום שו"ע או"ח סימן א')

יט) לכתוב הפסוק "כי עמך מקום חיים" וכו' על הקנים - סגולתה"

...ראה שהפסוק "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור" שהוא כתיב על הקנים, יש בו שבעה תיבות ועל כל קנה וקצה מז' קני המנורה היה כתוב תיבה אחת ועל קנה האמצעי שהוא שבת וארץ ישראל כתוב עליו חיים בעבור שהוא ארץ החיים, ומארץ החיים ישפיע כל הברכות והצלחות לכל ז' חלקי הארץ הנראים איקלימים, ונקרא ארץ החיים בעבור שהוא באמצע העולם כמו עץ החיים שהוא באמצע גן עדן וכמו קיים הלב באמצע הגוף שממנו יתפשט ויבוא רוח חיים לכל איברי הגוף.

(מהרש"ל, בספרו "מנורת זהב טהור", והוא העתק מדברי רבינו אלעזר בעל הרוקח בספר "יראת אל")

כ) כשיוצא לדרך יאמר הפסוק לישועתך קויתי ה' שכתוב מתחת ציון המנורה ישר והפוך

הטעם שכתוב בהרבה ספרים הפסוק "לישועתך קויתי ה'". מתחת לציון המנורה נראה שהוא מטעם שמזמור המנורה טוב לומר קודם יציאת לדרך, וכן הוא גם פסוק לישועתך קויתי ה'.

וכן כתב רבינו בחיי (בפרשת ויחי): ודע כי בעל השמות מוציאים מן הכתוב הזה השם שמועיל בדרך כנגד השונאים... והשם היוצא מן הכתוב הזה* הוא בסדר אותיות הכתוב והתיבות משולשות. וידוע ומפורסם הוא בנקודו. וצריך אדם להזכירו בסדרן למפרע גם כן**, כדי שילך בדרך סלולה וישיב אויביו אחר וכו' עכ"ל.

(*עיין "תורת חיים" לר' חיים כהן [ליוורנו תרנ"ד], ביאור על עניני נסתר שבפירוש רב"ח)

(**דהיינו ה' קויתי לישועתך וכו', [האזרח בישראל])

כא) ובצאתי אפרוש כפי בתפלה לבורא כל עולמים שיהיו אמרינו ומעשינו לרצון לפני אדון כל וספרינו זה "ספר סגולות ישראל החדש" יהיה לנו לתרופה נפלאה לעמוד איתן כחומות ברזל מול הנסיונות הקשים והמרים בכלל ובפרט, ויגן מכל גזירות רעות ונצליח בכל מעשינו ונמצא חן בעיני אלקים ואדם ושנזכה לראות בנים ובני בנים חיים וקיימים עוסקים בתורה ובמצוות לשמה מתוך בריאות הגוף השלימה ונזכה להתדבק באורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום ויראו עינינו וישמח לבנו בישועתו באמת בישועת עולמים בביאת אליהו הנביא זל"ט ומלך המשיח במהרה בימינו אכי"ר.