Chevras Thilim Chevra - חברת תהלים העולמי - דוד המלך - King David - David HaMelech - דוד מלך ישראל - ספר תהלים - ק"נ מזמורי תהלים - jerusalem-mount zion-king david's tomb-הר ציון-קבר דויד המלך-ירושלים

"חברת תהלים העולמי" - שע"י "חברה מזכי הרבים העולמי"
מיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א

"CHEVRAS THILIM Hoilumi" - C\o CHEVREH MAzakei Harabim Hoilumi

Under The Supervision Of Rabbi Sholom Yehuda Gross
The Head Of The Rabbinical Court Of Holmin

קהל האלמין - רחוב נחל לכיש 24/8 - רמת בית שמש 99093 - ארץ ישראל
Cong. Of Holmin - Nachal Lachish 24/8 - Ramat Beth Shemesh 99093, Israel - Tel: 011-97254-843-6784

והוא סדר אמירת תהלים כהלכתה דיניו ומנהגיו

ספר א. אמירת תהלים כהלכתה. ליקוטים יקרים ונעימים דיבורים קדושים ונפלאים התעוררות לאמירת תהלים מידי יום ביומו ומידי שבת בשבתו ומידי חודש בחדשו ובשאר חגים וזמנים.

ספר ב. שלשלת בית דוד. ליקוט גדול ונפלא ממעלת דוד המלך ע"ה, מקור מחצבתו, וגודל מעלת אמירת תהלים.

ספר ג. גדולת דוד. בו מלוקט סיפורים נפלאים מיצורי קדמונים ראשונים כמלאכים, גאוני וקדושי עליון מוסדי דור ודור אשר באורם נראה אור.

ספר ד. שמוש תהלים. בו מלוקט סגולות ושמות המלאכים היוצאים מן הפסוקים בתהלים.

ספר ה. סגולות ישראל החדש. בענין אמירת למנצח בנגינות מזמור שיר בצורת מנורה כתובה על קלף. אמירתה-קדושתה-סגולתה.

הקדמה..................................................................................... כה

פרק א - גודל מעלת אמירת תהלים, וסדר אמירת תהלים.................... לז

א גודל מעלת אמירת תהלים נופת צוף טו"ב דברי הרב חיד"א בהקדמתו לס' יוסף תהלות מ

ב מעלת אמירת תהלים וסגולותיו מספר פלא יועץ............................. מג

ג הש"ץ שהוא ממהר וחוטף התהלים............................................. מה

פרק ב - ענף ב............................................................................ מו

סגולות על תהלים מספרי החיד"א זצלה"ה........................................ מו

ב לומר התמניא קודם התפלה....................................................... מז

ב תיקון לפגם הברית................................................................... מז

ג חשוב כעוסק בנגעים ואהלות...................................................... מח

*ד יגמור כל התהלים בכוונה ובכיה רבה.......................................... מח

**ד לומר תהלים בלב נשבר......................................................... מח

ד כאלו קיים כל התורה כולה......................................................... מט

ה זוכה להיות תחת כסא הכבוד..................................................... מט

ז תהלים לאבל רח"ל................................................................... מט

ח לומר תהלים בתפילין.................................................................. נ

מעלת אמירת תהלים מסידור בית יעקב (מהריעב"ץ החדש).................. נ

א מעלת אמירת תהלים ולימודו ומעשה רב......................................... נ

א על ידי אמירת תהלים קודם התפלה מפנים דרך להתפילות לעבור בלי שום עיכוב. נב

ז לקשר א"ע לדוד המלך ע"ה......................................................... נג

ט ידבוק מאוד בשירות ותשבחות.................................................... נג

תהלים במקוה............................................................................ נד

אחר תפלת שחרית...................................................................... נו

באמירת כל התהלים יכללו כל הישועות הן ברוחניות והן בגשמיות......... נז

ז סגולה לפרנסה יאמר כל ספר תהלים בלי הפסק.............................. נט

ח דוד המלך ע"ה יצא עם כנורו לקראת כפרי שהי' אומר תהלים........... נט

*ח ספר תהלים מיוסד לכל הדורות עד אין קץ..................................... ס

יב אמירת תהלים יותר חשוב מאמירת משניות................................... ס

יג מאה ועשרים מזמורים אמר דוד................................................... ס

יד שירות דוד נאמרו ברוח הקודש.................................................... ס

טו אמירת תהלים בכוונה מאירים אור הנשמה.................................. סא

טז דוחה כל מיני פרעניות............................................................. סא

יז יציר כפיו של הקב"ה................................................................ סב

יח לומר בקדושה ובטהרה באימה וביראה....................................... סב

יט חמשה ספרים נגד חמשה חומשי תורה...................................... סב

כ מסוגל על כל צרה שלא תבוא..................................................... סב

כא הכל פונים אל ספר התהלים..................................................... סג

כב פדיון לכל מיני פורעניות............................................................ סג

כז על ידי אמירת תהלים נתגלה גדולתו ית"ש שהוא גבור ורב להושיע... סד

כח האומר תהלים בכוונה מתלבש בו נפש דוד המלך........................ סה

כט תהלים מסוגל לעורר הגאולה..................................................... סו

ל אמירת תהלים חשובה כמו לימוד נגעים ואהלות.............................. סו

לא תהלים נגד כתר שבמלכות....................................................... סז

לב ספר תהלים בפשוטו רובו ככולו מלא קללות ר"ל, אמנם באמת

כולו טוב לישועות ישראל.............................................................. סח

לג בתהלים יש כח התחזקות לדורות הגלות.................................... סט

לד מעלת אמירת תהלים ותפלות................................................... סט

לה בקשות מתממשות ע"י תהלים................................................. סט

א גודל מעלת לימוד התהלים........................................................... ע

ב כל דבר שבעולם נמצא ברש"י על תהלים........................................ ע

ד ע"י לימוד התהלים יוכל להתגבר על התאוה.................................... ע

ה ילמוד תהלים בכל יום................................................................. ע

יב נכון הדבר ללמוד בשבועות ספר תהלים כולו................................. עב

יג מסוגל לבוא לידי יראת שמים...................................................... עב

יד לומר בתהלים מוגה................................................................. עב

תיקון לרואה קרי ח"ו לומר עשרה מזמורי תהלים............................... עג

א סגולה להוריד גשמים................................................................ עה

ב סגולה לרפאות החולה.............................................................. עה

ג הבעש"ט הק' זי"ע אמר תהלים בהיותו עומד במקוה....................... עה

א האומר ג' פעמים כל התהלים ביום אחד חשוב כתענית משבת לשבת. עו

ב חשוב כחרב וחנית נגד היצה"ר.................................................... עו

ד אמירת כל התהלים ביום אחד בלי הפסק כאלו התענה שבעה ועשרים יום - עו

א דוד הי' מכוון תמיד לדבר ברוה"ק................................................. עז

ב יעקב אע"ה אמר תהלים בבית לבן.............................................. עח

ג שפתותיו של יעקב דובבות בקבר................................................ עח

ד ע"י אמירת תהלים ניצול יעקב אבינו ע"ה ממזימות לבן הארמי.......... עט

ה לזכות לתשובה......................................................................... פ

ו ע"י תהלים אדם זוכה לתשובה.................................................... פא

ז כעוסק בנגעים ואהלות.............................................................. פא

ח אמירת תהלים בלב נשבר הקב"ה מוחל על כל עונות...................... פב

ט. האותיות מהתהלים יש להם צירופים וחיות.................................. פג

י שלש עשרי הלולים כנגד שלש עשרי מדות..................................... פג

יא כנגד י"ב חדשי השנה............................................................... פג

יב כנגד ששה שמות של הקב"ה.................................................... פג

סגולה מהבש"ט זי"ע לומר מזמור תהלים המתאים למספר שנותיו....... פד

ב קטע ממכתב.......................................................................... פד

ג קטע ממכתב........................................................................... פד

ד מנהג מבעל התניא................................................................... פד

ו סגולת אמירת מזמורי תהלים מהגה"ק מליסקא זי"ע........................ פה

ז סגולה בעת צרה ר"ל לומר בכל יום עשרה מזמורים........................ פה

ח סגולה על כל צרה שלא תבא על הציבור....................................... פו

ט אם יש ח"ו צרה בעיר................................................................ פז

י למגיפה רח"ל............................................................................ פז

יא תהלים מרמז על תורה ומילה.................................................... פז

א האומר תהלים בכל יום כאילו קיים כל התורה................................ פח

*ב מביא עליו שפע ברכה והצלחה................................................. פח

ב לומר בכל יום כמה מזמורי תהלים תיכף אחר חצות........................ פט

ו לומר חמשה קאפיטעל בכל יום.................................................... פט

ט עשרה מזמורים - תיקון גדול........................................................ צ

יב אחר ברכת התורה.................................................................... צ

יג בתהלים יוצא ידי חובתו............................................................... צ

טו לגמור תהלים פעמים בשבוע.................................................... צא

טז סגולה גדולה לאריכות ימים....................................................... צא

יז אחר חצות.............................................................................. צא

יח לגמור תהלים אחר תיקון חצות.................................................. צא

יט תהלים סגולתו לגרש חלומות רעים............................................. צא

כ ירגיל עצמו באמירת תהלים........................................................ צב

כב תשובה לבעל חוטא ר"ל........................................................... צב

א לומר תהלים בלילה קודם שכיבה................................................. צג

ג מעשה ומופת ע"י המטפחת של רבינו בעל הדברי חיים מצאנז זי"ע.... צג

ו לברית מילה............................................................................. צד

א לומר כל התהלים ביום שבת קודש.............................................. צה

ב הצה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע הי' אומר אחר תיקון חצות ספר

תהלים, ובשבת קודש הי' גומר כל התהלים..................................... צה

ג תיקון לפגם הברית................................................................... צה

א. לומר כל ספר תהלים בשבת קודם התפילה בלי הפסק.................... צו

ה לומר כל התהלים בשבת הוא תיקון הדיבור.................................... צו

ה לומר תהלים בלילה בליל שבת קודש............................................ צו

ז האומר ג' פעמים תהלים ביום אחד חשוב כתענית משבת לשבת........ צו

ח מזמורים לשבת........................................................................ צז

שבת מברכים החדש................................................................... צח

ערב ראש חדש.......................................................................... צח

א ערב ר"ח אחר חצות קורין כל ספר תהלים.................................... צח

ראש חודש................................................................................ צט

א דיני ומנהגי ער"ח אלול................................................................. ק

ג בחודש אלול מותר לומר תהלים בלילה אף קודם חצות...................... ק

א חודש אלול............................................................................. קא

ד תהלים בציבור בחודש אלול....................................................... קא

י אמירת תהלים עפ"י מנהגי חב"ד בחדשי אלול תשרי........................ קג

דיני ומנהגי חודש אלול................................................................. קד

א אמירת תהלים בערב ראש השנה על קברי צדיקים........................ קח

ב בערב ר"ה יאמר תהלים כל היום.................................................. קי

ה תרועה יהיה לכם.................................................................... קיא

פרק יח ענף א'.......................................................................... קיא

חודש תשרי - ראש השנה........................................................... קיא

א בר"ה יאמר מזמורי תהלים קודש השינה..................................... קיא

ג ביום ר"ה המנהג לגמור כל התהלים............................................ קיא

ו הצה"ק ר"ר אלימלך זי"ע הי' אומר בר"ה כל התהלים בציבור............ קיא

חודש תשרי.............................................................................. קיב

א עשרת ימי תשובה שבין ר"ה ויו"כ............................................... קיב

ב י"ג מידות............................................................................... קיב

ג להשלים כל ספר תהלים בציבור.................................................. קיג

ד נוהגים לסיים שני פעמים כל ספר תהלים...................................... קיג

ה יש נוהגים לסיים ג' פעמים כל ספר תהלים................................... קיג

חודש תשרי - יום הכפורים........................................................... קיג

א סדר יום הכפורים..................................................................... קיג

ו בכל תפוצות ישראל נהגו לומר את ארבעת המזמורים הראשונים

מספר תהלים............................................................................ קיד

ח מעלת לימוד התורה בליל יוהכ"פ - סדר הנהגת הלילה והיום........... קטו

ט הצה"ק ר' הרשל'ע ליסקער זי"ע הי' אומר כל התהלים בציבור ביוהכ"פ. --קטז

י בבעלז אמרו ג' פעמים כל ספר תהלים ביום הכפורים..................... קטז

יא כשמסיימים תהלים אומרים אח"כ היה"ר של חול ולא של שבת ויום טוב. -קטז

יב לקרוא תהלים לאור הנר........................................................... קיז

יג בליל יו"כ יקבעו משמורות באמירת תהלים בציבור......................... קיז

יד כארי יקום וילמוד תהלים........................................................... קיז

יד מרבינו ישראל בעל שם טוב זי"ע................................................ קיז

תיקון למי שראה קרי ביום הכפורים............................................... קיח

חודש תשרי - סוכות.................................................................... קכ

א תהלים לסוכות......................................................................... קכ

הושענא רבא........................................................................... קכא

א הושענא רבא - אושפיזא דוד.................................................... קכא

תהלים בחנוכה......................................................................... קכב

ימי השובבים............................................................................ קכג

ח בימי השובבים יאמר כל ספר תהלים בכל יום............................... קכג

תהלים בחודש אדר................................................................... קכה

ד לחודש אדר תקון ז' אדר כפי מנהג ארץ ישראל תוגרמא ואיטליא...... קכה

תהלים לתענית אסתר................................................................ קכו

א לתענית אסתר........................................................................ קכו

ב להרבות בתפילות ביום תענית אסתר.......................................... קכו

תהלים בפורים.......................................................................... קכז

ג לומר תהלים בפורים קטן.......................................................... קכז

בחג הפסח.............................................................................. קכח

בחג השבועות.......................................................................... קכח

ביום התענית............................................................................. קל

חודש אב................................................................................... קל

א ערב תשעה באב..................................................................... קל

תשעה באב............................................................................. קלא

א אין לומר תהלים רק אחר חצות................................................. קלא

ב יש מתירין לומר תהלים כל היום................................................ קלא

ג לחולה מותר לומר תהלים גם קודם חצות.................................... קלא

אמירת תהלים בלילה לחולה ולמקשה לילד.................................... קלא

א פדיון נפש לחולה רח"ל............................................................ קלג

ג פדיון נפש.............................................................................. קלד

גודל מעלת אמירת תהלים בספר ליקוטי תהלים על סדר אלפא ביתא.. קלה

א איזה גרגרים הנמצאים בספה"ק המדברים מעניני סגולת לקוטי תהלים. קלה

ד תפלה אחר אמירת פסוקי לקוטי תהלים באותיות שם החולה מס' עבוה"ק -קלו

*ה לרפואה............................................................................... קלז

ו תפלה להתפלל בעד החולה....................................................... קלז

א אם מותר לומר תהלים בעל פה................................................ קלט

אמירת תהלים בשבת ליולדת....................................................... קמ

לחלל שבת להביא תהלים ליולדת.................................................. קמ

א תהלים על הנפטר רח"ל.......................................................... קמא

ב אמירת תהלים בשעת יציאת נשמה.......................................... קמא

דיני אמירת תהלים להמשמרים................................................... קמב

אומרים תהלים מזמור מ"ט, ט"ז בבית האבל................................. קמג

קדיש אחר תהלים.................................................................... קמד

להוסיף על בית הקברות............................................................ קמד

א להבונה בית חדש................................................................... קמו

ד סדר הלימוד לחינוך הבית מהרב מרן החיד"א ז"ל......................... קמז

שידוך הגון............................................................................... קמח

א למי שקשה לו למצוא בת זוגו................................................... קמח

ב למצוא שידוך הגון.................................................................. קמח

ג לחתן וכלה ביום חופתם........................................................... קמח

א לזכרון ופתיחת הלב לתורה..................................................... קמט

ה שלא ישכח תלמודו................................................................... קנ

אמירת תהלים - לענינים שונים.................................................... קנא

א לבעל דרשן שלא ישלוט בו עין הרע............................................ קנא

ב לגמור שליחות....................................................................... קנא

ג להוריד גשמים........................................................................ קנא

ד להנצל מפני שונאים................................................................ קנא

ה להצלחה............................................................................... קנא

*ו להצלחה ולשמירה.................................................................. קנב

ו לכאב שיניים........................................................................... קנב

ז סגולה לכל הענינים.................................................................. קנב

ח לשלום בית........................................................................... קנב

י לחינוך בית חדש...................................................................... קנג

יא ביום אחר הזווג...................................................................... קנג

יב להצליח בדירה חדשה יאמר מזמור ס"א..................................... קנג

יג לענוה................................................................................... קנג

יד לפרנסה................................................................................ קנג

טו לשמירה............................................................................... קנג

לשמירת הדרך.......................................................................... קנד

סגולות לעניינים שונים................................................................ קנה

א קדיש אחר תהלים................................................................... קנו

המקור לאמירת "קדיש התפלה" שהוא עניית "יהא שמיה רבא מברך".. קנז

גודל הענין לומר תהלים בציבור.................................................... קנח

הספר הקדוש "הכתוב לחיים" שכתב הצה"ק המפורסם בוצינא קדישא

הרב ר' חיים פאלאג'י (החבי"פ) זי"ע............................................. קנט

הקדמת הרב הגדול הצה"ק מרן הרב ר' חיים פאלאג'י (החבי"פ) זי"ע... קס

א למגן וצנה בעדנו שלא תאונה שום רעה עלינו................................ קס

ב מביא חיים לעולם..................................................................... קס

ג סגולה לכל הצרות שלא יבואו.................................................... קסא

ד להסיר מחשבות זרות............................................................. קסא

ו לומר תהלים בעמידה.............................................................. קסא

ז סגולתה לפי הכוונה ואמירה נעימה............................................ קסא

ט אמירת תהלים בעל פה.......................................................... קסב

י הקורא ספר תהלים בשבת מובטח לו שהוא בן עוה"ב.................... קסג

*י באמירת קדיש אחר תהלים מבטל הדינים.................................. קסג

יא מגין על כל העיר.................................................................... קסג

יב האומר תהלים כאלו קיים חמשה חומשי תורה............................ קסד

*יב מי שיש לו יאר-צייט יאמר כל התהלים בשבת שעולה מפטיר....... קסד

יג בימי השובבים יאמר כל התהלים בכל יום................................... קסד

יד לומר תהלים קודם ואחר חצות לילה......................................... קסה

*יד ללמוד תהלים מעוטר בתפילין................................................. קסו

טו לימוד התהלים מביא לידי יראת שמים - ומקרב הגאולה................ קסז

*טו באמירת תהלים קונה מדת ההכנעה והשפלות.......................... קסז

לימוד התהלים מקרב את הגאולה............................................... קסח

טז ע"י לימוד התהלים לחולה פודין נפשו ממות לחיים...................... קסח

רמזים וגימטריאות לסגולת אמירת תהלים..................................... קסט

א מסוגל לבא לידי יראת שמים וקדושה......................................... קסט

ב מסוגל של תפיל אשה פרי בטנה............................................... קסט

ג מסוגל לירידת גשמים.............................................................. קסט

ו זוכה להיות תחת כסא הכבוד...................................................... קע

ז כאלו קיים כל התורה................................................................. קע

יא כנגד חמשה חומשי תורה....................................................... קעא

א ע"י למוד תהלים יפדה א"ע מכל מיני פורעניות ופגעים רבים........... קעא

ב להתגבר בכל יום על השונאים.................................................. קעא

ג מבריח הקליפות..................................................................... קעב

ו סגולה לכל דבר לומר כל התהלים בלי הפסק................................ קעב

ז להמתקת הדינים יגמור כל ספר תהלים....................................... קעב

א ימים בימי החודש שמסוגלים מאוד לומר תהלים........................... קעד

מפתחות לשיר של יום................................................................ קעז

מזמורים שנוהגים לומר בכל שבת מעין הפרשיות........................... קעח

מפתח התהלים לימי השבוע ולימי החודש..................................... קעט

מפתחות של מזמורי תהלים......................................................... קפ

עשרה פסוקי תהלים שיש בהם שמות סמוכים............................... קפב

סגולת אמירת מזמורי תהלים...................................................... קפג

ליקוט גדול ונפלא ממעלת דוד המלך ע"ה, מקור מחצבתו, וגודל מעלת אמירת תהלים.

מאמרי חכז"ל המפוזרים, בענין מעלת דוד המלך ע"ה...................... קפט

גודל מעלת תהלים.................................................................... קצד

גודל מעלת תהלים..................................................................... קצו

מקור מחצבתו............................................................................ רא

ספורים נפלאים מגאוני וקדושי עליון איך שפעלו גדולות ונצורות ישועות ורפואות ע"י אמירת תהלים

א - מעשה שספרו בחג השבועות, ביום מותו של דוד המלך עליו השלום. רז

ב - ע"י ניגון התהלים נצלו מצרה גדולה ומרה.................................... רי

ג - מעשה נורא שהיה אצל הצה"ק מהר"ש מליובאוויץ זי"ע.................. רי

ד - מעשה באיש שהיה לומד תהלים בשבת................................... ריא

ה - הצה"ק משפאליע זי"ע פעל ישועה ליולדת ולולדה ע"י אמירת תהלים בשמחה ריד

ו - הצה"ק ר"ר ברוך ממעזבוז זי"ע הי' דרכו לומר ד' קאפיטעלך כל יום. ריד

ח - מעשה נורא שסיפר הה"צ ר' מנחם מענדיל מקאסוב זלה"ה מדוד המלך ע"ה שהזמין לדין עושר גדול על אשר ביזה נושא מים שהרבה באמירת תהלים............................ רטו

ט - מעשה נפלא מענין אמירת תהלים הובא בכמה ספרים הקדושים... ריט

י - הרבי מהר"ש זצ"ל מציל יהודי ממות לחיים ע"י אמירת תהלים......... רכ

יא - קטע ממכתב לא' מאנ"ש ע"ד גודל הענין של אמירת תהלים ובו

מובא ספור נפלא מכ"ק מורנו הבעש"ט נ"ע בענין זה......................... רכג

יב - הצה"ק ר"ר אלימלך זי"ע התארח אצל צדיק נסתר, וכשהצדיק נסתר אמר תהלים ראה ר"ר אלימלך איך שדוד המלך ע"ה מנגן בכינור ועליה רשומים באש אדומה פרקי תהלים עם הטעמים. רכח

יג - מעשה נורא מהרה"ק רבי יחיאל מאיר מגאסטינין זי"ע איך שהציל יהודי שהגיע לו י"ב שנים תפיסה רח"ל....................................................................................... רלג

יד - הצדיק רבי יחיאל מאיר מגאסטינין זי"ע לכל מי שדרש בעצתו צוה לומר תהלים רלג

*טו - הרה"ק רבי יחיאל מאיר ליפשיץ זצ"ל מגוסטינין הי' ידוע בהכינוי, "דער תהלים איד" רלד

טו - הצדיק הק' מקאצק זי"ע אמר: אם דוד המעה"ש הי' עושה כל ספר תהלים על הסדר היו יכולים להחיות מתים........................................................................... רלד

טז - הצה"ק ר' יחיאל מאיר מגאסטינין זי"ע התפלל ט"ו שנים עד שענו לו מן השמים רלה

יז - מעשה נורא שהיה אצל אמו של הצה"ק ר' הירש קאמינקער איך שדוד המלך הציל אותה במערת המכפלה, ויתן בידה הספר תהלים שלו.......................................... רלה

יח - מעשה נורא מהצה"ק ר' יוסף יצחק מליובאוויץ איך שביטלו את הגזירה ע"י אמירת תהלים. רמא

יט - גודל הענין לומר 5 קאפיטעליך תהלים כל יום........................... רמח

כא - סיפור נפלא מהצדיק הק' מרוז'ין זי"ע איך שביטל גזירות............... רנ

כב - מעשה נורא מהרה"ק מסוורן זי"ע שחתם עצמו בבארדיטשוב על חברה תהלים, ותירץ המדרש שדוד המלך עה"ש בקש שכל מי שיקרא בתהלים יחשב כאילו עוסק בנגעים ואהלות רנא

כג - סיפור נפלא מאדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש נ"ע, איך שבאמירת תהלים בשופי ביטל הגזירה. רנג

כד - מעשה נורא מהבעל שם טוב הקדוש זי"ע כשהלך לעורר את האנשים על אמירת תהלים ואהבת ישראל..................................................................................... רנה

כה - על ידי אמירת כל ספר תהלים אצל הציון של אוהחה"ק זי"ע נפקדה בבן זכר רנח

כז - הצה"ק מזידיטשוב זי"ע אמר תהלים במקוה במסירת נפש.......... רנט

כח - כשהצדיק הק' מראפשיץ אמר תהלים הי' דוד המלך ומלאכים ושרפים אומרים איתו יחד. קס

כט - הצה"ק ר"ר זוסיא זי"ע מכבה דלקה עם אמירת תהלים שלו....... רסא

ל - הצה"ק רבי שלמה מקארלין זי'ע תיקון כל ערי רייסין בעת אמירת תהלים רסא

לא - ע"י אמירת תהלים כל יום בחצות הלילה השתחרר מן הצבא...... רסב

לב - הבעש"ט הק' זי"ע נוסע לכפרי איש פשוט אומר תהלים להציל ישוב מישראל רסב

לג - הבעש"ט הק' זי"ע אומר על איש פשוט אומר תהלים שיש

לו דעה למעלה......................................................................... רסג

לד - חשיבות התהלים של אנשים פשוטים..................................... רסג

לה - בצערנאבל אומרים בשבת כל ספר תהלים.............................. רסד

לו - אמירת תהלים הוא תריס בפני כל רעה, והצלה בשעת צרה רח"ל. רסד

לז - שורש נשמת רבותינו בעלי התוס' הוא במזמור תהלים שאמר דוד המלך, סוד תורה שבע"פ רסה

לז - ק"נ דקאפיטעלעך תהלים כנגד ק"נ בעלי התוספות ומעשה נורא מר"ר זושא זי"ע ע"ז רסו

לח - הרה"ק בעל דברי חיים זצ"ל רוצה להחליף כל הש"ס שלמד עבור סיום תהלים של הרה"ק מניישטאט זצ"ל......................................................................... רסז

לט - מעלת גודל אמירת תהלים של אנשים פשוטים עמי הארץ.......... רסז

מ - תהלים אידען...................................................................... רסח

מא - רבי יעקב קאפיל חסיד אמר כל יום תהלים כשהיה מלובש עם תכריכים ערב

מב - ע"י אמירת תהלים בשופי נולד הגה"ק העילוי מאוסטרובצא זצ"ל. -- רו

מג - האדמו"ר מבעלזא זי"ע פעל ישועה ע"י אמירת תהלים, בתהלים של הר"ר אלימלך זי"ע רו

סגולות ושמות המלאכים היוצאים מן הפסוקים בתהלים

סגולות המזמורים ושמות המלאכים היוצאים מהם........................... ערה

קיצור סגולות המזמורים בתהלים................................................. רצא

חמשה פסוקים המסוגלים וטוב לאדם להיות רגיל בהם..................... רצג

א. פרק א - מזמור המנורה.......................................................... רצז

ב. יברכנו אלקים אלקינו............................................................... רצז

ד. צורת המנורה....................................................................... רחצ

ה. פסוקיו, שמותיו, גמטריותיו, כוונותיו........................................... רצט

ו. ראשי תיבות.......................................................................... רצט

ז. תפלה להצלחה בכל העסקים...................................................... ש

ח. תהלים פרק סז...................................................................... שב

*ח. פירוש ע"ט.......................................................................... שב

ט. פירוש רש"י ז"ל...................................................................... שג

י. פירוש הרד"ק.......................................................................... שג

יא. פירוש ספורנו........................................................................ דש

יב. פירוש הזוהר........................................................................ שד

יג. פירוש זיו הזוהר...................................................................... שו

יד. ביאור הקאפיטעל מספר זאת זכרון ודברי אמת............................. שו

טו. בשם הצה"ק מסטרעליסק זצוקלה"ה......................................... שז

טז. פרק ב - שויתי ה' לנגדי תמיד................................................. שח

יז. שידביק השויתי בסידור ע"י תפירה או דבק................................. שט

יח. פרק ג - גודל מעלת אמירת מזמור המנורה וסודות ורמזים גדולים ונפלאים שממנו הברכה וההצלחה לכל העולם................................................................................ שט

יט. חמשה חומשי תורה - נגד המנורה נאמרו................................. שיא

כ. הקב"ה הראה המזמור הזה לדוד המלך ולמרע"ה........................ שיב

כא. לכוין לדעתו של דוד המלך ע"ה............................................... שיב

כב. סוד גדול לאומרה בצורת מנורה.............................................. שיג

כג. טעם אמירת מזמור ס"ז - כאילו מקביל פני שכינה....................... שיג

כד. יגן מכל גזירות רעות להקהל................................................... שיג

כה. להנצל העיר מכל צרה.......................................................... שיד

כו. פרק ד - אמירתו כשנכנס לבית הכנסת...................................... שיד

כז. בלמנצח יש שבעה פסוקים, כנגדם יקיף שבע הקפות.................. שיד

כח. סדר הקפת התיבה באמירת למנצח....................................... שטו

כט. לאומרה על קלף................................................................. שטז

ל. יאמר על קלף, ויהיה זקוף לפניו ולא משכב................................. שטז

לא. פרק ה - לאומרה על קלף - כשהולך לדרך............................... שטז

לב. לאומרה אחר כל שלש תפלות............................................... שטז

לג. להדביק הלמנצח בסידור ע"י תפירה או דבק............................. שטז

לד. בכתב אשורית זוכים שכל תיבה עולה למעלה............................ שיז

לה. פרק ו - האומרה בכל יום בהנץ החמה, לא יקרה לו שום רע........ שיח

לו. יצליח במעשיו ולא יהא ניזוק כל היום וילך לשלום ולהצלחה........... שיח

לז. אמירתו קודם ברכת המזון..................................................... שיח

לח. לאומרה בימי הספירה - סודותיו............................................. שיח

לט. לאומרה מעומד - ויכוין בכל יום מן המ"ט ימים........................... שיט

מ. סגולתה בימי העומר, בברכת כהנים, יחשוב כאלו הדליק את הנרות בביהמ"ק שיט

מא. ההצלחה תשרה בכל מעשיו................................................... שכ

מב. למצוא חן בעיני אלקים ואדם................................................... שכ

מג. ע"י אמירתה - זוכים להקביל נרו של מלך המשיח...................... שכא

מד. לצייר לפניו צורת המנורה..................................................... שכא

מה. יועיל לכמה דברים טובים..................................................... שכא

מו. אחר כל שלש תפלות........................................................... שכא

מז. אחר הסרת הטלית............................................................. שכב

מח. הטעם שאומרים אחר התפלה.............................................. שכב

מט. סגולה להצלחה.................................................................. שכב

נ. סגולתה - להולך לדרך............................................................ שכב

נא. סגולתה - לתיקון היסוד......................................................... שכב

נב. לפני השינה יאמר הלמנצח.................................................... שכב

נג. כאלו הדליקה בביהמ"ק......................................................... שכג

נד. כאלו מקבל פני השכינה......................................................... שכג

נה. כאילו נבנה והדליק המנורה בבית המקדש............................... שכד

נו. לכתוב הפסוק "כי עמך מקום חיים" על הקטנים.......................... שכה

נז. כשיוצא לדרך יאמר הפסוק לישועתך ישר והפוך.......................... שכו

מכריז ר' אלכסנדרי מאן בעי למזבין סמא דחיי, מאן בעי למזבין סמא דחיי, אתו כולי עלמא וכו', הוציא ספר תהלים שבידו וכו'.

לכבוד אדונינו החסיד דוד המלך הקדוש שהוא חי וקיים כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים מילי דמהימנותא הן הן ההילולים המספרים שבחי דדוד מלכא משיחא זי"ע ועכ"י אמן. ואתה קדוש יושב תהלות ישראל.

הנה מיום שראיתי בספר הקדוש של"ה שאמר. מי שרוצה לדבק בהקב"ה ידבק עצמו בספר תהלים מאז ועד עתה נתחבב ונתאהב השירות והתשבחות מאדונינו דוד המלך ע"ה בקרב לבי עד מאד ועי"ז חפשתי בספרים הקדושים המספרים בשבחי תהלים ומצאתי הרבה עד מאוד ואך מועט תפסתי וחברתי ממנו כמה הילולים המספרים בשבחי תהלים כאשר עיניכם תחזינה ל'י'ק'ב'ה'ו' אשר אני נותן לפניכם היום לברכה ולהצלחה.

י'תברך ה'הוה ו'יתנשא ה'אדון, א'לקי ה'עליונים י'פארו ה'תחתונים, א'שר ד'וד נ'אמן י'ראו וישמחו. ואודה את ה' בתוך קהל ועדה שהחייני והגיעני לראות את ספרי "תפילות דוד בן ישי" על גודל מעלת אמירת תהלים נגמר על ידי, ואקוה כי בספרי זה ימצא כל מבקש את חפצו, כי בספר תהלים צפונים כל אוצרות החכמה והמדע חכמה עלאה ותתאה, הגלויות והנסתרות, וכל ספרי מוסר שיצאו לעולם כמעט הכל מרומז בספר תהלים, ואין דבר חכמה ומדע בעולם אשר לא ילכו יונקותיו מהתורה הק'. ועיין באריכות בפרק ב' ג' וד'.

ועי' שלה"ק ריש ח"ב וז"ל: מי הוא זה ואיזהו שיכול לירד לסוף דעת התורה, אלו כל השמים יריעות וכל הימים דיו וכל הקנים קולמסים אין לכתוב חלק אחד מאלף אלפי אלפים רבבות מהרמוז בתורתנו הק'. רק כתר תורה מונח לכל, וכל הרוצה ליטול יבא ויטול עד מקום ששכלו מגעת, ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון לבו לשמים עכ"ל.

ועי' בתנדב"א זוטא ספ"ג אפילו אין בידו של אדם לא מקרא ולא משנה אלא הוא יושב וקורא כל היום הפסוק "ואחות לוטן תמנע" אפילו הכי שכר תורה בידו עי"ש.

ועי' בישועות יעקב שכ' וז"ל שבאמת אין חלוק בתורתנו הק' בין פסוק זה לפסוק "שמע ישראל", כמו שכ' הרמב"ם ז"ל ורבי עמנואל הצפרני ז"ל כתב במתק קולמסו (פי' לס' משלי דפוס נעאפאל רמ"ז) לא כאותיות המצריות העבריות כי בצורות אותיותינו נרמזים סודות גדולות, ולמשל ראה כי ספר התיקונים חברו רשב"י על מלה אחת שבתורה שהיא מלת "בראשית", וכן הפסוק (בראשית ל"ו) ושם אשתו מהיטבאל וגו' אשר הקורא לא ירגיש בו שום פליאה, ואמרו עליו (זוה"ק תולדות קמ"ה) תא חזי דהא ריב"ז הוה אמר "ש" הלכות פסוקות ברמזא דחכמתא על זה בפסוק ושם אשתו מהיטבאל וגו' ולא גלי לון אלא לר' אלעזר דהוה עמיה עכל"ק.

ספר תהלים הוא ספר הכולל שירי תהלה ותשבחות של דוד המלך ומשוררי בית ה'. ועי' בפ"א ובפ"ב למה חז"ל קוראין פסוקי דזמרא להפסוקים מתהלים שאומרים בין ברוך שאמר לישתבח בתפלת השחרית. ושיר של יום שהיו הלוים מזמרים בעת הקרבת הקרבנות (ראה סוכה פ"ד ה' וסוף תמיד).

בניסוך המים היו אומרים ט"ו שיר המעלות (סוכה נ"ה.)

בקבלת שבת אומרים לכו נרננה ובשבת בין מנחה ומעריב, ובשבתות החורף אומרים ברכי נפשי. ונוהגין לומר מזמורי תהלים על כל צרה שלא תבא. ויש שגומרים תהלים בביהכ"נ בליל יו"כ, וכתב השלה"ק (עמוד התשובה רכ"ט ע"א שהוא מנהג ותיקין, כי אין לנו דבר גדול יותר מספר תהלים, שכולל הכל, שבחים רבים להשי"ת, ומזמורים רבים להתעוררות לתשובה ובקשת מחילה וסליחה, הכל מיד ה' השכיל, חברו דוד המלך ע"ה ברוח הקדש, כמבואר בפנים הספר, והאומר תהלים הוא כמתפלל והוא ג"כ כעוסק בתורה, כי כבר בקש דוד המלך ע"ה שיהיו מקבלים שכר הקוראים בתהלים כעוסקים בעומק התורה בנגעים ואהלות (עי' יבמות צ"ג: בכורות ל"א) ע"כ התקינו שיאמר ד' מזמורים הראשונים קודם השכיבה עכ"ל.

ויש בהרבה מדינות, ובפרט בארץ ישראל חברות מיוחדות בשם "חברת תהלים" אשר יאמרו כמה פרשיות תהלים בכל יום, כי חלקו אותם לז' ימי השבוע.

בעל שימושי תהלים היו מיחדים לכל שבת מזמור שיש לו סמך ורמז לקריאת הפרשה בתורה באותה שבת, ורשמו כל המזמורים שהם מעין הפרשיות. ועיין בפנים הספר באריכות ויש שנהגו לומר אחר התפלה מזמור מעין יום החג או התענית ושאר ימים המצוינים בשנה. ועיין בפנים הספר באריכות שמנהג לומר תהלים בעת עצירת גשמים או בעת ריבוי גשמים. הרב יעב"ץ בסדורו רשם י"ג מזמורים לעצירת גשמים, ואח"כ אומרים יהי רצון מיוחד לזה. גם הוספתי מזמורים מלוקטים על חולה עם תפלת היהי רצון.

וראה מה שכתוב בזוה"ק פ' לך ת"ח דדוד מלכא הוה קם בפלגית ליליא ובגין כך דוד מלכא חי לעלמין ואפי' ביומי מלכא משיחא איהו מלכא ע"ש.

ובזוה"ק (פ' וירא) וז"ל ת"ח עבד קוב"ה לדוד מלכא חד סמכא מכרסיא עילאה כאבהן עכ"ל ר"ל כי אברהם ויצחק ויעקב המה שלשה רגלים לכסא ודוד הוא רגל רביעי.

ובזוה"ק (פ' ויצא) וז"ל וכן כל אינון שירין ותושבחין דאמר דוד וכל אינון דהוי עימי' כלהו הוי ברזא דחכמתא עכ"ל. וכן איתא בזוה"ק (פ' וישלח) וז"ל: ת"ח באילין שירין ותושבחין דקאמר דוד אית בהון רזין ומליא עלאין ברזא דחכמתא בגין דכלהו ברוח קודשא אתאמרו דהוה שרא רוח קודשא עלי' דדוד והוה אמר שירתא ובג"כ כלהו ברזא דחכמתא אתאמרו עכ"ל הקדוש. מדבריהם הקדושים מוכח דתהלים יקר מאד מאד.

ולהשלמת ההקדמה נעתיק הגמרא (במסכת ע"ז דף י"ט) לוי ור' שמעון ברבי יתבי קמי' דרבי וקא פסקי סידרא (ופרש"י ז"ל פרשיות של מקרא) סליק ספרא (ופרש"י ז"ל סיימו את אחד מן הספרים) לוי אמר לייתי לן משלי ר"ש ברבי אמר לייתי לן תהלים (ופרש"י ז"ל ספר תהלים) כפייה ללוי ואייתי תהלים עכ"ל הגמרא.

ובפי' המהרש"א ז"ל ודקאמר כפיי' ללוי ואייתי תהלים סתם מאיזה טעם כפיי' ללוי (ר"ל המהרש"א מקשה למה לא מפרש הגמרא ורק אמר סתם שכפיי' ר"ש ברבי ללוי להביא תהלים ללמוד ולא אמר מפני מה הוא רוצה ר"ש ברבי דוקא תהלים יותר ממשלי).

וע"ז תירץ המהרש"א ז"ל לפי שספר תהלים כולו יראת שמים וספר משלי כולו דברי חכמה ומשל ואמרינן כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת עכ"ל המהרש"א ז"ל.

מדבריו הקדושים מוכח שספר תהלים כולו יראת שמים, וע"כ רצה ר"ש ברבי להקדימו ללמוד בו יותר ממשלי. מדברי הגמרא הקדושה הזאת מוכח כי תהלים יקר מאד מאד אשרי כל הוגי בו. וקודמת לכל.

ואחרי כל זאת תחנונים ידבר רש וישא עיניו לשמים וכה יאמר אנא אבי שבשמים הטה אזניך אל התפלה ואל התחינה אשר עבדך מתפלל לפניך, חזקני לעבודתיך ואמצני להשיבני אליך. ואל תסתר פניך ממני, בטרם אלך ואיננו. אנא ברחמיך הרבים תייחד לבבי ולבב כל עמך בית ישראל לאהבה וליראה את שמך והאר עינינו במאור תורתיך כי עמך מקור חיים. באורך נראה אור אמן סלה.

ואעתיק דבר יקר מספר שבחו של דוד מלכא משיחא זי"ע (מזוה"ק פ' מקץ דף קצ"ג ע"ב) וז"ל הקדושם

ת"ח קב"ה בגינהון דצדיקיא אע"ג דפורעניתא אתגזר על עלמא מתעכבא בגינהון ולא שלטא על עלמא. כל יומוי דדוד מלכא אתקיימא ארעא בגיני' לבתר דמית אתקיימא בזכותי' דכתיב וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי עכ"ל הקדוש.

התבונן אחי היטב בדברי קדשו של זוה"ק הזה כמה גדול הזכות של אדונינו דוד המע"ה זכותו יגן עלינו ועכי"א ולכן ראוי לנו להתפלל שבזכותו שאמר מזמורים אלו לפניך תצילנו מכל צרה ונהי' מיושבים ושקטים ושאננים לעבודתיך אמן סלה.

אברך את ד' אשר יעצנו, ונתן בלבנו ללקט באמרים חידושי דינים ממקור מים חיים מהפוסקים אשר המה לנו לעינים, ומהרבה שו"ת ראשונים ואחרונים, אמרות קודש הנאמרים בלבת אש, מפום שרפי קודש רבותינו הק' הדומים למלאכי ה' צבאות, אשר בצלם נחיה בגויים עד ביאת ינון, זכותם יגן עלינו ועכי"א אשר אמרו בהתעוררות רב ועצום, ביקר תפארת גדולת חן ערך גודל עניני אמירת תהלים בכל הזמנים דהיינו בכל יום ויום, בלילה, בשבת קודש, בר"ח, ובכל המועדים ובפרט בימים הנוראים הק' מסודר בסדר נכון ומועיל דבר דבור על אופניו, למען ימצא הקורא מבוקשו בכל ענין פרטי שירצה.

אין בכוונתי להתפאר ח"ו כי אני לא חדשתי מאומה ואיני אלא כמעתיק מספרים לכתבם על נייר חדש, הכל בביאור קל ולשון צח להבין ברור. ובכולם רשמתי לדעת מבטן מי יצא הדבר, בקיצור נמרץ להיות דבר השוה לכל נפש ונחוץ מאד לכל אשר יראת ה' נוגע ללבו, והם דברים שרירים וקיימים, נובעים ומשוכין ממעין היוצא מבית ד', הי ניהו ספרי רבותינו הגאונים הקדושים מאורי הגולה, תלמידי (ותלמידי תלמידי) רבינו הקדוש והנורא הבעל שם טוב זצוקללה"ה זי"ע ועכי"א (וקצת משאר רבותינו הראשונים והגאונים ומהזוהר הק'), אשר כל דבריהם כגחלי אש, והחיו וחזקו נפשות ישראל בכל דור, וכאז כן עתה דבריהם חיים וקיימים ונאמנים לעד, לעורר ולהאיר להדליק וללהב נפשות ישראל לדבק צורה ליוצרה, באמירת תהלים בכוונה ביראה ובאהבה כראוי וכנכון.

ואודה את ד' על אשר עזרני וזכני ונתן בלבי לעסוק בדבר ד' זו הלכה (השייכות לאמירת תהלים) כדברי חז"ל (במס' שבת קלח:)ם כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו עתידה תורה שתשתכח מישראל שנא' (עמוס ח') הנה ימים באים נאום ד' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כ"א לשמוע את דבר ד' וכתוב ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש דבר ד' ולא ימצאו, דבר ד' זו הלכה כו'.

במס' (ברכות ח.) אמר רב חסדא מאי דכתיב (תהלים פ"ז) אוהב ד' שערי ציון מכל משכנות יעקב, אוהב ד' שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות, אמר רבי חייא בר אמי משמי' דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד.

ואיתא במדרש שוח"ט בר קפרא אמר למד אדם תרי הלכות בצפרא ותרי ברמשא קיים בזה ובתורתו יהגה יומם ולילה.

וכאן אני רואה חובה לעצמי להודיע בשער בת רבים כי אין חפצי כלל שיפסקו הלכה למעשה מתוך ספר הזה טרם שיעיין בספרים המובאים בספרי וישקול במאזני שכלו מה לקרב מה לרחק. ומיני ומיני' יתקלס עילאה, ופוק חזי מני גברי רבה דקא מסהדי על עצמם מגודל ענוותנותן שלא יסמכו על דבריהם אף שהאירו כל הגולה בדבריהם המאירים כספירים בכל פנה ומקצוע של תורה וא"כ מה נעני אנן יתמי דיתמי אבתרייהו.

וזה לשון הפמ"ג (באשל אברהם סו"ס ל"ב) לא יסמוך עלי שום אדם בשום דין, וח"ו אל יעלה על לב כך, רק לעורר לב המעיינים באתי והמעיין לאחר העיון יבחר כפי מה שנראה לו כו' עכ"ל הק'.

וכן כתב הגאון בעל בית מאיר בהקדמה על צלעות הבית וז"ל כבר מסרתי מודעה שלא כתבתי דברי להורות ועתה שונה עלי הכותב לעכב שחלילה לא ירום איש את לבו בשום הוראה עלי כו' עכ"ל הק'.

ועיין בפרמ"ג בהקדמתו לאו"ח שהמליץ בעד המחברים שאפילו רק איזה גרגרים טובים מציל על כל הספר.

ועוד כ' הפרמ"ג כי לפעמים ימצא בספר קטן מה שלא נמצא בראשונים, כאשר הניחו לו מקום להתגדר וכו' עייש.

וכן כ' הגאון בעל חוו"ד זצ"ל בהקדמתו לספר תורת גיטין בשם מאמר החכם שדבר אחד טוב אשר ימצא בספר כדאי שיגין על כל הספר ע"כ.

והגאון בעל שו"ת מאיר נתיבים ז"ל בספרו סוד יכין ובועז פרק ח' כ' (בצוואה לבניו) בזה"ל להתאמץ לחדש במשנה דבר קטן או גדול ולרשום במכתב כסדר, כצייד השולה דגים מן הים משכח רברבי שקיל משכח זוטרי שקיל עכ"ל. ובס' קב הישר פנ"ג כ' על המחז"ל "קנה לך חבר", רמז אל הקולמוס שתכתוב מה שתחדש והסימן כתוב זאת זכרון בספר ואין זאת אלא תורה דכתיב וזאת התורה אשר שם משה.

הגאון ר' יעקב ז"ל מליסא בהקדמתו לספרו תורת גיטין כ' דאם יש דבר אחד טוב בספר מגין על כל הספר כולו, ובפרט שהמה מלוקטים מספרים הקדושים.

בפלא יועץ (אות ח' חידוש) כ' טוב מאד ללקט ביחד כל אשר ישמע דברים מתוקים וחריפים, וחסד עושה עם אלו שאין בידם אותם הספרים וילמדו הדבר מתוך ספרו ומיני' יתקלס עילאה. והדן אותי לכף זכות הקב"ה ידון אותו לכף זכות. ועל אותן המלעיזין ומלעיגים ומאריכין לשונם בדברי לעג וקלס על מחברי ספרים חדשים אעתיק מדברי הגדולים מה שכתבו לסתום פי המסתינים והמקטרגים, וכידוע מאמר החכם הוי זנב למחברים ואל תהא ראש למדברים. וז"ל הפרמ"ג בהקדמתו שאלו המלעיזין ומדברים על מחברים ספרים והם אינם בני תורה הוא "מקנאת איש מרעהו" עיי"ש.

ועיין בס' ליקוטי עצות בערך תלמוד תורה אות מ"ו וז"ל, יש כמה ספרים עכשיו וכן עתידין להיות עוד ספרים וכולם צריכים להעולם ואסור להלעיג על שום אחד מהם מאחר שכל יסודו ובנינו הוא עפ"י תורתינו הק' וכו' אבל הספרים שהולכים עפ"י תורה הק' שקבלנו מסיני כולם יקרים מאוד וכולם צריכים להעולם ולכל המלעיג על שום אחד מהם ח"ו הוא נידון בצואה רותחת וכו', עד שישוב ע"ז בתשובה שלימה ויתקן זאת ויהיו נחשבים בעיניו כל הספרים הק' ההולכים עפ"י יסודות התוה"ק עיי"ש.

וידוע מה שכ' הרא"ה בהקדמתו לס' החינוך וז"ל, אך אמרתי מי יתן ותהי מחשבתי נטרדת בזה כל הימים ולא תפסול ולא תפגום במזימות עמל ועול, עיי"ש בדבריו הק' כי נעמו.

בספר חסידים (סי' תק"ל) כ' שהקב"ה גוזר מי יהי' חכם, ומה חכמתו וכו' וכמה ספרים יעשה, יש שגוזר עליו שיעשה ספר אחד או שנים וכו' וכל מי שגילה לו הקב"ה דבר ואינו כותבה ויכול לכתוב הרי גוזל מי שגילה לו כי לא גילה לו אלא לכתוב וכו' עכ"ל.

המחבר ביו"ד (סי' ע"ר סעי' ב') כ' האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן, וכתב ע"ז הש"ך (בס"ק ה') וז"לם

כתב הפרישה נראה דה"ק הרא"ש שהמ"ע נאמר דוקא באלו ולא בס"ת דדוקא בימיהם שהיו לומדים תורה שבעל פה שלא מן הכתב כ"א ע"פ היו צריכין ללמוד מס"ת המתויגת כהלכתה ומדוייקת בחסרות ויתרות ופסקי הטעמים כו' אבל בזמנינו זה שנעשה לנו היתר לכתוב ספרים דפין דפין כל אחד בפני עצמו א"כ למה לנו לזלזל בכבוד ס"ת בחינם ללמוד מתוכו שלא לצורך. נמצא בדורות הללו שאין לומדין מתוכה ליכא בהן מצות עשה, ע"כ.

וכן נראה עיקר כהרא"ש ודלא כהב"י וב"ח שכתבו שדעת הרא"ש דודאי איכא מצות עשה בכתיבת ס"ת אפי' בזה"ז אלא שיש ג"כ מצוה לכתוב חומשי התורה ומשנה וש"ס ופירושיהן (עי' בס' חסידים ת"ד).

וראיתי בהקדמת שו"ת נפש חיה אחר שהביא דברי הש"ך יו"ד (סי' ע"ר סק"ה) בשם הרא"ש שעיקר מצות כתיבת ספר תורה הוא בספרים שלומדים בהם.

ובנפש חיה בחיו"ד (סי' ע"ה) מברר כן להלכה, וכ' שם בהקדמתו דלפי"ז עדיין לא יצאנו ידי המצוה שהרי אף בכתיבת ספר התורה גופא לא הוי המצוה, רק כשכותב בעצמו או שלוחו, אבל קונה ספר תורה מהשוק כחוטף מצוה מהשוק, וה"ה עתה כשאנו קונים ספרים שלומדים בהם לא נצא ידי המצוה בקניית ספרים אם נימא דעיקר המצוה בכתיבה, והוי ג"כ המצוה רק ע"י מה שיכתוב בעצמו ספרים שלומדים או ע"י שליח, "וה"ה להביא לדפוס".

וכתב עוד שם וז"ל: ונראה דמי שזוכה להדפיס חיבור שיהי' לתועלת עכ"פ לפרקים ללמוד בו יצא בזה ידי המצוה, ולא עוד אלא שיוכל להיות שעי"ז יצא ידי המצוה בכל הספרים שקנה מתחלה ללמוד, כיון דגם בספר תורה נקטינן אע"ג שהדין שקונה ספר תורה מהשוק כחוטף מצוה מהשוק, "הגיה בה אות אחת כאילו קבלה מהר סיני", ואם כן מי שיזכה להדפיס חיבור אם עכ"פ כיוון בדבר אחד להאמת לתרץ איזה דבר לא גרע מהגיה בה אות אחת וכו'.

ראיתי במהרש"א ז"ל (ב"ב י') על המאמר "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו" כ' שיש לפרש כי עיקר הלימוד שנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד אשר על כן נקראו החכמים סופרים.

ובסיום ההקדמה נפרש מאמר חז"ל (שבת נד:) "כל שיש בידו למחות ולא מיחה" וכו' נתפס וכו', פי' הגה"ק ר' חיים פאלג'י בס' שו"ת חקקי לב (יו"ד סי' מ"ג) וזל"קם "כל זה כתבתי להציל את עצמי והגם שכתבתי איזה דברים כמה פעמים כפולים ומכופלים הוכרחתי במעשי הן מצד שההכרח לא יגונה כי צריך אני להשיב על כל דיבור ודיבור וכו' והן מצד כי חיובא רמיא משום מצות עשה של הוכח תוכיח אפילו ק' פעמים. ומצאתי לי און בתשו' נוב"י (סי' ל"ו) שכתב וכו'" [ואח"כ כותב להלן]: "ולכן זאת היתה לי חיים ביד לשון לכתוב בספר ויוחקו לבי לחוקקי ישראל גדולים חקרי לב, והיינו מ"ש רז"ל בשבת (נד:) "בידו" למחות וכו', דוקא "בידו" והיינו לכתוב בידם. [(הנה הגי' בגמ' דשבת, כל מי "שאפשר" למחות (ולא כ' "בידו" למחות), אבל כבר דייק בזה בס' תוכחת חיים פ' מקץ וכותב, שבירושלמי איתא "בידו"]. וכן מ"ש רז"ל שם ובכמה דוכתי, כל מי שיש בידו למחות דנקטי כי האי לישנא שיש "בידו" למחות, להורות לנו כי הגם אם לא בפיהם להוכיח מאיזה צד וסיבה שתהי' מ"מ "ביד" מחוייבים למחות ע"י מעשה וכתב. והרי זה יכתוב "ידו" לה' לשם שמים להזהיר את העם וכו'" עכל"ק.

ובספר "בית ועד לחכמים" על הפסוק ואהבת את ד' אלקיך וזה לשונום הנה דרשינן בגמרא (יומא פ"ו) על פסוק זה שיהי' שם שמים מתאהב על ידך, אפשר שרמזו ז"ל עפ"י מה שכתוב בסה"ק חו"ה (שער הכניעה פ"ו) וז"ל ויורה ב"א עבודת האלהים ויוכיחם ויכלימם ויצוה על הטוב ויזהירם על הרע בידו ובלשונו עכ"ל הטהור (ופי' המפרש בידו הכונה במלת בידו על הכתיבה שיכתוב ספרים וגם יוכיחם בלשונו עכ"ל). הנה מוכח מדבריו שמלת בידו מוכח על כתיבת ספרי מוסר עכ"נ שזה רמזו חז"ל בדבריהם הקדושים באמרם שיהא שם שמים מתאהב על ידך, ידך דייקא, ר"ל שתכתוב בידך מוסר בספר שיהי' לדורות הבאים ובפרט לפי מה שכתבו הספרי מוסר שמי שאינו כותב חידושי תורה זה בכלל כל השוכח דבר אחד ממשנתו ע"כ בוודאי חובה לכתוב ספרים בפרט דברי מוסר והבן. כן יעזרינו השם יתעלה לכתוב ולקיים אמן עכ"ל.

ואתה תחזה אחי עד היכן הדברים מגיעים שהתורה הקדושה רמזה זה ועתה לא נפלאת ממך סיבת כתיבת ספרי זה על גודל מעלת אמירת תהלים ואתה דעלך לדון אותי לכף זכות ועי"כ גם השם יתעלה ידון אותך לכף זכות אמן. ואחרי כל זאת ראוי לנו להתפלל יהי רצון מלפניך השם יתעלה שזכות דוד המלך ע"ה יגן עלינו ובעדנו שתאריך אפך עד שובינו אליך בתשובה שלימה מלפניך אמן סלה.

שגיאות מי יבין אבקש לדונני לכף זכות על כמה טעויות ושגיאות הדפוס, אשר לא היה באפשרותי לתקנן בעת ההדפסה מטעמים שונים.

כתוב בספרים הק' שראוי לכל אדם לזכות את הרבים ואם יזכה שיועילו דבריו לאחד מני אלף די לו אם לא בא לעולם אלא לדבר הזה. ואני תפלה להשי"ת שזכות הרבים תעמוד לי שלא אכשל בדבר הלכה ח"ו וישמחו (כדי שישמחו, רש"י) בי חברי, שלא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא, לא על מותר אסור ולא על אסור מותר.

ונסיים בתפלה להשי"ת שאל יאמר פינו דבר שלא כרצונו, ויהיו נא אמרינו לרצון לפני אדון כל, זכות כל הצדיקים, גאונים וקדושים, שהבאנו דבריהם הטהורים (וכתב הגאון הגדול מוהרש"ם מבערזאן ז"ל שקבלה מצדיקים שהמלקט דברי חכמים יחד הרי זה גורם יחוד לעילא, ובכן יה"ר שיתקיים בנו דברי הספר חסידים סי' רכ"ד שכ' כל האומר דבר שמועה מפי הקדושים אשר בארץ המה, מתפללין עליו, וממליצים עליו).

זכות צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים, ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו עוסקים בתורה ובמצוות מתוך נחת והרחבת הדעת, ללכת בעקבותיהם, ויהיו עבורינו מליצים ישרים, וה' אלוקי ישראל אהבת תמים, יעזור שנושע תשועת עולמים. ויהא רעוא קמיה, דתשרי על עמיה, דיתענג לשמיה, במתיקין ודובשין.

בעמח"ס: אור הזוהר, ליקוטי זוהר תהילות דוד, תפילות דוד בן ישי בענין סדר אמירת תהלים – ששה חלקים, דיניו ומנהגיו.

בלאאמו"ר הגה"ק מרן רבי שלמה בנימין הלוי זצוק"ל

מחבר פי' הסולם על הזוה"ק, ופירושים על כתבי האר"י ז"ל

ליקוטים יקרים ונעימים דיבורים קדושים ונפלאים התעוררות לאמירת תהלים מידי יום ביומו ומידי שבת בשבתו ומידי חודש בחדשו ובשאר חגים וזמנים.

בו יבואר כי אמירת תהלים הוא סגולה ושמירה להגוף והנפש שלא ישלוט בו שום חולי ושום נזק לעולם, והאומרה הרי הוא כאילו קיים כל התורה כולה, וזוכה להיות תחת כסא הכבוד, ועי"ז הוא מקושר לדוד המלך ע"ה, והרגיל בספר תהלים דוחה כל מיני פורעניות מעליו ומעל בני ביתו ומעל בני דורו, וממשיך עליו ועליהם כל מיני שפע ברכות טובות והצלחות, ומסוגל מאוד לאריכות ימים ושנים טובות.

כל זה לקטתי בעזר צורי וגואלי מדברי חז"ל מש"ס בבלי וירושלמי, מדרשים, זוה"ק ותיקונים, וספרי הראשונים, ומספרי מוסר מגדולי הראשונים והאחרונים זללה"ה, ודבריהם הקדושים חוצבים בלהבת אש, מלהיבים נפש האדם להתעורר לומר שירות ותשבחות שאמר דוד מלכא משיחא, וגודל עניני אמירת תהלים, ולהדבק בספר תהלים וסגולותיה.

תקותי כי דבריהם הקדושים יעשו רושם בלבות בני ישראל, וזה יהיה חלקי מכל עמלי לעורר בני ישראל באמירת תהלים בכל מקום שהם.

אתחיל לכתוב כיצד נוהגין באמירת תהלים כדי שיהא אמירתו נחת רוח לפני הא-ל יתברך:

א כתב הגאון מוהר"ר ישעיה האראוויץ בספרו שני לוחות הברית דף רנ"ז [במסכת תמיד, עניני תפילה וקריאה בס"ת]. מי שחשקה נפשו לדבק בו יתברך בשבחיו אז ידבק עצמו בספר תהלים.

וכבר אמרו רז"ל שהתפלל דוד המלך ע"ה שיאמרו זמירותיו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות כי אין לנו דבר גדול יותר מספר תהלים שכלול מן הכל, רבים מהזמורים הם שבחים להשי"ת ורבים הם בקשות מחילה וסליחה והכל מיד ה' השכיל דוד המלך ע"ה ברוח הקודש.

ב והאומר תהלים הוא כמתפלל והוא ג"כ כעוסק בתורה. כבר ביקש דוד המלך ע"ה שיהיו מקבלין שכר הקורא בתהלים כעוסקין בתורת נגעים ואהלות.

ג אשרי האיש אשר אומר תהלים בשירה ובזמרה ובשמחה ובכוונת הלב ולא כמו שאומרים במרוצה ובמהירות ובלא כוונה והבנה ושוגים ג"כ בקריאה ומדלגים הפסוקים וחוטפים זה מזה האומר חוטף פסוק של העונה וכמעט אין זה אלא מנאץ ח"ו.

ד אלא כדי שיהיו מקבלין שכר עליהן ויהיה אמירתן נחת רוח לפני השי"ת צריכין לומר בנחת ובמתון שכל אחד ואחד יאמר פסוקו ופסוק חבירו דהיינו האומר יאמר ג"כ פסוקי' של העונים. והעונים יאמרו ג"כ פסוקים של האומר והעונים לא יתחילו עד שסיים האומר. והאומר לא יתחיל עד שסיימו העונים ויאמרו לפי האתנחתא באמצע הפסוק כדי שיהיה כפי המשמעות החיבור ופירושו כי משום כך נדפס האתנחתא באמצע פסוק של תהלים כדי שיאמרו כן.

ה ובתמניא אפי שהוא מזמור קי"ט המתחיל אשרי תמימי דרך. ונקרא תמניא אפי משום שיש בו שמנה אלפי ביתא דהיינו ח' פסוקים המתחילים באל"ף וכן ח' פסוקים המתחילין בבי"ת, וכן כולם. וכל פעם שנזכר בו עדותיך צריך להיות נקרא בנקודות אלו ע¯ד¯ת¯יך¯ ר"ל העי"ן בציר"י והדל"ת בחול"ם והתי"ו בסגו"ל והכ' בקמ"ץ חוץ מן אלו אותיות שסימנם דמ"ה ב"ן פר"ץ אם נזכר בהם עדותיך צריך לקרות בנקודות אלו ע¯ד¯ת¯י| ר"ל העי"ן בציר"י והדל"ת בשו"א והוא"ו בחול"ם והתי"ו בסגו"ל והכ' בקמ"ץ. וצריך להניע הוא"ו בחול"ם והדל"ת צריך לחבר עם העי"ן ככל שו"א באמצע התיבה וכן הוא מקובל מאבותינו שצריך לקרות באלו אותיות כן. [וראה במנחת שי].

ו כתב אא"ז וז"לם יתפוס זה הסדר אסדר דבר יום ביומו חק ולא יעבור כי על כן באתי בקונטרס הזה.

ראשית תהלים יחלוק לימי החדש לגמור אותו כאשר סדר בעל "צדה לדרך" דהיינו יום ראשון עד למה תעמוד ברחוק סי' י'. יום שני מן רגשו עד למנצח לעבד סי' י"ח. יום שלישי מן למנצח לעבד עד מזמור לדוד סי' כ"ג וכו' ככתוב כצ"ל ע"ש.

וכתוב בלבוש בסימן א' כיון שעיקר הטעם של אמירת תהלים הוא כדי להבריח המקטריגים כדי שתעלה התפלה בשלום. ע"כ אם אפשר שיאמר תהלים קודם התפלה מה טוב ומה נעים כי אם כבר פגעו המקטריגים בתפלה מה מועיל אח"כ הבריחה.

ח ואפילו אם אין כונתו אלא לומר שירות ותושבחות של דוד מ"מ טוב לומר קודם התפלה שכן אמרו חז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל, אבל יזהר עד מאד שלא יעשה העיקר טפל ולא טפל עיקר אלא לעולם יתפלל עם הציבור תפלתו בכוונה ולא במרוצה ולא במהירות כי כבר סדרו לנו חכמינו אותן פסוקי דזמרה מן ברוך שאמר עד ישתבח כדי להבריח הקליפות והמקטריגים כדי שתעלה התפלה בשלום למעלה מעלה.

ט על כן מי שבא בהשכמה לבית הכנסת יוכל לומר תהלים בנחת ובמתון ויוכל ג"כ אח"כ להתפלל עם הצבור.

י אבל מי שמאחר את עצמו לבא לבית הכנסת אם יש לו פנאי יוכל לומר קצת מזמורים ואין מוטל עליו לומר כל תהלים של אותו יום אם אין לו פנאי, אם כבר התחיל החזן אדון עולם לא יאמר כלל תהלים רק יתפלל עם הציבור, וזה טוב ונכון יותר מלומר הרבה מזמורים תהלים ואחר כך ימהר את עצמו כדי שיגיע ג"כ אל הציבור, ועי"ז אומר הפסוקי דזמרה במרוצה בלי כוונה וזה אינו נכון לעשות כן. כי רחמנא לבא בעי וכבר אמרו רז"ל טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה.

כי הקב"ה בוחן כליות ולב ויודע מחשבתו הטובה וכוונתו הוא לשבח הקב"ה בשירות ותושבחות של דהמע"ה, ומי שאין לו פנאי לכך אם מתפלל אותה תפלה שקבעו חכמינו ז"ל מן אדון עולם עד אחר עלינו בכוונה וברעותא דלבא יהא נחשב לו כאלו היה מרבה בהרבה שבחות כי הקב"ה מצרף מחשבתו הטובה למעשה.

מכל שכן שלא יאמר תהלים בשעה שהחזן חוזר שמונה עשרה כי אז אין השי"ת רוצה באמירת התהלים ואין לו בו נחת רוח כלל רק אמירת אמן אחר כל ברכה וברכה יהא מרוצה ומקובל לפני הקב"ה מכל אמירת תהלים כידוע מגודל הסוד של אמירת אמן כנ"ל.

ומי שאמר תהלים או תחנות או בקשות בשעת חזרת שמונה עשרה בודאי יהא הפסדו יותר משכרו, לא די שאינו מקבל שכר על אמירתו רק ענוש יענש על כך שלא ענה אמן בכוונה.

יא עוד ראה ראיתי לומר בכל יום עשרה מזמורים... והנה הקרה ה' לפני דרך נכון דרך עולה בית א-ל, הבא בסוד ה' ונתגלה לו תעלומות חכמה אז ידע ויבין שהדברים יעשו רושם למעלה למעלה ואשריו ואשרי חלקו... ואני אגלה רמז אחד או שנים בכל מזמור ומזמור מענין הנ"ל, וישמע חכם ויוסיף לקח כהנה וכהנה אלף פעמים, כי לא באתי להזכיר אלא ראשי פרקים... (והאריך שם לבארם על דרך הסוד). וכאן אנו מעתיקים סימני עשרה מזמורי התהלים בסדרם שהם כתובים בספר של"ה.

סימן עט. מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתך וגו'.

סימן נ"א. למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא וגו'.

סימן צ"ו. שירו לה' שיר חדש שירו לה' כל הארץ וגו'.

א גודל מעלת אמירת תהלים נופת צוף טו"ב דברי הרב חיד"א בהקדמתו לס' יוסף תהלות

א אמרו רז"ל בשוחר טוב מזמור א' שהתפלל דוד המלך ע"ה שיטלו שכר עליהם כעוסק בנגעים ואהלות.

ב כל האומר תהלים בכל יום כאלו קיים כל התורה כלה וזהו תכו לרגליך ישא מדברותיך ר"ת תלים וסמיך ליה תורה צוה לנו משה.

(רבינו אפרים בפירושו עה"ת כ"י פרשת וזאת הברכה)

ג והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ס"ת תלים רמז כל האומר תהלים בכל יום זוכה להיות תחת כסא הכבוד.

ד ציצית על כנפי בגדיהם ס"ת תלים כי היא מצוה מן המובחר בהשכמה להתעטף בציצית וללמוד תהלים.

ה טוב שיאמר מזמורי תהלים קודם התפלה לזמר עריצים ותעלה התפלה לרצון.

הרב הלבוש א"ח סימן א' ויש מי שחלק עליו והרב אליה רבה יצא לישע הרב הלבוש ז"ל. וראיתי לרבינו אפרים ז"ל שכתב כדברי הרב הלבוש שיאמר מזמורי תהלים קודם התפלה.

ו מי שחשקה נפשו לידבק בו יתברך ובשבחיו ידבק ללמוד בספר תהלים הרב של"ה ז"ל דף נז"ר ע"ש באורך וכתב שם לאומרם בנחת ובשירה ובזמרה ובכונת הלב.

ז מאחר שהתפלל דוד הע"ה שיהא חשוב אמירת תהלים כעוסק בנגעים ואהלות. נראה דהתהלים מועיל לימודם לתקון הברית כמ"ש גורי האר"י זצ"ל שילמוד סדר טהרות טוב לתקון פגם הברית.

ח תלים גימטריא ת"פ להרחיק הפ' ששמה גימט' ת"פ. ואם נאמר תהלים אות ה' היא רומזת לשכינה להפריד הפ' ולהרחיקה.

ט לא יגרע מצדיק לומר כל ספר התהלים בכל שבוע מידי שבת בשבתו.

י ואם יוכל ללמוד ספר תהלים פעם א' בחול ופעם ב' בשבת הנה מה טוב כי ב' פעמים הם ש' מזמורים גימ' כפ"ר. ומבטל יצר גימ' ש'.

יא בספר עמק המלך דף ט"ו הביא מעשה שהיה בכפר אחד זקן ירא שמים שהיה לומד ספר תהלים בכל יום ובזכות זה ניצולי כל ימי חייו של הזקן וכו' ע"ש באורך. (ועיין לקמן בספר גדולת דוד אות ט' המעשה באריכות).

יב כתב עוד שם משם מהר"ר אביגדור קרא ז"ל שהיה בעיר רגנשפורג בשנת קס"ט וכתב בספרו כ"י שהרגיל בספר תהלים דוחה כל מיני פורעניות וכמה פגעים רעים מעליו ומעל בני ביתו ומעל משפחתו ומעל בני דורו ומגלגל עליו ועליהם כל מיני שפע ברכות וטובות והצלחות.

יג בס"ס ויקהל משה בדפוס פיורדא יש מעשה נורא ושם נאמר שלא יש דבר להגין מפני המזיקין כאמירת קדיש על התהלים.

יד קבלתי שמי שהולך בדרך ים ילמוד בכל יום בספינה מזמורי תהלים בכוונה והכנעה.

טו עוד יש סגולה בכל מזמור בפרטות וכבר נדפס שמוש תהלים מקובל מגדולי עולם.

טז מי שהוא חולה יש שמקבץ עשרה אנשים ולומד כל פסוקי תהלים המתחילים בכל אות מאותיות שמו ונדפס ספר לקוטי תהלים על סדר א"ב על זה.

טוב יש חסידים שקורין כל התהלים באשמורת. ובארץ ישראל יש חבורה בכל בית הכנסת שקורין בכל יום באשמורת כל התהלים.

ואלה הוסיף הרב כמהר"ר אי"ש בתהלים שהדפיס מחדשם

יח אף על פי שטוב לומר תהלים קודם תפלה אם אין לו פנאי לומר תהלים קודם תפלה אל יעשה העיקר טפל והטפל עיקר אלא לעולם יתפלל תפלה הקבועה עם הצבור ולא יקדים לומר תהלים ויאחר עי"ז מלהתפלל עם הצבור.

יט הא דאמרינן דאמירת תהלים הוי כעוסק בתורה בנגעים ואהלות היינו למי שאין לו לב להבין בתורה אבל מי שיש לו לב להבין בתורה מוטב שיעסוק בתורה עצמה.

כ נהגו ברוב ישראל לומר תהלים בצבור בכל יום. ולאו משום תורה נהגו כך רק לעורר רחמים ולהגביר חסדי דוד הנאמנים ולהעביר גלולים ולהשבית אויב וקטרוגים כענין זמירות.

כא מטעם זה דנהגו לומר תהלים בכל יום מיקרי שגור ורגיל בפי כל דרובא ככולא ולכן מותר לומר תהלים בעל פה וליכא משום איסור דדברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה. הגאון הנזכר שם. אבל הרב מהרי"ח ז"ל בס' חק"ל ח"א בא"ח סימן י"ג חלק על הגאון חות יאיר ז"ל בזה וכתב דאין נכון לומר תהלים בעל פה וטפי עדיף שילמדו בעל פה אפילו פרק אחד ממשנה ויקראו בו בע"פ אפילו מאה פעמים ועדיף טפי מקריאת תהלים בעל פה.

כב ראיתי נוהגים באיזה משמרות של שמחה שגומרים כל תהלים כשמגיעים להלל אומרים אותו בכנופיא בנגון כדרך שמנגנין אותו ביו"ט בתפלה. ואין זה נכון כלל כי אמרו רז"ל שכל האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף. וכתב המג"א סי' תקפ"ד דהיינו כשאומרים הלל דרך שירה אבל לומר אותו בכל יום דרך תחינה ובקשה לית לן בה. וא"כ אין לומר באמירת תהלים ההלל לעולם אלא דרך תחינה ובקשה ולא דרך שירה. עכ"ל.

תהלים גדלה מעלתם וכבר מוהר"י אזולאי בס' יוסף תהלות אסף איש טהור כמה מעלות טובות נאמרו בלימוד התהלים ויצא עסק בקצר אמיץ אמרו רז"ל שהתפלל דהע"ה שיהא לו שכר עליהם כעוסק בנגעים ואהלות ומאחר שהתפלל דוד המלך שיהא חשוב כעוסק בנגעים ואהלות נראה דמועיל לימודם לתיקון הברית כמ"ש גורי האר"י שלימוד סדר טהרו' לתיקון פגם הברית הנה כי כן לא יגרע מצדיק ללמוד כל ספר התהלים בכל שבוע מדי שבת בשבתו ואף שכתבו הפוס' שמי שיכול ללמוד הלכות ופלפולים ועוסק בתהלים חשוב ביטול תורה לגבי דידיה מ"מ ללמוד אותם פעם א' בשבוע לא נאמר זה ועת לכל חפץ ומה גם אם קורים אותם ברבים שיתעלו המה יעלו לרצון יותר מעוסק בנגעים ואהלות ביחיד וכתבו שהרגיל בס' תהלי' דוחה כל מיני פורענות ופגעים רעים מעליו ומעל בני ביתו ומעל משפחתו ומעל כל בני דורו ומגלגל עליהם כל מיני שפע ברכות וטובות והצלחות ולא יש דבר להגין מפני המזיקים כאמירת קדיש על תהלים והרוצה לידבק בו ית' ובשבחיו ידבק ללמוד בס' תהלים ויש קבלה מאנשי שם הקדושים שמי שיש לו איזה דוחק השעה או צער או שהוא מהלך בדרך או עובר בים או בנהרות יקרא כל התהלים בכל יום בלי הפסק בכוונה והכנעה ויראה נפלאות וזה בדוק ומנוסה.

וכל המעלות האלו ויותר מהמה הנה הנם להקורא אותם כתיקונם אות באות תיבה בתיבה בקול רינה ותודה ובשפל קול התחינה כי יתן את רוחו אליהן ויבין מה שהוא מוציא בשפתיו שהם תפלות נוראות על אויבי וצרי הנפש ולזמר עריצים ולהכרית כל החוחים והקוצי' ושבחי' ותהילות גדולות לנורא עלילות והדברים עתיקים והם מפלאות תמים דעים דברי אלקי"ם חיים אשר נאמרו לדוד המלך ברוח הקדש ואף כי אין אתנו יודע עומקן ורומן ויש אשר לא ידע מאי קאמר אפי"ה הדברים פועלים ועושים פרי למעלה ומעשה ידינו כוננה עלינו ובלבד שיקרא אותם במתון בלי חסרות ושגיאות כמנהגי כמה בוערים בעם שקורים אותם במרוצה בחליף וחסיר ושגיאות כהנה וכהנה חוששני להם מחטאת במקום מצוה אם יכולים לקרוא אותם כתיקונ' ותהי מרוצת' רעה.

וכבר כתבנו בזה לעיל בערך רנה ויש מנהג קצת בוערי' שכשקורין אותם ברבים ואומרים מזמור א' לכל א' יש שאין אומר ואין דברים אלא במזמור הנוגע לו לומר בקול רם ולמאי דביני ביני ידברו איש אל אחיו דברים בטלים או יושבים בטלים הם המורי' שאין קריאת' לש"ש אלא להראו' חכמתם שיודעים לקרות מזמור תהלים שאם קריאת' לשם מצוה מה לי בלחש מה לי בקול רם.

ואשר לא חננו ה' דעת או לא נמצא אתו כ"א ספר תהלים לא יבול מלהיות חוזר עליהם אפילו כמה פעמים ביום ולא יהא יושב ובטל שהרי אמרו רז"ל שאפי' אם קורא וחוזר וקורא כל היום פסוק ואחות לוטן תמנע נותנין לו שכר כאלו עוסק בנגעים ואהלות וכן מי שאין בידו שום ספר בשבתו בחנות ובלכתו בדרך יוכל ללמוד מזמורים השגורי' בפיו או משניות השגורות בפיו ויחזור עליהם אפי' אלף פעמי' ויקבל שכר טוב וערבה לה' לעוסק בנגעי' ואהלות באמת אמרו אחד המרבה וא' הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים.

ג. הש"ץ שהוא ממהר וחוטף התהלים הוא מחרף ומגדף שמזכיר שמות הקודש חטופות וקטופות.

הנה ידוע שהתורה קרוייה רנה כמארז"ל אין רנה של תורה אלא בלילה וכן א' מלשונות התפלה הוא רנה שם רמז שהקורא בתורה יקרא בנועם ובשמחה בקול רנה וכן התפלה צריך לאומרה בנועם ובשמחה בקול רנה ובפרט שירת הים וקריאת ההלל עיקרם הוא לאומרם בקול רנה ותודה לא כמנהג איזה מקומות שהרצים יצאו דחופים בקריאתם כקריאת עשרת בני המן וכדי בזיון וקצף. יאמר ה' שירה והלל זה הקריבהו נא לפחתיך הירצך או הישא פניך וכן אמירת התפלה ושאלות ובקשות וברכות במהירות הוא גנאי גדול אפי' אם ידבר כן איש אל רעהו וכ"ש לפני מלך בשר ודם שבודאי יקצוף על קולו ומתחייב בנפשו שאין זה מבקש, ותחנונים מדבר, ואפילו לצוות למשרתו באופן זה במהירות הוא גנאי ויצייר האדם כאלו אומר בלעז באותו אופן במהירות ויראה ויבין גנות הדבר ויבוש ויכלם וכן קריאת התורה במהירות הן נגרע מערכו ושגיאות מי יבין ובכל קריאה יש טעמים לנגן הקריאה וסודם רם ונשא ומי שמחסר אותם מאבד טובה הרבה וקריאת המשנה בנגינה אין ערוך אליה.

ופרט התהלים הן הם שירי דוד המלך ע"ה וצריך לקרותם בקול רינה ותודה וכמה מהבושה מגיע לאדם שאומר קודם קריאת התהלי' וכשם שאנחנו אומרים שירים בעוה"ז כך נזכה לומר לפניך שיר ושבחה לעוה"ב ואם אח"כ הוא קורא אותם במהירות אוי לו אם כך יאמר שיר ושבחה לעוה"ב אין זה שיר ושבחה אלא יגון ואנחה וכשקורין ברבים ואחד הוא ממהר לקרות וכן הש"צ שהוא ממהר באמירת התפלה הוא חטא רבים נשא שעל כרחם הרצים יצאו דחופים בשבילו רצים אחריו ואין מגיעים אותו נמצא שהם אנוסים והרץ נושא את עונותם על נפשו ועל צוארו וריב לה' עם אלו הרצים ובפרט רבים מעמי הארץ אשר בקרותם במהירות המה כשלו ונפלו בכל תיבה שגיאה אמר יאמר ה' מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי ולמה תרתו תרתי גהינם שאתם מצערים עצמכם להניח תענוגי העוה"ז ואתם כופים את יצרכם לעמוד בתפילה וללמוד וכשאתם קורים ומתפללים במהירות אתם מוכשלים לפני והלואי שלא יצא שכרו בהפסדו וההפסד יתר על השבח שהוא כמחרף ומגדף שמזכיר שמות הקדש וכל התיבות חטופות וקטופות ונהי שאמרו ודגלו עלי אהבה ודלוגו עלי אהבה זהו אם לאחר העמל והטורח וקריאתו במיתון אפילו הכי מחמת טפשותו מגמגם בלשונו אז חשוב לפני המקום כתינוק קטן המדבר בלעגי שפה ולישנא קטיעה שחביב וערב ולשומעים ינעם אבל אם הגדול שיכול לדבר בטוב טעם ודעת מדבר בלישנא קטיעא הרי זה כחוכא ואיטלולא והיטב יחרה אף השומע כי יאמר כהתל באנוש התעללת בי ולא חכמו ישכילו כי טוב טוב מעט בכונה ואין הקב"ה מונה דפים אלא שעות נמצא שאם חזית איש מהיר במלאכתו מלאכת הקדש פתי וסכל יקרא כי מה לו ולצרה הזאת ואמרו רז"ל הקורא פסוק בנעימה מביא גאולה לעולם.

א סגולה שלא ישלוט שום חולי ולא שום נזק בעולם.

כתב בקובץ ישן כתב יד מהמקובלים קדמונים ז"ל אם תקרא סדר זה כהוגן לא ישלוט בך יצה"ר ושום רע. ולא חולי ולא נזק ולא מקטרג ולא משחית ושום נזק בעולם וזהו בכל דרכך דעהו, וזהו הסדר.

יום אם אשרי תמימי דרך. במה יזכה. גמול. ומזמור ק"כ, קכ"א קכ"ד.

יום בם דבקה. הורני. ויבואני. ומזמור קכ"ב. קכ"ג. קכ"ד.

יום דם ידיך. כלתה. לעולם. ומזמור קכ"ח קכ"ט. ק"ל.

יום הם מה אהבתי. נר. סעפים. ומזמור קכ"ט. ק"ל. קכ"ד.

בשבת קודשם קראתי, ראה, שרים, תקרב, ומזמור קל"ג, קל"ד. ובכל אות יאמר כל הח' פסוקים השייכים לאות זה.

כתוב בקו"א שבסו"ס ליקוטי אמרים להתניא זי"ע לאחר שהזהיר לגמור הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר לחלק המסכתות וכו' שכל או"א מהלומדים הנ"ל יגמור לעצמו בכל שבוע התמניא אפי שבתהלים קי"ט ע"ש, וכ"כ בס' עבוה"ק להחיד"א ז"ל בשם המקובלים שהוא סגולה להנצל מכל נזק כו' ושם כתב ג"כ לאמור כל ט"ו שיר המעלות כסדר הזה (ביום ב') אות ד' ה' ו', קכ"ב קכ"ג קכ"ד. (ביום ג') ז' ח' ט', קכ"ה קכ"ו קכ"ז. (ביום ד') י' כ' ל', קכ"ח קכ"ט ק"ל, (ביום ה') אות מ' נ' ס', קכ"ט ק"ל קכ"ד, (ביום ו') אות ע' פ' צ' מזמור קל"א קל"ב, (ביום שב"ק) אות ק' ר' ש' ת' מתמניא אפי ומזמור קל"ג קל"ד ע"ש.

והנה מובא בסה"ק שסגולה לקבלת תפלה לאמור קודם התפלה מזמורי תהלים לזמר עריצים כו' אולם המנהג ברוב תפוצות ישראל לאמור תהלים בציבור לאחר התפילה, משום דקודם התפילה אין העם מקובצין, ע"כ נכון מאוד לאמור עכ"פ סדר הנ"ל קודם התפילה, והש"י יקבל ברחמים וברצון תפלתנו אכי"ר.

טהרות מי שעוסק בסדר טהרות הוא תיקון לפגם הברית [ועי' לעיל בפרק ה' אות ז' שהוא מהר"י הק'] ואפשר שזהו שהתפלל דוד הע"ה שלימוד התהלים יהיה חשוב כאלו עוסק בנגעים ואהלות כמ"ש רז"ל בריש מדרש שוחר טוב שיהיו התהלים תקון אות ברית קדש ומתוך זה ניכר שלא חטא ח"ו בבת שבע כיון שדבריו מועילים לתקן פגם אות ברית קדש.

סופי תיבות ואלה שמות בני ישראל הבאים ס"ת תהלים. כי קריאת ס' תהלים הוא תקון לפגם הברית עכ"ל יעוי"ש.

דוד הע"ה התפלל יהיו לרצון אמרי פי שהקורא תהלים יהא חשוב כעוסק בנגעים ואהלות.

וכתבו גורי האר"י זצ"ל כי העוסק בסדר טהרות הוא תקון לפגם הברית. ואפשר שזו היתה כונת דהע"ה דהקורא תהלים יהיה חשוב כנגעים ואהלות ויהיה תקון משום פגם הברית וכמו שכתבתי לעיל מערכת טי"ת אות ט' ע"ש.

ליזהר מאוד בטבילת עזרא ויתפלל וילמוד הכל בטהרה ואם הוא אנוס שלא יוכל לטבול לא יבטל מתורה ותפלה עבור זה כי השוכן אתם בתוך טומאותם כתיב ואם ח"ו אירע מקרה לילה בשוגג תיכף יטבול עצמו בשחרית ויתענה באותו היום דוקא תיכף ויבלה כל היום בתורה ותפלה ותשובה בוידוי ובבכי ויגמור כל תהלים בכוונה ובכיה רבה.

ואם ירצה לעשות תשובה בשלימות אזי בטבת ושבט ראשון הבע"ל יטבול עצמו בכל יום ויעמוד במים קרים ערום עד צווארו כמו חלק ששית מן השעה.

וראיתי לרבינו אפרים בפירושו על התורה כתב יד פרשת וזאת הברכה שכתב וז"ל כל האומר תהלים בכל יום כאלו קיים כל התורה כלה וזהו תכו לרגלך ישא מדברתיך ר"ת תלים וסמיך ליה תורה צוה לנו משה עכ"ל.

כתב רבינו אפרים פ' ויגש והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ס"ת תלים רמז כל האומר תהלים בכל יום זוכה להיות תחת כסא הכבוד עכ"ל.

ובמקום אחר כתב רבינו אפרים ז"ל שצריך לומר קצת מזמורים קודם תפלת שחרית.

וכבר הגאון החסיד בעל שני לוחות הברית הפליא לדבר על סגולת קריאת תהלים והזהיר לקרותן בנחת כהוגן וכשורה ע"ש באורך.

ו בשל"ה דף רכ"ט בשם סדר היום ד' מזמורים הראשונים הם מסוגלים להנצל מחטא הידוע עיי"ש, ובספר מקדש מלך פ' פנחס ד' רי"ז וז"ל ואלה שמות בני ישראל הבאים ר"ת ו' שביה רצ"ל הנשמות שהם בשבי' אצל לילי' ונאצלים מסוד יסודו' כנודע וס"ת תהלים שהוא תיקון לחטא זה כמו"ש בשם ס' אור הגנוז להה"ק ר' לייב הכהן פ' שמות. ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה ס"ת תהלים וס"ת של בני ישראל הבאים מצרימה היא מילה לרמז כי אמירת תהלים סגולה לחטא זה. (ועי' לקמן פי"ד אות ד')

יש להנהיג לבנים על אבותם שילמדו בכל יום מהשנה קצת מזמורים ויאמרו קדיש עכ"ל.

כתב בשמושא רבה, לא אפשר לאנוחי תפילין אלא מאן דקרי תורה נביאים וכתובים, תורה בספר בראשית, נביאים בשמואל, כתובים בתהלים... והרב הקדוש מהר"ר שמשון מאסטרפולי זלה"ה פירש עם דברי שמושא רבא שהבאתי מאמר פליאה "אין מניחין תפילין אלא בשבת". והוא פליאה נשגבה. אך הכונה שאין להניח תפלין אלא מי שקורא תורה ונביאים וכתובים, תורה בספר בראשית, נביאים בספר שמואל, כתובים בספר תהלים, כמו שכתב בשמושא רבא. וביאר הסוד בספר כנפי יונה כמו שכתבתי לפנים. והנה שמואל בראשית תהלים ר"ת שבת, וזה כונת מאמר הפליאה אין מניחין תפילין, דלא אפשר לאנוחי תפילין, אלא מי שקורא בשב"ת ר"ת בראשית שמואל תהלים כמדובר. ודברי פי חכם חן. אלקים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה למען רחמיך והמון חסדיך הרבים ועצומים כי עמך מקור חיים.

מעלת אמירת תהלים מסידור בית יעקב (מהריעב"ץ החדש)

(והוא קיצור עם הוספות קטנות מהחיד"א בספר יוסף תהלות)

א. דוד המלך ע"ה התפלל לה'. שיהא חשוב לפניו אמירת תהלים ליתן שכר עליו כעוסק בנגעים ואהלות ולימודו מועיל לתיקון פגם הברית.

ב. האומר תהלים בכל יום. כאילו קיים כל התורה וזוכה להיות תחת כסא הכבוד. ומצוה מן המובחר ללמוד אותו בהשכמה מעוטף בציצית.

ג. החושק לידבק בה' יתברך ובשבחיו. ידבק בלימוד תהלים. ומסוגל להרחיק הת"פ הידועה מהשכינה.

ד. יזהר לומר כל ספר תהלים בכל שבת. ואם יוכל ללמוד אותו ב"פ בכל שבוע. פ"א בחול ופ"א בשבת. מה טוב. כי ב"פ הם ש' מזמורים. גימטריא כפ"ר ומבטל יצ"ר.

ה. הרגיל בתהלים. דוחה כל מיני פורעניות וכמה פגעים רעים. מעליו וב"ב ומשפחתו וכל בני דורו. ומגלגל עליו ועליהם כל מיני שפע. ברכות טובות. והצלחות ורחמים וחסדים ואין דבר להגין מהמזיקין כאמירת קדיש על תהלים.

ו. ההולך בדרך ים ילמוד בכל יום בספינה מזמורי תהלים בכוונה והכנעה.

ז. יש ותיקין שקורין כל תהלים באשמורת. ובא"י יש חבורה בכל ביהכנ"ס שקורין כל תהלים בכל יום באשמורת.

ח. בשנת קי"ב היה בכפר א' זקן א' ירא שמים מסכן וחסיד. ולא ידע ספר רק פשוטי המקרא. והיה לומד ס' תהלים בכל יום. ונפטר בשיבה טובה. ותוך ל' בא בחלום לחכם א' מופלג בתכריכין וס' קטן בזרועו. א"ל האינך האיש שקברנוך ביום פ'. ויאמר אני. א"ל ומה הספר הזה בידך. א"ל ס' תהלים ובאתי להזהירך שתזהיר בני הישוב שדרתי בו שיברחו משם וינצלו. כי כ"ז שדרתי שם בזכות שגמרתי תהלים בכל יום זה כמה שנים האריכו בשלוה וניצולו. ועתה אין מי שיגן עליהם וכלתה עליהם הרעה. ובבוקר נתפעם רוח החכם. ושלח שליח מיוחד לשם במכתב והזהירם. והיראים נמלטו וניצולו. מקצתם נתייאשו מפורעניות ונשארו שם ופגע בם יד ה'. ע"כ יזהר לומר בכל יום כמה מזמורים לפחות (וקודם התפלה. מסוגל לזמר עריצים ולהכרית המסטינים) במתון ובכוונה כפי יכלתו ולכבוד הבורא ב"ה לבדו ולא לשום פנייה ח"ו. (סידור בית יעקב עמדין)

א על ידי אמירת תהלים קודם התפלה מפנים דרך להתפילות לעבור בלי שום עיכוב

זה לשון ספר שערי אורה הנ"ל להר"י ן' גיקטלייא שהאריז"ל העיד עליו שהוא מפתח גדול וכו', (שער א') ולפי זה הדרך תקן דוד המלך ע"ה הזמירות, כדי לפנות דרך לתפלות לעבור. כי כל אותן הכתות הן כמו ענן מעכבין לעלות התפלה ועל זה נאמר (איכה ג) סכותה בענן לך מעבור תפלה. וכשבא דוד ע"ה והתקין זמירות, בהיות האדם מסדר אותן הזמירות אזי מסתלקין והולכין להם אותם המשחיתים והמקלקלים והמעכבים. ונקראו זמירות מלשון מזמר (ישעיה יח) וכרת הזלזלים במזמרות ועל זה אמר הכתוב (תהלים קיט) זמירות היו לי חקיך בבית מגורי. כלומר באותם המקומות שהייתי מתיירא מהן בדרך והיה לי פחד ומגור, באותן הזמירות פזרתים והכרתים.

ב עיקר המנהג באמירת המזמורים של תהלים הוא ממה שכתב בעל שערי אורה בתחלתו שהוא להבריח המקטרגים קודם התפלה כדי שתעלה התפלה אח"כ בשלום בלי שום מקטרג, ושלכך קראם דוד מזמורים, על שם שהם מחתכים להם דרך לעלות התפלה, מלשון וכרת הזלזלים במזמרות. וכן אמר דוד ע"ה במקום אחר זמירות היו לי חקיך וגו'... ומ"מ התפלה אשר היא מועדת לכל חי אל יאחר...

(לבוש בסימן א' ס"ט, ועיין מחצית השקל או"ח סימן ו' ס"ק ו)

ג אם בא לבית הכנסת כשהצבור מתפללין, יזהר מאד שלא יעשה העיקר טפל והטפל עיקר, אלא לעולם יתפלל עם הצבור תפלתו בכוונה ולא במרוצה ולא במהירות, כי כבר סדרו לנו חכמינו אותן פסוקי דזמרה מן ברוך שאמר עד ישתבח כדי להכרית הקליפות והמקטרגים כדי שתעלה התפלה בשלום למעלה. וכנ"ל.

ד וכתב בראשית חכמה שער הקדושה פי"ד, ליזהר שלא לדבר בעוד ששליח צבור חוזר תפילת שמונה עשרה ואפילו בדברי תורה, אלא יכוין לענות אמן וכו'. חזרת ש"ץ התפילה הוא יחוד משובח מכשהתפלל בלחש וכו'. ועל זה כיון ר' יוחנן ואמר אשרי מי [שגדל בתורה] ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו" (ברכות יז, א), שיהיה עמלו בתורה נחת רוח ליוצרו, לאפוקי אם עוסק בתורה בשעה שאין חפץ להקב"ה בתורתו, בבחינות האמורות, אז ודאי מוטב לו שלא יעסוק וכו'. עכ"ל.

ה וז"ל חא"ג מהרש"א סנהדרין צ"ח על הפסוק ישעי' י"ח, וכרת הזלזלים במזמרת, ר"ל בתפלה שעושין ישראל במזמורים של תהלים שנאמרו בגלות עכ"ל.

ו בכל הספרי יראים הזהירו והפליגו לומר בכל יום ויום מזמורי תהלים בכוונה. ומה גם קודם תפלות סגולה נפלאה לזמר עריצים ולהכרית המסטינים. ועיקר שיאמר במתון מלה במלה בכוונה כפי יכלתו. ולא לשום גאוה. ולא לשום פני' ח"ו. רק לכבוד הבורא ברוך הוא. ואשריו כי זה עיקר דעיקר בכל המצות שלא יצא שכרו בהפסדו. והחכם עיניו בראשו צריך להשכיל מאוד שיהיה לשם שמים לבד. בלי שום כונה אחרת.

(בית אהרן ליקוטים מהה"ק ר' אשר זצללה"ה מסטאלין)

ח בספר בית דוד על הטורים לא' מגדולי גאוני ספרד (בדף קט"ו ע"ב) בפסוקי תהלים יכוון בסתם שהוא אומרם לפי מה שכיון דהע"ה ע"ש.

בשאלות ותשובות נוב"י מה"ק (באו"ח סי' ל"ה) בתיקוני תשובה וז"ל. ידבוק מאוד בשירות ותשבחות של דוד המלך ע"ה שזה דבר גדול להלהיב בלב האדם אהבת הבורא ב"ה. אבל שאר תפלות חדשים מקרוב ירחיק מהם ובמקום דליעול ירקא ליעול בשרא וכוורא הם שירותיו של דוד שבוודאי מועילים.

י התייר הגדול מהר"ם זכות מעיד בנו שבעיה"ק צפת היה קורין ספר תהלים אף הוא ראה והתקין תפלות אחר כל ספר תהלים כנודע ונתפשט בקרב כל ישראל בארץ ובחו"ל כמפורסם.