| אתר הזוהר העולמי

אתר ה'תהלים' ו'דוד המלך'

דף # 2

PAGE # 2

פרק ד - ענף ב

תהלים קודם התפלה

א הבעש"ט היה נוהג לומר תהלים במקוה

(בית אהרן עמ' קמ"ה)

לא יאמר הרבה תהלים קודם התפלה שלא יחליש גופו ולא יוכל אח"כ לומר העיקר ר"ל חובת היום דהיינו זמירות וק"ש ותפלה בדביקות גדול מחמת שהפסיד כחו קודם התפלה בשאר דברים רק תחלה יאמר העיקר בדביקות ואם יתן לו השי"ת עוד יאמר תהלים ושיר השירים בדביקות.

(צוואת הריב"ש)

ב* בספר קיצור של"ה וז"ל ואף ת"ח יאמר קודם התפילה עשרה קאפיטעל תהלים בכל יום.

ב** הגה"ק רבינו שלמה קלוגר זלה"ה אמר בכל יום קודם התפלה כל חמשה ספרי תהלים ואח"כ הכין א"ע להתפלל.

(תולדות שלמה)

ב יזהר לומר בכל יום תהילים קודם תפלת שחרית ולא יפחות מעשרה קאפיטעל.

(הנהגות ישרות רבי פנחס מקאריץ)

ג יזהר לומר בכל יום תהלים קודם שחרית ולא יפחות מי' קפיטיל.

(הנהגות טובות רבי מיכל מזלאטשוב)

ד כתב רבינו אפרים ז"ל שצריך לומר קצת מזמורים קודם תפלת שחרית. [וכן דעת הלבוש מובא במג"א סימן ו' סק"ו וכן דעת החיד"א בפתיחה ליוסף תהלות סימן ה' וסימן טו"ב. ועי' לעיל בפרק ה' אות ה'].

ה בהנהגת טובות דהגאון ישמח משה ז"ל שבסוף ס' תפלה למשה אות ל' כ"ל קודם כל תפלה יאמר קצת תהלים ובפרט פרק כ"ה ויכוון למסור נפשו על קדושת השם ופ' נ"א ויהרהר מאוד בתשובה ופרק פ"ו. (ועיי' ג"כ בהנהגת הגר"ד פ"ה ז"ל סוף פ' שני)

ו בתשובת בית יעקב (סי' קכ"ז) וז"ל שם ודאי אם אמרו בעשרה דהיינו צבור יש לאומרו קודם התפלה. אבל היחיד טוב לאומרו אחר התפלה.

(מחצית השקל סי' ו' ס"ק ו')

וגם המ"א סי' ו' כתב, וז"ל כתב הלבוש שאותם שאומרים תהלים יאמרוהו קודם התפלה ע"ש הטעם עכ"ל.

ז. וזה לשון הפרי מגדים (או"ח סי' ח' ס"ק ח') בשם הלבוש ראוי לומר תהלים קודם התפלה שנקראים זמירות להכרית המקטרגים. וז"ל מחצית השקל (סי' ו' ס"ק ו') בשם הלבוש הטעם שאומרים תהלים קודם התפילה, חדא שהעולם מלא קליפות וכמו שארז"ל במסכת ברכות דף ו' אין לך בית רובע וכו' והם המקטרגים ומונעים את התפלה לעלות, ובפרט המשחיתים הנבראים על ידי עוונות האדם המתפלל. וסגולת אמירת תהלים בכוונה להבריח אותן הקליפות, ולכן נקרא תהלים לשון זמירות, לשון כריתה, כמו נזמר עריצים, וטעם שני, שספר תהלים עיקרו סיפור שבחי המקום.

ח וז"ל הרב החסיד מוהר"ר יוסף יעב"ץ הדורש כמו שנבדלנו אנחנו עדת ישראל בזה המשא פנים מכל האומות, כך נבדל דוד המלך ע"ה מכל שבטי ישראל, כי לקרבתו אל השם ית"ש לא היה מניחו מלוכלך בעיניו רק יגביהו מיד למען תעמוד נפשו תמיד לפניו נקי' וטהורה.

ט ובספר אור צדיקים כ', מעלות גדולת ואמירת מזמורי תהלים גדלה מאד ומסוגלים לכל טוב, וכתב שבספר עמק המלך דף א' כתב האומר תהלים קודם התפלה מעלה עליו כאלו התפלל ועוסק בתורה כי סודו רב ויאמר בכוונה ואם אין לו פנאי ינהוג כמ"ש הרב בעל השל"ה שיאמר בכל יום רק חמשה קאפיטעלך ויסיים בכל חודש וכו' ע"ש.

י ובספר תולדות יעקב יוסף (פ' תזריע) וז"ל: שמעתי ממור"י ז"ל כי יש שצריך להתחזק תחלה קודם התפלה כדי שיהי' לו מוחין להתפלל בלי מחשבה זרה על כל פנים, או בדבקות, והוא על ידי מזמורים, או תורה, שיתעסק תחלה, ומתוך כך הוא עומד להתפלל מתוך דברי תורה שיש לו מוחין, ויש שאם ירבה במזמורים או תורה קודם התפלה, לא יהיו לו מוחין להתפלל, וזהו שאמרו (במ' מנחות דף ק"י) אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשם שמים עכ"ל.

יב גדול כח תהלים שמקרב גאולת ישראל (בס' ע"ה בשם ס' הכתוב לחיים.

יג בספר פוקח עורים אות א' וז"ל: לומר תיכף ומיד בבקר תהלים בלב נשבר ונדכה נשבר מאוד בעומק עומקי הלב ועי"ז יה' מחשבה ורצון הראשון בהרהורי תשובה ובפרט קאפיטעל נ"א הוא תיקון גדול לעוברי עברות חמורות עיי"ש, ועיין עוד שם (אות כ"ב) שכתב וז"ל הבעל תשובה באור הבקר בשעה שהוא קם יזכור עצמו בחטאיו כמ"ש דוד המע"ה וחטאתי נגדי תמיד ויאמר תהלים קאפיטעל נ"א בכל לבו ובפרט הפסוק כבסני מעוני וגו' ואם אף הוא מעוברי עבירות חמורות צריך לומר קאפיטעל זה דייקא, כי מי שפגם בהרהור ואין צר"ל במעשה פגם ברית, הוא חמור מאוד. עכ"ל.

מ

פרק ד ענף ג

אחר תפלת שחרית

א בתשובת בית יעקב מביא שאם אומרים אחרי תפילת שחרית מיד שייכים עוד לתפלת שחרית.

(מחהש"ק או"ח סי' ו' סק"ו)

ב הגה"ק בעל חתם סופר הי' אומר אחר תפלת שחרית חמשה מזמורים תהלים, ואח"כ מזמור ל"ז קכ"א וקמ"ד, ואח"כ היהי רצון הנדפס לאחר אמירת תהלים.

(מנהגי בעל החתם סופר)

ג אם רוצה להרבות בתפילה יוכל לומר תהלים שהוא כעוסק בתורה ויש בה סגולות הרבה, ע"כ. (ועיין מדבר קדמות מערכת טי"ת אות ט' ומערכת ת' מלת תילים עוד בזה).

(שבות יעקב חלק ב' סו"ס מ"ד)

ד סגולה מהגאון בעל מנוחת אשר מטשענגער, לומר בכל יום אחרי תפלת עלינו של שחרית שני מזמורי תהלים, מזמור פ' ומזמור ע"ב, ואמירת תהלים בסדר זה מסוגל להצלחה ולשמירה ולכ"ט.

(מפי הרה"ג מאודוארי שליט"א, שמקובל אצלו מאביו הגאון זצ"ל , שכן הי' מקובל אצלם דור אחרי דור מאת הגה"ק מטשענגער זצוק"ל)

ה לומר ז' פעמים בכל יום ויהי נועם אחר תפילת שחרית

אין במזמור ויהי נועם אות ז' שכל האומרו א"צ לכלי זיין.

(מהר"ר אבודרהם ז"ל בשם מדרש)

ומצאתי כתוב שטוב לומר ז' פעמים בכל יום ויהי נועם אחר תפלת שחרית ולכוין ישאונ"ך פ"ן תגו"ף באב"ן רגלי"ך ע"ל שח"ל ופת"ן להנצל מקליפת יפ"ת ב"ר עש"ו הרמוז בר"ת, ויש אומרים אותו ישר והפך.

(מדבר קדמות מ"ע וא"ו)

מ

פרק ה

באמירת כל התהלים יכללו כל הישועות הן ברוחניות והן בגשמיות וימתקו מעליו כל הדינים ויתהפכו למליצי יושר

א מבואר בספרים הק' כי האומר תהלים בכוונה מתלבש בו נפש דוד המלך בעצמו לסייעו בקדושה באמירתו.

(דברי תורה ח"ג, ס"ה ועיי"ש)

ב רבינו בעל דברי חיים מצאנז זצוק"ל זיע"א אמר להרה"ק ר' ארון זצוק"ל בן הרה"ק בעל "מאור ושמש" זצוק"ל זיע"א הנה דוד המלך ייסד לנו ספר תהלים וכל הישועות שיצטרכו בני ישראל הן בכללות והן בפרטיות, הן ברוחניות והן בגשמיות יקח כל א' ספר תהלים לשפוך נפשו בו להש"י וכו' וכולו טוב לישועות ישראל טובא גניז בגווי' עד ביאת גואל צדק בב"א.

(דברי תורה ח"ה, מו, עיי"ש)

ג שאל הרב הגאון בעל ישועות יעקב זלה"ה את מוהרצ"ה מזידיטשוב זצוק"ל זיע"א מה זה שכל שנצרך לאיזה ישועה אומר לו כבודו שיאמר כל ספר תהלים ויושע והשיב לו, וכו'.

(צבי לצדיק בהק' ע' כ"ו)

ד בעטרת צבי ויחי על זוה"ק דרמ"ט ע"א וזל"קם מרבותי קבלתי פי' הפסוק מי ימלל היינו מי שרוצה למלל ולשבר הדינים מלשון וקטפת מלילות אז ישמיע כל תהלתו יקרא ספר תהלים מראש ועד סוף מבלי הפסק ובזה ממתיק וממלל כל הדינים וכל אחד לפי כח כונתו ועומק מחשבתו וקירות לבו והכנתו בכל אבריו וחושיו הידוע למשכילים וכו' עיי"ש, אז בודאי יהיה לבו בטוח בה' שיהיו לו לרצון אמרותיו לפני אדון כל וימתקו מעליו כל הדינים וכל המקטרגים, ויתהפכו למליצי יושר, וישיג מבוקשיו במהרה בקרוב לכל טוב ורצון אמן ואמן עכל"ש.

(צבי לצדיק בהקדמה עמוד כ"ו)

ה בספר רשפי אש אות קכ"א וז"ל רבי [הה"ק רי"מ] זצוק"ל אמר מי ימלל גבורות ה' לשון מוללין מלילות. ר"ל מי ישבר ויפרר הגבורות והדינים מי שישמיע כל תהלתו. שע"י אמירת כל התהלים יוכל לבטל כל הדינים והגבורות שבעולם. ושם (באות קכ"ב) ראה שני אנשים שהיו אצל מרן הבעש"ט הק' זצוק"ל זי"ע. שלאחד מהם אמר הבעש"ט הק' שזכה למדריגה ע"י אמירת התהלים, ולאחד אמר שזכה למדריגה ע"י לימוד גפ"ת.

*ה ובספר זכרון למשה הביא שבקהלה אחת סמוך לפרשבורג רצו למנות לעצמם רב ומנהיג, ובין הנבחרים הי' שנים, אחד הי' מתלמידיו של הגה"ק בעל חתם סופר זצ"ל, והי' מפורסם לת"ח גדול, והשני הי' ג"כ ת"ח, אלא שהי' יותר מפורסם מכח גודל עבודתו ותפלתו ויראת שמים שלו, והגה"ק בעל החתם סופר השתדל בכל מאמצי כחו והשפעתו לטובת תלמידו, אבל תוצאות הבחירה היתה שאת השני בחרו, וכשבאו הדברים לפני הגה"ק בעל ח"ס ז"ל, אמר בנועם שפתיו יא וואס תהלים קאנן, קאנן איך ניכט. עכ"ל הטהור.

ו שמעתי מפי הה"ק הר"מ ז"ל מסאוורן מה שיש קבלה מצדיקים לומר כל מזמורי תהלים בלי הפסק והוא סגולה לכל דבר, אמר על זה הה"ק הנ"ל שההמון סוברים שהפי' בלי הפסק היינו שלא יפסיק בינתיים באיזה דבור, אבל אני אומר הפי' בלי הפסק שלא יהיה שום הפסק כלל מלבו לפיו ויהיו פיו ולבו שוים בעת אמירתו כל מזמורי תהלים וזה סגולה נפלאה לכל דבר.

(הקדמה לתהלים לאסיפת אמרים)

ז סגולה לפרנסה יאמר כל ספר תהלים בלי הפסק

על כמה דברים שצריכים לאדם כמו פרנסה וכדומה. או על כמה הרפתקאות יאמר כל תהלים מרישא לסיפא בלי שום הפסק. ואפילו היהי רצון לא יאמר אז בין ספר לספר. רק אחר גמר כל התהלים.

*ז. תהלים הוא מהיכל המשיח לכך יש בו ק"נ מזמורים כנגד קן צפור. וצפור היא אחד מכינויי השכינה. דהיינו שהשכינה מסתתרת שם ופעם אחת אמר כי הוא מהיכל המשיח וכו'.

(מדרש פנחס אות כ"ח)

ח דוד המלך ע"ה יצא עם כנורו לקראת כפרי שהי' אומר תהלים

בספר זכרון טוב דף כ"ג אות י"א סיפר הגה"ק מנעסכיז ז"ל שפעם אחת הי' אחד העוסק אחר הריחים בכפר והי' אומר תהלים כל ימיו וכשנפטר ראה צדיק א' שדהע"ה יצא עם כנורו לקראתו והי' מנגן ושמח שמחה גדולה.

(זכרון טוב דף כ"ק אות י"א דרך אמונה ומעשה רב, ועיין בשו"ת מהרש"ם ח"ב סימן רס"ד בשם הבעש"ט ז"ל)

*ח ספר תהלים מיוסד לכל הדורות עד אין קץ

שדהע"ה..... ייסד תהלים לכל העולם ולדורות הבאים עד עת קץ.

(דברי תורה מהדו"ב אות ד')

ט באמת ס' תהלים נאמר מדוד מלכנו משיח צדקנו ברוה"ק עד סוף הדור האחרון וביאת גצב"ב.

(דברי תורה מהדו"ז אות י"ב)

י כל ספר תהלים מיוסד לנפשות ישראל בדורות הבאים ובפרט אלו הדורות האחרונים בנשמות הנמוכות בעיקבתא דמשיחא בגודל הנסיונות. (דברי תורה מהדו"ג אות י"א)

יא כל ס' תהלים הוא מורה דרך לעם ישורון, תורה, איך יעמדו בנפשם בנסיונות רבים שיעמדו ויעברו עליהם (כמונו בעוה"ר בגלות המר והארוך והדור האחרון בחבלי משיח האלו הגדולים והנוראים מכל צד, ה' ירחמנו ויצילנו ויגאלנו ב"ב).

(דברי תורה מהדו"ה אות ס"ז)

יב אמירת תהלים יותר חשוב מאמירת משניות

בספר רשפי אש (אות ק"כ) וז"ל רבי זצוק"ל אמר על מה שאחז"ל שהתפלל דהמע"ה שיהא נחשב אמירת תהלים כמו לימוד נגעים ואהלות משום דלכאורה הלימוד חשוב יותר מחמת עומק העיון אבל כשאינו רק מכוון וגו' ממילא מסתבר שאמירת התהלים חשוב יותר מאמירת המשניות.

יג מאה ועשרים מזמורים אמר דוד

תהלים מאה ועשרים מזמורים אמר דוד הכי איתא בויקרא רבה פ"ד ועיין בהקדמתי לס' הקטן כתוב לחיים דמשם תראה כל המעלות של הקורא בס' תהלים מלבד המעלות שהביא הרב חיד"א בס' יוסף תהלות תחילת הס' ע"ש.

(נפש חיים דף רכ"ב מערכת ת)

יד שירות דוד נאמרו ברוח הקודש

יש לאדם ליזהר בתשבחותיו והרוצה לשבח טוב לקרות שירות דוד שנאמרו ברוח הקודש משירות ותשבחות שחברו המחברים האחרונים עכ"ל הטהור. מדבריו הקדושים מבואר כמה יקר ספר תהלים קדוש ונורא מאד מאד.

(צדה לדרך חלק י)

יד יותר טוב לאדם להיות רגיל במזמורי תהלים שנים או שלשה בכונה גדולה מלהיות מאותן שאומרים מזמורי תהלים כולו בלי כוונה ובמהירות.

(הנהגות רבי יונה מפראג זי"ע)

טו אמירת תהלים בכוונה מאירים אור הנשמה

ע"י השירות ותשבחות של תהלים יכולים להעביר ולבטל בחי' המו' ולהמשיך חיות אלקים וכמרומז בגא"ה גא"ה שבגי' ח"י וכמו כן בהשירה של משה רבינו ע"ה ובני ישראל כתוב גם כן אשירה לד' כי גא"ה גא"ה. עזי וזמרת י' היינו שזה כל העוז שלי מה שאני אומר זמרת ה' המה השירות ותשבחות של תהלים לפניו ית' אך האמירה של תהלים לא יהיה בפשטות דרך מצות אנשים מלומדה רק שיה' בבחי' שמרומז בתהלים שהיא מלשון תהל אור דהיינו שידבר הדיבורים בגודל ההארה ובחיות אלהית וכו' וזה מרומז בהסיום של תהלים שהיא כל הנשמה תהלל י' הלו' שע"י אמירת תהלים בכוונה מאירים אור הנשמה וכו' וכל הגבורות והדינים שנעורר בעולם על ידי הרשעים חטאים לצים, על ידי אמירת תהלים בכוונה להעבירם ולבטלם ולהמתיק כל הגבורות בחסדים ורחמים גמורים, שע"י שהאדם מקדש את עצמו ומייחד את עצמו בקדושתו יתברך באמירת תהלים עי"ז נתעורר מקור הברכה העליונה ובכחו להתפלל לד' להשפיע כל טובות והברכות על כל ישראל בכלל ובפרט ברוחניות וגשמיות חיי ומזוני ורפואה בב"י אמן.

(מגן אברהם מהגה"ק המגיד מטריסק זלה"ה)

טז דוחה כל מיני פרעניות

כתוב בספרים דהרגיל בתהלים דוחה כל מיני פרענות ופגעים רעים מעליו ובני ביתו ומשפחתו וכל בני דורו ומגלגל עליו ועליהם כל מיני שפע ברכות טובות והצלחות ורחמים וחסדים ואין לך דבר להגין מפני המזיקין כאמירת קדיש על תהלים וצריך לומר תהלים במתון. ולא לחטוף הפסוקים. העונין חוטפים של האומרים, והאומרים חוטפים של העונים וח"ו אם עושה כן... (פרמ"ג)

יז יציר כפיו של הקב"ה

רגל רביעי שבמרכבה עבד ה' המגולגל מאדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה היוצר האמיתי אשר לדבקותו עם אלוק' בחצות לילה הי' קם להודות לו והי' מעורר השחר בכינורו ולחסידותו ויושרו השפיע עליו קונו מרוח קדשו וחיבר ספר תהלים ללמוד בו לבני ישראל יהודא להודות ולהלל ולברך לשם כבוד יוצרם הן על הרעה הן על הטובה הבא מאתו יתברך ולהתפלל לפניו להרחיק הרע ולקרב הטובה כי הוא נכלל מכל סוגי אופני הדבר מהאיש הדבק על אלה' וכו' עוד שם בהקדמה ואמר דוד אלה' אל תחרש וכו' ולכן מעלת הספר תהלים גדולה מאד כי הוא נמשך אל התורה האלקית והוא כדמות צורת ותכלית האלקי.

(הקדמה אבן יחייא על תהלים)

יח לומר בקדושה ובטהרה באימה וביראה

אמרו רבותינו ז"ל (פסחים דף קי"ז ע"א זוהר נח ס"ב א' א') כל מקום שנאמר מזמור לדוד הי' מנגן ואחר כך שרתה עליו שכינה, מזמור להביא רוח הקודש לדוד, וכל שנאמר בו לדוד מזמור, שרתה עליו שכינה ורוח הקודש ואחר כך אמר שירה. והנה באמירתינו ספר תהלים יש לנו ליבוש ולהכלם דאי רוח הקודש שורה עלינו קודם האמירה או אחר כך ע"כ יראה לומר בקדושה ובטהרה באימה וביראה.

(כתר שם טוב ח"ב ד"ד ע"ד)

יט חמשה ספרים נגד חמשה חומשי תורה

בדגל מחנה אפרים פרשת חיי שרה וז"ל והענין הוא כי ידוע שדהע"ה חיבר הספר תהלים חמשה ספרים כנגד חמשה חומשי תורה נמצא כלול וגניז בו כל התורה כולה והיינו כשבאו עליו צרות ב"מ ויאמרו הזיפי' וכו' אז חיבר קאפיטעל תהלים שהסתכל אותיות ותיבות של אותה הצרה ונתגלה לו ע"י זה איזה אור מן התורה וחיבר כנגדו קאפיטעל תהלים שבוודאי יש כנגדו איזה פרשה מן התורה, ע"כ.

כ מסוגל על כל צרה שלא תבוא

בהקדמה לספר ליקוטי תהלים בשם ספר ימלט נפשו להגאון מהר"א חמיו מחכמי ספרד בסי' ט"ז וז"ל: נמצא בספרים ישנים גם חדשים ויקרים, שכל מי ששדי לו המר ומידת הדין פגעה בו בתוכחת מוסרים ימהר ויחיש לקרוא בספר איש אלוקים בתהלים כל פסוקים המפוזרים מסוגלים לעתות בצרה ר"ל הסגולה המשובחת והמועילה לאדם לקרות כל פסוקי איש על שמו. למשל! אם שמו שלום, אז יקרא כל הפסוקים המתחילים באות ש' ואח"כ יקרא כל הפסוקים המתחילים באות ל' ואח"כ כל אות ו' ואח"כ אות מ' כי כן מקובל מגאוני קדמאי שהסדר הנ"ל מסוגל הרבה על כל צרה שלא תבוא עכ"ל.

כא הכל פונים אל ספר התהלים

בהקדמה מאיר תהלות וז"ל: א"כ חייב להודות ולשבח ולפאר שבח כללי ופרטי כנ"ז ואין לי דעת ולא תבונה כל עיקר לצאת ידי חובתי אין כחי ישר, ולהפטר בלא כלום אי אפשר אלא על כן אמרתי אני הצעיר בבית אבא מארי בן הרב הגדול החסיד מוהר"ר יצחק ערמה זלה"ה למלאות את ידי ולצאת ידי חובותי אלך לי למארי חטייא ורוב ההודאות תל שהכל פונים בו זה המלך דוד בקו אשר נתעלה בזה מכל אשר היו לפניו זה הגבר הוקם על כסא ממלכת השיר וההודאה והורישם לבניו זה האיש אשר הרבה התשבחות ואשר הרווה את אלקינו בתהלותיו אשר בירך ועתיד לברך בחברת אבותיו אזן ותיקן שירים הרבה על כל הטובה אשר גמלנו אלקיו ולמד בהם דעת את העם בשבחיו ובזמירותיו לשבחו ולהללו לפארו ולרוממו איש איש על עבודתו ועל משאו כאשר חיים ברצונו בסוף זמירותיו כלם תהלות ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד ע"כ.

כב פדיון לכל מיני פורעניות

כתב בשם ס' עמק המלך דף ט"ו וז"ל הלומד ספר תהלים בכוונה הוא פדיון לכל מיני פורעניות פגעים רבים עי"ש, ואפשר דה"ט, דחבר דוד ק"ן מזמורים כמספר פדיו"ן דע"י לימוד מזמורים הללו בכוונה יפדה א"ע מכל מיני פרעניות (תהלים תפלה לדוד). א"נ אפשר דה"ט דחבר דהע"ה ק"ן מזמורים לרמוז מ"ש הרב עיר וקדיש כמוהר"י גיקטיליה ז"ל בספר הבהיר שערי אורה, דדוד הע"ה תיקן המזמורים כדי לסלק המשחיתים עי"ש וידוע דהמשחיתים הגדולים הם אף וחמה כמ"ש כי יגרתי מפני האף וחימה וזה ג"כ רמוז במספר ק"ן דעולה בגימט' אף וחימה דע"י לימוד ק"ן מזמורים תהלים בכונה זכה יזכה לסלק ממנו אף וחימה כנ"ל.

כג דוד הי' רוען של ישראל מי הוא רועה של דוד, הקב"ה הוא רועו.

(מדרש רבה שמות פנ"ט)

כד אמר דוד אגורה באהלך עולמים אמר יה"ר שיאמרו בשמי לעולם בבכ"נ ובהמ"ד א"ל הקב"ה חייך מזכירים שמך ואומרים שירים משלך ולא עוד הואיל ואתה חשבת לבנות בהמ"ק אעפ"י ששלמה בנך בונה אותו, בשמך אני כותבן מזמור שיר חנוכת וכו'.

(י"א ערך דוד)

כה ר' יודן בשם רבי יהודא אמר כל מה שאמר דוד בספרו כנגדו, וכנגד כל ישראל וכנגד כל העתים אמרו עיי"ש.

(מדרש שוחר טוב פ' י"ח)

כו ולחביבות הדברים אעתיק פה מה שאמר הה"ק מוהר"ש מבעלזא זי"ע פירוש בשם הה"ק המגיד מסקאהל זי"ע הא דאחז"ל (סנהדרין צב) בקש אותו רשע לגנות כל שירות ותשבחות שאמר דוד, בא מלאך וסטרו על פיו דהקשה האיך אפשר לומר כן, הא דוד לא עבר עליו חצות לילה בשינה, ואמר בכל עת שירות ותשבחות, וזה הרשע ראה פ"א גדלות הבורא ית' והאיך שייך לומר עליו שביקש לגנות, ואמר שחלילה וחלילה להבין כך, אלא הכוונה שזה הרשע אמר דכל דיירי ארעא כלא חשיבין דרך כלל. שכל העולם והדרים עלי' לא חשיבין, ממילא חלילה תפלות ישראל והלולם ששרשן הוא מדוד ג"כ אינו חשוב, ובא מלאך וסטרו על פי"ו פה בגימטריה מילה, להראות לו שהוא שאינו נימול אין השיר שלו חשוב. אבל איש ישראל ע"י מצות מילה נטהר פיו ג"כ ויכול לומר תפלות, שירות ותשבחות עכד"ק.

כז על ידי אמירת תהלים נתגלה גדולתו ית"ש שהוא גבור ורב להושיע

אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך וגו' רק אם שמוע תשמע בקול ה' אלקיך לשמור לעשות את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום. ותרגום יונתן אפס כי לא יהי' בך אביון לחוד אם אתון עסוקין במצוותא דאורייתא וכו', י"ל עפי"ד הש"ס מגילה (דף י"א ע"א) בעצלתים ימך המקרה וגו' בשביל עצלות שהי' להם לישראל שלא עסקו בתורה נעשה שונאו של הקב"ה כביכול כמי שאינו יכול להושיע כנ"ל, וזהו י"ל ג"כ מה שאנו אומרים בברכת ב"ש ובשירי דוד עבדך נהללך ה' אלקינו בשבחות ובזמירות ונגדלך ונשבחך וכו', עפ"י דחז"ל (במדרש ש"ט תהלים מזמור א') שהעוסק במזמורי תהלים כאלו עוסק בנגעים ואהלות עיי"ש, ולפי האמור גם ע"י אמירת תהלים נתגלה כבוד עשרו ורוב גדולתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא גיבור ורב להושיע, ולזה אומרים ובשירי דו"ד עבדך נהללך ה' אלקינו בשבחות ובזמירות (דהיינו מזמורי תהלים של דו"ד) ועי"ז נגדלך ונשבחך וכו' שאתה גבור ורב להושיע כנז'. וזה י"ל בפרשתן כי הנה לימוד תורה הוא רק העיקר ללמוד כדי לקיים כשאחז"ל בכמה מקומות, וזהו אפס כי לא יהי' בך אביון ותרגום יונתן אם אתון עסקין במצוותא דאורייתא היינו מצות תלמוד תורה, דהיינו שאם לא תהי' עצלים בלימוד התורה אז לא יהי' שונאו של הקב"ה מ"ך ור"ש כביכול, (אך זאת) רק אם שמוע תשמעו בקול ה' אלקיך לשמור לעשות את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום היינו שתלמוד ע"מ לעשות ולקיים כנ"ל.

(תפארת בנים פ' ראה)

כח האומר תהלים בכוונה מתלבש בו נפש דוד המלך לסייעו בקדושה באמירתו.

ויסדו הבונים את היכל ה' וגו' להלל את ה' על ידי דוד מלך ישראל (עזרא ג').

ופי' המפרשים ששוררו שירות ותשבחות של דוד מלך ישראל וקשה דהעיקר חסר מן הספר, דהול"ל על ידי "תהלות" או "שירי" דוד מלך ישראל, ודוד מלך ישראל מאי בעי אז בבנין בית שני שלא היו כבר כלל אפי' ממלכי בית דוד ונראה עפ"י המבואר בסה"ק כי האומר תהלים בכונה מתלבש בו נפש דוד המלך בעצמו לסייעו בקדושה באמירתו, ע"כ כשבאו אז ברשפי אש קודש להלל לה' ואמרו נגוני שירות תהלים ע"כ נאמר על ידי דוד מלך ישראל" הוא דוד בעצמו שהתלבש בהם כנז'.

(דברי תורה מהדו"ג אות ס"ה)

כט תהלים מסוגל לעורר הגאולה

ואלה שמו'ת בנ'י ישרא'ל הבאי'ם מצרימ'ה וכו'. ידוע דגלות מצרים הוא גלות הכולל כל הגליות, ע"כ הגם שמדבר הכתוב בגלות מצרים, עכ"ז מרמז על כל הגלויות, ומצרים פירושו לפי"ז לשון מיצר וצער. והנה הגאולה מכל הגליות הוא ע"י תורה ותשובה, והנה תשובה יכול כל אדם עשות, משא"כ תורה מי שאינו ת"ח אינו יכול לעסוק בתורה, והבטיח הש"י לדוד שיהי' ספרו תהלים חשוב כעוסקים בננגעים ואהלות. וזה שנרמז בס"ת בפסוק "תהלים ותשובה", דו"ק ותשכח.

ובהג"ה שם מהמו"ל, כתב וז"ל: הנה תהלי"ם מרומז בס"ת למעלה בתחלת המאמר, אבל תשוב"ה איפוא נרמז , ולדעתי כי כוונת רבינו כק"ז זצ"ל על סוף הכתוב, מצרימ'ה א'ת יעק'ב אי'ש ובית'ו באו, פה מרומז גם תשוב"ה (המגיה ד"א), עכ"ל.

(אגרא דכלא פ' שמות)

ל "ויהיו נא אמרינו לרצון לפני אדון כל" נא ר"ת "נ'געים א'הלות" שאמירת תהלים חשובה כמו לימוד נגעים ואהלות.

והנוגשים אצים לאמור כלו מעשיכם, במסורה כלו תרין דין ואידך כלו תפלות דוד בן ישי, י"ל עפי"ד אא"ז הקדוש בס' אגרא דכלה פרשה זו ואל'ה שמו'ת בנ'י ישרא'ל הבאי'ם ס"ת תהלי"ם, כי הבטיח השי"ת לדוד כשעוסקים בס' תהלים כעוסקים בנגעים ואהלות, כי גלות מצרים הי' שורש כל הגליות, וגאולת מצרים הי' שורש כל הגאולות, ואין ישראל נגאלים אלא בזכות התורה ומי שאינו ת"ח שיוכל לעסוק בתורה, הבטיח השי"ת שאם יאמר ס' תהלים יהי' כאלו עוסק בתורה, ויוכלו להביא הגואל צדק משיח צדקנו ע"י אמירת תהלים, ולכן מרמזת התורה זאת בגאולת מצרים שגם גאולת מצרים הי' בזכות אמירת תהלים עיי"ש, וזהו י"ל שאנו מבקשים ויהיו נא אמרינו לרצון לפני אדון כל כי נ"א הוא ר"ת "נגעים אהלות" והיינו שיהי' אמירת תהלים שהיא חשובה כמו לימוד נגעים ואהלות נחשב לרצו"ן שישמע הש"י ויגאלנו ויהי' עת רצון. וזהו רמז המסורה הנז' והנוגשים אצים לאמר כלו מעשיכם (היינו שהשעבוד הוא גדול כ"כ ואין אנו נגאלים זה כמה שנים) כלו תפלת דוד בן ישי (שאין אומרים תהלים בכונה ולהתפלל כראוי שאם היינו אומרים תהלים ושופכים נפשנו לה' בתפלת דוד בן ישי הי' הש"י שומע לקולנו ומקרב גאולתנו ברחמיו), כן יעזרנו ויושיענו ויגאלנו ב"ב.

(תפארת בנים שמות)

לא תהלים נגד כתר שבמלכות

א"י בזה (בש"ק פ' שמות ח"י טבת) היום יומא דהלולא של זקיני הקדוש רבן של ישראל מהרצ"א מדינוב זי"ע אשר הגיד (וכתב) בספרו אגרא דכלה כי ואל'ה שמו'ת בנ'י ישרא'ל הבאי'ם ס"ת תהלים, והנה ידוע בסידור בכונת ברכת ולמלשינים שהיא בנקודת קמץ, כי נתקן כנגד הכת"ר שבמלכו"ת בכח האמונה נגד המינים שקלקלו בהאמונה, כי בכל הט' ספירות אפי' שיש ח"ו פגם בעונותיהם של ישראל ונקודת הכתר קיימת יש להם תקוה, אבל אם חלילה הפגם כנגד הכתר ח"ו אין תקומה לשונאיהם של ישראל, ע"כ בימי ר"ג התחילו המינים וכו' ע"כ התאזר עוז ר"ג ותיקן ברכה זו לתיקון האמונה. ובזה יובן אשר במצרים לכל האותות והמופתים אשר שלחו הי' הכל בשביל האמונ"ה כדי ויאמ"ן העם וגם ויאמינ"ו בה' ובמשה עבדו, ע"כ אחז"ל כדאי הוא האמונה שהאמינו בי שיקרע הים לפניהם, כיון שנקודת הכתר בשלימות ע"כ יגאלו, וכן יהי' לעתיד ב"ב שר לא נאמר אלא ישיר, בזכות האמונה נזכה לגאולה בקרוב. וז"ש אצל אברהם אבינו והאמין בה', כי הוא הי' במדרגה גדולה וצדיק כל מה שעולה למדרגה עליונה נעשה בעיניו בטל במציאות ונראה לו שלא התחיל עדיין לעשות ולתקן איזה מדה כלל, אבל הזכיר עצמו שהאמין בה' באמונת הש"י שזהו ברור וחשבה לו צדקה שאברהם בעצמו חשב לו זה לצדקה להתחזק בלבו, שעכ"פ האמונה בה' הוא לו למעוז ומחסה, וע"י הנקודת כתר (האמונה) יתקן בכל הט' ספירות בנפשו. והנה ידוע בכהאריז"ל חושב תהלי"ם נגד כתר שבמלכות, ע"כ רמוז בתחלת פרשה זו, שהוא אתחלתא דגלות מצרים וגאולתו, שע"י תהלי²"ם שרמוז בכתר שבמלכות שהוא האמונה כנז' בזכות האמונ"ה יגאלו, ע"כ רמוז והנוגשים אצים לאמר כלו מעשיכם, שהוא החבלי משיח הנוראים הנזכרים אשר צריכין לתקן מעשיו, ע"כ מזהיר המסורה כלו תפלות דוד בן ישי שהוא תהלים בחי' כתר שבמלכות שהוא לתקן בנפשו האמונה כנז'. ¯א"ה (הוספת רבינו בעל מנחת אלעזר זיי"ע) וי"ל עוד רמוז בספר דניאל מ"ש בענין הגאולה ורבים ל"א יאמינ"ו היינו שזהו הנסיון קודם הגאולה שאותן המעכבים הגאולה ר"ל ל"א יאמינ"ו כי האמונ"ה הוא לתכלית הגאול"ה ב"ב\en. וע"י אמירת תהלים ושירי דוד נוכל להתחזק בהאמונה בעה"י.

(תפארת בנים שמות)

לב ספר תהלים בפשוטו רובו ככולו מלא קללות ר"ל, אמנם באמת כולו טוב לישועות ישראל.

שמעתי מת"ח ממגידי אמת, כי בהיות הה"צ מו"ה ארון ז"ל מקראקא (בן הה"ק בעל מאור ושמש זי"ע) פ"א על ר"ה בק' צאנז, אצל אבינו הה"ק זי"ע בעל דברי חיים, בליל א' דר"ה בסעודה, הרעיש רבינו בעל ד"ח על קהל צאנז שאינם מתנהגים כשורה וקילל אותם באלות שונות, וגם על אנשי ק"ק קראקא (מקום מגורו של הר"ר אהרן ז"ל ) הרעיש ג"כ כנז', ובעיני הה"צ ר' אהרן ובלבו הי' זה מוזר (אם כי הר"ר אהרן ז"ל הי רגזן בטבעו כנודע) לאשר מאביו הקדוש, בעל מאור ושמש, לא הורגל בזה, וזה הי' אצלו עוד בתחלת נסיעתו לצאנז והתגלותו של רבינו קה"ק בעל דברי חיים. ובפרט, והוא העיקר, בליל א' דר"ה לקטרג ולקלל את בנ"י היתכן כזה, הי' זה בלבו, ורבינו בעל ד"ח הרגיש זאת, ואחרי כל הדברים קודם בהמ"ז אמר להר"ר אהרן הנה דוד המלך ייסד לנו ספר תהלים, וכל הישועות שיצטרכו בנ"י הן בכלל והן בפרטיות, הן ברוחניות והן בגשמיות, יקח כל א' ס' תהלים לשפוך נפשו בו להש"י, ובתוכו ימצא כפשוטו רובו ככולו מלא קללות ר"ל (הנראים לעיני ההמון הקורא בהם והמ"י), ואז כבר הבין קצת הה"צ ר"א מה עמקו דרכי רבינו ודבריו ד"א חיים והנה הענין תמצא בתפארת בנים עה"ת לאאמו"ר הקדוש זי"ע (בפ' דברים) עה"כ ויברך אתכם כאשר דיבר לכם עפ"י המעשה שהי' בעת שנסע הה"ק מהר"צ אבד"ק טשארטקוב זי"ע להה"ק מהר"ח צאנזר זי"ע לבראדי עפ"י עצת רבו הקדוש רבשכבה"ג הבעש"ט זי"ע עיי"ש ותבין. ושמעתי ממופלג א' שאמר הנה תראה החילוק בין בלעם הרשע (בפ' בלק) רק ברכות לישראל וארשו ארס ספון בתוכו כשאחז"ל שכולן חזרו לקללה ר"ל וכו'. ולעומת זה בקדושה דוד מלכנו בס' תהלים נראה לעין המון כמו רובו קללות כנ"ל (וכולו לישועות ישראל טובא גניז בגווי' עד ביאג"צ ב"ב) והמ"י.

(דברי תורה מהדו"ה אות מ"ו)

לג בתהלים יש כח התחזקות לדורות הגלות

בסה"ק דברי יואל (ח"ב צ"א) וזל"ק: "במד"ר (פ' ויצא) מה היה אומר יעקב וכו' רשב"ג אמר כל ספר תהלים היה אומר שיש בכולו כח התחזקות ותפלה לדורות הגלות, והשיגם יע"א בנבואה אלא שלא נתגלה עד שבא דוד אבל יע"א כבר השיגם והכין כח זה לדורות הגלות, שעי"ז יתקיימו ישראל ויושעו מצרותיהם".

לד מעלת אמירת תהלים ותפלות

החכם המקובל מוהר"ר משה כלף זצ"ל (תלמידיו של המקובל הגדול הר"ר בנציון שפירא זצ"ל) בהקדמתו לספר המוסר להרה"ק המקובל מוהר"ר יודא כלף זצוק"ל כתב בזה"ל: "מן הארץ ועד לרקיע אין מקום פנוי אלא הכל מלא המונים המונים מהם לשלום מהם למלחמה מהם לטובה ומהם לרעה מהם למות מהם לחיים ועל דבר זה מיוסד שיר פגעים יושב בסתר עליון וגו' כך תפלתו של אדם עוברת בין אלו הכתות ועולה לרקיע אם יש בו זכות לא יפגעו לסטים בתפלתו ואם אין בו זכות כמה פגעים ומשחיתים פוגעים בהם בדרך לפיכך על דרך זה תיקן דוד המלך עליו השלום הזמירות כדי לפנות דרך לתפלה לעבור כי כל אותן הכתות הן כמו ענן מעכבין לעלות התפלה ועל זה אמר הכתוב סכותה בענן לך מעבור תפלה, וכשבא דוד המלך עליו השלום והתקין הזמירות בהיות אדם מסדר אותן הזמירות אזי מסתלקין והולכים להם אותם המשחיתים והמעכבים ונקראו זמירות מלשון מזמר שנאמר וכרת הזלזלים במזמרות ועל זה אמר דוד זמירות היו לי חקיך בבית מגורי כלומר באותן המקומות שאני הייתי מתיירא בדרך והיה לי פחד ומגור אותן הזמירות כורתים אותם והברחתים", עכ"ל.

לה בקשות מתממשות ע"י תהלים

קיימת קבלה מגדולי הדור, שהלומד ספר תהלים כולו בכוונה, מבלי שים הפסק בינתיים - אם שואל איזה דבר, מיד נעשית בקשתו.