| אתר הזוהר העולמי

אתר ה'תהלים' ו'דוד המלך'

דף # 4

PAGE # 4

פרק יט

תיקון למי שראה קרי ביום הכפורים

א על דבר הטבילה שמעתי כן כמה פעמים מכ"ק אאמו"ר [בעהמ"ח ספר קדושת יו"ט] שצוה כן בענין כזה, וגם לעשות כמו שהובא במחזורים תיקון לזה, היינו כל ל' יום רצופים אחר יוה"כ (יאמר) כל הפיוטים של ד' קדושות המסודרים בשחרית במוסף במנחה ונעילה, ומתחיל בשחרית ובכן לך וכו', וגם לגמור כל ס' תהלים בכל שבוע שנה ההוא, גם ילמוד בכל יום בשנה ההוא שיעור קבוע בגמרא.

(מכתב בריש ספר עצי חיים על מקואות)

ב היות שזכינו והגיע לידינו מכתב שנכתב בפקודת כ"ק אדמו"ר הרה"ק מוהר"א מבעלזא זצ"ל בענין זה, אמרנו לזכות את הרבים ולהדפיסו כאן, וז"לם

ואודות השאלה, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שילמוד קודם הקאפיטלעך תהלים קאפיטל ק"א וק"ב וק"ג וק"ד, ילמוד עם תרגום ועם פירוש רש"י ז"ל ועם פירוש ע"ט, ואח"כ בכל יום יאמר כל השנה הקפטילך אלו, רק בערב ש"ק ובשבת ק' לא יאמר וגם ביומא דפגרא ראש חודש או חנוכה לא יאמר, וילמוד בכל יום קצת מסכת יומא, וגם בכל יום שני הלכות מרמב"ם.

(נחלי בינה דף קל' אות רי"ח)

ג בליל יוה"כ אחר ערבית נוהגין לומר ד' מזמורים ראשונים של תהלים, והכוונה היא, כי באלו מזמורים יש תיבין כמנין קרי, וראשי תיבות וסופי תיבות של אלו המזמורים עם ד' כוללים והכולל עולה מנין סמאל, ויכוין להשליך מעליו הסמאל על ידי המזמורים אלו, כי מצדו בא הקרי, וזה שאמרו רבותינו ז"ל [יומא פ"ח.] הרואה קרי ביוה"כ ידאג וכו', ונוהגין לומר מזמורים הנ"ל כדי להנצל מקרי על ידי התיבות שלהם, ומסמאל בכוונה דר"ת וס"ת שלהם כנ"ל.

מי שראה קרי ביוה"כ, טוב לומר ל' יום רצופים אחר יוה"כ בכל יום ד' קדושות המסודרים לקלירי ביוה"כ, בהכנעה גדולה ובדמעות, וינצל, ואחר כך יאמר פסוק [תהלים לט, ב] אמרתי אשמרה (דרכיך) [דרכי], ובכוונה הידוע ביחודים. (פרי עץ חיים, שער יוה"כ פרק ב', דף קכ"ג ע"א)

ד ביוהכ"פ שנת תרי"ב נתן (מרן הרב הקדוש מהר"ש מבעלזא זצוקללה"ה) תיקון לאנשים שיאמרו בכל יום בשנה זאת חוץ משבתות וימים טובים, שני מזמורים שבתהלים, ק"ג וק"ד, היינו לדוד ברכי נפשי וברכי נפשי, ובעזרת השי"ת עלתה להם שנה טובה.

(דברי יצחק, אות קכ"ב, דף ל"ב ע"ב, מדבר קדש, ליו"כ ד"ה ביוה"כ, דף ע"א)

ה עיין עוד בקרבן נתנאל בפ"ח למס' יומא אות פ"ב, ובשו"ת אמרי א"ש סימן מ"ו, ועיי"ע בס' ארחות חיים החדש שהעתיק מספר יפה ללב שאסף ח"י סגולות יקרים.

ו יש שגומרין כל ספר תהלים בליל מוצאי יום הכפורים והוא מנהג ותיקין.

(של"ה עמוד התשובה דכ"ט ע"א)

מ

פרק כ

חודש תשרי-סוכות

א תהלים לסוכות

מליל יו"ט שני ואילך הי' שמחת בית השואבה בבהמ"ק שהי' מרבין בשירות ותשבחות, וכתב במנהגים שאנשי מעשה ינדדו מעט משינה מעיניהם בליל חוה"מ ויאמרו שירות ותשבחות מפיוטי ר"ה ויה"כ כמו אתה הוא מלך עליון, או יאמר מזמורי תהלים שעיקרן שבח ותהלה כמו מזמורי קבלת שבת וכדומה דלזכר בית השואבה, וביותר ינהגו כן אנשים שאינן בני תורה למען לא ישעו בדברי שמחה בטילה בלילות הקדושים האלה.

(ביכורי יעקב ס' תרס"א סק"ג)

ב בספר פאר לישרים (מהרה"ק רבי רפאל מבערדשיד תלמיד הר"ר פנחס מקאריץ זצ"ל) אות ע"א שבחוה"מ סוכות, בסוכה מותר לומר תהלים בלילה וחוץ לסוכה היה מסופק עיי"ש (ועיין לקמן בפרק ל"ב לענין אמירת תהלים בלילה)

ג תהלים לכל ימי חג הסוכות:

פרק כא

הושענא רבא

א הושענא רבא - אושפיזא דוד

דוד הוא הכולל והמקבל קדושתו מכל הרועים וממשיך לישראל, ולכך דו"ד מל"ך ישרא"ל מספרו ז"פ סוכ"ה והכוללים, שמסכך על הכלל ישראל בקדושתו כל המדות. ומרומז ג"כ דז' פעמים סוכה מספרו תרל"ז, והושענא רבא מספרו ג"כ תרל"ז, מחמת שהוא יומו של דוד, ויהי' במהרה ישועה רבה, ולכך נקרא יום זה בשם הושענא רבא.

(מדבר קדש, בד"ה טעם, דף ר"מ)

ב נוהגים לגמור כל ספר תהלים בציבור/ביחיד, משום שני טעמים: לכבוד אושפיז היום, דוד המלך ע"ה, ומשום שהיום "גמר החתימה" מהימים הנוראים, כמובא וכגלוי.

ג וז"ל ספר סדר היום "ולהיות היום הזה נורא מאד ובו נחתמים כל הספרים כולם והפסקי דינים ניתנים ביד כל תובע ומשטין ולכן צריך להרבות בו צדקה ותפילה ותחנונים לעורר הרחמים העליונים ירחמו עלינו ויחתמו אותנו בס' חיים ובס' צדיקים לגאולה וישועה ויש שעומדים כל הלילה וכו' וקורין ספר תהלים כולו וכו' עכ"ל." וכן מובא בסי' יעב"ץ.

ומובא במחנה אברהם דאומרים כל ספר תהלים מצד שהוא אושפיזא דדוד המלך ע"ה, ודוד היה ניעור ולא היה ישן רק שיתין נשמין ואמר שירות ותשבחות לזה אנו מעוררין מידה שלו.

ד ידקדק בקריאת משנה תורה ויתר הלימודים ואמירת תהלים במתינות ובכוונה כדבעי, דאל"כ, אי"ז תיקון אלא קילקול, ואף אם הציבור אומרים תהלים במרוצה, עדיף שימעיט ויאמר במתינות ובכוונה (או שיאמרנו כולו ביחידות ובמתינות) מהרבות בלי כוונה.

(יסו"ה)

ה ברוב המקומות אומרים תהלים אחר חצות לילה,

(בכורי יעקב סק"ד)

ו נזהרים לקרוא תהלים רק לאחר "צאת (¯זריחת) הלבנה". (במזרח) זריחת הלבנה הלילה (במרכז א"י): לפני השעה 01 בקירוב,

(לוח דבר יום ביומו)

ז אין אומרים היה"ר של חול שלפני תהלים (מפני שהוא יו"ט), ואומרים יהי רצון המיוחד להו"ר אחר כל ספר כנדפס בסידורים,

(סידור יעב"ץ, בכורי יעקב סק"ד, כה"ח אות ד', ערוה"ש ס"א, יסוד ושורש העבודה שער האיתן פט"ו, ילקוט אוהב ישראל עמוד קס"ז, וכן מנהג חב"ד, קאמארנא, בעלזא, ספינקא, וויזניץ.)

ח האיך דוד מלך ישראל מרומז בסוכה, אפשר לומר דז' פעמים סוכ"ה מספרו דו"ד מל"ך ישרא"ל מחמת שהוא ביום הז', וגם אברהם, יצחק, יעקב מספרם ז"פ סוכה, מחמת שהאבות עולם הם שורש וראש לכל הצדיקים, וגם מחמת שהם נתנו חיות לדוד כמו שמבואר בספרים דהאבות עולם נתנו חיות לדוד שהי' ראוי להיות נפל, ונרמז ג"כ אברה"ם יצח"ק יעק"ב וגם חיי"ם [כמספר דוד בריבועו, דפ"ד ופ"ו דפ"ד, עיי"ש דף רמ"ו] מספרו תשב"י שעשו הכנה על אור של משיח שעתיד להתגלות במהרה.

(מדבר קדש, ד"ה האיך, דף רמ"ה)

ט בספר לב דוד לגאון החיד"א פרק ל"ב פשט המנהג ללמוד אור, הושענא רבא משנה התורה ככל אשר דיבור בקדשו רבינו האר"י זצ"ל. והגם דהרב עיר וקדוש מהר"ח הכהן ז"ל בספרו החשוב טור בקרת סי' תרס"ד כתב דאין ללמוד אחר משנה תורה אלא זוהר והגדה. התייר הגדול מהר"ם זכות מעיד בנו שבעיה"ק צפת הי' קורין ספר תהלים. אף הוא ראה והתקין תפלות אחר כל ספר תהלים כנודע ונתפשט בקרב כל ישראל בארץ ובחו"ל כמפורסם.

מ

פרק כב

תהלים בחנוכה

א כתב בסידור מהר"ש ז"ל סגולה מהרמב"ן לומר אחר הנרות הללו ויהי נועם וכו' כל תיבה ז"פ וטוב מאוד, ובשם הריבי"ש ז"ל כ' לומר ז"פ ויהי נועם יושב בסתר כפשוטו וכן אנו נוהגין. וכתב בספר או"ח סי' תרע"ו (אות ה') וז"לם

שמעתי מפי כ"ק מו"ח הגה"ק מרן רבי יוסף מאיר שליט"א סמך לדבר ע"פ מ"ש בתשב"ץ לתלמיד מהר"ם (סי' רנ"ח) מובא במג"א סי' רצ"ה וז"ל מהר"ם ז"ל כשהי' מתפלל ויהי נועם אומר לעולם אורך ימים וכו' ב"פ ואז יש בו כמנין כהני"ם בגימט' לפי שכהני חשמונאי ובניו היו הולכים למלחמה ואמרו ז"ל ויהי נועם וב"פ אורך ימים וכו' ונצחו עכ"ל לזה. אנו נוהגין לומר אחר הדלקת הנרות ז"פ ויהי נועם כנ"ל עכ"ל.

מ

פרק כג

ימי השובבי"ם

מנהג ישראל שמרבים באמירת תהלים החשובים (כנגעים ואהלות) ובפרט במנין, בפרט בע"ש בעלות הבקר.

א ימים אלה מכונים שובבי"ם, ר"ת שמות הפרשיות: שמות, וארא וכו' לפסוק בירמי' פרק ג': "שובו בנים שובבים, ארפה (כצ"ל שהוא גם מלשון רפיון) משובותיכם...".

ב בשם האריז"ל מובא שימים אלה מסוגלים לתקן פגמי הנפש במדת יסוד (יוסף), מתחילים בפר' שמות, לפי שקוראים בה מענין שעבוד מצרים, שעל ידו נתקן פגם אדה"ר (ר' עירו' ח"י:), ומסיימים בפר' משפטים שקוראים בה פרשת "כי תקנה עבד עברי...".

ג בלבוש כתב הטעם שתקנו הקדמונים כן, כי ראו שהמעוברות עלולות להפיל בשנים מעוברות, ולפ"ז מובן מה טעם מתחילים בפרשה זו, שקוראים בה: "ובני ישראל פרו וישרצו...".

ד ובהג"ה שבנכצ"י (עמ' קצא) כ': לעולם היו צריכים להתחיל התענית ביום ב' (כמו בה"ב, וגם דזריזין מקדימין) אלא עקב מאמר "פרו ורבו" (לדגים, שגם כל פו"ר נקראת על שמם, וכמאה"כ: "וידגו לרוב...": וגם מפני שהדגים פו"ר ביותר) שלהם נאמר ביום ה', מתחילים ביום זה. ועי' בתלדות יצחק בפס' ובנ"י פרו... ע"כ.

(לוח דבר יום ביומו)

ה ימי השובבים הם מ"ב ימים, כמנין ודברת ב"ם. ופשוטו כמשמעו (לעסוק בתורה יותר. והרגיל ללמוד דף ילמד שני דפים..., וכן יוסיף וילך בתעצומות עוז). וכן "ואלה" (שמות) בגימט' מ"ב.

("אמרי חיים")

ו בספר נחלת עזריאל במס' ע"ז די"ט וז"ל: אשרי האיש בגמטריא זה בעל תשובה. ובספר דברי יחזקאל פ' שמות וז"ל ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה הנה הר"ת מן "שמות "בני ישראל "הבאים "מצרימה, הביא השבים, וס"ת תהלים, כי מסוגל לחטא ז"ל ר"ל ובפרט בימי השובבים לומר תהלים ואמרו משמו של הרה"ק מוהר"ר מרדכי מטשערנאבל זצ"ה"ה שסגולה לזה להתענות בעש"ק ובש"ק יאמר תהלים וטוב לתיקון החטא הזה ועיין עוד מזה הענין בס' אגרא דכלה מהרה"ק רצ"א זצ"ל. (ועי'' לעיל בפ"ב בשם השל"ה והחיד"א זי"ע)

ז העיד הרה"ק הר"ב מראדשיץ שהגיד לו רבו הרה"ק מלובלין שהרבה דרכים יש למקום לעבודת השי"ת בתורה ויש בתפלה ויש באמירת תהלים ויש באכילה ויש בתענית ויש בגמ"ח וכיו"ב, וכולם הם דרכים נכונים לעבודת הש"י, אך כל אחד צריך לראות לאיזה דרך לבו מושך, ובזה יעשה בכל כחו.

(דרך צדיקים דף כ"א אות א')

ח בימי השובבים יאמר כל ספר תהלים בכל יום (ראה באריכות לקמן בפרק מ"ח אות י'ג).

מ

פרק כד

תהלים בחודש אדר

א חודש אדר, תקון ז' אדר, כפי מנהג ארץ ישראל תוגרמא ואיטליא

מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות בז' אדר בכל שנה ושנה יום שמת מרע"ה ועוסקים במקרא במשנה וגמרא מעין אותו היום להזכיר זכותו של מרע"ה שזכותו יגן עלינו לפי שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם.

הסדר הוא כן. מתחיל ספר משנה תורה עד פרשת ראה, ומדלג פרשת ראה עד פרשת כי תצא. ומתחיל מן ויקרא משה אל כל ישראל עד סוף התורה, ומתחיל ביהושע עד כל איש אשר ימרה את פיך וגו' רק חזק ואמץ וגו'.

ואומר בתהלים מן תפלה למשה סי' צ' עד סוף מזמור לתודה [והם י"א מזמורים מיוחסים אליו] ושונה מסכת אבות כולה עד גמירא [שיש בה סדר הקבלה ממרע"ה. וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נאמר למשה בסיני ובתוכו נזכר קברו של מרע"ה עם הדברים שנבראו בע"ש בין השמשות] ועוסק גמרא בפ"ק דסוטה מתחיל מי לנו גדול ממשה וכל הענין עד והוא חטא הרבים נשא שיכפר על מעשה עגל ולפושעים יפגיע שביקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה ע"כ. [וכל המוסיף על הסדר הזה מענינו של יום כל אחד לפי כחו יבורך בלי ספק ושפתותיו של אותו צדיק דובבות בקבר] אשרי העם שככה לו [זה משה בגי' שככ"ה] אשרי העם שה' אלוקיו. ברוך ה' לעולם אמן ואמן.

אבל בק"ק ויניציא"ה בבית המדרש של הרב הכולל החסיד מוהר"ר שמואל אבוה"ב למדנו כסדר הנ"ל והוסיף הר"ב הנ"ל נופך משלו.

בראש התחיל מבראשית עד אחר פ' ויכולו. אח"כ בפ' שמות מן וילך איש מבית לוי וגו' עד תעשה בו את האותות. ובפ' וארא מתחלתה עד ושמונים שנה בדברם אל פרעה. ובפ' בא מן ויהי בחצי הלילה עד לכל בני ישראל לדורותם. ובפ' בשלח מן ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי עד כי אני ה' רופאך. ובפ' יתרו מן בחודש השלישי עד גמירא. ובפ' כי תשא מן ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי עד גמירא ואחר כך סדר הנ"ל ואח"כ מדרש ילקוט בפ' ואתחנן ובפ' וילך מעין מיתת משה ואח"כ בזוהר פ' שמות מן וילך איש (דף י"א ע"ב) עד ויהי בימים הרבים (דף יט א) ובפ' בשלח מן אז ישיר (נ"ג ב) עד בים סתם לעילא ותתא (שם ע"ב) ובפ' וילך מראש הפ' עד ויצו את יהושע. (והמוסיף יוסיפו לו מן השמים).

(ליקוטי צבי)

מ

פרק כה

תהלים לתענית אסתר

א לתענית אסתר

יום זה מסוגל מאוד להזכיר זכות מרדכי ואסתר וכל מי אשר צריך לבקש רחמים על איזה דבר שצריך להתפלל עליו יקח פנאי לעצמו ביום זה של התענית אסתר ויאמר תחילה מזמור על אילת השחר (תהלים כ"ב) שדרשו חז"ל (תוס' מגילה ד' ד"ה פסק ע'"ש) על אסתר ואח"כ יערוך תפלתו על בקשת צרכיו ויזכור זכותם שבזכותם יעתר לו השי"ת ב"ה ויפתח שערי רחמים לתפלתו ובהיות כו' מצאו מרדכי כו' ומחוי להו הלכות קמיצה [מן העומר. כי בפסח ביום שני נתלה המן בו בפרק של ספירת העומר]. אמר להו המן אתי מלא קומצא קימחא דידכו ודחי י' אלפי כיכרא דכספא דידי. ע"כ נכון לעסוק באותו יום בקצת עניני קמיצה.

(יסוד יוסף פרק פ"א)

ב להרבות בתפילות ביום תענית אסתר

בקב הישר סי' צ"ז כתב דכל מי שצריך רחמים לאיזה דבר יקח פנאי לעצמו ביום התענית אסתר, וסגולה לומר תהלים קפיטאל כ"ב עיי"ש.

[וראה בס' יסוד ושורש העבודה שער המפקד עמוד רס"ג, ובשער יששכר אדר אות כ"ד בשם הגה"ק מברדיטשוב זצ"ל גודל היום הזה]]

מ

פרק כו

תהלים בפורים

א קבלתי מגדול א' ז"ל דסגולה בפורים להשכים בבוקר ולהרבות בתפלה ובבקשה לפני השי"ת על כל דבר בני חיי ומזוני והן על שאר דברים ועל כל קרוביו כי באותו יום עת רצון מאוד וכל העולמות המה בשמחה וברצון וע"ז אמרו ז"ל כל הפושט יד נותנין לו וכן הוא מקובל מפי גדולי הצדיקים תלמידי הבעש"ט זי"ע וכן מקובל מפי הה"ק מרן מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע שכל השותה בפורים כאלו מתענה משבת לשבת והשותה בפורים הוא סגולה להמתקת הדינים ונקרעים כל המסכים המבדילים והוא בדוק ומנוסה.

(סגולות ישראל)

ב הבוקר אור ובבית מדרשו של רבנו היו כמה וכמה שסיימו תהלים לפני התפילה. כי כן צוה זקינו הק' מוהר"מ מנדבורנא זצלה"ה שרק באם יסיימו תהלים בפורים ובשמחת תורה. מותר לקרוא בעיירות בתי מדרשים על שמו. (נאדווערנער שטיבלעך) כי מאד חשוב בשמים אמירת תהלים בימים אלו.

(רזא דעובדא דף קטו)

ג לומר תהלים בפורים קטן

בספר אבן ישראל דף נ"א "שמעתי כי הרה"ק ר' מרדכי מנדבורנא זצ"ל שבאו אצלו אנשים בי"ד אדר ראשון וראו שם הרבה נרות דולקים והיה להם זאת חידוש בזה, ואמר להם מה חידוש אצלכם על הנרות מפני שהיום פורים קטן, היום יום גדול שהארה גדולה יש בעולמות העליונים".

מ

פרק כז

פסח

א. בטו ניסן ---יאמר קאפיטעל עד-עה, עז-עח

ב. בטז ניסן --- יאמר קאפיטעל עו-פ, עט-פ"ב

מ

פרק כח

חג השבועות

א בתפילת ערבית בא"י אומרים לפני עלינו תהלים יט, ויש נוהגים לומר קאפיטל ס"ח.

ב למנהג ליטא (הגר"א) שיר של יום תהלים י"ט.

ג יכוין מאד באמירת פסוקי תהלים בסדר תמניא אפי.

(משמרת שלום סי' ל"ט אות ב' בשם צדיקים. ועפ"י פשוטו הטעם כי כל תמניא אפי הם בקשות להבנת התורה והמצוות והוא שייך מאד לקבלת התורה עיי"ש)

ב נכון ללמוד התהלים ביום חג השבועות כי דהמע"ה היתה מנוחתו ביום הזה והיום הקדוש יומא דהלולא דיליה עוד יעלו לרצון ביותר אמירת תהלותיו.

(עבודת הקודש דף מג אות רכ"ו במורה באצבע סימן ח, ברכ"י סי' תצ"ד וכה"ח שם ס"ק ל"ד)

ג ידלג הבקשות קודם תהלים ואחר תהלים ומנהג לומר רק היה"ר של יו"ט.

(בן איש חי במדבר אות ו' וכן מנהג העולם)

ד נכון לומר ביום שני דשבועות קאפיטל ל"ט בתהלים.

( בשער המלך פרק ז' כתב וז"ל ומהראוי להזכיר חסדי דוד הנאמנים ולבכות על מיתתו ביום הזה ובאותו הפרשה יתעורר עצמו לבכיה וביותר בהפסוק שמעי תפלתי ה' ושוע1תי האזינה אל דמעתי אל תחרש)

ה הנה מגודל מעלת של אמירת תהלים עי' לעיל בסי' ג' בשעה"ק אות מ"ה.

ועי' במדרש פ' ויצא ס"ח וישכב במקום ההוא, ר' נחמי' אמר כאן שכב אבל כל כ' שנה שעמד בביתו של לבן לא שכב, ומה הי' אומר, רישב"ל אמר ט"ו שיר המעלות שבספר תהלים הי' אומר, מ"ט שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל, ישראל סבא. ר' שמואל בר נחמן אמר כל ספר תהלים אמר, מ"ט ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, ישראל סבא, ואם יעקב אע"ה דבק מאד בס' התהלים כל הכ' שנה שעמד בבית בלבן, כ"ש לשאר בני אדם כמונו. ובפרט ליומא דהלולא דילי כמ"ש מרן חיד"א ז"ל. (שערי הקודש אות ה)

ו בספר קיצור ליקוטי מהר"ן בסי' ר"ה כותב בימי הספירה מסוגל ביותר אמירת תהלים לזכות לתשובה להזדכך מטומאת מצרים ולזכות לבוא לקדושת שבועות ועי"ז יזכה בשבועות שישוב ה' אליו וירחמהו.

ז ובספר משפט צדק שסביב התהלים בסי' קכ"ד מנהג עירו שנוהגים ביום הב' דחג השבועות אומרי' בביהכ"נ כל התהלים אח"כ שיר היחוד כולו בנעימה לכבוד ראש המשוררי' דוד המלך זיע"א ואח"כ ידרוש להם הדורש, משבחי דוד המלך ע"ה.

ח הגאון החיד"א בספרו שמחת הרגל בלימודים לשבועות דף ו' ע"א כתב וזל"קם

נכון הדבר ללמוד בשבועות ספר תהלים כולו שהוא יום הילולא דדוד מלכינו ונקדמה פני יוצרינו יתברך בתפלה לדוד אשר שר. וכן כותב מזה בספרו עבוה"ק חלק כף אחת בסי' ז.

מ

פרק כט

ביום התענית

א בכל יום התענית של שובבי"ם יאמר ח"י פרקים משניות משבת ומאבות ומקואות כסדר וחוזר חלילה.

ויאמר ח"י מזמורי תהלים ע"ש שנאמר ח"י ח"י יודוך, ויתן לצדקה כפי השגת ידו.

(הנהגות רבי ישראל דוב מווילעדניק)

מ

פרק ל

חודש אב

א ערב תשעה באב

בערב תשעה באב מותר לומר תהלים.

(שו"ת דברי מלכיאל ח"ו סימן כ', שהרי אומרו רק דרך תחינה ובקשה. ועוד י"ל לפי מש"כ הח"ס בשו"ת או"ח סי' קנ"ז שעיקר איסור לימוד התורה בערב ט"ב מפני שיבוא להרהר עי"ז בלילה, לפי מה שלומד מחצות ואילך עדיין מחשבתו והרהורו גביה בלילה ונכנס בט"ב כשהוא שמח עיי"ש, וזה ל"ש בתהלים כמובן)

פרק לא

תשעה באב

א אין לומר תהלים רק אחר חצות.

(במ"א סי' תקנ"ד ס"ק ו' בפוזנא אין אומרים תהלים בת"ב רק למחרתו אומר של אמש ושל היום [וכן מצאתי בהעתק תקנות הגאון ישראל מהר"ל מפראג זי"ע הכתובים על הלוח בביהכ"נ הקדוש אלטנייא בתקנה ח' וכ"ל ביום עשירי של אחר ת"ב לומר בבוקר שיר היחוד ושיר היום ותהלים מאתמול מתשעה באב]. ומג"א כותב במדינה זו נהגו לאמרם במנחה אע"ג דאסור בת"ת כל היום כיון שאומרים בדרך בקשה שרי לאמרם במנחה)

ב יש מתירין לומר תהלים כל היום.

(פמ"ג בא"א סי' תקפ"ד סק"א). דאבל אע"ג דאסור בת"ת אפ"ה מותר לומר תהלים דהוי דרך בקשה, וכ"כ בשו"ת משיב הלכה ח"ב קמ"ב דאמירת תהלים מותר לאבל בימי אבלו דהוי דרך תחינה ובקשה וא"כ כ"ש בת"ב דשרי דהוי אבילות ישנה. וחידוש שלא העירו ממג"א הנ"ל דלא ס"ל כן, ועי' במשמרת שלום אות ת' סק"ב דמי שרגיל לומר תהלים בכל יום גם בימי אבלו מותר וכ"כ בלקט יושר הל' שמחות שיאמר חוקי תהלים אפי' בימי אבלו וכ"כ בגשה"ח פכ"א אות ה' סק"א שאם אומר תהלים דרך תפלה ובקשה מותר וכ"כ במנהגי חב"ד שכ"ק הרה"ק מהרש"ב נ"ע אמר תהלים בשחרית)

ג לחולה מותר לומר תהלים גם קודם חצות.

(שו"ת דברי מלכיאל ח"ו סימן ט', ושמעתי שהחזו"א זצ"ל התיר, ואפשר לסמוך על זה ולומר תהלים לחולה או יולדת)

מ

פרק לב

אמירת תהלים בלילה לחולה ולמקשה לילד

א. ב"באר היטב" (או"ח סימן רל"ח ב') כתב בשם האריז"ל שהזהיר שאין לקרוא מקרא בלילה.

ב. ברב פעלים (ח"ב או"ח ב') כתב אנחנו נזהרים לא לומר תהלים קודם עלות השחר.

ג. באורחות חיים (או"ח סימן רל"ח) מביא מהגה"ק מבוטשאטש שי"ל שאין שום קפידא על אמירת מזמורי תהלים בלילה לכו"ע דהוי כלימוד משניות שזמנה בתחילת הלילה, ואולי אין קפידא כשאומרים בעשרה. ועיקר הוא הקפידא על לימוד המקרא.

ד. בשו"ת אבני צדק (יו"ד סימן ק"ב) מתיר ברבים אף לימוד המקרא ועיי"ש.

ה. בשו"ת יוסף אומץ לגאון החיד"א ז"ל בסי' נ"ד כותב, שמעתי ממקובל מופלא בדורנו ז"ל דאמר מר כי אין לימוד תהלים בכלל אזהרת רבינו האריז"ל, ויכול לקרות תהלים באשמורת.

וסמך לזה ממדרש ב"ר פרשה ס"ח דיעקב אבינו ע"ה הי' קורא תהלים בלילה. ומעיקרא דהע"ה רוב תפילותיו יסדן ואמרן לראש אשמורת הגם שיש לחלק.

ו. בספר לשון חכמים (ח"א דף פ"ב ע"ב) כתבם שהגאון הק' מהר"י סג"ל וחברייא קדישא דילי' שעלו לירושלים עיה"ק יסדו מזמורים שונים לאמרם בכל לילה אחר תפלת מעריב בזמנה. נראה שס"ל שברבים אין קפידא באמירת מזמורים בלילה.

ז. בשו"ת פנים מאירות (ח"א סימן ס"ג) כותבם... ומכאן תשובה לאותן אשר חדשים מקרוב באו ותקנו לומר בביהכ"נ אחר תפילת ערבית כמה מזמורים מספר תהלים שלא חסו על טורח הציבור, ואין לנו להוסיף על הראשונים גאונים קדמונים במה שתקנו לומר רק מזמור א' בשביל קדיש יתום עיי"ש.

ומדהקפיד הגאון ז"ל רק משום טורח הציבור ולא פקפוק כלל אודות אמירת מזמורים אלו בלילה ש"מ שגם הגאון הנ"ל ס"ל כשיטת הגה"ק מבוטשאטש ז"ל שברבים אין קפידא באמירת מזמורים בלילה.

אולם בכף החיים (או"ח סימן רל"ז ט') כתב, דבענין אמירת תהלים, המנהג לומר אחר חצות, ואפילו בלילי חול, משום שהם שירות ותשבחות.

וכן כתב ה"שדי חמד" (בספרו אור לי סימן מ'), ויעוין באשל אברהם (סימן רל"ח) דמתיר.

מ

פרק לג ענף א

א פדיון נפש לחולה רח"ל

מסורת היתה להגאון הקדוש רבי דניאל פרוסטיץ זצ"ל שהי' ראב"ד דק"ק פ"ב שיש ליקח איזה פרוטות מהמעות שעשו בהם הפדיון נפש להחולה וליקח בהם איזה דבר מאכל ולהטעימו להחולה מזה ומסוגל לרפואה.

ב נעשה פדיון נפש בשביל פב"פ בק"ס פרוטות כמנין צלם כי בצלם אלקים עשה את האדם. וכמנין עץ כי האדם ע"ץ השדה. וכמנין כסף לכך אנו פודין אותו בכס"ף נגד השם היוצא מראשי תיבות (את השמים ואת הארץ)ם וימנה י"ז פרוטות רק במחשבה ולא בדבור ויאמר גושפנקא דחתום ביה שמיא וארעא אהי' כי טוב ה' לעולם חסדו ועד דור ודור אמונתו וימנה כ"א פרוטות במחשבה ולא בדבור ויניחם בפני עצמם ולא יערבם עם המספר הראשון ויאמר נגד השם שבכתר אהי' אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה' לאורך ימים וימנה כ"ו פרוטות רק במחשבה ולא בדבור ויניחם בפ"ע ויאמר נגד השם שבתפארת יהוה הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו שלשה שמות הללו בגי' דין ויומתקו ע"י שהמה בעצמם כולם רחמים וימנה ס"ה פרוטות בדבור ובמחשבה טובה נגד השם שבמלכות אדנ-י ואחר שמנה ס"ד ורוצה למנות הס"ה באותו רגע כמימרא יערבם כל אלו ד' מספרים יחד ויאמרו כל העדה בקו"ר להמתיק הדין ולעורר רחמים גמורים ופשוטים שאין בהם תערובת דין כלל ושוב אין שטן ואין פגע רע (לפב"פ) שלום ושנות חיים יוסיפו לו מן השמיםם וימנה ל"א פרוטות בדבור ובמחשבה טובה נגד השם שבחסד א-ל חסד א-ל כל היום אח"כ יחללו הפרוטות ויאמרו בזה"לם הפרוטות הללו יהיו מחוללים על המעות שיתחלקו בינינו.

ג פדיון נפש

פ"נ מהרב הצדיק א"א וכו' מו"ה ישעיהו מדינוויץ זצללה"ה והי' קרא לזה הפ"נ זה הקנה שריפה שלי וכבוד הה"ק א"א רשכב"ה וכו' מהריב"ש זצללה"ה זי"ע מרוזין צוה לעשות זה הפ"נ בעיר לעת צרה ר"ל.

יקח פרוטות על פדיון ויאמר בתהלים קפיטיל ך' מזמור לדוד יענך י"ב פעמים וקודם כל פעם יתן מטבע אחת מהפדיון ואחר כל פעם שיאמר הקפיטיל הנ"ל יאמר (הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא. תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן) ואח"כ יאמרו אלו הפוסוקים ג"פ ישר והפוך וקודם כל אמירה יתנו מטבע אחת (ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו) ואח"כ יאמרו אלו הפסוקים ג"כ ג"פ ישר והפוך וקודם כל אמירה יתנו מטבע אחת (ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצוא הפתח) ואח"כ יאמרו האותיות בתמניא אפי שם העיר ואח"כ יאמרו בתמניא אפי אותיות קר"ע בשילוב הוי"ה כזה. יקהרוע"ה ואח"כ אותיות שטן בשילוב הוי"ה כזה ישהטונ"ה ואח"כ יאמרו מתמניא אפי (אהי' י-ה-ו-ה אדנ-י) ואח"כ יאמרו יה"ר מלפניך ה' או"א שבזכות פדיון שאנחנו נותנים לצדקה ובזכות שקראנו לפניך בספר תהלים אותיות תמניא אפי שם העיר הזאת שתרחם על עמך ישראל שבעיר הזאת מקטנים ועד גדולים ותקרע רוע גזר דיננו ותשמרנו ותצילנו מכל מיני פורעניות המתרגשות לבוא בעולם ולא ישמע בכי וזעקה בעיר ולא שוד ושבר בעירנו ותצילנו משריפת אש ומשיבוש הגייסות ומכל מיני פחד ובהלה ותתן שלום בארץ ותסיר מעלינו כל מחלה וכל קטטה ותצילנו מדבר ומחרב ומגפה ומכל צרה ויגון ואנחה ומעלילה ותרחם עלינו כל מה שצריך לרחם הן בגופניות והן ברוחניות מעתה ועד עולם אמן.

נמצא בכ"י הרב בעהמ"ח לבושי שרד זצלל"ה בכל עת צרה וצוקה ר"ל יאמר עלינו לשבח עד גמירא ואח"כ אנא בכח וכו' ואחר כך יאמר אמת מלכנו אפס זולתו עד סופו וישים במחשבתו מה שרוצה.

ד הגה"צ רמ"א פריינד שליט"א ראב"ד דעהח"ר בירושלים ת"ו אמר משמי' דזקנו הרה"ק מנאסוד זצוק"ל, שאף על חולה מסוכן לא יאמרו תהלים בלילה לפני חצות.

ה הרה"ק הרבי ר' מרדכי'לע מנאדווערנא זי"ע אמר, שאם יש איזה חולה מסוכן הצריך לישועה רבה, לא יאמרו תהלים בציבור, מפני שאז מתייאשים המתפללים מהחולה.

(מפי אדמו"ר מחוסט שליט"א)

מ

פרק לד

גודל מעלת אמירת תהלים בספר ליקוטי תהלים על סדר אלפא ביתא

גודל מעלות אמירת תהלים כסדר הלז מבואר בסה"ק שהוא תועלת גדול לרפואה ולכל צער ויגון ה' ישמרנו.

מסודר ומלוקט מכבוד אדמו"ר התורני הצדיק המפורסם מו"ה שמואל סג"ל גרינוואלד זצ"ל בק"ק פרעסבורג יע"א

א איזה גרגרים הנמצאים בספה"ק המדברים מעניני סגולת לקוטי תהלים.

מובא בקיצור של"ה בסדר תפלת חולים וזל"ק שם בסופו שמעתי מחכם אחד ממדינת פולין מה שראה שפעם אחד הי' צרה גדולה ב"מ על העיר ואמר החכם שלהם שיאמר כל או"א אותן פסוקי תהלים באותיות של אותו העיר, למשל אם העיר נקראת "רוטינבורג" יאמרו כל הפוסקים שבתהלים המתחילים באות ר' וכל הפסוקים שבתהלים המתחילים באות ו' אח"כ הפסוקים שמתחילין באות ט וכן כולם עד גמירא והוא סגולה אמיתית בעזרת הא-ל יתברך. ואמר אותו החכם שכן הוא קבלה בידו ממקובל גדול שזהו סגולה לכל הצרות שלא יבואו. השית"ב ישלח נזר ראשינו ויקבץ נדחינו ויבנה בית קדשינו ותפארתנו אכי"ר, עכל"ק.

[וזאת מובא ג"כ בס' "שבחי ירושלים" מקדוש ישראל אחד הנדפס בשנת תקמ"ה].

ב בספר "זכירה" מובא סגולה ממקובל אחד שאם אירע איזה צרה ח"ו בעיר שיאמרו כל אחד אותן פסוקים בתהלים המתחילים באותיות של שם אותו העיר. עד"מ אם העיר נקרא "פראג" יאמרו כל פסוק המתחיל באות פ" ואח"כ המתחיל באות ר' וכו' ויאמר זה בבהיכ"נ. ויפרש קודם התפלה על איזה צרה הוא אומר. ואב הרחמן יעזור ויגן לקהל ועדה הזאת.

ג נמצא בצוואות הרב הקדוש המפורסם מהו' אהרן משה מגזע צב"י זצוק"ל אשר מנוחתו כבוד בעיה"ק ירושלים ת"ו בב"א, אשר קנה מקום קברו עוד בחיים חיותו בשטר מכירה אצל קבר של זכריה הנביא ביום ד' בחודש אדר א' שנת התר"ה. ושם בצוואתו אות י' כ' מבוקשו וז"ל כשמשכיבו אותי על הארץ קודם הטהרה יסובבו את גופי לא פחות מעשרה אנשים וכו' ויאמרו מזמורי תהלים המתחילים באותיות של שמי היינו פסוקים מכל התהלים המתחילים באות א ובאות ה ובאות ר ובאות נ ובאות מ ובאות ש ובאות ה. ולבקש רחמים ביהי רצון שאומרים אחר מזמורי תהלים שלא אשכח שמי כד ישאלו אותי בעלמא דקשוט. ויהי' שמי רגיל על לשוני שלא אבוש ולא אכלם, גם יאמרו ביהי רצון שעל ידי זה יתקן שמי עכל"ק.

ד תפלה אחר אמירת פסוקי לקוטי תהלים באותיות שם החולה מס' עבוה"ק

יהרמ"י או"א שתתמלא רחמים עלינו ותעשה למען רחמיך ולמען שמותיך הקדושים הכתובים בפסוקים אלו שקריתי לפניך ושמותיך הקדושים הרמוזים והמצורפים בהם ובזכות פסוקים אלו אשר ראשיהם אותיות שם פ' ברוב רחמיך תאיר כל שרשי נר"ן שלו הרמוזים וכלם אחוזי אותיות שמו וישפע עליהם שפע רב ממקום שלהם ויאירו וישפיעו ויאמצו כח בענפי נר"ן שלו אשר בגופו ומקיפיו ותבטל מעל (פב"פ) כל גזרות קשות ורעות אנא בכח גדולת רחמיך מחיי חיים יחייהו וישלח דברו וירפאהו רפואה שלמה לאורך ימים ושנות חיים כיה"ר.

*ה לרפואה

מי שהוא חולה ר"ל יקבץ עשרה אנשים לומר כל פסוקי תהלים המתחילים באותיות שמו.

א. ייחד עשרה אנשים שיתענו ויקראו תהלים בנעימות לרפואתו.

ב. ילמדו פסוקי תהלים מאותיות שמו מספר לקוטי תהלים.

(סנאן ליאיר אות י"א)

ה סדר אמירת תהלים להתפלל על חולה ב"מ כנהוג. יאמרו י' אנשים ח"י מזמורי תהלים. מן מזמור צ' עד מזמור ק"ח, אח"כ מזמור ל"ח ומזמור מ"א ואח"ז מן תמניא אפי אותיות המתחילות ש-די קרע שטן מן, ואח"כ האותיות משם החולה (פב"פ) ג"כ בתמניא אפי ואח"כ מזמור כ', קכ"א ואח"כ יה"ר עם ה' ה' לחולה.

*ו בהקדמה לספר ליקוטי תהלים בשם ספר ימלט נפשו להגאון מהר"א חמיו מחכמי ספרד בסי' ט"ז וז"ל נמצא בספרים ישנים גם חדשים ויקרים, שכל מי שדי לו המר ומידת הדין פגעה בו בתוכחת מוסרים ימהר ויחיש לקרוא בספר איש אלוקים בתהלים כל פסוקים המפוזרים ומסוגלים לעתות בצרה ר"ל הסגולה המשובחת והמועילה לאדם לקרות כל פסוקי איש על שמו. למשל, אם שמו שלום אז יקרא כל הפסוקים המתחילים באות ש' ואח"כ יקרא כל הפסוקים המתחילים באות ל' ואח'כ כל אות ו' ואח"כ אות מ' כי כן מקובל מגאוני קדמאי שהסדר הנ'ל מסוגל הרבה על כל צרה שלא תבוא ע"כ.

ו תפלה להתפלל בעד החולה

מזמורים מה שאומרים על בית עלמין. כה - לד - קיא - קיב - קיט עד קלה - קמה - עד סוף ספר תהלים. ובעת הליכה מבית עלמין יאמרו רננו צדיקים ואנא בכח ויושב בסתר.

ז תפלה לאחרים להתפלל בעד החולה קודם כל יאמרו ל"ו מזמורים אלו שהםם

א) - כ', יענך ה' וגו'.

ב) - ו', א-ל באפך וגו'.

ג) - ט', למנצח על מות לבן וגו'.

ד) - י"ג, עד אנה ה' תשכחני וגו'.

ה) - ט"ז, מכתם לדוד וגו'.

ו) - י"ז, תפלה לדוד וגו'.

ז) - י"ח, למנצח לעבד וגו'.

ח) - כ"ב, למנצח על אילת וגו'.

ט) - כ"ג, מזמור לדוד ה' רועי וגו'.

י) - כ"ה, אליך ה' נפשי אשא וגו'.

יא) - ל', ארוממך ה' וגו'.

יב) - ל"א בך ה' חסיתי וגו'.

יג) - ל"ב, אשרי נשוי וגו'.

יד) - ל"ג, רננו צדיקים וגו'.

טו) - ל"ז, אל תתחר במרעים וגו'.

טז) - ל"ח, אל בקצפך תוכיחני וגו'.

יז) - ל"ט, למנצח על ידותון וגו'.

יח) - מ"א אשרי משכיל וגו'.

יט) - מ"ט, שמעו זאת כל העמים וגו'.

כ) - נ"ה, האזינו אלקים וגו'.

כא) - נ"ו, למנצח על יונת וגו'.

כב) - ס"ט, הושיעני אלקים וגו'.

כג) - פ"ו, תפלה לדוד וגו'.

כד) - פ"ח, שיר מזמור וגו'.

כה) - פ"ט, משכיל לאיתן וגו'.

כו) - צ', תפלה למשה וגו'.

כז) - צ"א יושב בסתר וגו'.

כח) - ק"ב, תפלה לעני וגו'.

כט) - ק"ג, לדוד ברכי נפשי וגו'.

ל) - ק"ד, ברכי נפשי וגו'.

לא) - ק"ז, הודו לה' וגו'.

לב) - קט"ז, אהבתי כי וגו'.

לג) - קי"ח, הודו וגו'.

לד) - קמ"ב, משכיל לדוד וגו'.

לה) - קמ"ג, מזמור לדוד וגו'.

לו) - קכ"ח, שיר המעלות אשרי וגו'.

ואח"כ יאמר בתמניא אפי (קי"ט) כל הפסוקים משמו של החולה כגון אם שמו יעקב יאמרו הפסוקים יודי"ן עייני"ן קופי"ן ביתי"ן. ואחר כך יאמרו כל פסוקי האותיות מהשם קרע שטן בתמניא אפי. ואחר כך יאמרו תפלת החולה עם כל הכוונות.

מ

פרק לה

א אם מותר לומר תהלים בעל פה.

עיין בשו"ת חות יאיר. (סימן קע"ה) ובלחם הפנים שבקש"ע. (סוס"י ס"א ובחת"ס בשו"ת יו"ד. (סימן קצ"א ד"ה איברא עיי"ש)

מ

פרק לו

אמירת תהלים בשבת ליולדת

א בשבת מותר לומר תהלים עבור יולדת.

(שו"ע סימן רפ"ו סעיף י)

וז"ל המשנה ברורה שם ס"ק כ"חם "ולברך המקשה לילד בוודאי מותר. דהא בכלל מסוכנת היא".

ב במדרש תלפיות (ענף יולדות) כתב ללחוש ליולדות מזמור יענך ה' ביום צרה.

ועיין בספר חסידים סימן תפ"ו שכתב, אשה שמתקשה לילד לא תדבר בעוון שלה.

מ

פרק לז

לחלל שבת להביא תהלים ליולדת

א אסור לחלל שבת להביא תהלים ליולדת כדי להתפלל בו. ואפילו ההוצאה הוא רק איסור דרבנן ג"כ אסור. אבל קמיע נחשב לרפואה סגולית, ומותר לעבור על איסור דרבנן כדי להביאו ליולדות המקשה לילד. ואם היולדת מתעקשת שהיא רוצה דוקא שיביאו לה התהלים יש להסביר לה גודל האיסור של חילול שבת ושכר הגדול המיועד לשומרי שבת ועל ידי שמירת השבת תהי' לה בוודאי ישועה בקרוב.

(ועיין במשנ"ב [סימן ש"ל ס"ק כ"ה כ"ו], באר היטב [שכ"ח ג'], משנ"ב [סי' ש"ח קכ"ט], ובסימן ש"א [סעיף כ"ה], ובמשנ"ב שם, ויעיין ב"מנחת שבת" [סימן פ"ד ס"ק כ"ט] ובשו"ע או"ח סי' ש"ג [סעיף כ"ד], ובסימן ש"ל [סעיף ג'] וע"ע בשו"ת הרשב"א ח"ד רמ"ה, ואכמ"ל)

פרק לח - ענף א

א תהלים על הנפטר רח"ל

בקצת מקומות נוהגים לומר תהלים על הנפטר כדי להגן עליו ואין בזה משום לועג לרש כיון שעושין לכבודו ולהגן עליו. וכן תקנתי פה כח"ק ג"ח לומר תהלים אצל הנפטר ולהתפלל על כל ספר תהלים התפלה שתיקן אבי מורי על זה בספר החיים כי כל מזמור שבתהלים מסוגל להבריח הקליפות.

(לשון חכמים ח"ב דף ט"ל ע"ב)

ב אמירת תהלים בשעת יציאת נשמה

ראוי לקבץ עשרה אנשים שיהיו בשעת יציאת נשמה ויתעסקו בתורה בתהלים ושאר מזמורים כמסודר בספר מעבר יבק, ולא ידברו ח"ו דברים בטלים.

(מעבר יבק מאמר שפת אמת פט"ו, חכ"א כלל קנ"א סי"ט, קשו"ע סי' קצ'ד ס"ד, תקנת ח"ק פרנקפורט, וכ"כ בספר דברי אמת מנהגי פראג שבעת גסיסה לא ידברו כלל רק ד"ת. וכ"כ בספר זכרון ליום אחרון עמוד י"ז וז"ל, וכן נהגו עפ"י פקודת הגאונים ב"ד אצל פטירת אדמ"ו נשיא ישראל אב"ד דקהלתינו הגאון רבי יחזקאל לנדא זצ"ל, ועשו משמורת אחר משמורת מבחורים בני בר רב, והיו עומדים צפופים כל היום וכל הלילה בבית הרבנית שלו סמוך לחדר שהיה שוכב שם בשעת גסיסה, ולא פסקו מללמוד משניות סדר קדשים, וכן נהגו עד עתה חכמי עירנו מבני ח'ק נ"י בהיות להם משמר אצל אדם חשוב ללמוד משניות או גמ', וכן מצינו שהושיב ישעיה ישיבה על פתחו של חזקיה כשחלה כדאיתא במס' עירובין דף כ"ו ע"א, נטעי גבריאל.

ג יעמדו סביבו ולא לרגלי המטה.

(מעבר יבק מאמר שפתי רננות פ"ו.)

ד כשחל בשבת יש נוהגין לומר רק תהלים.

(תקנת ח"ק פרנקפורט וסידור בית יעקב)

מ

פרק לח - ענף ב

דיני אמירת תהלים להמשמרים

א אף שאסור להתפלל ולדבר דברי תורה לפני המת מותר לומר תהלים (מעבר יבק שם), ולימוד משניות שזהו לכבודו ולזכותו של הנפטר (שו"ע סי' שמ"ד סי"ז, ברכ"י סי' שמ"ד סק"י, ושבט יהודא שם דמותר ללמוד לזכות נשמת המת, וכ"כ במשמרת שלום אות ל' סקמ"ב, שנתפשט המנהג ללמוד משניות אצל המת בחדרו לכבודו ולתועלת נשמתו, וכ"כ בכלבו עמוד ל'ו). וכן נהגו כל גדולי ישראל. (כ"כ בצוואת הגאון בעל כנסת יחזקאל, שציוה שעד שעת קבורתו ישבו ג' שומרים ויגידו תהלים ושיר של פגעים עיי"ש, וכ"כ בהר אבל בשם זקנו הגאון רבי לייב אפענהיים שצוה סדר למודים אחר יציאת נשמה יאמרו פרק משניות וספר תהלים ואח"כ יאמרו נוסח יה"ר שיהי' לימוד המשניות ואמירת תהלים לנחת רוח לפני הקב"ה עיי"ש, וראה בספר הדרת קודש במכתב מ' שכתב שהשומרים בלילה אצל המת יזהרו שבשעה י"א וי"ב, שעה לפני חצות עד חצות הלילה, יעסקו בתורה, ואם אפשר אז לומר דבר בשם הנפטר המנוח מה טוב, כמו שמובא באהבת יונתן שכאשר נפטר הגאון מהר"ם פישלס האבד"ק פראג, צוה הנוב"י להשומרים בלילה שיסובבוהו בין שעה י"א לי"ב ויספרו שבחו ויאמר ח"ת בשמו, עיי"ש הטעם למה דוקא באותו זמן יזהרו ביותר ללמוד ולדבר בחידושי תורה אשר חידש עיי"ש. וכ"כ בספר זכרון ליום אחרון שצוה ב"ד הגדול דפראג בפטירת הנוב"י זצ"ל שיספרו בשבחו ויאמרו חדודי תורה בשמו.)

גם האונן מותר לו לומר תהלים אצל המת. (רמת רחל סימן מ"ו, שהרי כתב הט"ז ס' יו"ד סי' שע"ו סק"ב שיאמר קדיש לפני הקבורה, וראה בבל"י סי' שע"ו סק"ח וברכ"י סי' שמ"א, שהמנהג שהבן אומר קדיש כשמוציאין את המת מפתח הבית ומשער העיר עיי"ש, וא"כ כ"ש באמירת תהלים כי זהו כבודו של מת), יותר ממה שיעמדו סביבו שוממים ודוממים מבלי דבר דבר, ולנפטר יהי' הרבה נחת רוח וכפרה על נפשו אם בניו וקרוביו יתדבקו באמירת תהלים לשומרו מן החיצונים עיי"ש וכ"ש אם מסרוהו כבר לח"ק שאין לו מעיקר הדין דין אונן דיש לומר תהלים כשעוסק בשמירת מתו.

(נטעי גבריאל)

ג מותר לומר תהלים בשעת השמירה קודם חצות הלילה,

(כ"כ הגר"ח פלאג'י בהקדמתו לספר הכתוב לחיים (ראה להלן) ופתח הדביר או"ח סי' רע"ה סק"ב, מפני שהשעה צריכה להגן עליו מהחיצונים, ובכלל יש מתירים אמירת תהלים בלילה, כמ"ש בא"א סי' רל"ח ושד"ח בשו'ת אור לי סי' מ' ועיין לקמן בפמ"ג)

ד אונן שרגיל לומר תהלים בשבת, מותר לו גם בשבת זו

(משמרת שלום אות א' סקמ"ב, דאמירת תהלים הוא לעורר רחמים ודין תפלה יש לה עיי"ש.)

פרק לח - ענף ג

אומרים תהלים מזמור מ"ט, ט"ז בבית האבל

א נוהגים לומר בבית האבל לאחר שחרית ומנחה מזמור מ"ט שבתהלים

(מעבר יבק מאמר שפתי צדק פ"ז, ומאמר שפתי רננות פכ"ג, באר הגולה סי' שצ"ג, קשו"ע סי' ר"ז ס"ה, סידור תורה אור, ובספר תוצאות חיים עמוד קל"ג כתב לומר רק מזמור ט"ז. וכ"כ בסידור דה"ח ואולי הטעם שבדרכי חיים ושלום אות תתר"ל שהגה"ק ממונקאטשש לא הניח לומר בביתו מזמור מ"ט בשעת אבילות ששייך בזה לועג לרש שאומרים נמשל כבהמות נדמו, ולכך ס"ל שאומרים רק מזמור ט"ז, והנה במעבר יבק שם כתב וז"ל ההשכבות שנהגו באיזה מקומות לאומרה בקבורת המת ובכל ז' ימים בביתו אחר התפלה, וכן בכל עת שהולכים לבקר המתים, וראה פלא ביוסף דעת סי' שע"ו שנתייסד חברה שילמדו בכל יום ערב ובוקר משניות וש"ס ולהזכיר נשמתו בתוך ז' וחזן הכנסת אמר שראה במעבר יבק שא"א אל מלא רחמים בתוך השבעה, וכן עמא דבר, ואני אמרתי דבאמת לא נודע הטעם, והרי אדרבה בתוך הז' צריך יותר לרחמים ולבקשות, ואולי המעבר יבק לא מיירי רק בבית אבל שאז מדה"ד מתוחה שם רח"ל, ול"ש תפלת אמ"ר שם, משא"כ בביהכ"נ שלומדים שם עבור נשמתו ואין שם מקום אבילות פשיטא שיש לומר עכ"ד. וחידוש שלא ציין שמפורש במעבר יבק שני פעמים סדר ההשכבות (ולא בנוסח אל מלא רחמים) לאומרו בתוך השבעה בבית האבל (נטעי גבריאל).

ב אומרים אחריו מזמור מ"ט, ט"ז קדיש יתום.

(כן המנהג ועי' בלבוש סימן קל"ב שכתב שלעולם צריכים לומר קדיש לאחר שאמרו פסוקים, ובספר פלא יועץ אות ת' וז"ל: ולא יש דבר להגין מפני המזיקים כאמירת קדיש על התהלים ובספר קשר גדול סימן ח' וז"ל: דקדיש על תהלים הוא מבטל הקטוגוריא ומגין ממלאכי חבלה עכ"ל, ועי"ע שיו"ב יו"ד סימן שע"ו)

ג בימים שאין אומרים תחנון וכן במוצאי שבת, אומרים במקום מזמור מ"ט, מזמור ט"ז שבתהלים.

(דע"ק סי' שע"ו כתב, דבימים שא"א תחנון וכן במוצאי שבת אפילו לאחר חצות, אין לומר מזמור מ"ט מפני כבוד השבת. אכן בתוצאות חיים עמוד כ"ג, וגשה"ח עמוד ר"ז כתבו שמנהג לומר אז מזמור ט"ז)

ד בשבת בשלש סעודות ויו"ט וחול המועד אין אומרים מזמור מ"ט וט"ז כלל.

(תוצאות חיים, גשה"ח עמוד ר"ז, ר"ח)

ה אין לאבל לומר ברכי נפשי בשבת אחר תפילת המנחה.

(פמ"ג מש"ז סי' רצ"ב סק"ב)

קדיש אחר תהלים

ו יש שנהגו כשיש כמה בנים ורוצה כל אחד לומר קדיש בפני עצמו, אז יאמרו מזמורי תהלים בין כל קדיש וקדיש, כדי שיאמרו כל אחד קדיש לאחר המזמור. (כ"כ הנימוקי או"ח סימן נ"ח שכן המנהג בהרבה מקומות ופה ק"ק). לאבל מותר לומר תהלים דרך תחנה ובקשה ובפרט למי שרגיל בזה תמיד.

(לקט יושר הל' שמחות שהתה"ד אמר חוקו תהלים גם בימי אבלו. וכ"כ במג"א סי' תקנ"ד סק"ט ובה"ט שם דמותר בת"ב ורק לכתחילה יאמר במנחה עיי"ש, אך באבל דל"ש להשלימו אחר חצות, לכן יש להתיר כל היום, אכן בשו"ת מהרי"א חיו"ד סי' שס"ח דעתו לאסור, דאין דומה לת"ב דהוי אבילות ישנה עיי"ש. אמנם במאירי מפורש סייעתא להמתירין, שכתב בדף כ"א ע"א ד"ה ואלו וז"ל, ויראה לי שלא נאסרו ד"ת לאבל אלא דרך לימוד וגירסא, אבל לעיין בספרים המעוררים לבו של אדם לתשובה לא נאסר, ולא עוד אלא שראוי לעשות כן. ומכאן יראה שנהגו הכל בכך (ומסיים המאירי, וביום הראשון מיהא ראוי להזהר מכל וכל עכ"ל, וכוונה דאזיל לשיטתו דף ט"ו ע"א דס"ל שביום הראשון אנו נוהגים להחמיר שלא ללמוד דברים הרעים. אכן בשו"ע והפוסקים לא מבואר כן דמה שמותר מותר אף ביום ראשון), מבואר מכאן דרק לימוד וגירסא נאסרו, וא"כ אמירת תהלים מותרת והלכה כדברי המקיל באבילות, וכ"כ בשו"ת משיב הלכה ח"ב סי' קמ"ד. וכ"כ בשו"ת זרע אמת ח"ג סי' ס"א, דמותר לומר תהלים דהוי רק דרך בקשה. וביאר דברי המג"א סי' תקנ"ד סק"ו שכתב גבי ת"ב שנהגו לאומרם רק במנחה, כי באמת מותר גם בשחרית דאבילות נוהגת כל היום, אלא שבכמה דברים נהגו להחמיר בבוקר משום דתקיף אבילות דידיה, כמו לענין מלאכה בסי' תקנ"ד סכ"ב וגבי תפילין וישיבה על גבי קרקע דלאחר חצות מקילין, דדבר שאינו אסור מדינא מקילין לאחר חצות, לכן בתהלים באמת מותר בשחרית רק הואיל ואפשר לאמרו אחר חצות, מחמרינן עיי"ש. (נטעי גבריאל אבילות)

מ

פרק לט

להוסיף על בית הקברות

אם צריכין להוסיף על הב"ע ילכו הח"ק על הבי"ע ויסבבו הב"ע ויאמרו הבקשה שאומרים בשעת סיבוב ביה"ק והוא כתובה בספר מענה לשון והח"ק יתענו מקודם או יפדו לעצמם וגם בני העיר ירבו בצדקה באותו מעמד ויקיפו הב"ע ז' פעמים (אמר המעתיק: וכן מקובל לעשות אצל ציון התנא הקדוש רבי פנחס בן יאיר בעיה"ק צפת מקיפים אותו ז' פעמים ובכל פעם אומרים קפי' ויהי נועם ולוקחים ז' אבנים ובכל פעם זורקים אבן) ויאמרו מקודם הז' מזמורים הראשונים שבתהלים ואח"כ ויהי נועם בכל ההקפה ואנה בכח כמ"ש בכתבי הקודש מתלמידי הבעש"ט זי"ע בסו"ס נר ישראל מהמגיד הקדוש מקאזניץ זי"ע.

(שו"ת דברי חיים ח"ב סי' קל"ה)

בספר שדי חמד אסי"ד מערכת אבילות אות פ"ג כתוב שמעתי שנוהגים בערי אשכנז דאם באים להוסיף על הבית הקברות מזמינים לשם איזה גדול הדור צדיק מפורסם שימצא בעת התוספות ואם לא נמצא באותה העיר צדיק מפורסם שולחים אחר איזה צדיק מפורסים שבדור ומעטרים אותו בזהובים שיבא אליהם וכו' ע"ש.

ועוד כתב שוב נזדמן לידי ספר קודש הלולים וראיתי שם בחלק נופת צופים שכתב בשם החסיד בעש"ט איך יתנהג בזה ולרגל המלאכה אעתיק פה דבריו וז"ל.

אם צריכין להוסיף על הביה"ק ר"ל ככה יתנהגו מקיפים תחלה מקום שרוצים להוסיף ז' הקפות עם יו"ד אנשים לא פחות ובכל הקפה יאמרו בארבע קרנות מקום ההוספה תהילים סי' ק"ב ק"ג ק"ד וישעי' סי' מ"ב מתחיל שירו לד' שיר חדש וכו' ובכל הקפה יתחילו מצד קרן דרומית מזרחית, ותיכף בצד אותה הקרן יאמרו תהלים סי' ק"ב ומאותה קרן יקיפו ויאמרו ויהי נועם דרך הקפה עד שיגיעו לקרן מזרחית צפונית, ובצד אותה הקרן יאמרו תהלים סי' ק"ד. ומאותה הקרן יקיפו ויאמרו דרך הקפה ויהי נועם עד שיגיעו לקרן מערבית דרומית ובצד אותה קרן יאמרו בישעי' סי' מ"ב שירו לה' שיר וכו' ובגמר שד"י צבאו"ת עליון שמת מעונך ומלוים יאמרו לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך כי מלאכי"ו יצו"ה ל"ך לשמר"ך בכ"ל דרכי"ך (ס"ת יוה"ך כל"ך) "על "כפים "ישאונך "פן "תגוף "באבן "רגליך "על "שחל "ופתן (ר"ת יפ"ת ב"ר עש"ו) תדרוך תרמוס כפיר ותנין כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי. ויאמר האורח, יקראנו ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו ויענו אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי, וכופלין פ' האחרון ואומרים י"ה י"ה י-הו"ה צבא-ות יהי' בעזרת פב"פ וכל הנלוים אליו, וכשיפרדו איש מאחיו יאמרו כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך (ויכוונו לס"ת יוה"ך כל"ך) הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום (ויכוונו ג"כ לס"ת שהיא גימט' טפטפי"ה שהוא ממונה על השמירה) (ימלט נפשו).

ג נמצא כתוב בשם הרב ר' ישראל בעש"ט נ"ע להקיף המקום ז' פעמים ובכ"פ יאמרו בכל הקפה תהלים ויתחילו להקיף דרך ימין.

(דגל, לוחות ארז)

ד ולסיים בטוב ראוי להזכיר דברי מרן עיר וקדיש בעש"ט זי"ע בספר כתר שם טוב דף ל"ח ע"ב וכ"ל מזמור לדוד אמרו רבותינו כל מקום שנאמר מזמור לדוד מנגן ואח"כ שורה עליו שכינה מזמור להביא רוה"ק לדוד. וכל שנאמר בו לדוד מזמור שרתה עליו שכינה ורוה"ק ואח"כ אמר שירה. הנה באמירתינו ספר תהלים יש לנו לבוש ולהכלם אימתי רוה"ק שורה עלינו קודם אמירה או אח"כ ע"כ יראה לומר בקדושה בטהרה באימה ביראה ע"כ.

מ

פרק מ

א להבונה בית חדש

מי שבונה בית חדש יאמר פסוק מתמניא אפי בתחלה כל אות מ' ואח"כ כל אות יו"ד ואח"כ כל אות שי"ן ואח"כ אות עי"ן ואח"כ כל אות רי"ש שהוא ר"ת מישע"ר שהיא הקליפה הממונה להחריב הבית וכאשר יאמר כנ"ל יכוין בלבו להרחיק הקליפה הנ"ל מביתו. עוד סגולה אחרת יכניס לשם חרב או סכין או שאר כלי זיין וסי' לדבר בחכמה יבנה בית כלי חמס מכירותיהם חרבותיהם מגורתיהם.

(ספר עתרת חיים בשם ספר המדות למהר"ן ז"ל מע' בית אות ח')

ב ושמעתי בשם מרן הה"צ הק' מהר"א זצ"ל מסטרעטין שהשיב לשואלו עצה איך לחנך ביתו ואמר שיקרא עשרה אנשים לביתו ויאמרו בכל חדר וחדר צ"א פעמים ויהי נועם כולו. גם ליקח תרנגול שחור ולהפריחו דרך שהעשן יוצא (הנקרא קוימ"ן) וילך לו לעזאזל ויתן צדקה כפי כוחו, והרוצה לצאת מבית לבית באיזה יום טוב לזה. ועיין בספר שמיה"נ סי' ב' אות מ"ב.

(נפש החיים)

ג בשו"ת אבני צדק חיו"ד (סי' מ"ד) וז"ל. שמעתי ממוזללה"ה ששלושה אנשים אחר טבילה יאמרו כל אחד מהם צ"א פעמים ויהי נועם ויושב בסתר עד גמירא ובכל פעם יכפלו הפסוק אורך ימים וכו'. ואח"כ כתב עוד מקובלני לגמור שם כל התורה דהיינו חמשה אנשים יאמרו כל אחד חודש אחד וכ"ז יעשה בכל החדרים. וז"ל הרב מעיל צדקה סי' תתמ"ד לכן כל בית ישראל הבונה בית צריך להתחיל את הבנין בצדק לומר שהוא לשם ד' להכניס בתוכה אורחים ועניים ות"ח וע"ז אמר אוי לבונה ביתו בלא צדק דבשעת הבנין לא כיוון לבנותה לשם ד' לעשות בתוכה צדקה לעניים עכ"ל.

(נפש החיים)

ד סדר הלימוד לחינוך הבית מהרב מרן החיד"א ז"ל בספר תורת השלמים סי' י"ט וז"לם

א. ילמוד משניות ר"ת בי"ת ברכות, יו"ט, תמיד, (ויכוין שמנין פרקים מג' מסכתות אלו הם כ"א גימט' אהי"ה)

ב. וילמוד זוה"ק ח"ג ד' נ' ע"א ד"ה זכאין ישראל (שורה ה') עד ולא תחטא כתיב (שורה כ"ד).

ג. אח"כ ילמוד גמרא ב"מ דף ק"ז ע"א א"ל ר"י לרבין בר רב נחמן וכו' עד והסיר ד' ממך כל חולי א"ר זהו העין (שם ע"ב).

ד. וילמוד רמב"ם ה' דיעות פ"ה מדין מ"א עד סוף הפרק הלכות בי"ה פ"א

ה. בכניסתו לבית יאמר ברוך אתה בבואך (ויכוין ר"ת שם בא"ב וכוחו מסוגל להצלחה) ויהי ד' את יוסף ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וגו' ויהי נועם וגו'. אנה בכח וכו' והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה (הק"ם) אלומתי וגם נצבה והנה תסיבנה אלמתיכם ותשתחון לאלומתי. יהי רצון לפניך ד"א וא"א מלך רחום וחנון שתתמלא רחמים עלינו וברוב רחמיך ובזכות שמות הקדושים מפסוקים אלו תצליחנו לנו ולכל זרעינו בבית הזה בכלל ובפרט ונהי' כולנו מוצלחים ומבורכים בכל מכל ותצילנו מעיה"ר ומכל חטא וחולי ומכל צרה ויהי' בתינו בכל מקום בתים מלאים כל טוב מוצלחת ומבורכות לנו ולזרעינו אמן נצח סלה ועד, יהי חסדך ד' עלינו כאשר יחלנו לך, הראינו ד' חסדיך וישעך תתן לנו, ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתיך אשירה לד' כי גמל עלי, הנה א-ל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת י-ה ד' ויהי לי לישועה [ויתן צדקה ויכוין שתהי' הבית מוצלחת בכל). (ימצא חיים)

ה להצליח בדירה חדשה יאמר מזמור ס"א.

(שמוש תהלים)

מ

פרק מא

שידוך הגון

א למי שקשה לו למצוא בת זוגו

סגולה למי שקשה לו למצוא בת זוגו ירגיל עצמו ללמוד בכל יום פרשת הקרבנות הנשיאים, גם יאמר מזמורי תהלים אלום ל"ב, ל"ח, ע', ע"א, קכ"ד, וכן לאלמן מי שמתה אשתו יאמר בכל יום פרשת אשם עד שימצא אחרת.

(נפלאים מעשיך)

ב למצוא שידוך הגון

לבחור ירא ד' שרוצה שתזדמן לו כלה הגונה יאמר אחר תפלת י"ח קאפיטעל קכ"א בכוונה ואח"כ יאמר בכונה התפלה שיסד מרן החיד"א בספר עבוה"ק חלק כף אחת סי' וא"ו וימלא לו משאלות לבו לטובה במהרה. (ומובא ג"כ בספר תפילת הצדיקים של אדמור"י ביאלא)

(סגולות ישראל)

ג לחתן וכלה ביום חופתם

נוהגין שהחתן והכלה אומרים ביום חופתם כל ספר תהלים.

בהערות הרה"ג מו"ה משה יודא כ"ץ ז"ל הי"ד (על ספר שלחן העזר) כתב ומנהג שהחתן ביום החופה גומר כל התהלים, וכן נהג הגה"ק בעל קול ארי' זי"ע תלמיד הגה"ק החתם סופר, וצוה כן להחתנים, וסמיך לי' אקרא מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו, הכוונה לבטל כל הגבורות ע"י אמירת כל התהלים.

ובמנהגי חב"ד עמוד ע"ה ובקונטרס החתונה (חב"ד) כתב שכ"ק אדמו"ר מהריי"ץ מליובאוויטש נ"ע אמר "יעדער ליידיגע מינוט אויסנוצן מיט זאגן תהלים" ע"כ.

ד בימים שאין אומרים וידוי כמו ר"ח ופורים קטן, יאמר החתן מזמור נ"א שבתהלים, שהוא מזמור התשובה

בילקוט הגרשוני או"ח סי' תקע"ג בשם הגאון מוה"ר יהודה אסאד זצ"ל קורה שהחתן לא יתפלל בר"ח הוידוי, רק אחר תפילת שמו"ע יאמר קאפיטל נ"א שבתהלים והוא מזמור התשובה, ועשיתי כן ביום חתונתי בגליל העליון בכ"ח אייר תרנ"ב עכ"ל, וכ²"כ בשו"ת תורת יקותיאל סי' מ"ב ובשבולי דוד או"ח סי' תקע"ג. וראה לעיל בפרק כ"ו לענין גודל מעלת אמירת תהלים בפורים קטן עיי"ש.

מ

פרק מב

א לזכרון ופתיחת הלב לתורה

לפתיחת הלב ולזכירה בשעת הבדלה במוצאי ש"ק קודם שתשתה היין יאמר פסוקי במה יזכה עד לא אשכח דבריך ג"כ ויאמר יהי רצון מלפניך ד' או"א שתפתח לבי בתורה במקרא ובמשנה בתלמוד באגדה בספרא ובספרי בפסיקתא ובמכילתא וברייתות ותוספתות ובמדרשים ובכל ספרי הפוסקים ושלא אשכח דבר מכל מה שאני שונה ולומד מעתה ועד עולם עכ"ל.

[ועיין בס' שד"ח מערכת ה' אות י"ד מ"ש בשם הרב יפה ללב בסי' רצ"ט אות ג' ע"ש].

(מדרש תלפיות ענף זכירה)

ב סגולה לזכרון יאמר בבוקר ח' פסוקים בתמניא אפי אות ח' מן חלקי וכו' ואח"כ היה"ר תמצא בקיצור של"ה דף פ"ג. ד' צבאו-ת וכו' ג"פ, אתה סתר וכו' ג"פ, יברכך וכו' ג"פ, מלאך אוריא"ל ז"פ. מלאך שמריא"ל ז"פ, ילווא"ל ז"פ, ש-די יתן לי רחמים בעיניך ובעיני כל הבריות ויאמר ז"פ לישועתך וכו'. ויאמר ז"פ גד גדוד וכו' וז"פ מזמור יענך ד' ביום צרה במנחה מזמור שיר למעלות וכו'.

(סגולות ישראל)

ג אם תאמר בכל יום נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי תהי' זכרון

(שבילי אמונה נתיב ד')

ד יאמר בכל בוקר חלקי ה' אמרתי לשמור דבריך, כלתה לישועתך נפשי לדברך יחלתי, מ"ה אהבתי תורתיך כל היום היא שיחתי, הורני ה' דרך חוקיך ואצרנה עקב, שיר השירים אשר לשלמה ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין, לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך.

(סגולות ישראל)

ה שלא ישכח תלמודו

סגולה נפלאה שלא ישכח תלמודו: יאמר כשחל ר"ח ב' ימים פסוק זה ישר והפוך ויקרא אל משה וידבר ד' אליו מאהל מועד לאמר, לאמור מועד מאוהל אליו ד' וידבר משה אל ויקרא. כך יאמר ע"ב פעמים בזה אחר זה בלי הפסק כלל ואח"כ יאמר מתמניא אפי אות א' ואות כ' ואות מ' ואות ה' שהם אותיות חכמ"ה ויועיל לו שתלמודו מתקיים בידו כך מצאתי כ' בספרי המקובלים.

(ימצא חיים אות ס"ה)

מ

פרק מג

אמירת תהלים - לענינים שונים

א לבעל דרשן שלא ישלוט בו עין הרע

סגולה שלא ישלוט בו עין הרע כשדורש ברבים לא יהנה לבו מזה כלל ויאמר מקודם לשם יחוד קובה"ו וכו' ועי"ז ינצל ממכשול גם יאמר בתמניא אפי אות ד' דבקה לעפר נפשי י"פ, וכן לא יאמר שום פשט או איזה הקדמה מה שלא שמע מרבו או קראו בספר כי עונשו קשה בעו"ה כמ"ש בזוה"ק פ' יתרו.

(ס' זכירה)

עוד סגולה לומר שם זה קודם הדרשה ויצליח והוא בישנ"ו פכ"צ ר"ת מפסוק בדבר ד' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, ועיין בעתרת חיים וימצא חיים.

(רפואה וחיים)

ב לגמור שליחות

סגולה אם שלחך אדם בשליחות אמור בדרך מזמור פ"ב ותחזיר מהרה ותצליח בשליחותך.

(ספר זכירה)

ג להוריד גשמים

אמירת תהלים הוא סגולה להוריד גשמים תהלם ר"ת "ל'מטר ה'שמים ת'שתה מ'ים".

(ספר המדות ע' סגולה)

ד להנצל מפני שונאים

מי שיש לו שונאים ורוצים להרע לו סגולה שיאמר בכל יום ויום ק' קי"ט וסימנך להדוף את כל אויבך להדו"ף בגימ"ט קי"ט כמ"ש בספרים. וכבר כתבתי מזה בספרי "קול תודה". ועוד אמרתי רמז לזה מפ' אתה סתר לי מצר תצרני רני פל"ט תסובבני סלה והבן.

(סגולות ישראל דף קיג במערכת ת)

ה להצלחה סגולה להצלחה יאמר בכל יום מזמורי תהלים סי' וא"ו, זיי"ן, חי"ת, י"ג, כ"ח, ל"ח, ז"ן, ס"ה, ס"ט, ע"א ע"ב, ק"ח, קי"א וקי"ט ידיך עשוני, וקל"ט וק"מ, ויועיל להנצל מכל צרה.

(רפואה וחיים)

*ו להצלחה ולשמירה

יאמר מזמור לדוד ה' אורי וישעי כולו אחר כל תפלה מהשמו"ע מרח' אלול עד מוצאי יוהכ"פ.

(עבודת הקודש אות יא, אוהב ישראל החדש דף רס"ד)

ו לכאב שיניים

מי שיש לו כאב השיניים יש מי שכתב שהוא מורה שדנים אותו בשמים, ולכן נראה לי שיאמר פסוק תהלים ק' קמ"ג וא-ל תבא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי, וכן מי שבא מאליו בכיה ביום ר"ה שכתבו המקובלים ז"ל שמורה שדנים אותו למעלה יאמר פסוק זה, עוד לנזילה נותנין הראש בחור של בית הכסא ותקח ההבל מהריח אשר שם והוא בדוק ומנוסה.

(רפואה וחיים)

ז סגולה לכל הענינים

במזמור קאפיטעל קי"ט יש בכל אות סגולה להועיל לדבר מיוחד.

בקאפיטעל קי"ט כל אות יש בו ח' פסוקים וכל אות ואות יש בו סגולה בפ"ע להועיל לדבר מיוחד.

(סגולות ישראל)

ח לשלום בית

יש קליפות שמצוים בבתים שהם מקלקלים שלום הבית ועיקר הבית הוא האשה כמ"ש ביתו זו אשתו וע"כ עפ"י רוב הקטטות ממנה, ולפעמים נאחזים בשאר בני הבית וזה מפורש בפסוק בתיהם שלום מפחד ודרשו ז"ל מפחד אלו שדים ומזיקים המקלקלים שלום הבית עיין ספר המדות להר"ן ז"ל (אות קו"ף) וסגולה לזה ילמוד בכל יום אלפא ביתא בתהלים אותיות שלום הבית.

(אביעה חידות)

י לחינוך בית חדש

ושמעתי בשם מרן הרה"צ הק' מהר"א זצ"ל מסטרעטין שהשיב לשואלו עצה איך לחנך ביתו ואמר שיקרא עשרה אנשים לביתו ויאמרו בכל חדר וחדר צ"א פעמים ויהי נועם כולו. גם ליקח תרנגול שחור ולהפריחו דרך שהעשן יוצא (הנקרא קוימ"ן) וילך לו לעזאזל ויתן צדקה בפי כוחו, והרוצה לצאת מבית לבית באיזה יום טוב לזה. עיין בספר שמיה"נ סי' ב' אות מ"ב.

יא ביום אחר הזווג

ביום שאחר הזווג יטבול עצמו ויאמר ח"י מזמורים תהלים.

(הנהגות רבי ישראל דוב מווילעדניק)

יב להצליח בדירה חדשה יאמר מזמור ס"א.

(שמוש תהלים)

יג לענוה

בספר אור החכמה כ' בשם כתבי האריז"ל שיאמר האדם בכל יום מזמור קל"א שהיא גימט' ענוה ע"ש.

יד לפרנסה

לומר קודם כל סעודה מזמור לדוד ד' רועי לא אחסר וכו' [ודוקא קודם הסעודה קודם נט"י וכן מצאתי בגליון על הזוה"ק פ' אחרי ד' ס"ב בנצוצי אורות שם בשם השל"ה הק' בשם הפרדס ע"ש ודלא כהמון שאומרים זה אחר נט"י שעושין הפסק בין נטיל' לברכת המוציא] כי יש בו ז"ן תיבות לרמז כי השי"ת הוא הזן ומפרנס לכל וכו' ועיין בספר דבש לפי מע' ס' אות ט' מ"ש לכוין בזה ע"ש. (ובמשנה ברורה מובא לומר אחר אכילת המוציא קפי' כ"ג.)

(סגולות ישראל)

טו לשמירה

לשמירה טוב מאוד לומר ויהי נועם כלו ישר והפוך ז"פ ויכפול הפ' אורך ימים וגו', עוד לשמירה מרבינו יהודה חסיד ז"ל יאמר פסוק אתה סתר לי ישר והפוך בטחו בד' עדי עד וכו' ד' עוז לעמו יתן וכו' ור"ת הפסוקים אב"י.

(עבודת הקודש בחלק קשר גודל סי' כ"ה)

פרק מד

לשמירת הדרך

א לשמירת הדרך יאמר על הדרך קאפיטעל אשרי תמימי דרך וכו' שיר המעלות וכו' כי מזמורים אלו מסוגלים לשמירות הדרך.

(הקדמה לס' תוקפו של נס)

ב כל האומר מזמור למנצח בנגינות מזמור שיר בצורת המנורה ז"פ כשיוצא לדרך ויכוון בו, ילך לשלום ולהצלחה, וטוב שכל אדם יסתכל בו קודם צאתו לדרך ובדרך יתפלל אותו.

(שבט מוסר פל"א, פתחי עולם אות ט"ז, הובא בכף החיים אות ל"ו.)

ובספר כף אחת (להרהחיד"א ז"ל) סי' כ"ו כ' וז"ל סגולה להולך בדרך, מצאתי כתוב שיאמר קודם שיסיים העמידה מזמור למנצח בנגינות וכו' בצורת המנורה כתובה על קלף ע"כ, והביאו בס' סגולות ישראל מערכת מ' אות ס"ד וכ' שם דכדי שלא תפול לארץ וכדו' דרך הנאה לעשות כבוד לשמו ית' שתהי' דבוקה בסידור ע"י תפירה או ע"י דבק בתחילת סידור עיי"ש.

(סגולת ישראל החדש)

ג יכין אצלו ספר תהלים ותמיד בכל פעם שיש לו מעט זמן יאמר קאפיטעל תהלים, וזה אין צריך כוונה ויש לו שכר כעוסק בנגעים ואהלות.

(צוואת רבי משה חסיד מפרג)

ד ההולך בדרך ילמוד בכל יום בספינה מזמורי תהלים בכוונה ובהכנעה.

(סידור מהריעב"ץ החדש)

ה יאמר מזמור יז, ומזמור לד.

(שמוש תהלים)

מ

פרק מה

סגולות לעניינים שונים

(מספר שמוש תהלים)

א. להצלחה מזמור נ"ז, מזמור קכ"ב.

ב. להצליח בדירה חדשה מזמור ס"א.

ג. להצליח בחנות מזמור ס"ג, מזמור קי"ד.

ד. להצליח בבקשה מאיזה איש מזמור ד', מזמור ח', מזמור ט"ו, מזמור ל"ד, מזמור ס"ה, מזמור קכ"ב.

ה. להצליח בדרך מזמור י"ז, מזמור ל"ד.

ו. לזכות בדין מזמור ז', מזמור ל"ה, מזמור צ"ג.

ז. לחן בעיני השלטון מזמור ח', מזמור ל"ד, מזמור ע"א, מזמור קכ"ב.

ח. להנצל מצרה ומשביה מזמור ט"ז, מזמור כ"ה, מזמור כ"ו, מזמור ס"ז, מזמור ע"א, מזמור ע"ז.

ט. להכניע שונאים מזמור ל"ה, מזמור מ"ח, מזמור נ"ג, מזמור נ"ד, מזמור נ"ה, מזמור ע"א, מזמור ע"ד.

י. להחזירך על כנך לאומנתך מזמור מ"א, מזמור מ"ב, מזמור מ"ג.

יא. להבריח רוח רע ושדים מזמור י', מזמור ט"ו, מזמור צ"א, מזמור קמ"ד.

יב. לפתיחת הלב מזמור ט"ז, מזמור י"ט.

יג. לשאלת חלום מזמור כ"ג, מזמור מ"ב.

יד. לבקש רחמים על עקרה מזמור ק"ב, מזמור ק"ג.

טו. להתפלל על מקשה לילד מזמור כ'.

טז. לכתוב קמיע בבית שמתים הילדים רח"ל מזמור קכ"ו.

יז. לכתוב קמיע למעוברת מזמור קכ"ח.

מ

פרק מו - ענף א

א קדיש אחר תהלים

א במטה אפרים (סימן תקפ"א סעיף ח) וז"לם אחר היה"ר [של אמירת תהלים] אומר קדיש יתום עכ"ל.

ב במקום שאין יתום אומרים הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא.

(שו"ע או"ח סימן קל"ב ס"ב, וראה לקמן בסעיף ג')

ג הקדיש יאמר רק מי שאין לו אב ואם.

(רמ"א שו"ע יו"ד סימן שע"ו סעיף ד', ועי' שד"ח באס"ד מע' אבילות סימן קנג בשם ס' קמח סולת, פרה"ש, שו"ת שבות יעקב ח"א סימן קס"ח, ריב"ש סימן כז, יד מלאכי אות מ', שו"ת אבן השוהם ס' כ')

ד הקדיש לאחר תהלים מבואר בפוסקים שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לא יאמרוהו רק פעם אחת אחרי כל התהלים.

אם אומרים קדיש אחר כל ספר יאמרו קודם היהי רצון שאחרי הספר שענינו סיום אמירת מזמורים, ולכן אומר קדיש אח"ז, ואח"כ כשמתחיל ספר שלאחריו כנ"ל.

(פוסקים)

ה בלבוש סימן קל"ב כתב שלעולם צריכים לומר קדיש לאחר שאמרו פסוקים.

בשו"ת זכרון יהודה (או"ח סע"ג) כתבם שבעהמ"ס כתב סופר נהג לומר קדישים אחר עלינו ושש"י אם לא הי' מי שיאמר קדיש ואולי ראה כן אצל אביו החת"ס זי"ע, ועיי"ע בשדי חמד חלק אסיפת דינים מע' אבילות ס"ק קס"ג.

בספר פלא יועץ אות ת' וזל"קם ולא יש דבר להגין מפני המזיקים כאמירת קדיש על תהלים.

מ

פרק מו-ענף ב

המקור לאמירת "קדיש התפלה" שהוא עניית "יהא שמיה רבא מברך"

א אמירת הקדיש, הוא מנהג קבוע מימות עולם. וחז"ל כינו "הקדיש" בשם "יהא שמיה רבא" או בשם "יהא שמו הגדול מבורך".

(ספרי האזינו עה"פ כי שם, ברכות דף ג וכ"א ונ"ז, שבת דף קי"ט, סוכה דף ל"ט, סוטה דף מ"ט, ילקוט משלי ס' תתקנ"א תדב"א פ"ב, זוהר משפטים דף קה ובפ' אחרי, רמב"ם תפלה פ"ט ה"א טא"ח ס' נו, ילקוט שמעוני ס' רצו ובאותיות דר"ע)

ב אמירת "יהא שמיה רבא מברך לעלם" עתיקת יומין הוא ומיוחסת ליעקב אבינו ע"ה כמפורש בירושלמי על התורה.

(בראשית מ"ט א')

ג קרא אבונן יעקב לבנוי ואמר להוןם אתכנישו ואתני לכון קיצא. (דעתיד מלכא משיחא למיתי)

(יוב"ע שם)

ד איתכנשו י"ב "שבטיא דיעקב" וכו' איתכסי מניה וכו' ענא אבונן יעקב ואמר להוןם אברהם, אבוי דאבא קם מניה פיסול ישמעאל וכו' ויצחק אבא, קם מניה פיסול עשו אחי. ואנא דחיל דלא יהא ביניכון גבר, וליביה פליג על אחוי למיזל למפלח קדם טעוון אוחרניין, "עניין" י"ב שבטוי דיעקב כולהון כחדא ואמרין "שמע מינן ישראל אבונן ה' אלהנא ה' חד. "עני" יעקב אבונן ואמרם "יהא שמיה רבא מברך לעלמי עלמין" או "עני" יעקב ואמרם "ברך שום יקריה לעלמי עלמין". (ירושלמי דברים ו' ד')

(יוב"ע שם)

ה נמצא איפוא, כי אכן הקדיש, שהואם "יהא שמיה רבא" מקורו מיעקב אבינו ע"ה. ובודאי דבקו בו בניו. ובכל עת שהי' אחד מבני ישראל שומע הזכרת השם. היה עונה "יהא שמיה רבא".

(מכתבי הרה"ק ר' פנחס מקאריץ ז"ל, ממדרש פנחס דף מג כתב בזה"לם חשבתי שנתקן מאנכנה"ג והוא ג"כ יקר מאד, עד שראה בתרגום ירושלמי כשאמרו ליעקב "שמע ישראל" קודם פטירתו ענו יש"ר, א"כ יעקב אבינו תיקנו בודאי הניח בו איזה דבר, ובספר הקדיש להרב אהרן כהן מקאהיר)

ו גודל ענין אמירת קדיש מצד עצמו מבואר בס"ק בפירוש תיבת צדיקם

צ' אמנים.

ד' קדושות.

י' קדישים.

ק' ברכות.

(שו"ע הרב סי' נה, שו"ע האריז"ל בה' נט"י דשחרית סי' כד שיהי' בבחינת וכו', ועיין ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט, ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב, ומובא באחרונים בשו"ע או"ח ריש סימן נ"ה עיי"ש, ומבואר באריכות בפע"ח שער קרה"ת פ"ג ובעוד כ"מ)

מ

פרק מז

גודל הענין לומר תהלים בציבור

א נהגו ברוב תפוצות ישראל לומר תהלים בצבור בכל יום.

(חות יאיר סוף סימן קעה)

ב על כל צרה שלא תבא יאמרו בציבור כל פסוק המתחיל באות פלוני של העיר.

(ספר זכירה)

ג סגולה לעצור מגיפה רח"ל שעשרה אנשים יאמרו תהלים בארבע פינות העיר.

(אבן סגולה)

מ

פרק מח

בעת גמר הדפסת הספר אינה ה' לידי הספר הקדוש "הכתוב לחיים" שכתב הצה"ק המפורסם בוצינא קדישא הרב ר' חיים פאלאג'י (החבי"פ) זי"ע, שחיבר ספר שלם פירוש על תהלים ונדפס בחיי המחבר בשנת תרכ"א כמ"ש בהקדמתו ומפני גודל חשיבתו הדפסתי כל ההקדמה, אע"פ שיש הרבה דברים שהבאתי כבר בפנים, וסידרתי וחילקתים לאותיות נפרדות כדי להקל על הקורא.

בו ימצא כל שואל משאלו וישיג מתאותו די חסורו אשר יחסר לו הירא את דבר השם ימצא בו תענוגי עולם וטובותיו. ונהרו אל טוב ה'. וכל כסיל ובער ישיש או נער ילמד ממנו חכמה. לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזימה. וכל חכם לב אם עיניו עליו יקח. ישמע חכם ויוסף לקח. וכל מבקש ללמוד דרך ארץ בו ישכיל בכל אשר יפנה. ונבון תחבולות יקנה. וכל קורא בו יוצרו יצרהו ובוראו יגבירהו ויאדרהו. ומחרונו ישמרהו וינצרהו ויאיר נרו ויזריח מאורו.

והא-ל המלמד אדם דעת לדברי יושר יזכנו ומשגיאות ינקנו ויהי' עם פינו בכל דבורנו. ולשחר רצונו יעירנו ויעזרנו יראנו בנין בית קדשנו ותפארתנו אכי"ר.

הקדמת הרב הגדול הצה"ק מרן הרב ר' חיים פאלאג'י (החבי"פ) זי"ע, בעל המחבר ספר הכתוב לחיים פירוש על התהלים

א למגן וצנה בעדנו שלא תאונה שום רעה עלינו

ישתבח הבורא ויתפאר היוצר אשר בחר בישראל עמו וצאן מרעיתו. דמי כעמך כישראל דמביאים וקורים ספר תהלים מדי שבת בשבתו. ואמרי לה פעם אחת בשבוע ואמרי לה דבר יום ביומו תמיד תהלתו. ויש מהם אומרים מצוה בחזרת תיהוי ליה כפרתו. ומבטל איסור יצ"ר סמוך המבקש להמיתו. וכל זה בפרטות איש בחדרי משכיתו. נוסף גם הוא תורה דרבים כל כנסיה שהיא לש"ש בכנופיה גדולה שומרים לבקר אגודות אגודות בשבתות ובימות החול ובמשמרות ער"ח תמידין כסדרן מדי חדש בחדשו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות והוא למגן וצינה בעדנו. שלא תאונה שום רעה עלינו. דלכך נקראו זמירות דהוא כמו שאנו אומרים ביהי רצון לזמר עריצים ולהכרית כל החוחים דמבטל כל המקטרגים וכל צד ומשטין מעלינו. וזה אמר דהע"ה מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו דימלל לשון וקטפת מלילות ומי יזכה לזה מי שיכול להשמיע כל תהל'תו דהוא התהלים.

ב מביא חיים לעולם

ובלשון רבותינו נקרא תלים ורוצה לומר דכל העולם תולים בזכות התהלים ועיניהם תלויות על ספר המזמורים על כל צרה שלא תבא דיהי' להם תשועה על ידי לימוד התהלים.

ובהקדמת הרב כמוהר"ר גרשון אשכנזי ז"ל על ספר תהלים הנדפס בצפת את"ל עם זוהר ומצודות כתב בתל'ים מכניע ת"פ.

וכן כתב בס' יוסף תהלות אות ח' ומעלות התהלים גלויות וידועות וכמו שאסף איש טהור החיד"א ז"ל שם ברי"ש ספרו ובספרו מדב"ק מערכת ת' אות כ"ח ונדפסו פעמים רבות בתוספת הרב ישא ברכה ז"ל ועיין נמי לשל"ה הקדוש דרכ"ח עf ובס' תפלת כל פה דס"ג סוף ע"ב גדולה על כולם דמלבד המזמורים המיוחדים דהן בם מועיל לרפואת חולה אשר מסוכן למות דחיו יחיה הנה על הרוב לומדים כל התהלים לרפואותו והן נענים דישלח דברו וירפאהו ממות לחיים ונמצא דלימוד התהלים מביא חיים לעולם ואפש"ל כטע'ם לצ'ד והוא דכיון דדוד הע"ה חיים שאל ואמר תודיעני אורח חיים והקב"ה אמר צפה לייסורין א"כ מי שחלה דיש לו יסורין כשקורין בעדו בספר תהלים יזכה להבטחה שהבטיח לו הקב"ה לתת לו חיים.

ג סגולה לכל הצרות שלא יבואו

ומה שנהגו ללמוד ר"ת של השם או שם העיר מהאלפא ביתא של אשרי תמימי דרך הנה בקשל"ה ומד"ת דס"ד ע"ד כתבו דצריך כל האלפא ביתא של כל התהלים דכך קבלו ממקובל גדול שהוא סגולה לכל הצרות שלא יבואו יע"ש. ולפ"ז צריך שיחזרו אחר ספר לקוטי תהלים שסידרו על סדר אלפא ביתא ב' אדנ'ים מוהר"י ליב ומהר"ר יהונתן בן מוהרי"ו ז"ל לזכות את הרבים.

ד להסיר מחשבות זרות

עו"כ שם ספר מד"ת דס"ה ע"ב משם ספר הנהגת האדם דידבק נפשו בתהלים ויאמרם בכל יום ולפחות מזמור כ"א כ"ה ז"ך נ"א ע"ו ע"ט פ' פ"ו פ"ט צ' צ"ו צ"ח ק"ב ק"ו קל"ז מלבד ד' מזמורים ראשונים דהוא סגולה נפלאה להסיר המחשבות זרות מלבו ושלא יראה קרי יע"ש.

ה ובס' נחלת יעקב ק"ק ד"ד ע"א צוה לבניו דבכל יום ילמדו ה' ספרים שבתהלים ויחזרו לומר כל אשרי תמימי דרך יע"ש.

ו לומר תהלים בעמידה

ואשרי מי שיכול לסבול להיות קורא התהלים מעומד דכך דקדק בהגהת הזוה"ק סדר לך לך דפ"ב ע"ב דכתב וז"ל מכאן נראה לעמוד בעמידה כשאומר תהלים ושאר שירים עכ"ל ועיין בקונט' כף החיים סי' ג' אות י"ט ונודע מ"ש הלבוש סימן א' סעיף ט"ו דטוב ללמוד מזמורי תהלים קודם כל תפלה שסגולתם להבריח המקטרגים דמטעם זה נקראו מזמורים כדי שיתעלה תפלתו בשלום ועוד שהם דברי שירות ותשבחות ואמרו רז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל והסכים עמו בס' אלי"ר וכ"כ בספר זרע אברהם ק"ק ריש פ"ח ובס' דרך ישרה די"ג ע"א ובספר דבש לפי ריש מערכת ת' ובהקדמתו הנז"ל אות ה'.

ז סגולתה לפי הכוונה ואמירה נעימה

אך בזאת כמו צער בנפשי דלפי מה שהוא הלימוד הזה יקר הערך ונורא ונשגב מאוד היה מן הראוי שיהיו בקיאים במבטא שפתים כדחזי בכל טעמיהם ודקדוקיהם ורובא דרובא לא ידעו ולא יבינו היכי גרסי ואפילו בעלי תלמוד לא בקיאי באמירת התהלים כי לא ידעו במקרא ואין זו דרך נכונה וכל אחד מישראל חייב להשכיר לבנו מלמד מומחה ובקי שילמדהו היטב פירוש המילות וגם החזק הוא הרפה ומה למעלה ומה למטה וגם שיזהרו ללמוד אותם בשובה ונחת בשפה ברורה ובנעימה ולא כאותן אנשים דקודם שבאו להתחיל אשרי קמא ירוצו ולא ייגעו להיות נמצאים בפסוק כל הנשמה תהלל י-ה הללוי-ה ובלימוד כזה לא בחר ה' וכביכול שוקל בפלס דלפי שיעור הכוונה ואמירה נעימה של התהלים כאותו שיעור יעשה לו סגולה דגם ה' יענהו דלרב תרבה ולמעט תמעט, וטוב מעט בכוונה ספר אחד מהרבות שלא בכוונה כל החמשה ספרים.

ח והביטה וראה להרב אליהו רבה סימן א' דכתב וז"ל אשרי אדם האומר תהלים בשירה ובזמרה ובכוונת הלב ואין לאומרם במרוצה ובמהירות ובלתי כוונה והבנה ויש כמה ששוגים בקריאה ומדלגים בפסוקים וחוטפין זה מזה וכמעט אין זה מברך אלא מנאץ ח"ו עכ"ד. וה"ד בס' חס"ל סי' צ"ג בהגהה אות ב' ועיין נמי בהקדמה הנזכרת אות ו' ובקשל"ה דף ע"ח ע"א ודברים אלו מצוה לאומרם בפני המון העם הלומדים תהלים שיתנו דעתן ויזהרו בלימודם.

ט אמירת תהלים בעל פה

ומזקנים אתבונן מ"ש רבינו הגדול הגאון המפורסם מרן זקני ז"ל וזיע"א בספרו הנורא חק"ל א"ח סי' י"ג דעמד מתמיה על מנהג קצת מיראי ה' שקורין ספר תהלים בע"פ דלא אריך למיעבד הכי דדברים שבכתב א"א רשאי לאומרם בע"פ וחלק על הרב חות יאיר סי' קמ"ג כיע"ש ועיין בס' אות לטובה ולהרב אמיתי בתורה בס' נח"ל דכ"ו ומה שהשיבו על דברי הגאון מ"ז וכבר בא חכם בנו הרב המגי"ה רב אחאי גאון המלך דוד נר"ו בס' חק"ל מהדורא בתרא א"ח סי' ט"ו לקיים מילי דאבות ברם אנא חזיתיה למוה"ר בעל ס' פני מבין ולב מבין זלה"ה דאחר חצות לילה קרא כל התהלים בע"פ ואחרי כן נתן התנצלות איך עשה כן משום דלא הי' יכול לישן עוד והי' אורח נטה ללון ואין בידו ספר מוכן ולא נר יפה לכך אמר דכדי שלא להיות נעור בלילה ומפנה לבו לבטלה יותר טוב הוא ללמוד בע"פ ואין דנין אפשר משאי אפשר ואני אומר דאם יארע כזה וכזה דאין לו ספר או נר אם בר הכי הוא לחדש חידושי תורה ילמוד לאט לאט ויתן דעתו לזכור איזה פירושים או לחדש דבר כפי אשר תשיג ידו ובזה יקל מעליו מה שהחמירו דאי אתה רשאי לאומרם בע"פ, והכל לפי האדם ולפי מקומו ושעתו. ועיין בספרי הקצר כף החיים סי' ל"ה אות ד' לענין אמירת ברכת הלבנה מ"ש שם בס"ד.

י הקורא ספר תהלים בשבת מובטח לו שהוא בן עוה"ב וצאו וראו מ"ש מוה"ר מ"מ מוהרח"א בסוף ס' חנן אלהים בתקונתיו תקון כ' וז"ל הנהגתי דכל יחיד יקרא בכל יום לפחות ספר אחד של תהלים שיש להם סגולה להכניע הקליפות וכל העוסק בהם כאילו עוסק בנגעים ואהלות כמאמר רז"ל. ובשבת שאסור בשיחה בטילה דכל אחד יקרא כל החמשה ספרים של תהלים שלא נתנו שבתות וי"ט לישראל רק שיעסקו בתורה והעושה כן לימנע מלדבר שיחת חולין ושיחה בטילה בשבת וקורא ספר תהלים בכל שבת מובטח לו שהוא בן עוה"ב ומקרב גאולת ישראל אלו דבריו הנעימים.

*י באמירת קדיש אחר תהלים מבטל הדינים

ועיין מורה באצבע סי' ג' אות קי"ט ומזה אתה תדין שבח ויקר של יחידי סגולה מהעיר הזאת נעמ"י אזמיר יע"א ה' עליהם יחיו אמן דמזמן מוה"ר עד כען איכא מאה ועשרים שנה ובשנים הללו שסדורות ובאות קיימו וקבלו היהודים להגות בספר תהלים פעמים רבות בין בשבתות וי"ט ובין בימות החול כפלי כפלים ממה שתיקן מרנא מוהרח"א בימיו בין ביחידים בין במרובים דנעשים כתות כתות ללמוד התהלים כולם והוא דבר גדול דמלבד דתורה דרבים מעלנא אית להו עוד ה'ן בה דממילא רווחא מ"ש בספר קשר גודל סי' ח' דקדיש על התהלים הוא מבטל הקטיגוריא ומגין ממלאכי חבלה כיע"ש מספריו ברכ"י ושיו"ב יו"ד סי' שע"ו ובמעלות אחז אות י"ג אלא דאם התחילו ברוך שאמר לא יאמר קדיש על התהלים דאין להפסיק כמ"ש בס' פני יהושע א"ח סי' ה' וב"ע ד"ע ע"א כיע"ש ובכן כשם שעשו תוספת ברכה על תקנתו של הרב חיים ומלך כך יוסיף ה' אלף פעמים בחיי אריכי ומזוני רויחי אכי"ר.

יא מגין על כל העיר

ומצוה לאודועי מה שאבותינו ספרו לנו דבהיותו פה אזמיר הרב הגדול בעל שמחת יו"ט והלכות יו"ט זצוק"ל בהיותו חולם נפל פסוק זה בפיו וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי ופתרו לו בתוך החלום דהוא על עירנו אזמיר יע"א דאגוני מגנא מה שקורין היחידים בס' תהלים פעמים רבות ובדיק בשמה עת הזמ'יר הגיע ועיין בס' בא"א סדר ואתחנן יהא רעוא אלקים יחונ'נה עד עולם סלה וזכות עשרה שליטים אשר כוננו ספר תהלים ומלכם בראשם מאריה דביתא דוד מלך ישראל ע"ה יגן על כל הקורא בהם דיצו ה' אתו את הברכה בבני חייו ומזוני אנס"ו.

יב האומר תהלים כאלו קיים חמשה חומשי תורה

ופי יגיד מ"ש בספר החסידים סי' שנ"ו דדוד מת בשבת ביום שמת משה משום דמשה נתן חמשה ספרים ודוד חמשה ספרים שבספר תהלים חיזק תורת משה בימיו שתיקן משמרת לקיים התורה עכ"ל. וזה מכוון למ"ש בשיר למעלות אות ב' משם רבינו אפרים דהקורא תהלים בכל יום כאלו קיים כל התורה כולה כיע"ש. ובני ידידי יצחק ירנן נר"ו רמז בזה דלכך בא תוספת ה"א בשם תהלים כדי להודיענו דנחשב לו כאלו קיים חמשה חומשי תורה.

*יב מי שיש לו יאר-צייט יאמר כל התהלים בשבת שעולה מפטיר

ודע דממ"ש בספר החסידים באותו סי' דהמפטיר קורא בתורה ומפטיר בנביאים ומברך מגן דוד כדי לקיים ועשיתי לך שם כשם הגדולים כיע"ש. מינה דמי שקורא הפטרה בשבת למנוחת נפשות מת לא יתכן דיתעצל מללמוד כל התהלים באותו שבת דהרי בשביל שתקן דוד חמשה ספרים שבתהלים כנגד חמשה חומשי לתורה זכה לכל הכבוד הזה שיברך המפטיר מגן דוד וא"כ המפטיר שמברך מגן דוד נאה ויאה שיקרא אחר התפלה כל התהלים בשלימות מבלי הפסק בנתיים תיבה בתיבה בנועם שיח סוד שרפי קדש ולא יחשוב דתספיק לו ההפטרה שקרא בציבור.

יג בימי השובבים יאמר כל התהלים בכל יום

ומה טוב אם מקיים דבר המלך ודתו דכתב הרב משנת חכמים באות קע"ה ואילך דלעילוי נשמת המת ילמוד רי"ו מזמורים דהיינו שיתחילו פעם אחרת מספר רביעי וח"י פרק משנה בכל יום ומה גם עם פירוש ועי"ש סדר התפלה שיאמר על הלימוד לך נא ראה. ואם בשאר ימות השנה אין לו פנאי לגמור התהלים בכל יום הנה בימי השובבי"ם יתאמץ ויזדרז לקרות אותם בשלימות בכל יומא ויומא כי הוא תיקון גדול לפגם הברית כמ"ש במעלות דרבנן אות ז' ויוסף עוד דוד בס' מדב"ק מער' ט' אות ט' ומער' ת' אות כ"ח ואנא נפשאי בסה"ק תורה וחיים אות פ"ח רמזתי בעזר משדי דהוא נוטריקון בשם תהלים תועלת הלימוד יתוקן מילה יע"ש.

והן בעון מי הוא נקי מעון זה ומי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי והלואי ואולי ע"י ריבוי רפואות תיהוי ליה ארוכה ומרפא ובכל עת ובכל רגע לא ימיש מללמוד בהם לעת הפנאי ויותר ויותר להולכי דרכים כמ"ש בחס"ל דס"א ע"א ועיין בהקדמה הנז' אות י"ד להולך בים דהוא סגולה נפלאה. ומ"מ אני אומר שיתן דעתו בין בים בין ביבשה שלא יהי' ריח רעה וגם למראה עיניו ישפוט שיהי' המקום נקי דאם ח"ו פוגם באיסור כי דבר ה' בזה מלבד דיצא שכרו בהפסדו נוסף גם הוא דענוש יענש וע"ז נאמר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך וכמו כן יזהרו כשקובעים לימוד תהלים או שאר לימודים בבית הקברות שיהי' המקום נקי מכל טינוף כדי שיעלה לרצון לפני ה' ויהי' לו נחת רוח למת נפש.

יד לומר תהלים קודם ואחר חצות לילה

ונפשי יסו'בב להעתיק לפניך מ"ש בס' אמת ליעקב להר"ב סוב'ר הרזי'ם כמוהר"י נינייו זלה"ה בקונ' שפת אמת סי' מ"ג דק"ז ע"ב וז"לם כבר נודע דאחר חצות לילה מותר לקרות תהלים. והגם דבספר יוסף אומץ סי' ד"ן נשאל אם מותר ללמוד תהלים באשמורת והשיב דהקורא יש לו סמך אבל הוא בעצמו גילה דעתו דמתיירא לקרוא תהלים בלילה והטעם דרבינו האר"י ז"ל כתב דאין לקרות מקרא בלילה וקא פסיק ותני מקרא ותהלים בכלל, מ"מ כבר נתפשט המנהג בכל המקומות לקרות תהלים אחר חצות לילה, ואפילו בק"ק חסידים דנוהגים בכל מילי דמר רבינו האר"י, עכ"ז לומדין בכל הלילות תהלים לרפואת החולים ולמנוחת המתים, ובפרט בשבוע ו' של עומר דעושין תקון כרת כל השבוע דבחצי הלילה לומדים תהלים בכנופיא עכ"ל.

וכנראה דלא ראה מ"ש בספרו דבש לפי מער' ת' אות א' דמצוה מן המובחר בהשכמה וגם הא דק"ק בית אל רמזו בהקדמה הנז' אות טו"ב בכללות א"י, ועוד לו בספרו פתח עינים בשומר הפתח דצ"ו ע"ג ובכל המקומות הנז' אייתי בידיה ההיא דב"ר דיעקב אע"ה הי' קורא התהלים בלילות. גם בספרו מורה באצבע סי' ד' אות קמ"ח עצה טובה קמ"ל דיקרא בליל שבת בתחילת הלילה מזמורי תהלים קודם שיישן אם הוא יחידי לאור הנר והוא לקוח מספרו יוסף אומץ שם בסימן ד"ן דהורה לליל השישי דיקרא בס' תהלים ושכ"ש הוא ליל שבת יע"ש והמובן מזה דבכל הלילות צריך להמתין עד אחר חצות אכן ליל הששי וליל שבת אין קפידא אפי' קודם חצות ומה שתקנו ללמוד סביב המת משעת מיתה עד שעת קבורה שהוא כדי להגן עליו השעה צריכה לכך אפי' קודם חצות.

עוד תשוב ותראה שם בס' יוסף אומץ בסי' מ"ד לענין אמירת יה"ר בשבת בנוסח ומשם ישתלשל וימשך שפע על נר"ן דהעלה דנכון לאומרו גם בשבת.

*יד ללמוד תהלים מעוטר בתפילין

ועיין בקונ' כף החיים סי' ל"ו אות י"ד מ"ש שם בחמלת ה' עלי וכל כי הני מילי מחיים כאן היו ממד'בר קד'מות במקום הראוי לו דקונטרס קטן הלזה יסדתיו אף עשיתיו על ספר תהלים מאשר חנן אלקים לעבדו אחר השריפה לתפ"ץ דהי' לי על שלשים ועל רבעים חבורים על ספר תהלים ובתוכם כמה מזמורים דפירשתי אותם על פי הדין אר'כה בחיים ובעוה"ר הכל הי' למאכולת אש ואבע"ד ול"מ והנה בעתה אמרתי אל לבי דפ'סח מועט דפס'ח מקרא מועט אגב גירסאי לפי מיעוט השנים והנני בא להודיע ולהוודע טועמיה חיים דקראתי בשם הכתוב לחיים והוא דאמרו בפ"ק דב"ב דט"ו סדרן של כתובים תהלים וגם כתב בס' כנפי יונה וה"ד במדב"ק מער' ת' אות ג"ל דלא אפשר לאנוחי תפלין אלא מאן דקרי תנ"ך תורה ס' בראשית. נביאים שמואל. כתובים תהלים. עי"ש סודן של דברים. ובזה פי' בספר קרנים המדרש פליאה אין מניחין תפלין. אלא בשב"ת יע"ש. ומזה בין תבין דראוי והגון ללמוד תהלים מעוטר בתפלין דיעלו לרצון ביתר שאת וגם לפי מ"ש בס' דבש לפי מער' ת' משם רבינו אפרים דס"ת ציצית על כנפי בגדיהם תלים דמצוה מן המובחר להתעטף בציצית וללמוד בתהלים א"כ יבא על נכון דמעוטף בטלית ובתפלין ועוד רמז שם בס' דבש לפי דר"ת גימט' יעקב דיעקב הי' קורא בס' תהלים כמ"ש רז"ל וז"ש הכתוב יושב תהלות ישראל ועיי"ש בהקדמתו אות ד'.

טו לימוד התהלים מביא לידי יראת שמים - ומקרב הגאולה

ולפי דבריו הנה נכון מ"ש בירושלמי ובמדרש ומסכת סופרים דקמ"ז מזמורים הם התהלים כנגד שנותיו של יעקב אבינו ע"ה ועיין בספרו חומ"א בתהלים סימן יו"ד ודוק. איך שיהי' נקוט מיהא בכתובים סתם בראש אמי'ר הם התהלים ואף גם זאת ראתה עיני להרב קרבן נתנאל במגילה דז"ך ע"א דכתב דמהך סוגייא מוכח להדיא דשוים הם נביאים וכתובים לענין קדושת מטפחות וקשה מדאמרינן בר"ה דכתובים קודמים בתפלת מוסף ויש ליישב דלעולם קדושתם שוה אך במקום שתיקנו לומר פסוקים כתובים קודמים מפני כבודו של דוד וכשמזכיר בתלמוד מזכיר נביאים קודם ועיין מג"א סעיף קטן ב' מסי' קנ"ג זת"ד ועיין בס' מתת אלקים שם.

מכל זה אתה תשמע מהרה דעיקר שם כתובים נאמר על ספר תהלים שסידר דוד המע"ה דבא הכתוב לשמו כי נעים לכן זו היא סבה בשם יקרא הכתוב לחיים כמאמר הנביא ישעי' בסי' ד' ביום ההוא יהי' צמח ה' בפליטת ישראל והי' הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתו'ב לחיי'ם בירושלים. ובהדי שות'א נימא ביה מלתא והוא במ"ש הרב מופה"ד בס' ראש דוד סדר חקת דקכ"א ע"א דלימוד התהלים יעשה לו לאדם תועלת גדול להיות לו דבקות בקונו ובתורתו ובמצותיו ומביאו לידי הכנעה ומרחיקו מלה"ר זת"ד בקיצור.

*טו באמירת תהלים קונה מדת ההכנעה והשפלות

ועיין שם בהקדמתו לספר יוסף תהלות שם אות וי"ו ומוהרש"א בפ"ק דע"ז כתב דלימוד בס' תהלים מביאו ליראה את ה' ומקרא מלא דבר הכתוב עקב ענוה יראת ה' ונמצא זה וזה מתקיימים בידו, ולפי"ז אשכחן טוב טעם למה שהוליד לנו מוה"ר מוהרח"א דע"י לימוד התהלים מקרב את הגאולה כדכתיבנא לעיל והוא דהגאולה תלויה בענוה כמו שהבאתי בפנים בכמה דוכתי משם הסמ"ג וכיון דעל ידי התהלים קונה מדת ההכנעה והשפלות לכן מן הראוי הוא דע"י לימוד התהלים מקרב את הגאולה.

והשתא ז"ש ביום ההוא יהי' צמח ה' וגו' לפליטת בית ישראל דיבא משיח צדקנו דלא יכזב במה שאמר היום לריב"ל דכוונתו לומר היום אם בקולו תשמעו ולכן אמר ביום ההוא דישמעו בקול ה' ואז יקיים הבטחתו דאמר הנני מביא את עבדי צמח לגאול את ישראל וכדי לזכות לזה צריך להרבות בלימוד התהלים דע"י לימוד התהלים זוכה לקנות מדת ההכנעה והשפלות ויבא גואל ולזה אמר והי' הנשאר בציון והנותר בירושלים כמו שפי' בס' כלי פז למי שמשים עצמו כשיריים וכנותר דהם ענוותנים עיין שם לפי דרכו.

וא"ש לפי"ז אומרו קדוש יאמר לו כמו שרמזו דקדו"ש גימ' שפ"ל דע"י הענוה זוכה לקדושה וכדי לבא לידי מדה זו לקנות מדת הענוה דעי"ז יבא המשיח הדבר תלוי כל הכתוב ע"י לימוד הכתוב דהוא התהלים דילמדו כל התהלים מראשן לסופן והיינו דדייק תיבת כלי שהוא רומז ליסוד כמו שפי' הרב כלי פז שם בפי' הכתוב דכ"ו ע"ב עי"ש.

טז ע"י לימוד התהלים לחולה פודין נפשו ממות לחיים

ולדרכנו נמי יבוא על נכון כי לימוד תהלים הוא לתיקון היסוד כדברי רז"ל והמקובלים ז"ל וכמש"ל וזהו הטעם נמי שלימוד התהלים מקרב הגאולה כי אנחנו באלף הו' בחינת יסוד ובתיקון היסוד יסד יסוד ציון. ומפ' דבאיזה כתוב אני אומר אינו אלא הכתוב דמביא חיים לעולם כדכתיבנא בתחילת דברי, דכל חולה שהוא נוטה למות ע"י לימוד התהלים פודין נפשו ממות לחיים דימלטנו ה' וישמרהו ויחייהו ואושר בארץ ועי"ז יזכה ירושלים דמקרא מלא דבר הכתוב איש לשון בל יכון בארץ דאחד מד' כתות שאינן מקבלות פ"ש הוא כת מספרי לה"ר ואינו ראוי לבא בהיכל מלך דכיון דלימוד התהלים מביאו להרחיקו מלה"ר יזכה לדור בירושלים ששם המקדש שבו שכינה שרויה ותוכו רצוף דכיון דזוכה למדת הענוה בדין הוא שיזכה לדור בירושלים דענוים יירשו ארץ כתיב ועל ידי הענוה זוכה לארץ הקדושה ובר מן דין יען ציון היא עיר דוד א"כ הרגיל בספרו תמיד זוכה להיות בעירו ושער מקומו במכון שבתו. לפי מדתו. ומימי עולם ושנים קדמוניות יש ישי'בה בארעא קדישא ירוש' דדהבא ת"ו דלומדין כל התהלים בכל יום בכנופיא בהתאסף עם קודם תפילת מנחה מה טוב חלקם ומה נעים גורלם ואין ספק דהוא מגן וצנה לכל יושב ח"ל, וכו' עכ"ל

פי המדבר הקטן לפי קטנו. פה אזמיר יע"א בש"א לחדש רחמים את'ן שנת דוד אשר בחרתי בו לפר"ק לחיים טובים ולשלום.

מקום החתימה

הצעיר חיים פאלאג'י ס"ט.