בית הכנסת

SANCTITY OF THE SYNAGOGUE

HOME        ראשי

א. שולחן ערוך: "לא ישיח שיחת חולין בשעה ששליח ציבור חוזר התפילה, ואם שח, הוא חוטא וגדול עוונו מנשוא, וגוערים בו" (שו"ע או"ח קכד ז).

משנה ברורה: "אוי להאנשים שמשיחים בעת התפילה, כי ראינו כמה בתי כנסת נחרבו בשביל עוון זה; ויש למנות אנשים ידועים להשגיח על זה" (שם ס"ק כז).

ב. משנה ברורה: "אם בין גברא לגברא שהספר סתום אסור לספר עם חברו.... כמה יגדל האיסור בעת שהספר פתוח, שביזיון הוא כשמסיר אוזנו מלשמוע דבר ד' וגדול עוונו מנשוא" (שו"א או"ח קמו ב ביה"ל ד"ה והנכון).

ג. רבנו יונה גרונדי: "ולא ישעה בדברי חולין בבית הכנסת, וכל המספר בעסקיו בבית הכנסת כל זמן ששליח ציבור מתפלל, תחת בו גערת הברורים (הגבאים צריכים לגעור בו), וגם כל הקהל חייבים להוכיחו ולחשוך אותו מחטא לשם יתברך עדי עד, וכל היצורים נבראו לכבוד השם יתברך.

ואם יפנה לבבך ולא תשמע בשעה שמשבחין לפניו ומספרים תהילותיו ועיזוזו ונפלאותיו, איה הכבוד ואיה המורא, אף כי המספר בעת ההיא שיחת חולין גדול עוונו מנשוא" (איגרת התשובה ט).

ד. ספר הזוהר הקדוש: "ומאן דמשתעי בבי כנישתא במילין דחול ווי ליה דאחזי פרודא, ווי ליה דגרע מהימנותא, ווי ליה דלית ליה חולקא באלהא דישראל, דאחזי דהא לית אלהא ולא אשתכח תמן, ולית ליה חולקא ביה ולא דחיל מניה ואנהיג קלנא בתיקונא עלאה דלעילא" (זוהר תרומה קלא ב).

תרגום: ומי שמדבר בבית הכנסת דברי חול, אוי לו שמראה פירוד, אוי לו שגורע האמונה, ואוי לו שאין לו חלק באלוהי ישראל, כי מראה שאין אלוהים, ואינו נמצא שם, ואינו מפחד ממנו, ונוהג ביזיון בתיקון העליון של מעלה.

ה. רבי אליהו די וידאש: "ואם הורגל לדבר בבית הכנסת שום דבר, אפילו שלא בשעת התפילה - ישב במורא גדול, ויתפלל בכוונה, ויתענה ארבעים יום בין רצופים בין מופלגים, וילקה בהצנע כל יום" (ראשית חכמה, שער התשובה סוף פ"ד. וכן בס' עמק המלך בשם האר"י ז"ל).

*   *   *