אמן # 67

אמן דף סז - AMAN PAGE 67

גליון "ואמר כל העם אמן" # 67
אדר א' תשס"ח לפ"ק

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91

יש קונה עולמו בשעה אחת! ע"י הקמת "וועד" במקום שדר שם, לעורר ולהזהיר ולהתריע על כוחו

הגדול של אמירת אמן ויהש"ר כהלכתן.

ביאור מקיף על כל הנוגע להתרשלות אמירת אמן יהא שמי' רבא, והדרכות נכונות להורים ומלמדים ושאר ראשי העם. מראה באצבע בש"ס ובכל מדרשי חז"ל כי חומר הענין רכוב על ראשי העם, על המלמדים, ועל האבות שאין עושין כפי המוטל עליהם.

דברי התעוררות נפלאים שנאמרו ברבים בענין אמן ויהא שמיה רבה. הדרשה היא יקרת ערך מאד בעל רבת גוונין ומכילה הדרכה נפלאה בכל ענינים השייכין לאמן ויהש"ר.

בו נקבצו חלק מקול קורא'ס בעניני אמן וקדושת בית הכנסת ובית המדרש, ובו מקור מים חיים, בתורת אלקים חיים, ממנו ישקו כל העדרים, מפענח רזים ומגלה סתרים, פנינים יקרים ואבני נזר מפוארים, דינים והנהגות טובות וישרות, שמעורר ומאיר על נפש האדם נועם זיו שכינת עוזו ית"ש, לקיים מצות קדושת בית המדרש כדבעי.

הספר רב גווני הלזה מושיט להקורא בלשון קל וצח כל ענינים השכיחים שנכשלין בהם ומבטלין צבור המתפללין, ומכיל בתוכו שלל ידיעות נחוצות בנושא זה. הספר מפיץ אור מזהיר בכל עניני מבלבלי ומבטלי הציבור המתפללים.

א. פרק א. הדרכה לש"ץ על פי השלחן ערוך להיות חלקו בין מזכי הרבים ולא ח"ו.

ד. פרק ג. ש"ץ לא יאריך בסיום הברכה בפרט בשבתות וימים טובים.

ח. לא יתחיל לאכול או לקיים המצוה עד שיגמרו העונין אמן.

גודל החובה על כל אחד ואחד מישראל לזכות הרבים ולאהב השי"ת על הבריות כדרכי אבוה"ק זי"ע. - חובת האדם להקדיש מזמנו למען זיכוי הרבים, גודל תשלום התמורה בזמן על זה, ושאר זכויות. - מעלת מזכה הרבים על ידי חיבור ספרים בהדרכת העם בתורה ובהלכה. - המעלות הנשגבות שזוכים על ידי השפעה על הזולת בהשבת לב בנים לאביהם שבשמים. - השכר הגדול שזוכים על ידי כך בזה, וביותר בבא. - המדריגות הגדולות והנפלאות שמגיע אליהם המזכה הרבים כהלכה.

דברי התעוררות בוערים כלפיד אש - למלמדים - מנהלים - ראשי ישיבות - רבנים - אדמורי"ם - מגידים - דרשנים - נשיאי מוסדות - ומנהיגי ציבור באיזה אופן וצורה שהיא - חובתן ואחריותן כלפי הציבור וכלל ישראל ואלפי אלפים ורבבות רבבות זכיות שביכולתם לרכוש.

התעוררות עצומה בדברים נכונים וישרים, להורות הדרך ילכו ואת המעשה אשר יעשון, בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שמתאספים לשפוך שיח לפני אדון כל, שיעזור ויגן ויושיע לכל אחד ואחד מצרותיו, להשפיע לכל אחד ואחד די מחסורו בבני חיי ומזוני רויחי.

סיפורים נפלאים מן יצורי קדמונים, ראשונים כמלאכים, גאונים וקדושי עליונים, ותועלת היצא מקריאת סיפורי קדושי עליון, הלא היא כתובה בספרן של צדיקים, שמאיר לבות בני אדם ברשפי אש שלהבת י-ה, להתחזק ולבטוח ביוצרנו ובוראנו ולכסוף ולהשתוקק ולהתגעגע עד כלות הנפש להתדבק באדון כל יצורים, מלך מלכי המלכים הקב"ה.

כולל סדר תפלת הדרך ושאר תפלות, ולמנצח בצורת מנורה.

יעדער איז באַרעכטיגט צו דרוקען דעם ספר מקדש מעט און צו שפּרייטען פאַרן רבים, וכל המזכה את הרבים זוכה לבנים צדיקים.

התעוררות עצומה בדברים נכונים וישרים, להורות הדרך ילכו ואת המעשה אשר יעשון, בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שמתאספים לשפוך שיח לפני אדון כל, שיעזור ויגן ויושיע לכל אחד ואחד מצרותיו, ולהשפיע

לכל אחד ואחד די מחסורו בבני חיי ומזוני רויחי.

כולל סדר תפלת הדרך ושאר תפלות, ולמנצח בצורת מנורה.

ד. פרק ב. גזל והזיקא דרבים - הגדולים עם הקטנים

ו. גורם צער לשכינה הקדושה - וגוזל להקב"ה וכנסת

ישראל, ומעכב הגאולה ומאריך הגלות והצרות בעוה"ר

יא. פרק ה. הדרכה להבאת בנים הקטנים לבית המדרש

יב. פרק ו. די איינציגע עצה צו ראטעווען דעם כלל

כתב בהגהות יש נוחלין (להקדוש מוהר"ר אברהם אבי בעל השל"ה הקדוש זצ"ל), וזה לשון קדשו: האלהים שבכל העבירות לא ראיתי כהנה, כי בשאר העבירות כגון גזל ועריות ומאכלות אסורות וכיוצא בהן יצרו מתגבר עליו ומתאוה בהם להנאת גופניות, אבל בזה האיסור אין שום דבר יוצא ממנו, כי אם בזדון לבו וברצונו מורד באדונו ומושך עליו כח היצה"ר ומזלזל בכבוד הקדוש ברוך הוא בהיכלו הקודש בפרהסיא בתוך קהל ועדה. ובאשר שעבירה זו לא תיעשה בפחות משנים, אם כן הוא כירבעם החוטא ומחטיא, ועון זה מעכב אב הגאולה. כמו שכתוב בזוהר הקדוש מאן דמשתעי בבי כנישתא אנהיג קלנא בשכינתא, וע"ד מתעכבי ישראל בגלותא, ולית לי' חולקא באלהא דישראל, והרי הוא ככופר בעיקר.

שומו שמים על זאת, מי לא ישים זאת על לבו מאין בא נגע זו בישראל לבזות השכינה בהיכל קדשו, כי עינים רואות שאיסור זה נעשה ממש היתר גמור לרוב האנשים גם להרוב מן הלומדים, וכמה לומדים כששואלים להם איזה דין און פירוש, הם משיבים, ובאמת יצא קלקול גדול מזה. כי הנבלים והכסילים רואים מרחוק וחושבים כי בדברים בטלים דברו, ועושים גם המה בשחוק ומנבלים את פיהם ותולין עצמם באילנות הגדולים. והמוכיח אותם על זה הם מתנצלים ואומרים וכי טוב אני יותר מפלוני שהוא למדן וחשוב, ואין ספק כי אותם הלומדים יענשו על כולם, כי מהם ילמדו קלי הדעת הרואים מרחוק וחושבים שבדברים בטלים הם משיחין. ומזה יצא הקלקול בישראל עד שנעשה כהיתר גמור ממש. ומפני זה הרב רבינו יצחק לוריא ז"ל לא הי' משיב תשובה בבית הכנסת אפילו לדברי מוסר ויראת שמים, כדי שלא לשיח שיחה בטילה בבית הכנסת.

לכן כל ירא שמים יזהר מאוד בדבר זה אפילו להשיב בשום דבר עד שיצא מבית הכנסת כדי שלא ילמדו ממנו לדבר דברים בטלים ויענש גם עליהם. כי איסור גדול הוא לדבר בבית הכנסת כלל, לא קודם התפילה ולא לאחר התפילה. והרבה בני אדם שאינם נזהרים בזה ועומדים לאחר התפילה ומשיחים זה לזה ומספרים מעשיות ומאורעות ואינן זוכרין שעומדין בהיכל הקודש במקום שהשכינה שם. ובאמת לא ידעתי מאין בא להם ההיתר לדבר בבית הכנסת כלל. ומה שאומרים קודם ברוך שאמר שתיקה יפה בשעת התפילה, אין פירושו שלא להשיח, כי זה אסור אפילו שלא בשעת התפילה, רק בסתם תפילה הוא שמונה עשרה שתהא בשתיקה שלא יבלבל האחד את חבירו.

ובעוונותינו הרבים קצת אנשים עומדים בשחוק ובקלות ראש בבית התפילה, והנשים רואים זאת מהאנשים ובניהם רואים מאבותיהם, וכיון שנתגדלו בהיתר זה הותרה להם, וגם כי יזקינו לא יסורו מדרכם הרעה מתוך הרגילם, ולא ידעו כלל שזה איסור גדול. ויש מי שעומד ומתפלל וחבירו מספר לו איזה דבר ושוחקים זה עם זה, ויש מי שעונה אמן קטופה וחטופה וממהר לענות אמן כדי שיחזור לסורו למקום שפסק מדיבורו. וכן עושין בברכו וקדיש וקדושה. ויש מי שאינו יכול לפסוק בדיבורו ואינו עונה אמן יהא שמי' רבא וקדושה כלל. אוי לנו איך לא ניבוש לפני בוראינו יתברך. עד מתי יהי' חטא הגדול הזה בדורינו תחת ידינו, אשר כדאי הוא החטא הזה להאריך גלותינו, ומאן דלא אשגח בדא, כתב בזוהר, ווי לי' ולנפשי' טב לי' דלא איתברא, על כן יזהר האדם בזה מאוד מאוד.

וישים האדם על לבו אילו הי' התנא אלוקי ר"ש בן יוחאי שחיבר הזוה"ק, עומד בבית הכנסת ודורש ומוכיח את העם והי' דורש להם דרוש הזה ממש שאין לו חלק באלהא דישראל על העוון הזה, בודאי הי' נופל חרדה גדולה עליהם, ויהיו מתחרטים ומסכימים בלבם לשוב מגודל חומר איסור זה שיהיו דבוקים בה' ית', כי כל ישראל קדושים ומוסרים נפשם על קדושת השם, והלא כל דבריו אלה המה חיים וקימים, ואיך לא ישים אדם אל לבו לשוב מחטא גדול כזה.

והנני מעיד עלי שמים וארץ, שכל זאת כתבתי לאהבת הקדוש ברוך הוא ושכינתי', ולאהבת ישראל לקיים מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך, לכל מי שיש בידו למחות שיצילו את נפשם, כמו שאמרו חז"ל כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה, הוא נענש על כולם, ואין ספק שכל מי שיעלה על לבו להוכיח את העם לאהבת השכינה, שיהיו דבריו נשמעים, וישראל קדושים הם וישמעו ויעזבו את דרכם הרעה. וזכות הרבים יהא תלוי בו, והקדוש ברך הוא יגביה אותו למעלה להיות רם ונשא והקדוש ברוך הוא יהא בעזרו ויזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.

ולפי שהפירצה הזאת התגברה כל כך בתוך בני ישראל, הי' ראוי ונכון בכל הקהילות גדולות וקטנות להכריז בבית הכנסת להיות להם לאיסור בחרם גדול שלא לדבר שום אדם בבית הכנסת, ומשום גדר אפילו בצרכי ציבור, ואפילו בדברי מוסר ותורה ויראת שמים זה עם זה כי אם כל אחד ישים עיניו בספרו שלפניו, אולי השם ברוך הוא ברחמיו הגדולים והמרובים עד אין סוף ירחם על אורך גלויותינו ויקרב לנו את הגאולה, וישלח משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.