על אכילת מצה
חובת
אכילת מצה בפסח הפכה למצה ומריבה עם הופעת המכונה לאפיית מצות
בגליציה.
הרב שלמה קלוגר מברודי (1783-1869) פירסם קונטרס מודעה לבית ישראל
ובו אסר את השימוש במצות שנאפו במכונה. לקריאתו זו הצטרפו רבנים
ואדמורי"ם חשובים.
כנגדו יצא הרב יוסף שאול נתנזון מלמברג (לבוב) (1808-1875) בקונטרס
"ביטול מודעה" וביטל את כל החששות שהוזכרו בקונטרסו של הרב קלוגר.
גם לסיעתו של הרב נתנזון הצטרפו רבנים חשובים.
הדיו של ויכוח זה שבו ועלו בירושלים בשנת תרס"ח (1908) בפולמוס
גדול שהתנהל בכרוזים רבים שהופצו בירושלים בעד ונגד מצות מכונה. את
הפולמוס פתח כנראה, הרב דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר מללוב
בירושלים.
הכרוזים:
הנה איזה אנשים הביאו מאשינען לאפות
בהם מצה.
[ירושלים תרס"ח]
(1908).
כרוז אנונימי שנכתב כנראה בהשראתו של הרב בידרמן ונשלח לרבנים
בפולין. הכרוז טוען שאין היתר להשתמש במצות מכונה בירושלים שבה
נתקבל מכבר האיסור על שימוש במצות מכונה.
האמת והשלום אהבו!
[ירושלים תרס"ח]
(1908)
כרוז של המדפיס ברוך בנדט הלוי רולד. בכרוז זה נמנו שמות כל
המתירים את מצות המכונה ובראשם הרב יוסף שאול נתנזון והרב ישראל
ליפשיץ (מחבר הפירוש תפארת ישראל על המשנה). הרב ליפשיץ לא ראה
פסול בהתקדמות הטכנולוגית אלא אדרבה "וברכתי עליה ברוך מחדש חדשים".
לפקוח עינים עיוורות.
[ירושלים תרס"ח] (1908).
כרוז אנונימי של האוסרים. אלה דוחים את כל הטענות של המתירים מצות
מכונה וטוענים שהרב מאיר אוירבך מקאליש, שבשנותיו האחרונות כיהן
כרב בירושלים, אסר את השימוש במצות מכונה.
מודעה רבה לאחינו בני ישראל בעיר
הקדש ירושלים.
ירושלים תרס"ח (1908).
כרוז של בית דין צדק של הפרושים בירושלים חתומים:
הרב משה נחום וולנשטיין (1841-1922), הרב אריה ליב [הרשלר] (רבי
ליב דיין) (1850?-1917), הרב צבי פסח פרנק (1873-1960).
הם דוחים את התערבותו של האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכצ'וב
(1839-1910), ומוכיחים שאפיית מצות מכונה נעשתה בירושלים כבר בשנים
תרכ"ג-תרכ"ה (1863-1865) באישורם של רבני ירושלים.
מודעה לאחינו בני ישראל.
[ירושלים] תרס"ח (1908).
הזמנה לציבור לראות את אפיית המצות במכונה עבור הרב שמואל סלנט.
חתום: יוסף הכהן חתנו של הרב ישראל אוזלנר שהיה דיין במינסק והביא
לראשונה מכונה לאפיית מצות לירושלים.
הנני להודיע בשער רבים.
ירושלים תרס"ח (1908).
כרוז של הרב נפתלי אמשטרדם (1832-1916) מתלמידיו הקרובים של רבי
ישראל סלנטר. הוא מספר שאפה את מצותיו במכונה. והוא מביע את שביעות
רצונו מסידורי הכשרות "ומעודי לא שבעתי רצון מן אפיית שמורה שלי
כמו היום".
מודעה.
[ירושלים] תרס"ט
(1909).
מודעה של האחים כהן הלפרין. עם הכשר של הרב יוסף צבי הלוי
(1874-1960), ראש הדיינים ביפו, חתנו של הרב נפתלי הרץ הלוי.
"בכל
מושבותיכם תאכלו מצות" - מודעות של מפעלים לאפיית מצות
מבחר מודעות של מפעלים לאפיית מצות בארץ ובעולם.
תנו רבנן. מודעה של חברת מנישביץ.
סיניסנטי תרפ"ה (1925)
בשנת 1888 הקים הרב דב בר מנישביץ מאפייה לאפיית מצות בסינסינטי.
מאפייה זאת הלכה וגדלה, ובמשך השנים הפכה לקונצרן של תעשיות מזון
כשר.
לפנינו מודעה ביידיש, ובה עדויות של עשרות רבנים מארצות הברית
ומחוצה לה המעידים על כשרות המצות. הסדר הוא אלפא-ביתי, ביניהם
אישור של הרב קוק:
"כעת נתקבלה ידיעה מהרב רבי אברהם יעקב גרשון לעססער האבד"ק
סינסינעטי שהמצות מאנישעוויטץ, הן כולן ישן (אין חשש תבואה חדשה,
שנזרעה בחדשי הקיץ ומותרת לשימוש רק אחרי פסח) ועדותו נאמנה היא".
קולה
של צפת.
חיפה, דפוס אמנות,
תרצ"ה (1935).
קריאה של רבני צפת לתמוך במפעל המצות המקומי של האחים לודמיר (נוסד
בשנת 1921). הם מציינים שאין בצפת כל תעשייה אחרת, ובית החרושת
מעסיק כששים פועלים ומכניס רוח חיים בצפת, ולכן כל יהודי שצפת
ההסתורית[!] יקרה לו ישתמש במצות של האחים לאדמיר בצפת.
למרות כל המאמצים עבר המפעל בשנת 1949 לירושלים והתפרסם בשם מצות
יהודה.
לישרים נאוה תהלה.
מכתב המלצה של הרב צבי פסח פרנק (1873-1960), רבה של ירושלים.
ירושלים, דפוס העברי,
תשי"ט (1959).
הרב פרנק ממליץ על מפעל המצות של ר' בנימין הכהן הלפרין:
"המוסיף שכלולים חדשים לעשות המצווה בהידור האפשרי. ולכן הירא
את דבר ה' יהדר לאפות ולקנות מהמאפיה הנ"ל ואין להתחשב בערך הכסף".
הכרוז המקורי נכתב בתשי"ז (1957) וחזר ונדפס בתשי"ט (1959):
"שגם השנה נתחדשו בבית התנור הנזכר שכלולים חדשים ונחוצים".
אל הצבור.
כרוז של הקהילה
העברית בירושלים התובעת לאכוף את מס המצות לטובת הקהילה העברית.
[ירושלים], דפוס ר.
ח. הכהן, ת"ש (1940).
נמצאו מאפיות למצות אשר עברו על אזהרת הרבנות הראשית ולא הדביקו על
קופסאות המצות את הבול – מס המצות שולם:
"כל איש מישראל שבשלמו את
מס המצות הוא מסייע לקיים את המנהג העתיק בישראל לחלק 'קמחא דפסחא'
לזקוקים, ומקים את ארגונה ואחדותה של כנסת ישראל".
|