|
בס"ד |
|
דין תורה
TORAH COURTS
PAGE 1
הפאשלה של הרב
עמאר
כיצד
פסק הרב שלמה
עמאר במשפט
גירושין שלא
השתתף בו וכיצד
מסביר עתה בין
הדין הרבני
הגדול את הדברים
שכתב השופט
עמאר כשהצטרף
לדעת עמיתי
הדיינים,
וכתב: "הדברים
פשוטים
ונכונים, וגם
אני מצטרף
לפסק הדין"
רבות
נאמר ונטען
נגד השיטה
הנהוגה
במערכת המשפטית,
לפיה שופטים
היושבים
בהרכב (שלושה,
חמישה או
יותר), נוהגים
לצרף את
חתימתם - "אני
מסכים",
ולעיתים
קרובות,
קרובות מדי,
עושים זאת גם בלא
שהשתתפו
בפועל בכתיבת
פסק הדין ו/או
בפסיקה גופה.
חתימת אותם
שופטים גורמת
לא אחת לזילות
ההליך
השיפוטי, שכן
היא נוגדת את
החוק. המחוקק
קבע הרכב של
שלושה או
יותר, מקום
שנמצא כי
דרושה הכרעה
שיפוטית של
יותר משופט
אחד. מאליו
מובן, כי כאשר
שופט אחד כותב
את פסק הדין והיתר
מצטרפים ("אני
מסכים"), בלא
שהשתתפו בפועל
בשקילת
הדברים,
בניתוח
הטיעונים
וכו', אזי מסוכלת
כוונת המחוקק.
נקדים ונאמר,
כי ההתנהלות
הבעייתית
אינה רק נחלתם
של בתי המשפט
החילוניים.
הפעם אנו
חושפים כאן
ליקוי מהותי
גם בעבודת בתי
הדין; ולא "סתם"
בית דין בעיירה
צפונית רחוקה,
אלא בית הדין
הרבני הגדול.
נראה כאן כיצד
ליהטטו
הדיינים
הנכבדים בפסק דין,
המצווה
גירושין על
בני זוג. לא
פחות. ביום 2.8.05
ניתן פסק דין
על-ידי בית
הדין הרבני הגדול,
בפני
הדיינים: הרב
שלמה עמאר,
נשיא (שהינו
הרב הראשי
לישראל,
הספרדי), הרב שלמה
דיכובסקי
והרב עזרא
בר-שלום.
פסק הדין
ניתן בערעור
שהגיש פלוני
נגד פלונית.
"לדעת ב"כ
הבעל, יש
לחייב את
האישה בשלום
בית, ולדעת ב"כ
האישה, יש
לחייב את הבעל
בגירושין, ולמנוע
ממנו ראיית
הבת ללא
השגחה",
נאמר בציטוט
עיקרי
הטיעונים.
הרב שלמה
דיכובסקי
שכתב את פסק
הדין, ציין כי
הוא מקבל את
עמדת האישה.
"האישה מואסת
בבעלה מאיסות
מוחלטת";
חוות דעת
מקצועית קבעה:
"אוי לעין
ראתה זאת. להערכתי
נבנתה טרגדיה
אחת על גבי
השניה";
"אינני יכול
להתעלם מחוות
הדעת הקשה של
דעת המיעוט
בבית הדין
האזורי ביחס
להתנהגותו של
הבעל וחששה של
האישה
מסטיותיו
בעניין
הילדה...".
לסיכום, כתב: "יש לחייב
את הבעל בגט,
ואף להפעיל
נגדו אמצעי אכיפה
עד אשר יתן גט.
הייתי מקציב
לו 30 יום למתן
גט מרצונו,
ואם לא יאבה,
אזי תיקבע
ישיבה לדיון
בהפעלת
אמצעים יאלצוהו
לעשות זאת".
הרב עזרא
בר-שלום כתב:
"מצטרף אני
למסקנתו של
כבוד הגד"ש
דיכובסקי שליט"א,
ובשלב זה לא
אכתוב
נימוקים
נוספים. אם חלילה
נצטרך לכתוב
עוד פסקי דין
אזי אכתוב את
הנימוקים
הנוספים".
בפסק הדין
נכתב עוד,
בשמו של הדיין
השלישי, כביכול:
"נלע"ד [נראה
לעניות דעתי,
י.י.]
שהדברים
פשוטים
ונכונים, וגם
אני מצטרף
לפסק הדין".
שלושת
הרבנים חתמו
על פסק הדין
והלכו לביתם. עם
הינתן פסק
הדין, ולאחר
שהובא הדבר
לידיעת בעלי
הדין, קפץ
הבעל כנשוך
נחש. הוא הבין
במהירות כי
מדובר בפסק
דין שגוי,
ולגישתו פסק
דין חמור,
ממגמתי ולקוי.
שכן
**** הרב
שלמה עמאר לא
השתתף
בדיונים
ובהליך זה.
הרב שלמה
בן-שמעון הוא
הדיין השלישי
שהשתתף בהרכב.
אם כך - מדוע
חתם הרב עמאר
על פסק הדין,
כאילו השתתף
בדיון?
ויותר מזה:
מדוע הוסיף
משלו,
וכתב:
"שהדברים
פשוטים
ונכונים, וגם
אני מצטרף
לפסק הדין",
שעה שברור
שהוא כלל לא
השתתף בהליך?
המקרה שלעיל
מוכיח, למרבה
הצער, את
אפסותה של השיטה:
שופטים/דיינים
רבים חותמים
"אני מסכים",
מבלי שקראו
באמת את דברי
חבריהם. וכך
נופלות
טעויות
מביכות
המערערות עוד
יותר את אמון
הציבור בטוהר
ההליך
השיפוטי,
ולעיתים, כפי
שקרה כאן,
גורמות
למבוכה גדולה
גם לדיינים
עצמם וגם
למערכת
השיפוטית.
הבעל, כאמור,
לא ויתר.
לדידו, מדובר
בהליך פסול יש
לבטלו. ואכן,
בשל פנייתו
נאלצו
הדיינים לערוך
שינוי בפסק
הדין.
****שמו של הרב
עמאר נמחק,
והוסף שמו של
הרב שלמה
בן-שמעון,
שהסכים, איך לא,
עם דעת
עמיתיו. הדיין
בן-שמעון לא
הוסיף מאומה
משלו לפסק
הדין, למעט את
הדברים הבאים:
"מצטער אני על
התקלה שהיתה
בתיק זה,
שבטעות הוכנס
התיק לכבוד
הראשון לציון
שליט"א למרות
שהוא לא ישב
בתיק כלל,
ובוודאי שאין
לחתימה זו ערך
ומה גם שכבוד
הראשון לציון
ביטל את חתימתו
כפי שהדרך
לעשות. למעשה,
אני ישבתי
בתיק זה, ואני
מצטרף למסקנה
כי הבעל חייב
לתת גט לאשתו
כפי שפסקו
חברי הרבנים
שליט"א". לפסק
הדין ניתן
תאריך חדש: 20.9.05.
הבעל לא
ויתר, וגם
לאחר מכן דרש
לבטל את פסק
הדין. בקשתו
נדחתה.
בהחלטתם
קובעים
הדיינים, כי
הבעל מעוניין
כפי הנראה
להפיק תועלת מן
הטעות שנעשתה,
ומעוניין
להביא לביטול
פסק הדין
ולהעברת התיק
להרכב אחר.
ככל שנבדוק
יותר את
עצמנו, הרי
מעבר לטעות
שעלולה לקרות
לא קרה כל דבר
פסול. הדיין
השלישי קיבל
את התיק במסגרת
הסבב המקובל
להעברת תיק
שנכנס לפס"ד
בין הדיינים,
אלא שבהגיע
העת לחתימה על
פסק הדין משום
מה חתם על
התיק דיין
אחר...".הדיינים
הנכבדים אינם
מדייקים,
בלשון המעטה.
בפסק הדין
החדש לא הסבירו
הדיינים, כיצד
הציבור צריך
להתייחס לפסיקתו
של הרב הראשי
לישראל, שלמה
עמאר, שהצטרף בחתימתו
לפסק הדין של
שני עמיתיו
הדיינים, ואף
כתב על
דבריהם: "הדברים פשוטים
ונכונים".
|
בתשובה
לרב האי גאון
(שו"ת
שערי תשובה
סי' פ"ו)
מתקיף
הגאון
בחריפות את
הדיינים
"שהם ממשכנים מטות העניים וחפצים שאינם בדין התורה ובעלי חובות באים וגוזלים בתיהם... תפח רוחם מאותם הדיינים הם דייני סדום גזלנים וחומסים... על כך צריך להעביר קול עליהם... ולביישם ולהעבירם מלדון לכם כי אינם חוששים לתורה ולדברי רז"ל".
מלחמה לה' בעמלק
ממזרים עליך ישראל!
בדבר השערוריא של ה"גט מעושה" שנתבצע במאנסי נוא יארק בלילה, אור ליום ה' פרשת שמות י"ט לחודש טבת תשס"ו, על ידי הנך בריונים שכירי חרב "כנופיית המעשים" המקננים בתוככי עיר מאנסי [בהנהלת ה"ריש בריוני" "לאנדעסמאן" המפורסם לקל שבקלים, מי שבעד בצע כסף הכשיל רבים באיסור הנורא ד"אשת איש" והכניס טמיעת "ממזרים" במחנינו רח"ל, על ידי בציעת גיטין באופן הפסול ובטל לכל הדיעות, ומי שלפני ט"ו שנה כבר יצאו הרבה מגדולי הדור נגדו בכתב, ופסלו "כל" גט היוצא מתחת ידו], שכפו את הבעל מו"ה ישראל איסר גאלדשטיין נ"י מברוקלין, במכות אגרוף אכזריות, "למנות שליח" לגרש את אשתו מעיר מאנטריאל.
-----------------------------------------------------------------------------------------------
בעזרת השם יתברך
מרכז שידוכי נשואין עולמי
לממזרים וודאים שיתחתנו עם ממזירים וודאים, ולספק ממזירים שיתחתנו עם גרים או גיורת, עם הכשר של וועד הרבנים העולמי דארצות הברית וקנדה
קריאה דחופה! אל יראי ד' וחושבי שמו , אנשי שם , גבורי כח ועושי רצונו של מקום ברוך הוא די בכל אתר ואתר הי"ו
הן גלוי וידוע לכל, מצב הקשה השורר בעולם בעניני שידוכין, ובפרט בשידוכין של בחורים ובתולות שאביהם נתגרשו אצל הבתי דינים כהיום: [בית דין לאנדסמאן, התאחדות הרבנים דארצות הברית], שרובם ככולם הם על ידי כפיה שעל פי רוב הפוסקים הגט פסול ובניהם שנולדים אחר כך הם ממזירים גמורים או ספק ממזירים, ועל פי הלכה אסור לממזר וודאי להתחתן עם ממזר ספק, וממזר ספק אסור לו גם כן להתחתן עם ממזר ספק, כי אולי אחד מהם אינו ממזר ספק כמבואר בשלחן ערוך אבן העזר סימן ד' סעיף כד), וזה לשונו: ממזר נושא ממזרת במה דברים אמורים, כששניהם ודאין, אבל אם האחד ודאי והשני ספק, או אפילו שניהם ספק, אסורים זה בזה, דשמא האחד ממזר והשני אינו ממזר, כו', או שנתגרשה ספק גירושין, עד כאן לשונו.
עוד מבואר בפוסקים שספק ממזר יותר חמור ממזר וודאי, עיין אבן העזר שם.
וגם זה מבואר בפוסקים כי יש חיוב לפרסם הממזרים כדי שלא יטמעו בינינו ולשמור שלא יטמאו את טוהר מחנינו. כמבואר ביורה דעה הלכות מילה סימן רס"ה דרכי משה סעיף קטן ז' וברמ"א שם סעיף ד': מפרסמים בשער מילתו שהוא ממזר, ועיין שם בכל הנושאי כלים, וליכא שום חולק על זה.
אזהרה לרבנים ולמוהלים
ומכאן אזהרה ולרבנים ולמוהלים שמוכרחים לקיים דין זה שמבואר בשלחן ערוך בלי שום ספק כלל.
ומכאן אזהרה יוצאת לכל הנשים השחצניות שטרם שמזמינים גט מעושה אצל מיסטער שמואל או מיסטער לייבוש לאנדסמאן, וטרם שמוציאים הון רב על זה יתקשרו אלינו בעוד מועד, כדי שלא יניחו מעותיהם על קרן הצבי שלא יוכלו להנשא על ידי גט זה, ואם ינשאו יטילו על בניהם ונכדיהם לדורי דורות מום הגדול של ממזירות שלא יסור מהם לעולם, ובניכם ונכדיכם לא ימחלו להם לעולם ועד.
על כן מי שיש לו ידיעה על גט מעושה שנעשה על ידי רבני הערב רב או על ידי הערכאות, שהם בכלל ממזר וודאים, ויש שם בחורים או בתולות ימציא לנו כל האינפארמאצייע, ונוכל להמציא להם זיווג מתאים על פי ההלכה.
על כן לא עת לחשות ולשבת בחיבוק ידים וזרועות, ולראות בצרת אחיהם האומללים ואומללות, ורחש לבם דבר טוב לבא לעזרת ה' בגיבורים, להיות שותפו של המקום ב"ה, אשר אומנתו להיות יושב ומזווג זיווגים כל היום, ויקויים בנו יעודת הנביא, עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה, וגו', ברנה ובשמחת עולם, בביאת גואל צדק במהרה בימינו.
הכ"ד הכו"ח למען המצוה הרבה והנשגבה.
נאום: הרב ראובן גאלדמאן מאנסי
נאום: הרב אברהם ווייסבערג קאנארסי
נאום: הרב אנשיל שווארטץ ניו יארק-----------------------------------------------------------------------------------------------
Among the more stringent of the mitzvot is that of not going to the courts of gentiles, as it is said, “‘Now these are the ordinances which you shall set before them’ (Exodus 21: I) — before them and not before gentiles” (Gittin 88b). Offenders will stumble therein. We have already begun to speak of the ways of death inherent in this transgression. Rabbenu Yonah Shaare Teshuvah 3:20 Rabban Shimon
ben Gamliel says: On three things the worlds stands: On judgment and on truth
and on peace as it is written: "You must administer truth, justice and
peace within your gates (Zecharia The sword always comes because of justice delayed, because of justice perverted, and because of those who render decisions in the Torah which are not in conformity with the law (Pirke Avot 5:8) |
THE EREV RAV ARE THE CORRUPT
JUDGES OF THE JEWISH PEOPLE IN EXILE (Shemot 18:21-22) 21And you shall choose out of all the people able men, such as fear G-d, men of truth, hating unjust gain; and place such over them, to be rulers of thousands, and rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens; 22 And let them judge the people at all seasons; and it shall be, that every great matter they shall bring to you, but every small matter they shall judge; so it shall be easier for yourself, and they shall bear the burden with you. (Shemot 18:21-22) (Devarim 1: 16-17) 16 And I charged your judges at that time, saying, Hear the causes between your brothers, and judge righteously between every man and his brother, and the stranger who is with him. 17 You shall not respect persons in judgment; but you shall hear the small as well as the great; you shall not be afraid of the face of man; for the judgment is G-d's; and the cause that is too hard for you, bring it to me, and I will hear it. (Devarim 1: 16-17) When a judge passes a false judgment, the angel of death then rules on him…and after that takes him to Gehinomm (Zohar ha Kaddosh Raaya Mehemna, Mishpatim 117a) “And it came to pass in the days that the Judges were judging…” (Rut 1:1) When the Holy One Blessed be He judges the world: Who does he judge first? He judges those who judge the world, and on what does He judge them? On corrupt judgments The sword always comes because of justice delayed, because of justice perverted, and because of those who render decisions in the Torah which are not in conformity with the law (Pirke Avot 5:8)
Rabbi Yossi ben Elisha says: If you see a generation and many sufferings
coming upon it, go and check the Judges of Israel, because all the suffering
that comes to the world comes only on account of the Judges of Israel as it
is written (Micha 3:9-11): “9 Hear this, I beg you, you heads of the house of
Jacob, and rulers of the house of Israel, who loathe justice, and pervert all
equity. 10 Who build up When the seekers of pleasure increased, judgments
became perverted and actions became corrupt and there is no tranquility in
the world. From the time when the ones who favor one side in judgment
increased, the Mitzvah of “You shall not be afraid of the face of man” was
annulled and the Mitzvah of “You shall not respect persons in judgment”
ceased to exist, and they removed from them the yoke of heaven and the yoke
of flesh and blood was placed on them. When those who favor one of the
parties to as judgment increased, wrath was increased on Daniel 12:3 “And those who are wise shall shine like the brightness of the firmament…”. This refers to a judge who judges in complete truth Baba Batra 8 When Rav Dimi came from Eretz The king by justice establishes the land; but he who exacts gifts overthrows it. (Mishle 29:4) This refers to a Chacham that knows Halachot and Midrashot and Agadot and a widow and an orphan come before him, that he will judge between them, and he says to them: I am busy with my learning, I am not frre now. G-d says to him: I consider you as if you had destroyed the world as it is written: “But he who exacts gifts overthrows it”. Shemot Rabba 30:10 The son of David (The Mashiach) will not come
until all the evil judges cease to exist in THE HOLY RABBI CHAYIM VITAL ZT’L WARNS US ABOUT THE CATEGORY OF RABBIS WHOSE MAIN PURPOSE IS HONOR AND TO MAKE A NAME FOR THEMSELVES We read in the introduction to the Holy book Etz Chayim what the Holy Rabbi Chayim Vital, may his merit shield us, (who was the student of the Holy ARI zt’l) wrote concerning the Erev Rav: All those that do kindness and toil in the Torah, all they do for themselves, and in particular through our many sins, in our times, the Torah has been made into a hammer with which to do their own ends for many baale torah, who occupy themselves in the Torah in order to receive their reward and other benefits and luxuries, and in order to be in the group of heads of Yeshivot, and judges (dayanim) in their courts, so that their names and fame are spread throughout the land, and the actions of these Rabbis resemble those of the generation of the Dispersion, those who built the Tower of Babel, with its top reaching the heavens, and the main motivation for their actions is what is written there in the Torah: “Let us make a name for ourselves” as it is written in the Zohar (Bereshit 25b) on the verse: “These are the generations of the Heavens and earth…” that there are five types of Erev Rav and the third type is called Giborim (powerful ones) and on them it is written: “These are the Giborim of old, men of name” and they belong to the side of those about whom it is written: “Let us build for ourselves a city and a tower…” and let us make a name for ourselves by building Synagogues and Houses of Study and putting in them Torah Scrolls with crowns on their heads but not for G-d’s sake they do thus but for their own benefit. BETTER
FOR THESE RABBIS HAD THEY NOT BEEN BORN Continues the Holy Rabbi Chayim Vital: And on this type of Erev Rav it was said in the Talmud (Berachot 17): “He who occupies himself with the Torah not for its own sake, it would have been better for him had his fetus overturned and would not have come out to the air of the world” And indeed these people look humble and righteous,
when they say that all their involvement with the Torah is for its own sake,
nevertheless the Great and wise, the Tanna Rabbi Meir peace be upon him,
testified against them that it is not as they say, when he said (what we just quoted at the
beginning of the introduction, Pirke Avot 6:41): “Rabbi Meir said: He who
studies the Torah for its own sake (without ulterior motives) deserves many things,
and not only that, but the whole world is indebted to him. And he is called
beloved friend, loved by G-d and men, he pleases the Creator and humanity.
The Torah covers him with modesty and fear, makes him virtuous, merciful,
devote, just and faithful, moves him away from sin guiding him by the path of
virtue, etc” “The secrets of the Torah are revealed to him and he is turned
into an endless fountain of wisdom, and he becomes modest, patient, forgiving
offenses, etc” WOE TO THE SAGES OF OUR TIMES Woe to the sages of our times,
that they do not make the people return in Teshuvah, and also regarding the
Sages of Mitzraim I saw their corruption, for they have no wisdom at all, and
they destroy the city through their corrupt judgments (IVUT HA DIN)…the end
of the matter, Woe to the Sages of the generation that they have arrogance
and conceit and they have no regard for the honor of the Holy One Blessed be
He to bring the people in Teshuvah, and you cause great evil upon the world
(Sefer ha Chezyonot, Rabbi Chayyim Vital) DISHONEST RABBIS CAUSE THE FILTH OF NOCTURNAL POLLUTIONS
Rabbis and judges who are
dishonest and pervert the law cause the filth of nocturnal pollutions. The
perversion of the "thrones of judgment" (Psalms 122:5) causes the
love that is in the Chariot (the Throne) to fall, and stirs up the beat of
impure passion. The remedy for this is "binding the chariot" - a
reference to the institution of the Sages that before we go to sleep we
should say: "In the name of the Lord G-d of |
R. Elazar b. Malai said in the name of Resh Lakish: What is the meaning of the verse, "For your hands are defiled with blood, and your fingers with iniquity; your lips speak falsehood, and your tongue utters treachery" (Isaiah 59:3)? "For your hands are defiled with blood" refers to judges [who take bribes]. "Your fingers with iniquity" refers to the scribes [who use their fingers to write false documents]. "Your lips speak falsehood," refers to attorneys who teach their clients to make fraudulent claims. "Your tongue utters treachery" refers to the litigants themselves who tell lies. Talmud Massechet Shabbat 139 |
האם ידעת? הפלגת הפגם של החטא דעיוות הדין, כפי המתואר בדברי חז"ל: א. בזוהר
חלק ב דף קיז
ע"א וזה
לשונו: כל
דיין דלא דן
דין אמת
לאמתו, דא
איהו כאילו אשליט
סמא"ל בעלמא,
(דניאל ח יב)
ותשלך אמת
ארצה, ואפיל
שכינתא עמיה,
ויקים גיהנם
בת זוגיה
דסמא"ל עם
סמא"ל. ב. במסכת
סנהדרין דף ז'
ע"א וזה
לשונו: כל
דיין שאינו
דן דין אמת
לאמיתו גורם
לשכינה שתסתלק
מישראל,
(רמב"ם
סנהדרין כ"ג
ט' טור שלחן
ערוך חושן
משפט ח' ב'). ג. ברש"י
ויקרא (פרק יט
פסוק לה) לא
תעשו עול
במשפט - אם
לדין הרי כבר
נאמר לא תעשו
עול במשפט
ומהו משפט
השנוי כאן
היא המדה
והמשקל
והמשורה
מלמד שהמודד
נקרא דיין
שאם שיקר
במדה הרי הוא
כמקלקל את
הדין וקרוי
עול שנאוי
ומשוקץ חרם
ותועבה
וגורם לחמשה
דברים
האמורים
בדיין מטמא
את הארץ
ומחלל את השם
ומסלק את
השכינה
ומפיל את
ישראל בחרב
ומגלה אותם
מארצם. ד. בסמ"ג
- חלק מצות לא
תעשה - מצוה רו:
לא תטה משפט גר
יתום (דברים
כד, יז): רמב"ם
ל"ת רעח, רפ,
סמ"ק רלב, יראים
קפו (רמ), קצד,
רטז (קמא), חנוך
פא, רלג: כתוב בפרשת
קדושים לא
תעשו עול
במשפט ותניא
בתורת כהנים
(קדושים פרק ד) המעול
משפט נקרא
חמשה שמות
עוול משוקץ
שנאוי חרם
תועבה וכנגדן
גורם חמשה
דברים מטמא
את הארץ
ומחלל את השם
ומסלק את
השכינה
ומפיל את
ישראל בחרב
ומגלה אותם
מארצם וכולם
דורש שם מן
המקרא והרי
לאו זה בכלל
לא תטה משפט
כל המטה משפט
אחד מישראל
עובר בשני לאוין
לא תעשו עול
במשפט ולא
תטה משפט ואם
היה אביון
עובר בשלשה
לאוין שנ' לא
תטה משפט
אביונך
בריבו ואם
היה גר עובר
בד' לאוין שנ'
לא תטה משפט
גר ואם היה
יתום עובר בה' לאוין
שנ' משפט גר
יתום וראוי
למנות כאן
שני לאוין
בלבד לא תטה
משפט גר
עניין לאו
בפני עצמו
וכל השאר
בלאו אחד (ע"פ
יראים קפו (רמ),
קצד-רטז (קמא)). ה. אמר
הקדוש ברוך
הוא, לא דיין
לרשעים
שנוטלין ממון
מזה ונותנין
לזה שלא כדין,
אלא
שמטריחין אותי
להחזיר ממון
לבעליו, (אוצר
המדרשים קל"ח
י'). ו. ברעיא מהימנא ספר במדבר פרשת נשא דף קכה ע"ב, וזה לשונו: א"ל רעיא מהימנא באומאה עלך בשמא דידו"ד, לא תאחר בכל יכולתך = דהא אנא בצערא סגי, ויפן כה וכה וירא כי אין איש עוזר לי - לאפקא לי מהאי צערא.., בהאי קבורה דאתמר עלי ויתן את רשעים קברו ולא אשתמודען בי ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה דאתמר בהו ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח, ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב דלא יהא תקומה לנפילו דלהון, ואפילו חיי שעה, וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא חשיבין ככלבים בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות, דלא אשכחו אכסניא בינייהו, ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל, גזלנין מארי שוחד, דאינון דיינין רישי עמא - כי מלאה הארץ חמס מפניהם עלייהו אתמר היו צריה לראש, באומאה עלך זמנא תניינא בחי יי' צבאות אלקי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון. ע"כ. |
And Hashem said: “The voice of the bloods of your brother are screaming to Me...”...Here is alluded the corruption in judgment and the parcialization of judgment and the violence, and the bribe, that the sons of Kain are to afflict on the sons of The Holy One Blessed be He (The Jews)...And he (Rabbi Shimon Bar Yochai) said: indeed “The voice of the bloods of your brother are screaming to Me...” this are the bloods of Israel who in the future will suffer theft from the sons of Kain, The Reshaim Erev Rav in exile and this is what is written: And the land was full of violence on account of them” and this is the killing of Hevel at the hands of Kain for a poor person is considered dead. Tikkune Zohar 112ª |
דיינים הרודפים אחר הבצע ומעוותים הדין, מתוארים בכל לשון בזיון מחז"ל, ודברי הפוסקים: שאינם בגדר תלמידי חכמים שמצויין על בזיונם, אדרבה מצוה לבזותם 1.
כל דיין
המקלקל את
הדין קרוי
"עוול",
"שונאוי"
ו"משוקץ",
"חרם"
ו"תועבה"!
(תורת כהנים
ויקרא י"ט,
ל"ה). 2. תלמיד
חכם שמבטל
לימודו
לאצור
ולהרבות
ממון, ומעשיו
אינם
מתוקנים,
יותר גרוע
הוא מעם הארץ!
וקרא דלא תטע
מזהרינן שלא
להעמיד דיין
שאינו הגון
מפני רשעו,
כגון שהוא...
רודף
שלמונים, ואפילו
חכם טובא
כדואג
ואחיתופל,
דהיינו
דאפקי' בלשון
אשירה שהוא
צומח,
לאשמעינן
דאף על גב
דאית בי' צורך
להצמיח
דיעות
בביאור ההלכה,
אפילו הכי
אנן מוזהרין
שלא להעמידו
דיין (שאלות-ותשובות
הראש כלל ט"ז,
סימן י',
ושאלות-ותשובות
מהרי"ק, סימן
קי"ז,
ושאלות-ותשובות
בנימין זאב
סימן רנ"ו). 3. כל דיין
שיושב
ומגדיל שכר
לסופרים
ולשמשים, הרי
זה בכלל הנוטים
אחרי הבצע
(טור
שולחן-ערוך
חושן-משפט
סימן ד'). 4. דיין
המתמנה
בשביל כסף
וזהב, אסור
לעמוד לפניו,
ולא עוד אלא
שמצוה להקל
ולזלזל בו!
(טור שולחן
ערוך
חושן-משפט ח',
א'). 5. שהכתוב
קראן אלהי
כסף וזהב,
ודרשינן
אלהים הנעשה
בשביל כסף,
דומיא
דעבודה-זרה
דמצוה לזלזל
בהו (סמ"ע שם, ה'). 6. ואין
עומדין
מפניו, ואין
קורין אותו
רבי, והטלית
שעליו
כמרדעת של
חמור (ביאור
הגר"א, שם ז', בשם
הירושלמי). 7. והנהנה
ממנו – כנהנה
מעבודה-זרה,
והמהנהו – כמהנה
לעבודה-זרה,
והמכבדו –
כמכבד
לעבודה-זרה (פ"ת
שם, ג', בשם
הבר"י). 8. וכל לצנותא אסור – לבד מלצנותא דעבודה-זרה, והרי הדיין הזה דינו כעבודה-זרה! ואיתא במסכת מגילה (כ"ה, ב') דצורבא דרבנן דסני שומעני' שרי לבזוי' בגימ"ל ושי"ן (שאלות-ותשובות חת"ס ח"ו, ליקוטים סימן נ"ט). |
ב"ה הפלגת
העונשים
החמורים של
החטא דעיוות
הדין, כמתואר
בדברי חז"ל: 1. כד דיין
דן דינא
דשקרא – שליט
עלי' מלאך
המות ושחיט
לי' – ולבתר
אוקיד לי'
בגיהנם (זהר
הקדוש, רעיא
מהימנא
משפטים, קי"ז,
א'). 2. כתב
הד"מ ברקנ"ט
בתחילת פרשת
משפטים (דיבור
המתחיל "אשר
תשים
לפניהם") בשם
מדרש רות, וזה לשונו:
פתח ההוא סבא
ואמר, ויהי
בימי שפוט
השופטים (רות
א', א'), בזמן
שהקדוש ברוך
הוא דן את
העולם, למי דן
תחלה? לאותם
שהם דנין את
העולם, ומי דן
להם הקדוש
ברוך הוא –
מפני קלקול
הדין! 3. אמר ר'
יודן, מאי
דכתיב (משלי
י"ג כ"ג), רב
אמר ניר
ראשים ויש
נספה בלא
משפט..., יש מי
שעומד בשלוה
ונספה מן
העולם, על
איזה עון? על
עון שמקלקל
את הדין ומעוותין
אותו! (הב"י
בבדק הבית,
חו"מ א'). 4. כל דיין
שמטה את הדין,
גורם שממון
לעולם, שנאמר
(שמעו נא זאת
ראשי בית
יעקב וקציני
בית ישראל,
המתעבים
משפט ואת כל
הישרה יעקשו,
ועל ה' ישענו
לאמר הלא ה'
בקרבינו לא
תבא עלינו
רעה, לכן מביא
עליהם שלש
פרעניות (אוצה"מ
קל"ח, ח'). 5. כל דיין
שנוטל מזה
ונותן לזה
שלא כדין, הקדוש
ברוך הוא
נוטל ממנו
[נפשות] את
נפשו (שם, שם). 6. אם ראית
דור שצרות
רבות באות
עליו, "צא
ובדוק"
בדייני
ישראל, שכל
פרעניות שבא
לעולם, לא בא
אלא בשביל דייני
ישראל! (המטין
את הדין, רש"י),
(שבת קל"ט, א'). 7. אין בן
דוד בא עד
שיכלו
שופטים רעים
מישראל (שם,
וסנהדרין
צ"ח, א'). 8. לא גלתה
יהודה אלא על
שלא העמידו
את הדין, שנאמר
(איכה א', ה') היו
שרי' כאילים
לא מצאו מרעה,
מה איל זה,
ראשו של זה
בצד זנבו של
זה, כך דייני
ישראל
שבאותו דור
[שהדיינים
שבזמנינו הם
גלגולים מהם,
וכדלקמן, זה
כובש פניו
מפני זה, וזה
כובש פניו
מפני זה
[כלומר
שמשתפין פעולה
לעיוות הדין
(לנהל מהלך
המשפטים לפי
טובת ה"ביזנעס"
– נגד הלכות
מפורשות
שבהלכות
דיינים
שבשולחן-ערוך),
ומעלימים
עיניהם איש מרשעת
רעהו], כך אמר
להם הנביא:
שריך סוררים
וחברי גנבים
רודפי
שלמונים
(ישעי' א', כ"ג),
מהו רודפי
שלמונים?
שהיו אומרים
זה לזה: עשה
עמי [טובה] היום
[שבעל דין
פלוני ינצח]
ואני אשלם לך
למחר! והנביא
צווח ואומר:
מלאתי משפט
צדק ילין בה
ועתה מרצחים!
חכיתי להם
שיעמידו את
השופטים
ויקיימו את
הדין, הן לא כן
עשו, אלא עשו
את [ה"ביזנעס
אינטערעססן"]
שלהן עיקר – ואת
הדין טפילה,
שנאמר
(ישעיהו ה', ו')
ויקו למשפט – והנה
משפח! לצדקה –
והנה צעקה!
ולפיכך ה'
במשפט יבא אם
זקני עמו
(אוצה"מ קל"ח,
ח'). שני
עונשים
מבהילים על
דיינים שמדקדקין
דקדוקין
לזכות את
הרשע – אפילו
על פי הדין
(וכל שכן
בעיוות הדין] 1. כתב
הר"ם מרקנ"ט
ראש פרשת
משפטים
(דיבור המתחיל
"אשר תשים")
בשם מדרש רות
הנעלם: אמר ר' יודן
כל דיין שלא
"מחמיר" את
הדין אין
מחמיצין את
דינו למעלה
ומסתלק מן
העולם קודם
זמנו, הדא הוא
דכתיב (משלי
י"ג, כ"ג) ויש
נספה בלא
משפט. יש מי
שדן דין אמת
לאמיתו...
ונתפסו כגון
דיין שדן
ומדקדק דקדוקין
לזכות לרשע...!,
והדיין
מסתלק עצמו
מלהענישו,
ומדקדקין
בענין הדין
למצוא פתח
לזכות אותו
מן הדין ממש,
כשהקדוש
ברוך הוא דן
את העולם
אותו דיין
נתפס עליו
ונסתלק עליו
קודם זמנו,
ואם לאו [רוצה
לומר, כשאינו
מסתלק מן
העולם, אז יתן
לו הקדוש
ברוך הוא
העונש דלקמן
(חידושי
הגהות, שם אות
י')], עליו נאמר
(איוב י"ח, י"ט):
לא נין לו ולא
נכד בעמו,
כשעצמו אינו
נתפס [נתפס
זרעו]... דלא
תימא דיינא
אפיק לי' בדין
תורה וסגי לי',
אלא דיינא
דלא עביד
סייג לתורה –
אין לו סייג
לא בעולם הזה
ולא לעולם
הבא סייג, שלא
נין ונכד,
עצור ועזוב
הוא בעולם
הזה, ובעולם
הבא מעבירים
ממנו אותם
מעשים טובים
שהם סייג
לעולם הבא
לאדם (הב"י
בבדק הבית,
חו"מ סימן ב'). 2. נודע,
דעיקר ביאת
האדם לעולם
הזה, הוא כדי לתקן
מה שפגם
בגלגולים
הקודמים, ואם
רוצה האדם לדעת
איזה פגם שבא
לתקן, כבר
נתנו בספר
הקדוש "שבט
מוסר" (א', י"ג)
סימן לזה:
דלאותה
עבירה שנמשך
אלי' – ורודף
אבתרי'
להכשילו – ויש
לו נסיון
גדול וקשה
לפרוש ממנה,
ידע בבירור
שבשביל זה
הוא עיקר
ביאתו לעולם
לתקן עניינה (אור
המאיר, נשא). 3. עכשיו – טרם ביאת המשיח, הוא ההזדמנות האחרונה להנך דיינים שבימינו שיתקנו את מה שקלקלו בגלגולם הקודמים עלי אדמות, ולא די שלא תיקנו אלא שעוד קלקלו יותר – ורחמנות גדולה עליהם (שפוט השופטים מבוא פ"ב, אות ב', בשם הגה"צ מדעברעצין זצוק"ל). [ראה עוד באריכות בספר המשפט בישראל כהלכתו, חלקים א-ג, להגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין - By Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical Court of Holmin, Shlita)] |
בס"ד אוזן קשבת שלמה
המלך אומר
בקהלת (פרק ד')
"ושבתי אני
ואראה את כל
העשקים אשר
נעשים תחת
השמש והנה
דמעת העשקים
ואין להם
מנחם ומיד
עשקיהם כח
ואין להם
מנחם". כיון
שבזמן
האחרון
מגיעים
תביעות
מבעלי דינים
שנגזלים על
ידי
דיני-תורה
מזוייפים,
שצריכים
לשלם הון
תועפות עבור
הדיני-תורה,
שרחוקים כרחוק
מזרח ממערב
מדין תורה
אמיתיים
שאפשר לקבל
דעת תורה וכן
גם רחוק מדעת. אנשים
מקבלים
התקפי לב
ואירועי-מוח
מיד אחרי דיני-תורה
כאלו. הגנבים
עושים יד אחת
עם הרבנים,
חצי שלי וחצי שלך,
וכך גונבים
מליוני
דולרים
מיהודים
תמימים. על כן
נוסד ארגון
חדש שתפקידו
לקבל תלונות
נגד דיני
תורה
מזוייפים,
וקבוצה של רבנים
גדולי הוראה
תדרוש
ותחקור בכל
תלונה, ובאם
תגיע לידי
מסקנה באופן
ברור שהיה
כאן אי-צדק
הארגון
יפרסם את
שמותיהם של
הרבנים. לפני
שאתם ניגשים
לדון
בדין-תורה,
התקשרו אלינו
לברר אם בית
דין זה הוא
אכן ישר הולך
ואפשר לסמוך
עליו. הנהלת
אוזן קשבת
Ozen Kasheves Email: mail@israel613.org |
אוזן קשבת שלמה המלך
זאגט אין
קהלת (פרק ד')
וְשַׁבְתִּי
אֲנִי
וָאֶרְאֶה
אֶת כָּל
הָעֲשֻׁקִים
אֲשֶׁר
נַעֲשִׂים
תַּחַת
הַשָּׁמֶשׁ
וְהִנֵּה
דִּמְעַת
הָעֲשֻׁקִים
וְאֵין
לָהֶם מְנַחֵם
וּמִיַּד
עֹשְׁקֵיהֶם
כֹּחַ
וְאֵין לָהֶם
מְנַחֵם: איך
האב געזעהן
די טרערען
פון די
בארויבטע און
זיי האבן
נישט קיין
טרייסט. אזוי ווי
לעצטענס
קומען אן
קלאגעס פון
בעלי דינים
וואס ווערן
בארויבט ביי
פאלטשע דיני
תורות וואס
מען דארף
צאלען גאר
הויכע
פריייזען פאר
די דין תורות,
ווייט פון
דעם וואס איז
ערווארטעט
צו באקומען א
דעת תורה איז
דאס ליידער
ווייט פון דין
אין ווייט
פון דעת. מענטשען
באקומען
הארץ אטאקס
און
סטראויקס באלד
נאך די דין
תורה'ס. די גנבים
מאכן א יד אחת
מיט די רבנים,
חצי וחצי שלך,
און אזוי
גנב'ט מען
ארויס
מליאנען
דאלארן פון
די ערליכע
אידן. על כן האט
זיך יעצט
געגרינדעט
אן
ארגאניזאציע
וואס איר אויפגאבע
וועט זיין
אויף נעמען
קלאגעס
וועגען די
אלע פאלטשע
דיני תורות,
און מיר
וועלען דאס געבען
איבער צו
קוקען פאר א
סטעף פון
רבנים גדולי
הוראה, ווען
עס וועט קלאר
ווערן אז עס
איז געשען אן
אומרעכט
וועלען מיר
מפרסם זיין די
נעמען פון די
שווינדלערישע
רבנים. בעפאר איר
גייט צו א דין
תורה, פרעגט
אונז אן צו
דער בית דין
איז א
ערליכער בית
דין הנהלת אוזן
קשבת OZEN KASHEVES Email: mail@israel613.org |
Announcement by Rabbinical Authorities
After the terrible troubles plaguing the Jewish people, we’re hereby addressing our fellow Jewish brethren in the name of the holy Torah, to refrain from the serious transgression which causes all of these troubles, as it is stated “The sword comes to the world for the delay of justice, the perversion of justice and for those who expound the Torah not in accordance with Jewish Law”. Our holy sages have also warned us in the Talmud “ If you see a generation upon which many troubles are coming, go examine Jewish Judges, for all of the trouble coming to the world is because of Jewish judges” , which is caused by disqualified and biased “Borerim” [arbitrators] and by misleading “Toanim” [counsel], who stand before Rabbinical judges without God-fearing traits, and misrepresent [cases] with trickeries of deception and fraud, in order to steal and embezzle by giving and taking bribes, in order to corrupt justice.
Since it has become customary that anyone who has a dispute “hires” a sharp “Borer” who is capable of pulling off trickery, we are hereby letting it be know credibly that in accordance with the holy Torah, such a Borer is disqualified, and is referred to in the Talmud as Asharie and as the Tur writes on behalf of the Rosh (citation omitted) that a Borer must not seek to prove the virtue of his client more than the other party, only if he sees a real advantage, indeed. But if he does not, that is considered a miscarriage of justice.
Our sages have written about this many times. Such a Borer is in violation of many prohibitions: 1) Thou shalt not wrest judgment 2)Thou shalt not take a bribe 3) Thou shalt not do injustice to thou brother 4) Thou shalt not steal 5) From a untrue word thou shalt distance thou self (as well as other transgressions which were raised by the Rabbis signing this document – one pointing to this area while the other pointing to another):
Therefore, we are hereby proclaiming, prohibiting this disqualified Boreros altogether. The fact that our sages offered “Boreros” as an option, is valid only to make a good and rightful choice without any bribery. However, to “hire” a Borer and to pay him for looking out for one’s interests, that person is not a Rabbinical judge, and all of his rulings are void.
Furthermore, even the third [presiding] who joins him, is also utterly disqualified, as provided in the Code of Jewish Law, that a Rabbinical judge must not be seated next to the uneducated, because as a result of his lack of knowledge, he may disturb the Rabbinical judge’s analysis. Thus, it is certain that such a Borer who was hired to influence Jewish law, as well as the third [presiding] is also influenced by him, because it is he who brought him this income by choosing him – there is no doubt that he would bend his mind according to his wishes.
Every Jew who wishes to comply with the Torah shall be on guard not to hire such “Borerim,” and every Rabbinical judge (third [presiding]), who wishes to comply with the Torah shall be on guard not to sit with these Borerim, for he will become like one of them, and will bring about destruction to the world, God forbid.
In the merit of accepting upon ourselves to improve our ways and to empanel qualified Rabbinical judges, may it be the Almighty’s will that the entire Jewish community be shielded from all kinds of dangers, and that we shall be helped with the ultimate redemption, speedily in our times, as Rashi states in his commentary on the Torah (citation omitted), that the appointment of qualified Rabbinical judges in itself has the merit to maintain the well-being of the Jewish community, and to settle them in their homeland. Amen.
Tamuz of year 5762 [civil calendar: June 11 – July 9
(Signatures listed in order of the [Hebrew] alphabet)
Abraham Menachem Mendel Wagshal Rabbi of the congregation Divrei Yechezkal Shinova Aron Silberstien Rabbinical Judge of the congregation Arigus Hobosem Aron Meir Kraus Rabbinical Judge of Shopron, Sidni Efraim Fishel Hershkowitz Rabbinical Judge of Hollein Arye Wagshal Rabbi of the congregation Ahavas Shulem Ben Rabbinical Judge of Shevat Halevi, Monsey Bezalel Tovyah Vetenstien Rabbinical judge of the congregation of Belz, Monsey Chaim Shraga Feivel Schnebalg Rabbinical judge of the congregation of young fellows, Monsey Chanina Abraham Leitner Rabbinical Judge and Chief of Binyan David Yehuda Halevi Tyrnauer Rabbi of the
congregation Shomrei Shabbos, Joshua Leifer Rabbinical judge of Shikon Skver Joel Morgenstern Rabbinical judge of Sharmash Joel Zvi Halevi Moskowitz Rabbinical judge of Tosh Joseph Taussig Rabbinical judge of Beller Joseph Templer Rabbinical judge of the congregation Derech Emes, Monsey Yikseil Yehuda Fulop Rabbinical Judge of the congregation Yetev Lev D’Satmar Rabbinical judge and author of Israel V’hazmanim Levi Yitzchok Abraham Rabbinical Judge of the Central Rabbinical congress Menachem Meir Weissmandel Rabbinical judge of Neitra, Monsey Menachem Fisher Rabbinical judge of the congregation Adas Yereim, Monsey Moses Green Rabbinical judge of Yeshiva of Monsey Noah Isaac Ohlbaum Rabbinical judge of Nachlas Yitzchok, Kev Garden Hills Nathan Joseph Meisels Rabbinical judge of Avnei Shlomo, Monsey Zvi David Abraham Rabbinical judge of Kedushes Levi, Monsey Klomenes Zev Hakohen Gross Rabbinical judge of the Central Rabbinical Congress Shabsi Shlomo Vigdar Rabbinical judge of Imrei Yitzchok, Beth Shemesh Shlomo Yehuda Weiberger Rabbinical judge of the Congregation Yetev Lev D’Satmar Shlomo Shveitzer Rabbinical judge of Darkei Noam, Monsey Samuel David Kraus Rabbinical judge of Udvari, and son of the Grand Rabbi, may he live Samuel Zev Lichter Rabbinical judge of Kavones Halev Moses Stern (may his memory be blessed) Grand Rabbi and Rabbinical judge of Debretzin Rafael Blum Chief of the Beth Din in Kasho Abraham Zvi Halevi Beck Rabbinical judge of Samuel Halevi Vozner Rabbinical judge of Zichron Meir, Bnei Brak Rabbinical judge of the congregation Yetev Lev D’Satmar Eliezer Chaim Blum Rabbinical judge of Beth Shmeil in Kasho, Monsey Chief of the Beth Din, Menashe Klien Rabbinical judge, Ungvar Chaim Abraham Dovber Flohr Director of Kollel Zichron Menachem, Monsey
|
פסק-דין ד"בוררות" אין לה שום תוקף, ודיינים המחתימים את הבעלי - דין (בשטר-בירורים) שמקבלים טעות, אינו מועיל להקל מעליהם העונשים שעל עיוות הדין בזמנינו,
שהבוררים
לוקחים כסף
הרבה יותר
משכר בטילה,
כל דיניהם
בטילים
[אפילו
כשקיבלם עליהם
בחתימת
שטר-בירורים],
דחכמינו
זכרונם לברכה
לקחו מהם שם
"דיין", ו"כתב
סירוב" שלהם
אינו כלום,
שאין כאן דין
ואין כאן
דיין
(שאלות-ותשובות
אבן ישראל,
להגאון
הצדיק יעקב
ישראל פישער
שליט"א [זצ"ל],
חלק ח', סימן צ'). שטרי
בירורין
שכתוב בה שלא
יכלו לילך
לבית-דין אחר
[לברר הטעות
בפסק-דין] – ואם
אחר כך יראו
להם שטעו במפורש
לא יחזרו בהם –
בטל ומבוטל
לגמרי, דאנו אומדין
דעתו של אדם
כשבא לפני
בית-דין
לדין-תורה,
שידונו לו
כדין-תורה,
ובודאי שאין
רצונו למסור
כל מה שיש לו
לחבירו, דאם
לא כן הי' הולך
לג' רועי בקר,
וחס ושלום
לעשות שטרי
בירורין
כאלו, ולהתנות
בפירוש
שאפילו
יפסקו נגד
התורה [חייב
לקבל עליו]...,
וקורין לזה
"דין תורה",
והלא זה
אפילו דין
דחצצתא ליכא
כאן, וחס ושלום
לדייני
ישראל
אמיתיים
לכוף בני
ישראל לדינא
דדיינא שלא
על פי התורה,
ועלי ועל
צווארי שאם
יכתבו כתב
"סירוב" – אני
מבטלו
מעיקרא, וחס ושלום
להתדיין
בפניהם, כי הם
עלולים ליקח
מזה וליתן
לזה שלא על פי
התורה (הגאון
הצדיק מנשה
קליין
שליט"א,
בקובץ "שערי
הלכות",
גליון כ"ד,
אדר תשנ"ט).
|
FROM YALKUT MEAM LOEZ ON PIRKE AVOT 1:8 Yehudah ben Tabbai said: Do not make yourself like the lawyers. When parties in a lawsuit are before you consider them to be wicked. But when they take leave of you, consider them to be innocent, when they have accepted upon themselves the judgment Yehudah the son of Tabbai and Shimeon the son of Shatach received the Oral Torah from Yehoshua ben Perachia and Nittai of Arabel.Yehudah ben Tabbai used to say, “Do not make yourself like the lawyers.” He is addressing himself to the situation where two people are involved in litigation requiring the decision of a rabbi. One of the litigants may want to set his mind at ease, and ask a Torah scholar to rehearse the arguments that he will present before the rabbi.To this, Yehudah ben Tabbai says, “Do not make yourself like the lawyers” Do not teach the litigant what arguments he should present before the rabbi. Do not tell him what answers he is to give to the questions that you know the rabbi will normally ask. It is forbidden to teach the litigant how to present his case, even if you know that his arguments are true. As a Torah scholar, you have the responsibility not to give one side an unfair advantage. Of course, it goes without saying that it is forbidden for the rabbi who will judge the case to coach the litigants beforehand. The rabbi may not even tell the litigants what type of questions to anticipate. (RAMBAM ON THE MISHNA) Other commentaries interpret the statement, “Do not make yourselves like the lawyers,” to mean that one should not imitate the corrupt lawyers and judges often found in civil courts. These judges often discuss the case with one of the litigants, and if given the necessary bribe, judge in his favor. At other times, these judges tell a litigant that the case will be decided in his favor in order to exact a bribe. The master therefore says, “Do not be like these ‘administrators of justice.’ Even if you do not take bribes, do not listen to the arguments of one litigant alone, or divulge to him the outcome of the case.” When a rabbi is judging a case, it is forbidden for him to hear arguments or present his decision unless both litigants are presents. (Rashi on Avot) There are others who interpret Yehudah ben Tabbai’s statement to be speaking of the case where a person comes before a rabbi and says. “I wish to be involved in litigation with someone, but before I come before you with the other litigant, I want you to tell me the outcome of this case.” It is forbidden for the rabbi judging a case to divulge anything about the case, whether it is the decision that will be reached, or the questions that will be asked when the two sides present their cases. This might be done in gentile courts, but in Jewish courts it is forbidden. (Rashi on Avot) Still other commentaries interpret Yehudah ben Tabbai’s statement to be, “Do not make yourself like the judges.” According to this, he is addressing himself to the rabbi’s students, who maybe present when he judges a case. The students should not discuss the merits of the case as if they were the equals of their rabbi. As long as the case is in progress, the students must maintain silence, speaking up only when the rabbi grants them permission. When the litigants are before you… The master continues, saying that when the litigants are arguing their sides before you, you must consider both of them to be dishonest. Probe their arguments for every trace of Falsehood and deceit, so that the truth will be ferreted out.If you are prejudiced in favor of one litigant and consider him a good person, you will believe him even if he is lying. Since you have prejudged him, you will not be able to decide against him. You may want to give both litigants the benefit of the doubt, judging each on the “scale of merit” and consider them both to be good persons. But if you do this, you will not probe into their arguments to determine the truth. If, on the other hand, you consider both of them wicked, you will be skeptical about their arguments, and eventually you will arrive at the truth. When the case has been decided, however, and the litigants have left, you must judge both of them on the “scale of merit”. Do not suspect the plaintiff of setting up a false issue in order to gain possession of the defendant’s property without justification. Similarly, if the defendant had to take an oath to offset the plaintiff’s claim, do not suspect him of having sworn falsely.It may seem obvious that, since there were two opposing sides, one of them was lying. The entire case must be judged on such an assumption. But once the case has been decided, do not consider either litigant to be wicked for trying to present his case as well as possible.Business dealings are usually highly complex and subject to misunderstanding. There may be a single fact, but two people may interpret it in a very different manner. Even when two perfectly honest people engage in a business venture, it is possible for misunderstandings to occur, with each side positive that he is right. (Bartenura, Tosfot Yom Tov) Therefore, the most important thing is not how both parties argued, but how both accepted your judgment after the case was concluded. In every such case, there is bound to be a winner and a loser. When both parties, the loser as well as the winner, accept your verdict graciously, they must both be considered righteous. This is especially true when the loser in the case shows absolutely no resentment toward the judge. Of course there are times when the loser leaves with bitterness and resentment toward the rabbi for deciding against him. He turns his back to the rabbi in anger, as if to say, “If I had the power to do so, I would take revenge on you.” In such a case, the rabbi has no obligation to consider the litigant a good person. Since he did not accept the lawful decision graciously, he is to be considered wicked. (Midrash Shmuel) |
ב"ה כִּי
יִפָּלֵא
מִמְּךָ
דָבָר
"לַמִּשְׁפָּט"
– "בִּין"
(דִין)
"לַדִין"
(דברים פרק יז
ח) חכמינו
זכרונם
לברכה
הקדושים
במשנה (אבות ד', י"א):
חרב בא לעולם
על עינוי
ועוות הדין.
וכן הזהירו
לנו חכמינו
זכרונם
לברכה (שבת
קל"ט, א') – בברירות:
"אם ראית דור
ש"צרות רבות"
באות עליו – צא
ובדוק
בדייני
ישראל, שכל
פורעניות
שבא לעולם – לא
בא אלא בשביל
דייני ישראל,
וכמו כן
הזהירו
אותנו
חכמינו
זכרונם לברכה
(דברים רבה,
פרשה ה'.
תנחומא,
משפטים ד'): דאם אין
"דין" למטה
(כלומר
כשהבתי דין
אינם עושין ה"דין"
– להציל עשוק
מיד עושקו), אז
יש "דין" למעלה
(כלומר
ששולחין
"דינים" ועונשים
מן השמים). וזה
לשונו: אמר
הקדוש ברוך הוא
שמרו את
המשפט מלמטה –
שלא תגרמו לי
לעשות משפט
מלמעלה. כיצד,
אם עשו
התחתונים את
הדין – איני דן
את עולמי
[ועיין משנה
ברורה (סימן
תר"ב, סימן
קטן ט'),
ושאלות-ותשובות
מהרשד"ם
(יורה דעה סימן
קנ"ג),
ושאלות-ותשובות
מהר"ם גלאנטי
(סימן כ"ז),
ושאלות-ותשובות
מבי"ט (חלק א',
סימן קמ"ז),
ושאלות-ותשובות
הרמ"ז (סימן מ"א),
ושאלות-ותשובות
רדב"ז (חלק ג',
סימן תקי"א), ושאלות-ותשובות
ב"י (דיני
כתובות, סימן
י"ד, דיבור
המתחיל "ומה
גם"),
ושאלות-ותשובות
משיב דבר (חלק
ב', סימן ס"ו),
עיין שם]. והנה
לאחרונה
נזדעזע כל
העולם
ומלואה נגד
מעשה
האלימות
והרציחות
שעשו כמה
מחבלים –
שלוחיו של
מנהיגם הרשע
והאכזר
הרוצח
"בִּין"
(דִין) "לַדִין"
ימח-שמו –
שהשמיע
בברירות נגד
עולם ומלואה:
שהוא מנהל
מלחמה נגד עם
ישראל כולו (ה'
ישמרנו). ועל
אף שכל העמים
עומדים
במלחמה
אדירה נגדו –
זה כמה שנים
(שכל חודש עולה
לביליאן
דולר!) – עדיין
לא הצליחו
לתופסו (ואפילו
אם יתפסו
אותו, הרי
תלמידיו
ושלוחיו כבר
מסתובבים
מוסווים
לאלפים בכל
פינות הארץ, ה'
ישמרנו). וידוע שכל
פורעניות
שבא לעולם –
כולם הם
שלוחיו של
הקדוש ברוך
הוא, ושום רשע
אין לו שליטה
להרע – רק אם
נותנים לו
הכח מלמעלה,
וכמו שצועק
הנביא (ישעי' י',
ח'): הוי אשור שבט
אפי, כלומר
שכל הרשעים
שעמדו על
ישראל – אין
בכוחם להרע
רק כשניתן
להם כח מן
השמים חס ושלום
– שישמשו
כ"שבט אפו" של
הקדוש ברוך
הוא. וזה לשון
מדרש תהילים
(מזמור י"ב):
פלטה נפשי
מרשע חרבך,
מאותו רשע
שהוא חרבך –
שעשית לרדות
בעולמך, כמה
דאת אמר "הוי
אשור שבט
אפי", עד כאן
לשונו. והנה ידוע
דליכא מידי
דלא רמיזא
באורייתא, ויש
רמז ברור
ונפלא
בתורתינו
הקדושה, שהכח
שניתן להרשע
הזה "בִּין"
"לַדִין" (ימח
שמו) – הוא עקב
סיבת החטא
הנורא של
קלקול
המשפטים –
וכמו
שהזהירו אותנו
חכמינו
זכרונם
לברכה
בברירות, דכל
"צרות רבות"
ו"פורעניות"
שבדור – באים
בשביל זה וכנזכר
לעיל. דהנה
כתיב (דברים
י"ז, ח'): כי יפלא
ממך דבר
ל"משפט", בין
דם לדם, "בין
דין לדין"
וגו'. הנה,
הרואה יראה
דבפסוק זה
כתוב במפורש
שמו של אותו
רשע "בִּין"
"לַדִין" – אלא
דמלת "דין"
מפסקת בין
שני המלות
"בין לדין" ("בין"
– דין – "לדין"). והרמז
ברור: דאם יש
"דין" למטה –
שמקיימים
מצות ה"דינים"
ביישרות
וכדבעי
למיהוי, אז
מלת "דין"
נשארת על
מכונה
ומקומה
הראוי –
וממילא היא מפסקת
בין שני
התיבות של
שמותיו של
אותו רשע
("בִּין" - "לַדִין")
– ומפרדת
ביניהם שלא
יהי' בו כח
לשלוט לרעה,
ואז – אין
"דין" למעלה –
דאין נותנין
לו כח מלמעלה
להרע – וכנ"ל
מדברי
חכמינו
זכרונם
לברכה, דהרי
ה"דין"
(שמקיימין
אותה כראוי) –
מפסקת בין שני
המלות של
שמותיו: "בין
לדין" – ועל
ידי זה מתבטל
ותש כוחו של
אותו רשע שלא
יהי' בכוחו
להרע. אבל אם חס ושלום אין "דין" למטה – שמקלקלין ומעוותים את מהלך המשפטים – וכדברי חכמינו זכרונם לברכה הנזכרים לעיל, אז מסירין על ידי זה את מלת "דין" ממקומה – שלא תהא מפסקת בין שני שמותיו של "בין לדין" – אלא שמתחברין יחד, ואז יש דין למעלה – שחס ושלום מתגבר כוחו של הרשע הזה – במה שמחברין יחד התיבות של שמו (על ידי העדר מלת "דין" מביניהם) – ונעשה שבט אפו של הקדוש ברוך הוא. וזהו רמז ברור – על דברי חכמינו זכרונם לברכה הנזכרים לעיל: שכל "צרות רבות" שבדור – הכולל שליטתו של אותו רשע ימח-שמו – הוא בסיבת החטא של "עיוות הדין" ה' ישמרנו. |
העונשים החמורים בעולם הזה ובעולם הבא על העוון ד"גזילה" של הדיינים (על ידי שמזכה ומחייב בעיוות הדין, וכל שכן כשמאשר גזילה, או אפילו כשפוסק על פי דין, אלא שמאבד את ממונם של הבעלי-דין בבילוי הזמן היקר שלהם לבטלה) 1.גזילת
העני בבתיכם
(ישעיהו ג', י"ד)
וכי בבתיהם [של
הדיינים]
היתה הגזלה?
אלא מתוך
שצווחין העניים
על
גזילותיהם,
והם מעלימים
עיניהם
[וכל-שכן
וקל-וחומר
כשאף מאשרים
ומצדיקים
זאת על-ידי פסק-דין
מעוות...!], מעלה
עליהם הכתוב
כאילו
הגזילה
בבתיהם! לכך
אמר הקדוש ברוך
הוא אין לי
חפץ
בקרבנותיכם
וגם לא
בתפילותיכם,
שנאמר
(ישעיהו א', ט"ו)
ובפרישכם
כפיכם אעלים
עיני וגו',
אמרו ישראל,
ומה נעשה
וישיב חרון אפו?
אמר להם
(ישעיהו א', י"ז):
למדו היטב
דרשו משפט
אשרו חמוץ
(אוצה"מ קל"ח,
ח'). 2.החזיקו
יד ה"נגזל"
להצילו מיד
עושקו, ולא
חומץ [את
ה"גוזל"],
(יומא ל"ט, כ'.
קידושין נ"ג,
א'. סנהדרין
ל"ה, א' וברש"י
שם). 3. דיין
גזלן, שיושב
לדון למי
שגזל, ואומר
השב את
הגזילה, הוא
יוצא לחוץ
ומשחק עליו
ואומר: ראו
שהוא גוזל
לאחרים. ולי
אומר השב
הגזילה? נמצאו
דבריו
מתברין, ועל
זה צווח שלמה:
וחכמת המסכן
בזויה (ילקוט
שמעוני
דברים, רמז
תשצ"ג). 4. קשה
גזל הדיוט
יותר מגזל
גבוה (ילקוט
שמעוני
ויקרא, רמז
תע"ה). 5.
גדול גזל של
עניים יותר
מעון דור
המבול, שמרתיח
מדת הדין
עליהם (ילקוט
שמעוני
תהלים, רמז תרנ"ז). 6. אין
לך חמור בכל
האיסורין
שבתורה
מעונש הגזלן
דאר"א כל
עבירות
שבתורה עברו
דור המבול,
ולא נחתם עליהם
גזר דינם
למחות את
זכרם במי
המבול עד שפשטו
ידיהם בגזל
(תנחומא נח, ד'.
ילקוט
שמעוני הושע,
רמז תק"ב). 7.
משל לסאה
שהיא מליאה
עונות, מי
מקטרג בראש
כולם, ה"גזל"! 8.
משל לבני-אדם
שהי' בהן עובד
עבודה זרה
ומגלי עריות
ושופכי דמים,
ו"גזל" שקול
כנגד הכל
(ויקרא רבה
ל"ג, ג). 9.
כל מי שיש
בידו גזילה
אין לו מחילה
(אוצהמ"ד). 10.
לא יפשוט אדם
ידו בגניבה,
שמה שביקש לא
ימצא, ומה
שבידו יטלו
ממנו
(אוצהמ"ד, ת"נ). 11.
מי שמתקרב אל
שפת קברו בכל
יום – יתפרנס
מן הגזל
(אוצהמ"ד, ת"נ). 12.
ר"א אומר, אל
ימצא בידך
גזל, שכל
אבריך
מעידין בך
(אוצהמ"ד,
רמ"ג). 13. יש
מתעשר ואין
כל (משלי י"ג, ז'),
מתעשר בגזל
עניים,
ולבסוף אין
לו כלום (רש"י,
שם). 14.
אדם שגוזל
וחומס בעולם
הזה, אינו
יוצא מעולמו
עד שאחרים
בוזזין אותו
(מדרש משלי
י"ג, כ"א). 15.
כל מי שידיו
מלוכלכות
בגזל, הוא
קורא להקדוש ברוך
הוא ואינו
עונה אותו
(שמות רבה כ"ב,
נ'). 16.
וראוי שנדע
כי כל העונות
מתכפרות
בתשובה חוץ
מי שיש בידו
גזל ועושק
(ס"ח, תר"ג). 17.
בעוון גזל
בני אדם
אוכלים בשר
בניהם
ובנותיהם
(ילקוט
שמעוני עמוס,
רמז תקמ"ב). 18. לעתיד
לבוא הפה
והכרס
מדיינין זה
עם זה, הפה אומר
לכרס כל מה
שגזלתי
וחמסתי בך
נתתי, ולאחר ג'
ימים כריסו
של אדם נבקעת,
ומסרחת לפה,
והיא אומרת
לו: הא לך כל מה
שגזלת וחמסת
(בראשית רבה ק', ז'.
ויקרא רבה
י"ח, א'). 19.
אמר רבי
יהושע בן לוי,
פעם אחת
הלכתי בדרך
ומצאתי אליהו
הנביא זכור
לטוב, אמר לי
רצונך
שאעמידך על שער
גיהנם, אמרתי
לו הן, הראיני
בני אדם
שתלויין
בידיהם,
ומאכילין
אותם בעל
כרחם חול דק,
והיו שיניהם
נשברות,
והקדוש ברוך
הוא אומר להם: רשעים,
כשאכלתם את
הגזל הי' מתוק
בפיכם – ועתה
אין בכם כח
לאכול?
(אוצה"מ, פ"ב). 20. שוד רשעים יגורם (משלי כ"א, ו') [יגור אותם, (רש"י)], הגזל עצמו יביא עליהם פחד, כי מאנו לעשות משפט – להשיב הגזל לבעליו (מצודת דוד). |
הקדוש ברוך הוא אינו וותרן, ואף אם אין העונשים באים מיד, בודאי שיבואו לבסוף
1. אמר רבי
חנינה, מאן
דאמר דרחמנא
וותרן, יתוותרון
בני מעוהי,
אלא מאריך
רוחי' וגבי
דידי' (ירושלמי
שקלים ה', א'.
ביצה ג', ח'.
תענית ב', א'). 2.
ועת משפט ידע
לב חכם (קהלת ה'),
חכם לב רואה
את הנולד
והוא משים אל
לבו אם היום
אעביר על המצות
ואין מי שימחה
בידי, למחר
יבא עת שיעשה
הקדוש ברוך
הוא בו משפט
על שעבר על
תורתו. מי
שלבו חכם
יודע הוא שאם
יעבור על
המצות יעשה
הקדוש ברוך
הוא משפט בו,
ועתיד ליתן
את הדין...!, ואף
על פי שאין
נפרעין ממנו
מיד, ואל
יחשוב
שהקדוש ברוך
הוא יוותר לו
על עוונו, אלא
מאריך רוחי'
וגבי דילי'...!,
שאין אדם
יכול להנצל
מדינו של הקדוש
ברוך הוא שלא
ימדוד לו
כמדתו (במדבר
רבה י"ד, ו'). 3. כי
הלל רשע על
תאות נפשו
(תהלים י', נ.
ט"ז), בעבור
שהרשע מהלל
ומשבח עצמו
שהשיג תאותו,
ו[דיין] הגזלן
בעת עשותו
נאצות, אז
יתברך בלבבו
לאמר: נאץ ה' – ושלום
יהי' לי, כי לא
נעשה בו דבר
(רש"י ומצודת
דוד שם), [על זה
אמר דוד] שבור
זרוע רשע. 4. יש
שיצליח
בעוולה – כדי
שירבה עונות
ולא יעשה
תשובה –
ופתאום יאבד
הכל, ולכן
יזהר אדם מכל
אלה – וישיב
בעוד ממון
בידו" (ס"ח,
תרמז). 5. אם
עושק רש וגזל
משפט, אל תתמה
על החפץ כי
גבוה מעל
גבוה שומר
(קהלת ה, ז'). אם
תראה שהם
עושקים רשים
וגוזלים
משפט, ואתה רואה
שהקדוש ברוך
הוא משפיע
להם טובה
ואינו נפרע
מהם, אל תתמה
על החפץ, כי כן
דרכו להאריך
אפו ולהמתין
עד שתתמלא
סאתם, ואחר כך
נפרע מהם בבוא
עת פקודתם
(רש"י, שם). 6.
ואל תתייאש
מן
הפורעניות
(אבות א', ז'). 7. מלמד שיהא לבו של אדם מתפחד בכל יום ויאמר, אוי לי שמא תבא עלי פורעניות היום, ושמא למחר (אבות דרבי נתן, ט'). |
THE GREAT CHILLUL HASHEM OF GOING TO THE COURTS OF THE GOYYIM From
the verse, "These are the laws that you must set before [
Before them and not before non-Jews. From whence do we derive that Jewish
litigants who know that non-Jews judge cases according to Jewish law are
still forbidden to avail themselves of their courts? It says, "That you
must set before Rambam quotes this law in Hilchot Sanhedrin 26:7: If someone turns to non-Jewish judges and non-Jewish courts, then even if their laws are like ours, he is a rasha [wicked], and it is as though he has blasphemed and raised his hand against the Torah of Moshe. The reason is that the very acceptance of the authority of the non-Jew or his laws, even if they are like Torah law, is a Chilul Hashem. A Jew is forbidden to accept upon himself either non-Jewish law or a non-Jewish judge, as it says, "Their powers are not like our Mighty One, although our enemies sit in judgment." Rashi comments (Ex. 21:1), "When our enemies sit in judgment, it-testifies to the superiority of their deity." |
הפלגת העונשים החמורים של החטא דעיוות הדין, כמתואר בדברי חז"ל: בזוהר
חלק ב דף קיז
ע"א: דיין דן
דין, גיהנם
פתוח משמאלו,
בת זוגיה
דסמא"ל, וחרב
על צוארו
מלאך המות
סמא"ל מאחורוי
מעל צואריה,
וגן עדן פתוח
לימיניה, ועץ
החיים פתוח
לקמיה על
רישיה. אי דן
דינא דשקרא,
שליט עליה
מלאך המות
ושחיט ליה,
ולבתר אוקיד
ליה בגיהנם. העונשים
החמורים
שבאים על
הרבנים
המעוותים
הדין מספר
הקדוש קב
הישר בספר הקדוש קב הישר - פרק מג, וזה לשונו: ובכלל הזה הוא עונש המטה את חבירו לדבר עבירה ועל פי הרוב הם אנשים אשר להוטים אחר גרונם, ומחמת הלגימה... נותנין מקום לדבריו, ועליהם אמר הנביא, "הוי אומרים לרע טוב" וגו', ובלבם יודעים האמת שכל מעשיו הם מצד הקליפות, וכל דבריו הם דברי בליעל וכל מעשיו הם נקימות ונטירות גזילות ועולות שוא ושקר שקץ וגלולים. ואינם יודעים כי על כל אלה אלהים יבא במשפט... וסוף דבר של האנשים האלו... חרבות וכידונים נגעים ופצעים אבעבועות ומכה טריה, ומלא צער מוכרחים לסבול בשביל זה... ויבא עליו מכה אל מכה נגשת והוה על הוה וכשל העוזר ונפל העזור, עד כאן לשונו. |
|
|
קושטא
קאי
מהרב
ישראל בנימין
לאווען מייסד
ומנהל קריית
טאש במאנטריאל
כאן
רואים בעליל
איך שהתאחדות
הגנבים דהתאחדות
הרבנים
דארצות הברית
וקנדה, הם
גנבים, זייפנים,
שקרנים, לוקחי
שוחד, יותר
גרועים
מרוצחי
סעגאלאף ימח
שמם וזכרם,
הורגים אנשים
על לא עול
בכפם, ומי
שהולך אליהם
יותר גרוע פי
אלף ממי שהולך
בערכאות
עכו"ם, והם
יותר גרועים
מכל הבתי
דינים, הם
עושים שותפות
עם הצד שיש
להם כסף וכך
גונבים הכל,
וראש הגנבים
הוא איצו
גליק, ומנחם
זילבער שהוא
הראש של
התאחדות הגנבים,
ואפשר לשמוע
בכמה האט
ליינס, מי הם
ומה מעשיהם.
ובאותו הדרך
שאתם רואים
כאן מה שעשה איצו
גליק, הוא
עושה כבר הרבה
שנים ואין
פוצה פה, הגיע
הזמן שיתאספו
הקהילות
ויעשו ארגאניזצייע
חדשה שלא יהיה
ליהודי חלק
ונחלה עם
הכופרים האלה
של התאחדות
הגנבים.
יכירו
וידעו כל
הרבנים
הגאונים
שליט"א שיש להם
עוד זיק של
יראת שמים,
והולכים
לאסיפה שלהם,
ויש להם
שייכות עם
עוקרי הדת
אלו, שהם ראשי
החמאס, והם הם
האשמים על
הצרות הבאות
רח"ל על הכלל ישראל
כולו, לא
האירנים ולא
החיזבאללה, לא
הם חוטפים את
הנשמות
הצעירים
והורגים אותם
אלא אך ורק
הרבנים
הרוצחים
והגזלנים
האלו.
ואנו
מבקשים
שיתאחדו
רבנים
ותלמידי
חכמים ועורכי
דין (לויערס),
ושיצאו נגדם
בחרב ובחנית לנקום
נקמת ה', כי
חז"ל אומרים
שכל הצרות
והחרב בא לעולם
על עינוי הדין
ועל עיוות
הדין רח"ל.
קושטא
קאי (2) מהרב
הגאון רבי
ישראל בנימין
לאווען מייסד
ומנהל קרית
טאש, מבאר
באריכות
מעשיהם של
המוסרים
והולכי ערכאות,
וגוזלין
וחומסים את כל
כספי הצדקה
הנכנסים לשם,
הכל בהכשר
הרבנים
שנהנים מקופת
הצדקה,
ומעשיהם כמו
שעושים האחים
הקדושים
בסאטמאר, איך
שהגה"צ אב"ד
מאנראוי
וקהילתו שלחו
113 פעמים הזמנה
לאחיו הגה"צ
אב"ד סאמטמאר
וויליאמסבורג,
והאב"ד
וויליאמסבורג
רוצה שדווקא הדיינים
שלו יהיו
הדיינים שלו
בגלל שמקבלים
מאה או מאה
וחמישים אלף
דולר בשנה,
ובזכות זה צריכים
לפסוק אך ורק
לטובתו,
(ואינו יודע
פסוק בתורה
שכל תינוק
יודע, כי
השוחד יעוור
עיני חכמים,
וכולם רוקדים
על העגל הזהב
הזה, ומי יודע איזה
חורבן
שמביאים על כל
העולם בזכות מעשיהם
הרעים מעשי
סדום ועמורה)
כי הרבנים שלו
יתירו לו הכל
אשר לכל, וכך
מתירים כל
איסורים
שבתורה,
והתירו
ערכאות
וחילול השם
גדול שלא היתה
כמוה מיום
בריאת העולם
עד היום הזה,
והם מראים את
הדרך הזה לכל
בני ישראל, עד
שגם קהילה
קדושה כמו טאש
עושים בדיוק
כמו מעשה סאטמאר,
ומי שרוצה
לילך בדרך הזה
של סדום ועמורה,
הולכים לבית
דין של
התאחדות
הרבנים, והם עוזרים
להם על הכל, עם
חתימתם שהוא
תחת מלכות סאטמאר
(מי שקורא
לעצמו מלכות
זה כבר עבודה
זרה, כי מלכות
שייך רק
להקב"ה, כי רק
הקב"ה הוא מלך על
כל הארץ)
העיקר שלם
ישלם, ובעד כסף
מותר הכל, כי
כוח הפועל
בנפעל, ואם
אתה מחזיק נגד
הציונים
ומדינת ישראל
מותר לך לעבור
על כל ג'
עבירות ואין
פוצה פה
ומצפצף, וכל
הרבנים שלהם
צועקים: מותר
לך, מותר לך,
מותר לך. ועל
ידי מלכות של
עבודה זרה יצא
העגל הזה.
מי
לה' אלי! –
היכונו!
כל
ישראל ערבים
זה לזה!
תוכן
המודעה
שנתפרסם
בחוצות:
מלחמה
נגד
הריפורמים
החדשים:
ב"ה,
הודו לה' כי
טוב כי לעולם,
ששלחו לנו כעת
קול קורא
מוועד של
"ארגון
הרבנים
החרדים המבקשים
את האמת",
שיתכנסו בחול
המועד פסח הבא
עלינו לטובה,
בו יידונו
הנושאים
העומדים על
הפרק בעניין
בתי דינים המקולקלים
הגורמים
להליכה
בערכאות,
ומסירות.
בישיבות
גדולי התורה
ידונו מרנן
ורבנן גדולי
ישראל נגד
ראשי התאחדות
הרבנים ושאר
בתי דינים
המבקשים
לעקור את הדת,
בכך שמנסים
לפגוע בי"ג
עיקרים של
תורתינו
הקדושה,
שהתורה הקדושה
לא תהא מוחלפת
רח"ל, ובעבור
ממון וכבוד אי
אפשר לעקור את
מצוות
תורתינו
הקדושה, וכי
לנוכח הסכנות
נפשות
האורבות בפתח,
יש צורך
להתאחד ולשנס
מותנים, כדי
לעמוד מול
גורמי
השלטונות של
התאחדות
הרבנים
המנסים לפגוע
בקודש וביקר לנו
מכל, שייסד
רבינו הקדוש
והטהור רבן של
ישראל
מסאטמאר זי"ע,
והם עוקרי הדת
מהפכים הקערה
על פיה, ובנו
להם ביזנעס
גדול על שמו
ועל זכרו של
רביה"ק
ועושים בה מה
שלבם חפץ רח"ל,
ועבור בצע כסף
עוקרים את כל
יסודי הדת.
(ראה כמה דוגמאות).
אנו
מבקשים מכלל
הציבור החרדי
לסייע ולפעול בכל
האמצעים, למען
הצלחת המערכה
בפניה ניצבת היהדות
החרדית,
ולעמוד איתן נגד
הטעראריסטים
האלו הקוראים
לעמצם רבנים חרדים,
ומעשיהם
גרועים
מדייני סדום
ועמורה.
ונסיים
בדברי התשובה
לרב האי גאון (שו"ת
שערי תשובה
סי' פ"ו) מתקיף
הגאון
בחריפות את
הדיינים "שהם
ממשכנים מטות
העניים
וחפצים שאינם
בדין התורה
ובעלי חובות
באים וגוזלים
בתיהם... תפח
רוחם מאותם
הדיינים הם
דייני סדום
גזלנים
וחומסים... על
כך צריך
להעביר קול
עליהם... ולביישם
ולהעבירם
מלדון לכם כי
אינם חוששים
לתורה ולדברי
רז"ל".
פרטים
יבואו בעזרת
השם יתברך
שמו:
ז'
אדר שנת תשס"ו
לפ"ק
ארגון
הרבנים
החרדים
המבקשים את
האמת
בהאט
ליינס אלו יכולים
לשמוע את האמת
נגד רבני הערב
רב, ובפרט על
ראשי הערב רב
של התאחדות
הרבנים עוקר
הדת ושאר בתי
דינים
המקולקלים,
הגורמים לכל
צרות של אחינו
בני ישראל.
האט ליין # 1
1212 990 6143
האט ליין # 2
1212 990 6713