הקדמה

דברי תורה וספרים הקדושים ושלחן ערוך שהיו המזון היחידי לנפש מישראל, נעזבו ונעמדו למרחוק ותחתיהם באו מנהיגי קהילות חסידים וליטאים, עיתונים הדתית ולבלריהם הממלאים את העולם בדבריהם נגד התורה"ק

הדברים המה כה פשוטים ומובנים עד שכמעט אין הצורך כלל לכותבם ולפרסמם, הבלבולים המה כה רבים וחזקים עד שכמעט אין באפשר לבררם ולבטלם. מה שהי' ברור ומוחש ליהודי שומר תורה בדור שלפנינו, נעשה כהיום לדבר זה וחדש שאין לשומעו ולקבלו, כי המקורות שמהם שאבו הדעות וההרגשות נשתנו ונתחלפו, וגם התוצאות נערכות לפי המקורות החדשות הללו. דברי תורה וספרים הקדושים שהיו המזון היחידי לנפש מישראל, נעזבו ונעמדו למרחוק ותחתיהם באו מנהיגי קהילות חסידים וליטאים, עיתונים הדתית ולבלריהם הממלאים את העולם בדבריהם, המעמידים ומציירים את התמונות ומסיקים את המסקנות לפי רצונם והגיונם.

רבו המכשירים והמסלפים רבו הבלבולים והמבלבלים, יצרו פירושים וגם יצרו פתגמים, יצרו השיגים ויצרו ניסים, של אדמורי"ם ומנהיגים, יסודות של שקר ובנינים של שוא ותרמית ממלאים חללו של עולם עד שאי אפשר מבלי לפגוע אותם על כל צעד ושעל הפכו עולם ומלואו, אסון וחורבן נהפכו לישועה, כפירה ואפיקורסות נהפכו לאמונה

גודל הנסיון והירידה של אחרית הימים הללו, קוצר הדעת וקטנות הנפשות של דור האחרון הזה, מונעים מלהתמודד נגד תוקף המינות של הראשונים ומורי דרך ואפיקורסות חלוטה וחצופה ובטוחה בעצמה עד למאד. באמצעות דיעות כוזבות המופצות מדי יום ביומו בעיתונים נולד המצב האיום שאנו נמצאים בו, כי רבו המכשירים והמסלפים רבו הבלבולים והמבלבלים, יצרו פירושים וגם יצרו פתגמים, יצרו השיגים ויצרו ניסים, של אדמורי"ם ומנהיגים, יסודות של שקר ובנינים של שוא ותרמית ממלאים חללו של עולם עד שאי אפשר מבלי לפגוע אותם על כל צעד ושעל הפכו עולם ומלואו, אסון וחורבן נהפכו לישועה, כפירה ואפיקורסות נהפכו לאמונה, יהודים חרדים שזה לפני זמן קצר האמינו בתורת משה, כעת מביטים עלי' עם כל כך התפעלות ועוקרים יסודי הדת.

התפתחות הל הערמומיות הלשונית בזמן הזה עם כל מין שיחה נאה שלהם, לעורר רגש לבבי אנושי בשריי ולדון עם שטחיות זו על כל הדברים העומדים ברומו של עולם, הביא אסון נורא לנפשות ישראל. אין לך דבר שלא יפטפטו בו ושיעמדו מחוץ לרשותם של המנהיגים ולבלרים הללו, ובהשתמשם עם ההתחכמות של מין אנושי בעת ההוא, מהירות הדפוס וההפצה ובאמצעים הכספיים העומדים לרשותם, הרי אפשר להם לשלוט כמעט שליטה גמורה על כל הלבבות ועל כל הדיעות בבת אחת. קטנות הנפשו וריקנות הלב הסירו הרגש והרצון של התקוממות נגד דיעות הללו המופצות, אדרבה מוכנים בני דורנו לקבלם ולהביט עליהם כעל דברים של תורה. דברים גדולים ועיקריים נתפרשו בפירושים של דעה אנושיות מגושמת עולמיית, ענינים קדושים וגבוהים נתרוקנו ר"ל מכל זיק של קדושה ונתבארו באותן הביאורים, המצדיקים את כל המהפכה הכוללת בתוכה הכללים עם הפרטים יחד. דברי תורה ומאמרי חז"ל נחתכו ונסתדרו עם סילוף בדחני וגם זדוני, הפכו דברי אלקים חיים וערבו בהם הגיונות זרים, בכדי למנוע איזה ניגוד להבלבולים שבהם מכשירים את ההסרה וההתכחשות בה' אלקי ישראל.

ענין טהרת המשפחה וכשרות המקוואות ושאר יסודי הדת, אף שזה נוגע בשרשי השרשים של עם ישראל יגעו להראות שזאת רק ענין עולמי ודברים של רשות

נוסף על זה הוא ענין טהרת המשפחה וכשרות המקוואות ושאר יסודי הדת, אף שזה נוגע בשרשי השרשים של עם ישראל יגעו להראות שזאת רק ענין עולמי ודברים של רשות, בלתי נוגע כלל אל תורה ואמונה ויסודי הדת. כבר נקבע הדבר שבענין טהרת המשפחה והמסתעף ממנה הרי כולם מתפרנסים מן המנהיגים הדתיים והלבלרים, המקור הזה הוא האחד המנהיג ומדריך את דעת הציבור כולו, את ההמון ורבניהם, את הצעירים ומלמדיהם, ואת החסידים ואדמו"ריהם, עד שכל אחינו בני ישראל מובנים אל השממה הנכללת בה.

מנהיגי הערב רב הלוקחת את כוחה מן עצם הרע בתכלית, נתחזקה בהשפעתה עוד יותר בשעה שלקחה לבוש ממשי בעובדות קיימות לפי שעה

מנהיגי הערב רב הלוקחת את כוחה מן עצם הרע בתכלית, (ראה י"ז חלקים מספרי הערב רב שיצאו בירושלים, ותבין, ואין כאן מקומו להאריך) נתחזקה בהשפעתה עוד יותר בשעה שלקחה לבוש ממשי בעובדות קיימות לפי שעה, תנאי החיים היום יומיים נכרכים עם העובדות הללו וגם עם הדיעות המשוזרות בתוכם. מאידך גיסא ההתנגדות מול הזרם העצום הזה שכל העולם נלקח עמו, נתמעט ונחלש עם הגברת הצד שכנגד, גם ובעיקר מחמת החסרון של הגדולה בישראל המעמדת אנשים גדולים עם השראה של קדושה עליונה, שדבריהם יחזיקו הכח להשפיע השפעה ממעל שאינה יודעת גבול ואינה מתפעלת מאחיזת עינים השולט על אנשים פשוטים ורגילים. בזמן האחרון הכל יורד ומתכסה בתוך מי המבול ובלתי ניכר שישנה עוד ענין של קדושת וטהרת בת ישראל, ומעולם לא הי' עוד מצב במידה זו ובתנאים כהללו, האמת היורד מטה מטה נגד הטומאה העולה מעלה מעלה, האוחזים באמת הפשוט כל כך מתמעטים והנהוגים אחרי הכפירה כל כך מתרבים, השקר הכה מוחלט נגד האמת הכה ברור.

החוב לדבר מה שאפשר לדבר ולברר מה שאפשר לברר בענינים אלו, לברר את הצרה והחשיכה ואת מעשיהם של מנהיגי הערב רב שהשתלטו בחוזק גדול על עם ישראל. החוב לברר את מעשיהם של כל העוזרים להם ומפשטים את השפעתם, להציג את ההכשרים והבלבולים ביחד עם המכשירים והמבלבלים באותו הלבוש הנכון עבורם

בעת ההיא החוב לדבר מה שאפשר לדבר ולברר מה שאפשר לברר בענין הזה, לברר את הצרה והחשיכה ואת מעשיהם של מנהיגי הערב רב שהשתלטו בחוזק גדול על עם ישראל. החוב לברר את מעשיהם של כל העוזרים להם ומפשטים את השפעתם, להציג את ההכשרים והבלבולים ביחד עם המכשירים והמבלבלים באותו הלבוש הנכון עבורם, ולמדדם באותה המידה ההולמת את מידתם, עד שיהיו נראים ומובלטים כמו שהם.

החוב לברר ולדבר הדברים הפשוטים הנראים כעת לכל כך רחוקים ומנוגדים, להציג האמת של תורה וקדושת וטהרת ישראל הירושה לנו מימות עולם ושתתקיים בכל דור ודור. החוב לפרש הדברים מן אותו המקור של אמת ואמונה המחבק זרועות עולם והנובע מן עצם קדושת ישראל הנצחית, לדבר ללא פחד וללא חת ללא נתינת מקום לשום ספק ולכל תרי אנפי. הלחץ לוחץ לפרש את הענין עם אותן המלים שאפר לקבצם לצורך זה, הדלים והחסרים להקיף הדברים בעומק עומקם, החלושים ונטולי כח להשפיע איזה השפעה הנדרשת בכדי לשנות המצב באיזה שינוי ניכר, או לראות איזה פרי שיצמח מן העבודה הקשה הזאת המפרכת הגוף והנפש יחד. החוב קדוש על פי הזוה"ק וש"ס ופוסקים לדבר ולהשמיע אפילו למעטים, לאחדים, או שלא ישמע אפילו האחד כלל, יהיו הדברים הפשוטים והברורים מוכנים לפני מי שירצה ליטלם באיזה פעם, תהי' זאת לעד בבני ישראל, יהיו נא אמרינו לרצון לפני אדון כל.

 פרק א'

בזכותא דא נפקו ישראל מן גלותא – בזכות זה יצאו ישראל מן הגלות
(זוה"ק שמות דף ג' ע"ב)

זה לשון הזוהר הקדוש (עם ביאור מתוך מדבש) שמות (דף ג' עמוד ב'):

ועתה מפרש מעלתן של ישראל בגלות במצרים הגם שהיו בצער תחת סבלות מצרים, ואמר תלתא אינון דדחיין שכיתא מעלמא שלשה עונות הם הדוחים את השכינה שלא תשרה בעולם, א' השוכב עם נדה, ב' השוכב עם גוי', ג' הגורם להמית עובר במעי אשה כדמפרש ואזיל, וגרמין דדיורי' דקדושא בריך הוא לא הוי בעלמא וגורמים שדירתו של הקדוש ברוך הוא לא תהי' בעולם, לפי שעל ידי אלו העונות השכינה מסתלקת מן העולם, ובני נשא צווחין ולא אשתמע קליהו ובני אדם אפילו אותם שלא חטאו צועקים בתפלה מצרות סילוק השפע ואין קול תפלתם נשמע למעלה כי שערי תפלה ננעלים ע"י אלו העונות, ואלין אינון אלו הם השלשה עונות, הראשון הוא מאן דשכיב בנדה מי ששוכב עם אשה נדה, בגין דלית מסאבו תקיף בעלמא בר מסאבו דנדה כי אין טומאה חזקה בעולם כטומאת הנדה, ומפרש מסאבו דנדה קיא מכל מסאבו דעלמא טומאת הנדה היא קשה מכל טומאות שבעולם, כי אסתאב איהו וכל דמתקרבין בהדי' יסתאבון עמי' נטמא השוכב עם הנדה וכל המתקרבים אליו ונוגעים בו נטמאים עמו, לכן בכל אתר דאזלין אתדחייא שכינתא מן קמייהו בכל מקום שהולכים נדחית השכינה מפניהם, ולא עוד אלא דגרים מרעין בישין על גרמי' ועל ההוא זרעא דיוליד ולא עוד אלא שגורם חלאים רעים על עצמו ועל אותו הזרע שיוליד מן הנדה, דכיון דיקרב בר נש לגבי נדה כי כיון שהאדם יקרב אל הנדה, ההוא מסאבו דליג עלוי וישתאר בכל שייפין דילי' אותה הטומאה דולגת עליו ותשאר בכל אברים שלו, זרעא דיוליד בההוא שעתא משכין עלוי רוח מסאבו וכל יומוי יהא במסאבו זרע שיוליד באותה שעה ממשיכים עליו רוח הטומאה וכל ימיו יהיה בטומאה, דהא בנינא ויסודא דילי' איהו במסאבו רב ותקיף מכל מסאבא דעלמא כי הבנין והיסוד שלו הוא בטומאה גדולה וחזקה מכל טומאות שבעולם, דמיד דקריב בר נש לגבי נדה ההוא מסאבו דליג עלוי כי מיד שאדם קרב אל הנדה אותה הטומאה דולגת עליו דכתיב ותהי נדתה עליו פי' שהטומאה דולגת עליו.

כי בנדה מושרשים כל החיצונים ומקבלים ממנה שפע הטמא שמרי דין החזק העליון, והבא עלי' נעשה משפיע לכל החיצונים, והרי הטומאה מושרשת בו כיון שכולם יונקים ממנו, ומערבב זרע קודש ואות ברית קודש בקליפה ההיא, אבל שאר טומאות אפילו טומאת המת אינה דומה בהשפעה לחיצונים כנדה, והטעם כי גוף המת הי' כלי קודש להנשמה ועתה שנתרוקן מהנשמה באים שם אבי אבות הטומאות לינק מהקדושה הנשארת בגוף, אבל נדה היא ממש הטומאה הדומה אל האשה הטמאה, ואלי' מתקרבים החיצונים לקבל השפע הטמא.

עון השני שבשבילו דחית השכינה מן העולם, מאן דשכיב בבת אל נכר מי ששוכב בבת אל נכר דהיינו עם גויה, דאעיל ברית קודש ואת קיימא ברשו אחרא שמכניס ברית קודש ואות הברית ברשות הסטרא אחרא, דכתיב כי חילל יהודה קודש ה', אשר אהב ובעל בת אל נכר, הנה שמו יעיד על מעשהו שמכניס ברית קודש באל נכר ממש ומטמא מקום הקודש, ואותה הנשמה היוצאת משם היא בתה של עבודה זרה ממש, וגורם אחיזת ויניקת החיצונים מיסוד הקדוש, והם שמחים בעבירה זו, ותנינן ליה קנאה קמי קב"ה בר קנאה דברית קדישא ולמדנו שאין קנאה לפני הקדוש ברוך הוא כמו קנאת ברית קודש, דאיהו קיימא דשמא קדישא כי הברית שהוא היסוד הוא הקיום של ז"א שהוא סוד שם הקדוש הוי"ה, ורזא דמהימנותא וגם היסוד הוא גורם קיום המלכות שהיא סוד האמונה.

רישי עמא דידעו ולא מחו בידייהו אתענשו בקדמיתא – ראשי העם שידעו ולא מחו בידם הם נענשו תחילה. דכתיב קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' – פי' שיתלו את ראשי העם על אשר לא מחו בידי עוברי העבירה. נגד השמש – פי' בגלוי מפני שהסתירו פניהם מלמחות

מה כתיב כשהיו ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב, מיד ויחר אף ה' בישראל, רישי עמא דידעו ולא מחו בידייהו אתענשו בקדמיתא ראשי העם שידעו ולא מחו בידם הם נענשו תחילה דכתיב קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' פי' שיתלו את ראשי העם על אשר לא מחו בידי עוברי העבירה, נגד השמש פי' בגלוי מפני שהסתירו פניהם מלמחות. וטעם הדבר כי הראשים שבידם למחות הם כמו הגבורים העומדים בפרץ והם קרובים אל ה', ובהכשלם ראוי שבהם יהי' העונש תחילה משום וסביביו נשערה מאד, כי בהם יפגוש הדין תחילה בחוזקו, ואח"כ מרפה מעט מעט ופוגש ברחוקים, ומטעם זה עונש הקרובים ראשון וקשה.

רבי אבא פליג ואמר, מאי נגד השמש, מה סודו, ואמר נגד הברית דאקרי שמש בשביל פגם הברית הנקרא שמש, ועלי' אתמר ועל זה נאמר כי שמש ומגן ה' אלהי"ם, שמש ומגן, דא ברית קדישא זהו ברית הקודש הנקרא שמש ונקרא מגן, ופי' הפסוק כי שמש ומגן היינו היסוד, המיחד את ה' שהוא הת"ת עם אלהי"ם שהוא המלכות, ומפרש מה שמש זרח ואנהיר על עלמא כמו שהשמש זורח ומאיר על כל העולם, אוף הכי ברית קדישא זרח ואנהיר גופא דבר נש אף ברית קודש זורח ומאיר גופו של אדם, כי ע"י שמירת הברית הוא נכנס לקודש ונשמתו מאירה בו, ונקרא הברית מגן, מה מגן איהו לאגנא עליה דבר נש כמו שהמגן הוא להגן על האדם, אוף הכי ברית קדישא מגן עלי' דבר נש אף הברית קודש מגן על האדם, ומאן דנטיר לי' לית נזקא בעלמא דיכיל למקרב בהדי' ומי ששומר אותו אין שום היזק בעולם יכול להתקרב אליו, ובנסיון הוא כי מי ששומר בריתו ופוגע בחי' רעה אינה שולטת בו, ודא הוא וזהו מש"כ והוקע אותם לה' נגד השמש פי' על עון הברית הנקרא שמש.

ואמר עוד רישי עמא יתפסון בכל דרא ודרא בחובא דא ראשי העם נתפסים בכל דור ודור בעון פגם ברית קודש, אי ידעין ולא מקנאין לי' אם יודעים ולא מקנאים עליו, בגין דחובא דא עלייהו לקנאה לי' לקב"ה בהאי ברית לפי שעון זה עליהם מוטל לקנאות אותו להקדוש ברוך הוא בשביל פגם הברית.

ואמר עוד כי מאן דאעיל קדושה דא ברשותא אחרא מי שמכניס קדושה זו ברשות אחרת דהיינו שבא על גוי', עלי' כתיב לא יהי' לך אלהים אחרים על פני, לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי ה' אלהי"ך אל קנא, וכלא קנאה חדא והכל הוא קנאה אחת הן העבודה ע"ז הן הבא על גוי', כי כשכורע על הגוי' הוא ממש כאילו משתחוה לעבודה זרה, ועל דא אתדחייא שכינתא מקמי' ועל כן נדחית השכינה מלפניו, מאן דמשקר בברית קדישא דחתים בבשרי' דבר נש מי שמשקר בברית קודש החתום בבשרו של אדם, על ידי שהוא מכניסו בגוי' והוא היפך כונת מצות הברית שהוא להבדילו מגויי הארץ, והוא הכחיש עדותו וערבו בגוי' ממש, כאילו משקר בשמא דקב"ה כאילו משקר בשמו של הקדוש ברוך הוא שמחליף אלהותו בעבודה זרה, מאן דמשקר חותמא דמלכא כי מי שמשקר בחותם המלך, דהיינו שמשקר באות ברית החתום בבשרו, משקר בי' במלכא כאילו משקר במלך עצמו, לית לי' חולקא באלהא דישראל אין לוחלק באלה"י ישראל, לפי שפרק מעליו כל אלהותו, אי לא בחילא דתיובתא תדיר אם לא בכח תשובה תמידית, כי אם ירצה לחזור ליכנס באלהותו יתברך צריך תשובה גדולה לחזור וליכנס אל הקודש.

רבי יוסי פתח להביא ראי' שצריכים לקנאות על הברית, ואמר מש"כ וישכחו את ה' אלהיה"ם וגו' ומקשה מאי וישכחו ומפרש דדחו מנייהו ברית קיימא קדישא שדחו מהם אות ברית קודש, והיינו דהוו גזרין ולא פרעין שהיו מלים ולא היו פורעים, ועי"ז נסתלקה מהם השכינה עד שנקראים שוכחי ועוזבי ה', לכן צריכים לקנאות לה' בשביל פגם הברית, עד דאתת דבורה ונדיבת בהאי לכל ישראל עד שבאה דבורה הנביאה והכריחה לכל ישראל שינדבו עצמם לקיים מצות פריעה, כמה דכתיב בפרוע פרעות בישראל כשבטלו ישראל מצות פריעה, ואח"כ בהתנדב עם שעל ידי דבורה התנדבו העם לקיים מצות פריעה, ברכו ה' מיד ברכו את ה' על הישועה שעשה להם.

עון השלישי שבשבילו נדחית השכינה מן העולם, מאן דקטיל בנוי מי שהורג את בניו, דהיינו ההוא עובדא דמתעברא אתתי' וגרים לקטלא לי' במעהא אותו העובר שנתעברה אשתו גורם להרוג אותו במעי', על ידי שנותן לה משקה הגורם שתפיל את העובר כדי שלא תכחיש יפי', דסתיר בניינא דקב"ה ואומנותא דילי' שסותר את בניינו של הקדוש ברוך הוא היינו שהורג את העובר שבנה הקדוש ברוך הוא במעי האשה באומנות יתירה, (כמחז"ל ברכות דף י' ע"א, שהקדוש ברוך הוא צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים, והיינו דאמרה אין צור כאלהינ"ו פי' אין צייר כאלהינ"ו), ואמר כי אית מאן דקטיל בר נש יש מי שהורג אדם אחר, והאי קטיל בנוי וזה הורג בניו ממש, תלתא בישין עביד דכל עלמא לא יכיל למסבל שלשה רעות עשה שכל העולם אינו יכול לסובלן כדמפרש להלן, ועל דא עלמא מתמוגגא זעיר זעיר ולא ידיע ועל כן העולם מתמוטט מעט מעט ואינו ידוע למה מתמוטט, וקב"ה אסתלק מעלמא והקדוש ברוך הוא מסתלק מן העולם, וחרבא וכפנא ומותנא אתיין על עלמא וחרב ורעב ומגפה באים לעולם, ואלין אינון ואלו הם השלשה רעות שעושה מי שגורם להמית את העובר במעי האשה, א' קטיל בנוי הורג את בניו, ב' סתיר בניינא דמלכא סותר את בנינו של המלך ב"ה, ג' דחיא שכינתא דאזלא ומשטטא בעלמא ולא אשכחת נייחא דוחה את השכינה ממקומה שהולכת ומשוטטת בעולם ואינה מוצאת מקום מנוחה, ועל אלין רוחא דקדושא בכי' ועל אלו רוח הקודש שהוא השכינה בוכה, ועלמא אתדן בכל הני דינין והעולם נידון בכל אלו הדינים, ווי לההוא בר נש אוי לו לזה האדם, ווי לי' טב לי' דלא יתברי בעלמא אוי לו מוטב לו שלא הי' נברא העולם.

זכאין אינון ישראל דאף על גב דהוו בגלותא דמצרים אסתמרו מכל הני תלתא – אשריהם ישראל שאף על פי שהיו בגלות מצרים נשמרו מכל אלו השלשה עונות, ובזכותא דא נפקו ישראל מן גלותא – ובזכות זה יצאו ישראל מן הגלות

ועתה מסיק תכלית דבריו בזה המאמר ואמר זכאין אינון ישראל דאף על גב דהוו בגלותא דמצרים אסתמרו מכל הני תלתא אשריהם ישראל שאף על פי שהיו בגלות מצרים נשמרו מכל אלו השלשה עונות, מנדה ומבת אל נכר ומקטול זרעא מלבא על נדה, ומלבא על גוי', ומלהרוג את העובר במעי האשה, ואשתדלו בפרהסיא בפרי' ורבי' והשתדלו בפרהסיא במצות פרי' ורבי', ר"ל בלי שום פחד עשו פעולות להוליד בנים רבים, דאף על גב דגזרה אתגזרת שאף על פי שנגזרה גזרה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו עכ"ז לא אשתכח ביניהון מאן דקטיל עוברא במעהא דאתתא לא הי' נמצא ביניהם מי שהרג עובר במעי האשה, כל שכן לבתר כל שכן שלא הרגו ילד אחר שנולד ובזכותא דא נפקו ישראל מן גלותא ובזכות זה יצאו ישראל מן הגלות.

ואמר מנין שנשמרו ישראל מנדה, דתני רבי חייא, מאי דכתיב ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראות הצובאות, מפני מה זכו נשין להאי מפני מה זכו הנשים לזה שיעשו את הכיור ואת כנו ממראות שלהם, בגין דאסתמרו גרמייהו בגלותא דמצרים לפי ששמרו את עצמן בגלות מצרים מאיסור נדה, ולבתר (ה"ג) דאתדכיין הוו אתיין מתקשטן ומסתכלן במראה בבעליהון ואחר שנטהרו מנדתן היו באות מקושטות ומסתכלות במראה יחד עם בעליהן, ומעוררן לון בפרי' ורבי' ובזה היו מעוררות אותם לפרי' ורבי'.

וראי' לדבר שבני ישראל היו נזהרים מבת אל נכר, דכתיב יצאו כל צבאות ה' וגו' ואם היו בניהם מנכריות לא היו נקראים צבאות ה', וכתיב שבטי י-ה עדות לישראל השם י"ה הוא עדות לישראל ודאי שהבנים הם בניהם וכולם הם שבטי י"ה, וכתוב ואלה שמות בני ישראל הרי שכולם היו מבני ישראל ולא מבני מצרים, ועוד כתוב שבטי בני ישראל, דבר אל בני ישראל הרי כולם היו בני ישראל ולא הי' בהם תערובת בנים ממצריות. ואי תימא ואם תאמר והא כתיב, והוא בן איש מצרי הרי מפורש שהי' בן מצרי, הא ודאי חד הוה ופרסמו קרא הנה ודאי רק אחד הי' ופרסמו הכתוב דכתיב והוא בן איש מצרי וגו' ואין אחר בן איש מצרי, ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן ר"ל ושם אמו שקלקלה גם כן מפרסמת התורה להורות שרק אחת היתה ולא יותר.

וראי' לדבר שהשתדלו ישראל במצרים לקיים מצות פרי' ורבי', דכתיב ובני ישראל פרו וישרצו וירבו וגו' ולא מנעו את עצמם מלהוליד בנים אפילו שנגזרה גזרת כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, הרי כי ומכל הני אסתמרו ישראל מכל השלשה עונות מנדה מגוי' ומלהמית עובר במעי אשה היו נזהרים ישראל במצרים, ועל כן בני ישראל עאלו בני ישראל נכנסו למצרים, ובני ישראל נפקו ובני ישראל יצאו ממצרים, הדא הוא דכתיב, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, ובעת צאתם כתוב, ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכתה.

פרק ב'

ובני ישראל יוצאים ביד רמה

ותרגומו ובני ישראל נפקין בריש גלי דאיתא בזהר הקדוש נשא דף קכ"ד בספרא דא יפקון מן גלותא כשיתגלה ספר הזוהר הקדוש בדא יפקון מן גלותא.

והנה מבואר בספר הקדוש דגל מחנה אפרים על הפסוק ובני ישראל יוצאים ביד רמה ותרגומו ובני ישראל נפקין בריש גלי דאיתא בזהר הקדוש נשא דף קכ"ד בספרא דא יפקון מן גלותא כשיתגלה ספר הזוהר הקדוש בדא יפקון מן גלותא. וזהו שמרומז בפסוק ובני ישראל יוצאים מן הגלות בריש גלי, ברי"ש ראשי תיבות ר' שמעון בן יוחאי, כשיתגלה ספר הקדוש ספר הזוהר בדא יפקון מן גלותא. ומרומז גם כן כשיתגלה פירוש ופשט האמת לאמיתו על הזוהר הקדוש אז יפקון מן גלותא, ומרומז רי"ש ראשי תיבות ר' יצחק בן שלמה הוא האריז"ל שזכה לפרש הזוהר הקדוש על דרך האמת כמו שהיא כוונת המחבר הק' רבי שמעון בן יוחאי, בזכות זה יזכו לגאולה שלימה. ומרומז עוד בראשי תיבות ברי"ש רבינו ישראל בעל שם, או ר' ישראל בן שרה הבעל שם טוב הקדוש זיע"א, כדאיתא באגרת הקודש של הבעש"ט הקדוש הנדפס בספר הקדוש תולדות יעקב יוסף שבעת שהי' לו להבעל בעל שם טוב הקדוש עליית נשמה שאל למשיח אימתי אתי מר לגאול אותנו מהגלות, והשיב לו כשיתגלה תורתיך ויפוצו מעיינותיך חוצה.

וזה יש לפרש שמרומז בפסוק ובני ישראל יוצאים מן הגלות בריש גלי ברי"ש ראשי תיבות ר' ישראל בעל שם כנ"ל, "גלי" היינו כשיתגלה תורתו של הבעל שם טוב ויפוצו מעיינותיו, אז יפקון מן גלותא. ובזכות רבינו הקדוש הרשב"י, האריז"ל, והבעל שם טוב זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל שיחוס וירחם השי"ת ברוב רחמיו וחסדיו ויאמר די לצרות ישראל, כי בעונותינו הרבים נתקיים בנו במלוא מובן המלה כי שחה לעפר נפשינו דבקה לארץ בטננו, ובודאי יתקיים בנו גם סוף הפסוק קומה עזרתה לנו ופדינו למען חסדך, בחסדים טובים מגולים במהרה דידן אמן ואמן.

פרק ג'

– סוף דבר –

אין ישראל נגאלין אלא בתשובה

בספר אהל רחל (ע' ר"ב) כתב שנתקיים בנו בעונותינו הרבים וידל ישראל עד מאד הולכים ודלים באורך הגלות המר הזה, כי ארכו הימים ואין חזון נפרץ, וברבות השנים אנו נמעטים ואין עוד נביא וחוזה ואין לנו לא מנהיג שיגדור גדר ויעמוד בפרץ, כי כולנו כצאן תעינו איש איש לדרכו הרעה, דור תהפוכות שמהפכין הקערה על פי', דורשי האמת ובני עלי' מועטים ומתי מספר המה ובטלין במיעוטם, כי הפרוץ מרובה על העומד, ויהיו מלעיבים במלאכי אלקים ומקללים ומבזים, אוי מה הי' לנו נתרבו מינות ואפיקורסות והפקרות בעולם שלא היתה עוד כדוגמתו מיום היותנו לעם. ואין מי שירים קרן תורתנו הקדושה, ועמו וארצו רק משיח צדקינו במהרה בימינו אמן והוא ירים קרנינו מעפר.

ואין לנו שיור רק האמונה הפשוטה ונחזק עצמנו בכל הכחות לילך בדרכי אבותינו ורבותינו הקדושים בלי לנטות ימין ושמאל אפילו זיז כל שהוא, והגם כי קשה כח הסבל והנסיון נורא ואיום כי נתקיים במלא מובן המלה ואנכי הסתר אסתיר הסתרה בתוך הסתרה, כאשר אמרו חז"ל (ירושלמי סנהדרין פרק י' הלכה ב') אין לך שעה קשה בעולם מאותה שעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה ואנכי הסתר אסתיר, והבעל שם טוב הקדוש זצוקל"ה הי' גונח וכואב מאד ואמר כי ירא מאד מאד מזה ההסתר בתוך הסתר כי מי יודע עד כמה יגיע גודל ההסתר הזה, אבל הבעל שם טוב הקדוש ז"ל אמר אנכי הסתר שגם בהסתרה שבתוך הסתרה יש שם גם כן אנכי, כי מלכותו בכל משלה כתיב, אפילו בקליפין, כמבואר בזוהר הקדוש ולא איש אל ויכזב, כי אל אמונה ואין עול ולא ישקר חס ושלום באמונתו ושבועתו לישראל בהרבה מאות ואלפים הבטחות שהבטיח לנו על ידי שליחיו נביאיו הקדושים לגאלינו גאולת עולם רק אנחנו מחויבים להיות עומדים בכל הנסיונות ולהתחזק באמונה פשוטה וטהורה, כאשר אמר (צפני' ג') לכן הכי לי נאם ד' ליום קומי לעד, והמאמין לא יחיש ולא ימהר (ישעי' כ"ח) רק ישתוקק ויצפה שסוף כל סוף יגיע הזמן המקווה לנו עוד מקודם בריאת העולם, ככתוב (בראשית א') ורוח אלקים מרחפת על פני המים ואמרו חז"ל (בראשית רבה פ"ב) זה רוחו של משיח.

וזה עיקר הכח לברר הבירורין מעקבי עקביים שזה מקום המגושם והגרוע מאוד מאוד מכל הגוף, ועל כן החושך והקליפות והסטרא אחרא מתגברים מאד מאד, אבל אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך דיקא בעת החושך, ודור שפל כזה, וזה חשיבות גדולה עד אין ערך ושיעור למי שזוכה כעת להחזיק עצמו בכל מאמצי שארית כחותיו להיות יהודי כשר בדרך ישראל סבא, והוא חשוב מאד מאד בזמנים שפלים כהיום מקצת עבודתינו הפעוטה והמעוטה, רק שיהי' בדרך כשר בלי שמץ ושמצה של התחדשות, רק להאמין כמו שהאמינו האנשים והנשים הכשרים הפשוטים של יושבי הכפריים במדינותינו, כי דייקא אמונה פשוטה כזו יש לה חשיבות כעת בשמים ממעל, כמעט כמו חשיבות של תורה וצדקות של גדולי ישראל בדורות הכשרים והתמימים שלפנינו, כמבואר בשער הגלגולים דף ס"ב, וזה לשונו שם: פעם אחת שאלתי אני חיים (הגה"ק ר' חיים וויטאל) למורי (היינו האר"י הקדוש זל"ה) איך הי' אומר מורי שנפשי יש לה מעלה כל כך הרי קטן שבדורות ראשונים היו צדיקים וחסידים שאין אנו מגיעים לעקיבם. והשיב לי דע כי גדולת הנפש אינו תלוי כפי מעשה האדם הנראה לעינים, כי בוחן לבות וכליות השי"ת וכפי הזמן והדור ההוא מעשה קטן מאד בדור הזה שקול כנגד כמה מצות בדורות הראשונים, כי בדורות האחרונים האלו הקליפה והרע גוברת מאד מאד עד אין קץ, מה שאין כן בדורות הראשונים. ואלו הייתי אני חיים באותן הדורות הי' מעשי וחכמתי נפלאות ועולות פי כמה מכמה צדיקים הראשונים, תנאים ואמוראים. אשר על כן לא אצטער על זה כלל כי בלי שום ספק יש בנפשי נפש בניהו וזכרי' ורבי עקיבא מעלה יתירה על כל הצדיקים הראשונים מזמן התנאים ואמוראים עכ"ל.

ואם כן מה נענה אבתרי' בדור חשוך אפל ושפל זה אשר עומד במדרגה קטנה לאין ערוך כלפי דורות הראשונים, ובודאי חשוב בשמים אפי' מיעוט עבודתינו ולימוד תורתנו הקדושה וגידול בנים בדרך הכשר, כדרך אבותינו ורבותינו הקדושים זה נעלה ונשגב מאד עד אין קץ ושיעור וערך.

הגאולה העתידה נזכה בלבת איש דאורייתא בזכות התורה הקדושה ולומדי' לשמה – ואם יקשה לך אחי אהובי האיך אפשר שאנחנו בדורינו דור עני ושפל ואפל כזה כלפי דורות שלפנינו שירדנו בעונותינו הרבים מכל מדרגותינו ומתדרדרים במדרון מטה מטה, וכבר נפסק להלכה בהרמב"ם ושולחן-ערוך שאין עוד דין תלמיד חכם לענין קנס של ליטרא דדהבא ולעוד כמה וכמה ענינים של משפט הקדימה שיש לתלמיד חכם אמיתי, עיין יורה - דעה סימן רמ"ד, חושן משפט סימן ט"ו, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר אנן יתמי דיתמי איך נוכל לחכות ולקוות שדור עני זה יעורר על ידי לומדי תורה שבזמננו יתעורר הזכות של לבת אש דאורייתא, הלא נתקיים בנו ויפן כה וכה וירא כי אין איש דלית מאן דיתער בתיובתא לתברא בית אסורין דלי' לאמור לאסורים צאו וכו', ולית מאן דקרו בתיובתא דיחזור קודשא בריך הוא שכינתא לגבי', כמבואר בתיקונים הקדושים. ועל כן אביא תשובה נצחת ולפתור השאלה הזאת על ידי רבנו הקדוש הגאון האלקי שר בית הזוהר מרן צבי הקדוש מזידטשוב זצוקל"ה זיע"א.

וזה לשון קדשו של בעל עטרת צבי על הזוהר הקדוש פרשת שמות (דף י' ע"א): ומחוייבים אנחנו להאמין ולבטוח בשם ד' אלקים ולהיות בתמימות באמונתנו ברוך הוא, ולא לבקש עתידות ואם יתמהמה נחכה לו ברוך הוא. ולא יעזוב אותנו ד"א ויזכור בריתו עם אבותינו ועמנו בברית הר חורב וערבות מואב, יעודי כל הנביאים. אנו מייחלים ומקווים כל שעה ורגע אשר יקיים ברוך הוא וברוך שמו הבטחתו וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

והנה היום אנחנו שנת תק"ץ לאלף הששי ועוד לא נשמע בעונותינו הרבים שום רמז ורמיזה לגאולתינו ובכל יום ויום סערת הסטרא אחרא והרע מתגבר והולך ובני עמינו – עם קדוש – דווים וסחופים בגידופים וחירופים כאמור אשר חרפו עקבות משיחך (והגלות הזה הוא בחי' רגלים, ולכן הם שנים אדום וישמעאל)* שני רגלים ובעקב, ובזויים בתכלית הביזוי והגיעו לדיוטא התחתונה אשר כמוה לא הי' מיום חורבן בית המקדש, ונתקיים ממש כל המשנה בסוף סוטה בענין עיקבתא דמשיחא, ועבר קציר כלה קיץ ואנחנו בעונותינו הרבים לא נושענו. אמנם אחיי אנחנו תהלי"ת בריך הוא וברוך שמו בני אל חי ובטחוננו חזק בד' אלוקינו ובו נשמח כולנו אשר בקרוב יתפוצצו הררי עד (חבקוק ג' ה') ויבוקע הר הזיתים (זכרי' י"ד ד') ויראנו ברוך הוא וברוך שמו אותות ומופתים ובזה אנו מקוים וחיים אשר לא אבדנו בהשם א'.

ואמרתי לפני מורי ורבי הרב הצדיק מו"ה אברהם יהושע העשיל אבד"ק אפטא נבג"מ אשר עקבות משיחא כתוב רבינו כי הוא סוד עקבי אדם קדמון לכל הקדומים וסיום כל הבירורים הנשמות הצריכים להזדכך ולהתברר. והנה כמו שעל העקב עומד כל הגוף וכל הקומה שלמה, כן אנחנו נשמות עקבי אדם קדמון הזה תהלה להשי"ת בד' בטחוננו ואמונתנו דבוק וקשור באמונת יחוד אלוקינו בכל לב ונפש ומקבלים באהבה רבה ובשמחה רבה את כל העובר עלינו מן הגליות המים המרים המאררים.

ובזה אנחנו בני אל חי שמחים ביותר שעלינו עומד כל הקומה הקדושה של כל נשמות הצדיקים כל אהבת הקדמונים נשמות הקדושים שעברו נשמתם בעדן ושנתבררו ונתלבנו עד עתה הכל תהלי"ת חי הבוחר בעמו ישראל באהבה קיומם ועמידתם עלינו נשמות הנמוכות והעקביים. – ובנו תהלי"ת נתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא וברוך שמו יותר המאזרינו חיל ונותן בנו כח לסבול סבל הגלות הצרות והגזירות, ומקבלים באהבה ובוטחים בישועת ד' הגדול והנורא אשר יצמיח לנו בקרוב... ותלי"ת נתקבלו דברי בעיניו ואנחנו בשם ד' אלקינו נזכיר, אשר הראה כח נפלאותיו בבריאה וכח נפלאותיו ביציאת מצרים ואלף אלפי אלפים ורבוא רבואות פעמים הטובות נסים ונפלאות, ומובטחים אנחנו מרבותינו הקדושים זיע"א המבוארים בכתובים ובש"ס ומדרשים אין די באר, ואנחנו נלך בטח בתום ולא נירא כי ד' אתנו ויגאלנו בקרוב למען שמו יתברך אמן ואמן עכ"ל הקדוש זיע"א.

תוכן דברי קדשו של העטרת צבי זי"ע הוא שמזוינים "וחמושים יעלו בני ישראל" מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו כשנזכה לזמן הגאולה במהרה דידן כי אתנו חיים היום פה כל הצדיקים מימות עולם שנות דור ודור כל התורה ומצות ומעשים טובים של כל הצדיקים המה עומדים חיים וקיימים לעד ולנצח נצחים, וכל היסורין שעברו על כל ישראל בכללות ופרטות הכל כאשר לכל נוליך עמנו ולא הלך לאיבוד חס ושלום אפילו משהו של כל העבודות העצומות והקדושות של כל הדורות שהי' לפנינו, וגם לא נשכחו כל הנסיונות שעמדו בנסיונות ומסרו נפשם אבות ובנים והערו נפשם למות וקצו ומאסו בחיי העולם הזה וקדשו שם שמים ופשטו צוארם לשחיטה אבות ובנים חתנים וכלות. (ועיין בזוהר הקדוש פרשת שמות דף ה' ענין היכל קן צפור דשם יש כל תואר ומראה של העכו"ם אשר הרע להם לישראל בכל הגליות ולא נאבד ולא נשכח שום דבר מכל הצרות והתלאות שעברו עלינו עיי"ש. ועיין באור החיים הקדוש ריש פרשת צו על הפסוק היא העולה על מוקדה, ותראה נפלאות בענין זה).

ונתבאר באריכות בכתבי האריז"ל גודל ועוצם הבירורים שנתבררו על ידי המסירת נפש של קדוש השם של כל הנהרגים על קידוש שמו יתברך ויתעלה, ומחמת טעם זה אומרים במוסף יום הכפורים בעת רחמים ורצון הגדול הפיוט של עשרה הרוגי מלכות הי"ד, שזה עיקר הכלי זין של כלל ישראל שבאים בכח גדול וביד חזקה של הקדושים והטהורים שמסרו נפשם על קידוש השם. ובפרט הזכות העצום של עשרה הרוגי מלכות (עיין בפרי עץ חיים שער נפילת אפים פ"ה, ועיין בעץ חיים שער ל"ט דרוש א' בסופו דף ס"ד ע"א), ובפרט דורינו דור השואה האיומה שנתיסרנו בכל מיני מיתות משונות בעולם שהומתו נהרגו ונשחטו ונשרפו ונטבעו ונחנקו ונקברו חיים יותר מששה מליון קדושים וטהורים מאחינו בני ישראל הי"ד. ארץ אל תכסי דמם ואל יהי מקום לזעקתם וכו'. את אלו המזבחות זכור יזכור לנו השי"ת כי אין שכחה לפני כסא כבודו ועקידת כל מוסרי נפשם למען קדושת שמו יתברך שמו לזרע יעקב ברחמים תזכור – הזכירו לפניו תורה ומעשים טובים של שוכני עפר, וכפי שמבואר בכתבי האר"י ז"ל שמכל היסורין שעברו על כל אחד ואחד מישראל בכלל ובפרט מכל זה נתבררו בירורין עצומים ונפלאים בכח זה אנו בונים את בית המקדש העתיד שיבא משוכלל ומתוקן מלמעלה (עיין ש"ס סוכה דף מ"א סוף ע"א ברש"י ותוס' שם), וממילא אם על ידי צרות ויסורין בונין הבית המקדש ומתקנים וממהרין את הגאולה והעולם התיקון במהרה בימינו אמן בזה כל נחמתינו כי דייקא על ידי שאנו מוסרים נפשינו על קדושת וטהרת ישראל תבוא גאולתינו.

ובזה הפרט נגדשה הסאה של סבל ורעות רבות כדורנו, דור מיוחד במינו בסבלותיו – הגם שבכל הדורות סבל העם הנבחר ישראל עם קדושו, וקורות עם ישראל מלא מצרות והריגות וגזירות שמד וכו' בכל הדורות מזמן חורבן בית ראשון ושני עד דורינו זה. – אבל כזאת עוד לא הי' באכזריות חמה וקצף שהי' בדורינו – בזמן חורבן בית המקדש השליך כביכול השי"ת חמתו על עצים ואבנים, – אבל בעונותינו הרבים בדורנו שפך חמתו לא רק על העצים והאבנים רק על האבות ובנים בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים עוללים ויונקים רבנים גאונים גדולי ישראל חסידים וחסידות, וניתן בעונותינו הרבים רשות למשחית ולא הי' מבחין בין רע לטוב כי הכל אכל וכלול ונשרפה התורה ולומדי' התורה המקרא והמשנה ואגדה, אי תורה תלמוד ותלמידה? הלא המקום מאין יושב והכל חרב ומחורב. – והתורה עלתה לה למרום למקום מדורה בשמי שמים העליונים עם תיקה ודורשי' וחוקרי' קהילות הקודש של אלפי אלפים מכל תפוצות ישראל. תורה תורה חגרי שק והתפלשי בעפרים אבל יחיד עשי לך ומספד תמרורים מי ילחום מלחמתך וישיב לשערים כלי גבורים, אבדו ונפלו גבורים, קנא לתורתך ולומדי' אשר שרפוה זרים, שיקויים מהרה הבטחתך ושבו בנים לגבולם ברחמים רבים במהרה דידן אמן ואמן.

ומורגל בפי כ"ק אאמ"ו לאמור ההסבר על שהנסיון של עקידת יצחק נקראת עיקר הנסיון על שם אברהם אבינו ולא על שם יצחק? הלא יצחק מסר נפשו ממש וציית לאביו אברהם אבינו, ובפרט שכל הענין לשחוט את האדם לקרבן דבר זה הוא כנגד דין תורתנו הקדושה, והאבות קיימו תורה ועם כל זה ציית יצחק לאביו מחמת שאביו הי' לו דין נביא, ועל פי דין אם נביא שהוא מוחזק לנביא אמת מחוייבים לשמוע בקולו אפילו אומר לעבור על דברי תורה בהוראת שעה כאליהו בהר הכרמל שציוה להקריב קדשים בחוץ. ובאמת צריך עיון גדול בענין למסור עצמו למיתה אם דבר מצוה כזו הוי בכלל הוראת שעה, כי מיתה היא לעולם ולא לשעה. ועיין שו"ת חתם סופר אורח חיים סי' ר"ח ויש בזה אריכות ואין כאן מקומו. ועל כל פנים הי' הנסיון של יצחק גדול מאד למסור עצמו למיתה כדי לקיים מצוה לשמוע בקול נביא אמת.

והסבירו הספרים הקדושים בזה כי ענין מסירות הנפש הגדול כגון למסור נפשו עבור קדושת שמו יתברך הגם שזו מדרגה גדולה ונוראה שלא כל אחד זוכה לזה, מ"מ כלפי המסירות נפש התמידי לחיות בכל רגע ורגע במסירות נפש ממש זה יותר נעלה. כי אברהם אבינו הוא ישאר בחיים וכל העולם כלו יצעקו עליו האיך ירהב אדם אפי' כגובה ארזים גובהו לעמוד על דעתו לעשות כזאת לשחוט את בנו יחידו שנולד לו לזמן שהי' בן מאה שנה ובן יקיר כיצחק, שהי' מלא בכל המעלות ושלמות, והוא יהי' צריך לתרץ עצמו בפני כל העולם שהוא עשה על פי הדבור מפי הקדוש ברוך הוא, אבל מי יאמין לו כזאת. – ובפרט כי האמת הוא כי הקדוש ברוך הוא לא צוה לשוחטו, רק והעלהו לעולה וכו', ממילא דבר קשה כזה ונסיון נורא ואיום כזה לא הי' לו ליצחק. – ונסיונו של אברהם הי' הרבה קשה מנסיונו של יצחק, ועל כן שפיר נקרא הנסיון של העקידה על שם אברהם אבינו.

ועוד שגם זה שיצחק אבינו הי' מקרב עצמו להשי"ת במסירות נפש ממש וציית לאביו לקיים מצות לא תסור מן הדבר אפילו על ימין שהוא שמאל אפילו לעבור על התורה, כי לצורך שעה מוכרחים לציית לנביא אמת. כל זה קיים יצחק אבינו בזה. אבל מי גידל אותו לזה ומי למד אותו את כל זה הלא זה הי' כחו של אביו הקדוש אברהם אבינו ע"ה שגידל בן כיצחק, וממילא גם הנסיון של יצחק שמסר נפשו גם כן הוא שייך לאביו אברהם שהשריש בלבו תורת אמת לאמיתו שהגדיל לעשות וזכה למדרגת יצחק אבינו, זה הכל תודות לגודל נוראת קדושתו של אביו אברהם אבינו ע"ה זיע"א.

הנה מורגל בפי כל עת תמיד להזכיר את הששה מיליאן קדושים הי"ד, שעלו על המוקד בעונותינו הרבים על ידי הרשעים הארורים ימח שמם ונמח זכורם, אבל בפי מרגלי גם כן להזכיר ותמיד תהלתם בפי של הקדושים חיים יחי' נצח שתלי"ת נשארו חיים וקיימים אודים מוצלים מהאש הנורא, הלא המה הגאונים הצדיקים גדולי ישראל ראשי ישיבה המה ותלמידיהם הנאמנים לד' ולתורתו הקדושה, תלמידי חכמים יראי השם ואנשי מעשה חסידים ופרושים, שהשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו חמל עלינו אפילו ביום חרון אפו חרי האף הגדול הזה, עם כל זה חשב מחשבות להשאיר לנו שארית בארץ ולחיותינו כהיום הזה. וראה בש"ס (מגילה דף י"א ע"א) מה שאמרו חכז"ל על הפסוק ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וכו' לא מאסתים בימי כשדים שהעמדתי להם דניאל חנני' מישאל ועזרי', ולא געלתים בימי יונים שהעמדתי להם שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו ומתתי' כהן גדול, לכלותם בימי המן שהעמדתי להם מרדכי ואסתר, להפר בריתי אתם בימי פרסיים שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי דורות, כי אני ד"א, לעתיד לבוא שאין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם.

והנה הקדושים חיים הללו עמדו בנסיונות, שהגם שעברו עליהם כמעט כל השבעה מדורי גיהנם וכל מיני צרות צרורות אשר עלו היו כל הימים דיו וכל העולם סופרים וכו' וכו' אי אפשר להעלות על הספר התלאות והצרות, השפלות והבזיונות וגודל נוראות הסתרת פנים אלפי אלפים הסתרות בתוך הסתרות שעברו עליהם, ועם כל זה נשארו חיים וקיימים ונאמנים ונחמדים להשי"ת ותורתו ואמונתו הטהורה בלי שינוי, ולא רק ללמד לעצמם יצאו אלא ללמד על הכלל כולו זכו לזכות את כל העולם כולו בכבוד תורתם צדקתם וקדושתם, וזכו כמעט כמו האנשי הכנסת הגדולה בשעתם להחזיר העטרה ליושנה, ונעשה כאן במדינה זו מקום תורה ויראת השם טהורה ומגדלין בעזרת השם יתברך בנים ובנות על טהרת הקודש ברוח ישראל סבא ממש כמו שהי' באייראפע.

וזה הוא בבחינת מסירת נפש של אברהם אבינו ע"ה, לחיות במסירת נפש אחר מעשה העקידה, אחר שעלו על המוקד כל משפחותיהם, עם כל זה המה קבלו עליהם דין שמים באהבה שלא להרהר חס ושלום אחר השכינה חס ושלום, ומאמינים באמונה שלימה שהכל הי' בהשגחה עליונה בכללות הכלל ישראל, ובפרטות ובפרטי פרטות, ובודאי הכל הוא לטובה דכל מה דעביד רחמנא לטב עביד, וגם זו לטובה, וכנזכר מזה לעיל באריכות. ובלתי ספק באם הי' כהיום בעלי רוח הקודש כמו בזמן הש"ס, היו מראין לנו באיזה מקום בתורה מרומזין המאורעות שבימינו אלה, כמו הגמרא דמגילה הנ"ל, ואשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך, ועליהם נאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, ושכרם הגדול והעצום לא יקופח בזה ובבא, ויהי רצון שיהי' חלקנו עמהם. ויש לי עוד בענין זה חיבור בפני עצמו, ואקוה לבוא עוד בזה באריכות בחלק שני בעזרת השם יתברך.

הנה אמרו חז"ל (פסחים נ"ד ע"ב) שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן: תורה ותשובה וגן עדן וגיהנם וכסא הכבוד ובית המדרש ושמו של משיח. עוד אמרו חז"ל (סנהדרין צ"ח ע"ב) לא איברי עלמא אלא לדוד – ושמואל אמר למשה – ורבי יוחנן אמר למשיח. עוד אמרו חז"ל אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי לא הי' דוד ראוי לאותו מעשה, ולא הי' ישראל ראוין לאותה מעשה, שאם יחיד יחטא אומרים לו כלך אצל יחיד ואם חטאו צבור א"ל כלך אצל צבור (ע"ז דף ד' ע"ב). עוד מאמר חז"ל (נדרים כ"ב ע"ב) אלמלא לא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד.

ובמאמרי חז"ל אלו מרומז ענין הידיעה והבחירה אשר זה מדרכי המאציל יתברך שמו הנסתרים ואי אפשר להשיגם לשום ברי' שבעולם כמבואר ברמב"ם ז"ל הלכות תשובה פרק ה' הלכה ה'. אבל בפשטות קשה להבין הלא אם לא היו ישראל חוטאין בעגל אזי לא הי' יכול לבא לידי חטא כי כבר פסקו זוהמתן בקבלת תורתנו הקדושה, ורק על ידי חטא עגל ירדו ממדרגתם, וזה גרם אחר כך שבירה אחר שבירה עד לחורבן בית המקדש וכנ"ל הכל באריכות.

ותלי"ת קבלתי בזה הרבה ענינים מכ"ק אאמ"ו זצל"ה וכאן ארמוז רק בקיצור נמרץ כי שבעה דברים נבראו קודם בריאת העולם, תורה תשובה גן עדן גיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש שמו של משיח. מכל זה מוכרח שעל כרחך יהי' בעלי תשובה וממילא יהי' חוטאים, והלא יש בחירה שלא לחטוא, ובאמץ הפייטן בהקינות מקונן איכה את אשר כבר עשהו – תבע מני לגבות נשיהו אשר עד לא שחקים נמתחו, בשלי רמז היות ארץ תוהו ועיין שם הכל באריכות איך חושב והולך מענין זה וכו'. והתירוץ הוא נורא עלילה לבני אדם שבודאי אמת וצדק שיש בחירה בכללות ובפרטות בין לצבור ובין ליחיד ויש קרבנות צבור ויחיד וכו', אבל עם כל זה כל דברי חז"ל המה אמת וצדק, ואין בהם חס ושלום נפתול ועקש חס ושלום, ודברים אלו המה מבוארין ברמז גדול בדברי חז"ל כי המה מסודות התורה אשר אין דורשין ברבים כמבואר בגמ' (חגיגה פרק אין דורשין).

אבל כבר הבאתי לעיל בשם הקדוש מו"ה יעקב צמח שמביא בשם הקדוש מהר"ח ויטאל זצל"ה שעכשיו הנסתר כמו הנגלה, וכמו שהאריך בזה הרבה רבינו הקדוש העטרת צבי בספרו סור מרע ועשה טוב מהקדוש מזידישוב זל"ה, ובהגהות מהרצ"א מהקדוש מדינאוו זיע"א, כי מחמת חשכת הזמן וגודל ההסתרה באם לא הי' לנו ידיעה חס ושלום בקדושת נוראות חכמה זו, לא הי' אופן בעולם שלא תשתכח חס ושלום תורה מישראל, כי רק על ידי שזכינו שהשם יתברך ברוב רחמיו וחסדיו חמל עלינו ועל כל עמו בית ישראל ושלח את האר"י ז"ל הקדוש, וגם שנתגלה אור האמת האוצר הקדוש של הזוהר הקדוש, אשר שם נמצאים כחות החיזוק והתקוה, ובזה אנו מתחזקים ומתנחמים, וכל העוסק בזוהר הקדוש מוצא חיזוק ושמחה ותקוה. ואחר כך הגאונים הקדושים דור אחר דור עד הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, וגם את הגאון הקדוש והנורא הגר"א מווילנא זיע"א ותלמידיו, ורבינו החתם סופר ותלמידיו, ועל ידי כוחם הנשגב והנעלה נשפע עלינו, ובצלם אנו חיים בין הגוים. וגם כל זה שייך לנסתרות ההשגחה העליונה אשר לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, ורק הקדוש ברוך הוא כביכול הוא המנהג והמשגיח בכללות ופרטות ופרטי פרטות.

ובכל דור ודור מתגלין חדושי תורה השייכים לדור זה, ולולי תורתך שעשועי אז חס ושלום אבדתי בעניי. ועל ידי שחטאו ישראל אין די בחמשה חומשי תורה, ועל ידי זה ניתן להם לישראל כל התורה הקדושה ארוכה מארץ מדה, עמוקה ורחבה מני ים. ועל ידי החטאים מוכרח הי' כלל ישראל לתשובה כללית, ועיקר התשובה הוא לימוד התורה הקדושה כמו שכתוב (ר"ה י"ח) בזבח ומנחה לא יכופר, אבל בתורה הכל מתלבן ומתכפר, וממילא על ידי חטאים של כלל ישראל נתרבה ונתגדל כח התורה שנתנה לישראל הרבה יותר מבאם לא הי' חוטאין, וממילא העונש והנזק שגרם כלל ישראל על ידי חטאם על ידי זה זכינו לתורה הקדושה ולכל כתבי הקודש עד ארבעה ועשרים... וגם על ידי זה משום עת לעשות לד' הפרו תורתך התירו לכתוב גם כן תורה שבעל פה (ברכות ס"ג), הש"ס בבלי וירושלמי וכו' ואלפי אלפים ורבוא רבבות חבורים שנעשו על ידי זה בישראל, ואשריהם ישראל שאף על פי שחטאו מכל מקום חטאם גרם לזה שיאירו את כל העולמות עולם הזה ועולם הבא באור תורתם.

וממילא אם בדיעבד הגיעו לכל התורה הקדושה וענפי' על ידי החטאים, – כדאי הי' להם לישראל לחטוא, וזה מרומז בדברי קדשם אלמלא לא חטאו ישראל לא הי' להם רק חמשה חומשי תורה, וגם לא הי' ראוין ישראל חס ושלום לאותו מעשה, כמבואר ברש"י שם גבורים ושליטים ביצרם הי' ולא הי' ראוי להתגבר יצרם עליהם, אלא גזירת מלך הי' לשלוט בהם, כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה עיי"ש. ובאמת כל ענין זה צריך להרבה הקדמות ולשמוש תלמידי חכמים אמיתים מפי סופרים וספרים וכולי האי ואולי זוכין להבין ולהשכיל מקצת מן המקצת עד היכן הדברים מגיעים.

אבל כפי שכתבנו לעיל באריכות שעל ידי שהקדוש ברוך הוא כביכול הי' בורא עולמות ומחריבן וזה הענין הז' מלכים שנשברו ומתו. וזה הי' גרם להחטא וקנאה של הלבנה לחמה, וזה גם הגורם לחטא אדם הראשון, ומזה נשתלשלו החטאים עד דור המדבר שנתהוה בעונותינו הרבים חטא העגל וכו', עד חורבן בית המקדש עד ימינו אלה הכל הוא חבל ושלשלת אחת – וחטא אחד הי' הגורם להשני והשני לשלישי כסדרן עד שנזכה בעגלא ובזמן קריב לשמו של משיח בב"א.

ועל כן עוד קודם בריאת העולם נבראו כבר השבעה ענינים, לתקן הפגם של השבעה מלכים שנשברו, ועל כן הי' דייקא תורה ותשובה וגדן עדן וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח. כי מחמת שנורא עלילה לבני אדם הי' מוכרח לברוא דברים הללו – דייקא שבעה דברים לתקן בזה חטא הז' מלכים שנשברו ומתו, והדברים עתיקין והמבין יבין וד"ל. כי כח התשובה מגיע עד כסא הכבוד, ואין כביכול הכסא שלם ואין השם שלם עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן. וזה שאמרו שלא איברא עלמא אלא לדוד ומשה ומשיח שהיינו חד וכנ"ל, כי משה יהי' הגואל האחרון.

במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד ומהזדונות נעשין זכיות כי בעל עבירה כזה שזוכה לתשובה מאהבה אחר שהרבה לחטוא עוונות במזיד

ובזה נבין שפיר מה שאמרו חכז"ל במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד ומהזדונות נעשין זכיות כי בעל עבירה כזה שזוכה לתשובה מאהבה אחר שהרבה לחטוא עוונות במזיד, זה הוא ודאי מבעלי עבירה כאלה שהי' חטאם רק על ידי נורא עלילה לבני אדם, כי מאד קשה להבין שהחוטא באמת בלי טעם וסוד כמוס רק משום תאותו והשחתתו רשע חוטא חטאים במזיד יזכה לעלות למדרגה גדולה כל כך עד שיגיע למדרגת תשובה מאהבה, הלא עבירה של מזיד גוררת עוד עבירה וכו' וכו' אלא על כרחך מי שזוכה לתשובה מאהבה באמת עד שזדונות נעשין זכיות, זה הי' בודאי באותה בחי' כמו שהי' לדוד המלך עם בית שבע, שלא הי' ראוי לאותו מעשה רק הי' להורות תשובה ליחיד, ולא ראוי כלל ישראל לאותו מעשה אלא כדי להורות תשובה לרבים, כמו שנתבאר בספרי אמת ענין צדיק נתפס בעוון הדור, שהצדיק אין היכולת בידו להרים את העם מעומקי מצולות ים החטאים, אם אין לו שום שייכות עמהם בחטאים, ועל כרחך מוכרח הצדיק גם כן לחטוא חטא שחטא הקהל, וממילא הצדיק האמיתי עושה תשובה שלמה בכל כחו הגדול והעצום, ואזי יש כח ויכולת להצדיק לעורר בתשובה כל החוטאים, וכלם מתעלים על ידו כל אחד ואחד לפי ערך תשובתו והתקרבותו בנפש ובגוף להצדיק.

וזה הענין שמשה רבינו עליו השלום שבר את הלוחות מעשי אצבעותיו של הקדוש ברוך הוא, שלכאורה הוא הפלא ופלא משה רבינו יעשה כזאת? אבל משה רבינו לא הי' יכול חס ושלום לעשות טובה לישראל כי השייכות וההתחברות של כלל ישראל למשה רבינו נפסקה על ידי החטא הנורא של העגל, ונפסקו חס ושלום הקשר המקשר את כלל ישראל עם משה רבינו וממילא לא הי' יכול להטיב עמהם, ועל כן מסר משה רבינו נפשו בעד כלל ישראל ושבר דבר קדוש ונורא את הלוחות מעשי ידיו של הקדוש ברוך הוא, אשר חפץ קדוש כזה לא הי' עוד בעולם, ודבר קדוש כזה הלך משה רבינו ושברם לעיני כל ישראל כדי שעל ידי זה יהי' לו גם כן איזו שייכות בחטאם, וממילא על ידי כח עצום נורא ונשגב תשובתו מאהבה שהוא יעשה על ידי זה יעורר את כל קהל עדת ישראל לעוררם בתשובה שלמה, ויש בזה להאריך תילי תלים, אבל עוד חזון למועד בעזרת השם יתברך בחלק שני, אם יגזור ד' ברוב רחמיו וחסדיו בחיים אזי אקוה לבאר עוד הרבה דברים נחמדים שנשארו בקולמוס.

וכתב בספר צדקת הצדיק מהרב הקדוש ר' צדוק הכהן מלובלין זיע"א שהיחיד ששב מוחלין לו ולכל העולם כולו, כמו שאמרו רז"ל (יומא פ"ו ע"ב), זה יהי' משיח צדקינו שהוא יהי' שורש נשמת דוד מלך ישראל רומז למלכות אשר משם הוא באמת שורש נשמות של כל כלל ישראל בנים אתם לד' אלקיכם בני השכינה הקדושה בניהם של רחל ולאה, שרומזין לשכינה הקדושה בשמים ממעל. ועל ידי כח התשובה הנפלאה שהוא יעשה תשובה שלמה כל כך בעוצם עזוז נפלאותיו שיתעורר בכח תשובתו הרהורי תשובה בכל כלל ישראל, ועל ידי כחו הגדול והנורא יעשו כל ישראל בעלי תשובה שלימה מאהבה ויהפכו כל עוונות ישראל לזכיות, וכמבואר ברמב"ם ז"ל בפ"ז מהלכות תשובה דאין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה התורה הקדושה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, – וממילא יתקיימו גם כל שני הדעות שאמרו חז"ל אין בן דוד בא אלא בדור שכלו זכאי או כלו חייב, – ואלו ואלו דברי אלקים חיים שיהי' דור שכלו זכאי וגם כן כולו חייב – היינו שיעשו תשובה מאהבה ונעשה מזדונות זכיות, וגם מכולו חייב יתהפך לכולו זכאי, שמכל החטאים יתהפך הכל לזכיות, ויתגלה על פני כל העולם צדקת וקדושת ישראל אשר כל עוונותם הי' רק בבחי' נורא עלילה לבני אדם, והכל הי' רק באונס כמו שנתבאר לעיל. וממילא נזכה לזה שכביכול הקדוש ברוך הוא יאמר אשר הרעותי שבראתי יצר הרע על ידי בחי' בורא עולמות ומחריבן, על ידי זה נגרם חטא הלבנה וחטא אדם הראשון וכו' וממילא כביכול יהי' בבחי' יחיד ששב – הקדוש ברוך הוא – השיב לא נאמר כי אם ושב וקבץ, וזה כוונת חז"ל יחיד ששב כביכול יחיד העולם הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו יחיש לגאלינו גאולת עולם במהרה בימינו אמן ואמן.

-----------------------------
 

בס"ד

בית דין צדק לעניני מקוואות

אברהם ווייל, בני ברק שלמה רובינשטיין, ירושלים אפרים הורוויץ, צפת

ט' שבט לסדר "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שנת תשס"ו לפ"ק

זכאין אינון ישראל דאף על גב דהוי בגלותא דמצרים אסתמרו מנדה וכו', ובזכותא דא נפקו ישראל מן גלותא (תרגום הזוהר: אשריהם ישראל שאף על פי שהיו בגלות מצרים נשמרו מנדה וכו', ובזכות זה יצאו ישראל מן הגלות), (זוהר הקדוש, שמות ג' ע"ב).

לאחינו שלומי אמוני ישראל מי לה' אלי! למען ציון לא נחשה! קול מהיכל ה'!

זה כמה שנים שנתגלה שרוב המקוואות אינם כשרים. ישנם רבנים אחדים מומחים שמפקחים ומתקנים מקוואות בכל העולם כולו. אבל קצרה ידם מלהושיע כי ישנם הרבה רבנים השייכים לערב-רב ואינם מעוניינים כלל בתיקון מקוואות, רצונם וחפצם הוא לבנות בנינים גדולים, לערוך שולחנות (טישען), להיות רבי גדול, שתמונתם תתפרסם בכל העיתונים כשהם מדליקים נרות חנוכה או רוקדים עם התורה וכדומה (האמת היא שבדור שפל זה שמחים אנו בזה שאנו רואים שהם מדליקים עוד נרות חנוכה, ולא נשתמדו לגמרי).

ידוע מה שכתוב בזוה"ק, בכתבי האריז"ל ובספרי תלמידי הבעש"ט על דורנו זה שלפני ביאת המשיח, שרוב רבני הדור יהיו מן הערב-רב. לדאבונינו התקיימה כל הנבואה שנתנבאו. אבל ברצונינו לדון את הרבנים לכף זכות, כי הם אינם יודעים, הם תינוקות שנשבו בידי הסמ"ך מ"ם.

אבל מחוייבים אנו בתוכחה, וברצונינו לשאול אותם אם השי"ת נתן לכם כסף רב, מיליונים, לבנות בנינים גדולים, באם שילמתם מיליוני דולרים עבור בנינים וכוללים ת"ת וישיבות, באם התקציב שלכם הוא מליוני דולר לשנה –

אם כן מדוע שלא תוציאו אחוז אחד (1%) או לפחות חצי (%) אחוז מכספים אלו לבנות מקוה כשרה?

מדוע אינכם דואגים לכך שבכולל שלכם ילמדו דיני מקוואות ולשלוח אותם לבדוק מקוואות. האם אינכם יודעים שביאת המשיח מתעכב אך ורק בגלל דבר אחד, בגלל שאינם שומרים טהרת המשפחה והדורות אינם כשרים?

האם אינכם יודעים שכל הגזירות ח"ו הם בגלל העבירה הגדולה של כרת כפי שכותב החפץ חיים הק'?

לכן החלטנו ללכת בעקבותיו של יעקב אבינו ע"ה:

לדורון, לתפילה ולמלחמה

א. דורון: אנו שולחים קונטרס זה לכל העולם כולו, לכל האדמורי"ם, רבנים, בני הכולל והעסקנים וכו' הנקובים בשמותם להלן: (ראה השמות בדפים הבאים)

ב. תפלה: רבונו של עולם, בלב נשבר ונדכה אנו מתפללים שיעלה תפילתינו לפני כסא כבודך, והגם שידענו שאנחנו אינם כדאי כלל, שמנו רחמיך לנגד עינינו כי חנון ורחום אתה, רחמנא רחם על כל אחינו בני ישראל שיזכו לקיים מצות טהרת המשפחה כהוגן, מי ששמע תפלת דוד הוא ישמע תפלתינו בזכות האבות והאמהות, עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך. לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה ובשם "אראריתא" תשמע תפלתנו ותענה עתרתנו, כי רחום אתה ושומע תפלת כל פה. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.

אנו מבקשים מכל התנאים, אמוראים, תלמידי הבעש"ט, רבנים גאונים וכל הצדיקים המפורטים כאן, שיתפללו ויעוררו רחמים עלינו בעולם העליון שנצליח בעבודתינו, להציל לכל הפחות מכאן ולהבא שיתעוררו הרבנים היראים רבי'ס בני הכולל עסקנים וסתם עמך אשר יראת ה' נגע ללבם שיהי' להם מקוואות כשרות.

ג. מלחמה: באם יתברר שהרבי'ס הרבנים והעסקנים לא יתחילו תיכף ומיד לעשות תיקונים, באין ברירה אחרת נצטרך לפרסם את שמות האדמורי"ם הרבי'ס והרבנים שמדיחים את כלל ישראל ושייכים לערב רב!

ובזכות זהירות ושמירת דיני והלכות נדה וטהרה כהלכה, נזכה שתשרה השכינה בינינו כמו שכתוב בזוהר הקדוש בראשית (נ"א א') ועל דרך שאמרו ז"ל בסוטה (יז ע"א) איש ואשה זכו שכינה ביניהם, ופירוש רש"י ז"ל שאם מתנהגים על פי התורה יש שם השראת השכינה, וידועים דברי הקדושת לוי (בלקוטים חדשים סוף הספר ד"ה ויהי ביתך) שכל בית ישראל שמתנהגים בו על פי התורה ומגדלים בו בנים בתורה ויראת שמים, עתיד להקבע בארץ ישראל, מקל וחומר מבתי כנסיות שאמרו חז"ל מגילה (כ"ט ע"א) שבבתי כנסיות ובתי מדרשות יש להם כבר בזמן הזה קדושת ארץ ישראל על שם העתיד, כמו כן יש לומר דבכל בית ישראל שמתנהגים בו על פי התורה יש בו גם כן עכשיו קדושת ארץ ישראל על שם העתיד שיקבע בארץ ישראל, עיין שם.

ובזכות זהירות ושמירת דיני נדה וטהרת המשפחה נזכה במהרה ליפיק מגלותא כדאיתא בזוהר הקדוש (שמות ג' ע"ב) זכאין אינון ישראל דאף על גב דהוי בגלותא דמצרים אסתמרו מנדה וכו', ובזכותא דא נפקו ישראל מן גלותא (תרגום הזוהר: אשריהם ישראל שאף על פי שהיו בגלות מצרים נשמרו מנדה וכו', ובזכות זה יצאו ישראל מן הגלות) ע"כ, ויתקיים בנו היעוד של הן גאלתי אתכם אחרית כראשית בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

אנו מקוים להשי"ת, אשר לא ידח ממנו נדח, וישובו כולם בתשובה שלמה, ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצון השי"ת ולעבדו בלבב שלם ומלאה הארץ דעה את ה' וגאולתינו מהרה תצמח בצמיחת קרן לבן דוד רוח אפנו משיח ה' שיתגלה בב"א.

כותבים אנו דברי תוכחה אלו לכל הרבי'ס, האדמורי"ם והרבנים, רבני בית הוראות, מלמדים, מוהלים, בני הכולל, עסקנים, מנהלים של ארגוני חסד, ארגוני חברה קדישא, ארגוני עזר, ארגוני וועד הכשרות למיניהם, רבני ושליחי חב"ד בכל העולם כולו.

כל הרבנים משגיחים ומנהלי בתי מקוואות.

כל הרבנים ומנהלי העירובין בכל העולם כולו.

כל הרבנים, ראשי ישיבות ומנהלי בתי חינוך ועוד.

בואו לעזרת ה' בגיבורים.

החותמים מתוך צער השכינה המצטער על טהרת וקדושת ישראל שמעולם לא נתבזה באופן גדול כזה על ידי לומדי ושומרי תורה רבנים אדמורי"ם ראשי ישיבות וכו', שלומדים דף היומי וגומרים כבר מחזור השביעי של הש"ס ולא נוגע ללבם צער השכינה הקדושה. וכל המצטער בחורבנה יזכה לראות בבנינה.

בית דין צדק לעניני מקוואות

אברהם ווייל, בני ברק   שלמה רובינשטיין, ירושלים   אפרים הורוויץ, צפת

 נא לפרסם בבתי כנסיות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות

דפוס ציון וירושלים

=============================================

בס"ד

דברי תוכחה בענין יסוד קדושת ישראל וטהרת המקוואות

דברי תוכחה אלו מיועד לכל האדמורי"ם והרבנים, רבני בית הוראות, מלמדים, מוהלים, בני הכולל, עסקנים, מנהלים של ארגוני חסד, ארגוני חברה קדישא, ארגוני עזר, ארגוני וועד הכשרות למיניהם, רבני ושליחי חב"ד בכל העולם כולו, כל הרבנים משגיחים ומנהלי בתי מקוואות, כל הרבנים ומנהלי העירובין בכל העולם כולו, כל הרבנים ראשי ישיבות ומנהלי בתי חינוך, כל בתי מסחר, ועוד. ראה להלן בדפים הבאים בע"ה: 6-15